אני מרגישה על סף יאוש (חלילה..) הבת המקסימה שלנו בת שנתיים + עושה כ"כ הרבה בעיות בעניין השינה שלה, דבר ראשון ללכת לישון ולהדים אותה זה סיפור שלם, עשינו את כל השיטות כמעט ששמענו כדי שהיא תסכים ללכת לישון לבד במקרה הטוב זה מחזיק כמה ימים ואח"כ חוזרים למצב הראשוני, היא פשוט לא מוכנה ללכת לישון לבד!! מגיל יחסיצת צעיר (שנה וחצי) היא כבר לא במיטה עם סורגים גבוהים (=לול) כי כל פעם שהיינו יוצאים מהחדר היא היתה מנסה לצאת מהמיטהופעם אחת היא כמעט נפלה ומאז כל פעם שאנחנו מנסים לצאת לפני שהיא ישנה היא פשוט קמה מהמיטה ולא עוזר כל הדיבורים/איומים /הבטחות וכו' ובנוסף היא גם הרבה פעמים בוכה וזה היה עוד בסדר עד לפני כמה חודשים העניין הוא שמאז נולד לה אח קטן ובשלב מסוים העברנו אותו מהחדר שלנו לחדר שלה וכל פעם שהיא מתחילה לבכות זה מעיר אותו.. הוא הולך לישון לפניה ובנתיים אני לא מצליחה לשנות לו את הזמנים שילך לישון איתה הוא כבר בסביבות 6 נרדם ובשבילה זה עוד קצת מוקדם.. בקיצור מה שקורה באחוז מאוד מאוד גבוה של הלילות זה שאני הולכת איתה לישון במיטה שלנו וזה יכול לקחת לפעמים שעה ואפילו יותר!! ואז כמובן שאני נרדמת איתה או שאני קמה אבל אין לי כוח לעשות כלום ואני סתם מורחת את הערב.... ובד"כ היא לא ישנה בצהרים, אם היא ישנה אז זה מקסימום חצי שעה ואז בד"כ זה נהיה מורכב יותר להרדים אותה..
אפילו שזה קצת מאוד ארוך יש עוד משהו קטן שאני רוצה לשתף ולשאול עליו, באותו עניין לגבי הלילה- ב80% מהלילות היא קמה באמצע הלילה, במקרה הטוב היא באה אלינו לבד ובמקרה הפחות טוב היא בוכה במיטה ואנחנו רצים אליה כדי שלא תעיר את האח שלה- שהוא דרך אגב בן 10 חודשים בערך וב 80% מהלילות הוא לא קם. מה עושים איך מרגילים אותה להרדם נורמלי ולישון לילה רצוף??
אני אומרת לחברות שלי שהמתנה הכי גדולה שאני יכולה לקבל זה לישון במשך שבוע כל לילה בלי להתעורר בלילה בכלל!!
