באופן אישי, כשאני קורא מחקר על תרופה חדשה אני תמיד מחפש דבר ראשון את החלק שמדבר על ההבדלים בין האנשים שקיבלו את התרופה האמיתית, לבין אנשים שקיבלו פלצבו. 

הסיבה היא שאני מאוד מאוד מאמין ביכולת של המוח לרפא מצבים מסוימים רק בזכות המחשבה שהמצב ישתפר (וכך להפך חלילה, כפי שחוויתי באופן אישי), ולכן אני רוצה לדעת כמה מהשיפור נובע מאותו אפקט חזק של המוח וכמה מהתרופה עצמה.

ובכן...

האנשים שהמשיכו לקבל תרופה אמיתית, ירדו ב-48 השבועות הבאים (כמעט שנה) עוד 8% ממשקל גופם בממוצע (מעבר למה שהורידו ב-20 השבועות הראשונים, שבהם הירידה הייתה חדה יותר).

 

האנשים שללא ידיעתם התחילו לקבל פלצבו, *עלו* בממוצע 7% ממשקל גופם, והתקרבו בחזרה למשקל ההתחלתי שלהם. נראה שאם הגרף היה נמשך עוד כמה חודשים קדימה, הם כבר היו מגיעים לנקודת ההתחלה.

 

זה מראה שבכל הקשור לתרופה הזאת, זה באמת לא "סתם בראש", אלא החומר הפעיל שבה באמת מצליח לגרום לאנשים לאכול פחות ולהצליח בכך.

מצד שני, הגרף הזה גם מראה משהו עצוב: בשביל להצליח לרדת במשקל (ואולי גם בשביל לשמור עליו), יש צורך להמשיך לקחת את התרופה עד... עד מתי בעצם? כל החיים? לא ברור...

באופן פשטני מאוד (שמתעלם משאלת איכות המזון והרכבו, גורמים גנטיים וכו'), אפשר להגיד שהסיבה להשמנה היא אכילה גם לאחר תחושת השובע. אכלתי משולש פיצה והיה לי טעים, אז אני אוכל עוד 5 למרות שאני כבר שבע. ככה לאורך זמן נוצרת השמנה.

בוא נחלק את האנשים שמצליחים לרזות ל-2 סוגים:

א. אנשים שהצליחו להרגיל את עצמם להפסיק לאכול ברגע שהם שבעים.

כשאותם אנשים היו שמנים, הקיבה שלהם הייתה גדולה. כדי להוריד במשקל הם היו צריכים להתרגל להפסיק לאכול ברגע שהשובע מגיע, ולא להמשיך לאכול עד תחושת מלאות.

ככל שהקיבה שלהם תלך ותקטן, השלב שבו מגיע שובע יהיה מוקדם יותר. אם הם יתמידו בהרגל החדש שלהם, דהיינו לאכול עד שובע ולא יותר, הם יצליחו לשמור על המשקל. 

כמובן, לפי כל המחקרים, רוב האנשים נכשלים בכך וחוזרים להרגלי האכילה הישנים והרעים.

ב. אנשים שהצליחו לרזות כי תרופה שהם הזריקו לבטן גרמה להם להרגיש "מפוצצים" גם אחרי ארוחה קטנה.

אותם אנשים בעצם לא נגמלים מההרגל לאכול עד תחושת מלאות, אלא פשוט התרופה גורמת לתחושה הזאת להגיע גם לאחר אכילה מועטה.

לכן, אחרי שהקיבה תקטן והשימוש בתרופה ייפסק, אותם אנשים יאכלו עד מלאות ולא יסתפקו בשובע - כי זה מה שהם רגילים וככה גם עשו בזמן שירדו במשקל.

אלא שעכשיו, ללא התרופה, המשמעות של אכילה עד מלאות היא אכילה רבה מאוד - שבוודאי תוביל בחזרה להשמנה.

אנחנו יודעים שרוב האנשים בקבוצה א' בסופו של דבר יחזרו להרגלים הישנים הרעים, והדעת אומרת שקל וחומר שהאנשים בקבוצה ב' (שלמעשה מעולם לא התרגלו לאכול עד שובע בלבד) יתקשו לעשות זאת לאורך זמן.

האם זה אידיאלי לקחת תרופה כל החיים? בוודאי שלא.

האם זה עדיף לעומת האלטרנטיבה (BMI>30)? חד משמעית - כן.

אני לא חושב שנעשו מחקרים על יעילות לטווח של שנים (כמו בכל תרופה - מחקרים כאלה יגיעו רק אחרי השיווק ההמוני שלה).

בנוגע לבטיחות, דווקא כן יש מידע על אנשים שלוקחים את התרופה במשך שנים, מכיוון שהיא ניתנה עוד קודם לכן לסוכרתיים (אוזמפיק, שזה בעצם מה שמביאים בישראל למי שרוצה לרזות).

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.