שיר שכתבתי במשך 13 שעות. 13 גימטריה אהבה..אזמרה...
לב
של בנאדם
יכול להשתגע
מרוב הגעגוע
ללב שביקש אותו
כל כך
והמון
ופתאום
נעלם

הנפש נקרעת לגזרים
מרוב הכמיהה
למתוקים
לשוקולד הרותח הזה
שממיס אותך מבפנים
אופף אותך אדים
של אושר עילאי
מישהו כל כך
אוהב
אותי
אני כל כך מיוחד למישהו
כל כך שייך
אני כל כך בתוך
חיבוק
של מישהו

וזה כל כך ענוג
וזה כל כך נעים
ללב.


וכשהבלון הזה מתפוצץ
אני גוועת ברעב
אני רק רוצה את
המנה שלי
עוד קצת מהחומר
הבוער
הזה
החזק,
שיתן לי ניצנוצים
שיפיח בי חיים

זה קיומי לי מידי

אני שלהבת

אני צריכה לאכול לבה
כדי לישרוד
כמו הדרקון ההוא
בסרט

אני חיה בסרט
בשרט
נשרטת
עמוק
וכואב
ומשתק

ומשתולל

כשהלב לא מקבל

הר געש
של חום ואהבה

שהיה לו.
והתפוגג.

ועכשיו
אני
כארי
בסוגר
לפותה
בכבלי
מצוקת
הריק
הזה.
החלל
הפנוי
מאהבה..

ועכשיו
הכל מתערבל
בסופת השתוקקות,
של צמא צורח
צחיח
סובל
משווע
נסחף
נטרף
נשרף

ניצרך

כל כך

למילים החמות האלה
לרשפים
המהפנטים
המרטיטים
האלה
השוזרים
בעדינות לוהטת
נטיפים
של זהב
אל הלב

מפלחים את הלב
מחשמלים אותו
מרעידים אותו
שואבים אותו
אל סערת האש
השואגת אליך
את האהבה
שמרגישים אליך

שאוהבים אותך

והנפש
מתנשפת
רוגשת,
כשככה
נוגעים
בליבה
מלטפים
את נישמתה

עם המילים העוטפות האלה
שזורמות אליך
נחלים נחלים
מפלים מפלים
של מים חיים
אל תוכך
המילים היפות האלה
המשכרות
שמספרות
לך
כמה
כל כך
רוצים
אותך

ועפת באוויר

הסתחררת אל השמיים

ריחפת בין העננים.

צללת אל השמש

והלב זרח.

קסמים
של אהבה
כ-סמים
של אהבה
קייסמים
של אהבה
שננעצים בלב
לוקחים אותו
לטבילה בנהר הלהבות
ואז הוא מתמכר
אל טעם פירחי הדינור.

אל
בשמים
של אהבה.



ופתאום
זה נגדע באחת

נשלפו מחטי האהבה
שהזריקו לך
כל הזמן
אוויר לנשימה,
האינפוזיה שלך
שהנשימה אותך
בחמצן האהבה.

ונשארו
חורים
דקורים
פעורים
בורות
שחורים
מדממים כבד וארוך
מושכים אותך למטה
מעורפל
חבוט
מוכה ערגה
דרוסה
כמושה
כמוסה
שאתה צריך להשאיר
עמוק באדמה
כי אין לך איך להשיג
באמת
עוד מנה

והלב חסר כל כך
וניזקק כל כך
ואין לו מנוחה.

אין לך
את הסם שלך
סם האהבה הזה
שלך
ואתה מרגיש
שאתה מתפרק
בלעדיו
ואתה מרגיש שאתה חייב
אותו
להתרפק עליו
עוד
על החיבוק הזה

שקירב אותי
שאהב אותי
שהציף אותי
בעוד ועוד
גלים של אהבה
אליי

והניף אותי גבוה

והלב שלי
ביעבע
קולות וברקים
לחשי מדורה,
גיצים,
זיקוקים,
הוא נפעם
ופעם
בעוצמה,
בצלילים רכים
ומתחזקים
דפק מהר מהר,
היבהב ריקודים.

קרן כל כך.

אבל לפתע
הפנו גב
מתנכר
נטשו
ולא הבנת למה
מה השתנה
הרי נתתי את כל כולי בחזרה
למה דווקא עכשיו לעזוב

והדפו אותך
רחוק
זרקו אותך
לתהום
ואתה שוקע במצולות
קופא במעמקים
חשוך
אובד
חסר אונים

ורק השם
יכול
למשוך אותך משם
למשות אותך משם
לגאול אותך משם

"נפלה ולא תוסיף קום"
נאמר על ישראל.
שיש גלות
שרק השם
יכול להוציא ממנה
את הנסיכה
שנפלה בשבי
היא לא יכולה לבד
היא לא תקום לבד
היא הוטחה חזק מידי
היא מרוטשת מידי
מעולפת מידי
"מעולפת ספירים"
(שיר השירים)
מתבוססת בנהי ליבה
משחרת
"-שחר אבקשך"
לזוהר ספיר האהבה
שסיפרה לה
על כמה היא מאירה ויפה
וטובה.
בת מלך שעשויה מאבנים טובות

והיא כוספת ומשחרת
"אעירה שחר"
".. תעירו ותעוררו
את האהבה..
שתחפץ"
(שיר השירים)
-"תחפצו בי"
היא מתחננת, נואשת:
"סמכוני באשישות
(-כלי יין) ..
כי חולת אהבה אני"
(שיר השירים)
-אני צריכה
להשען על אש
כדי שאצליח לעמוד
וללכת
ולהתקדם.
המקום המנחם
שלי
ועמוד התמך
שלי
הוא עמוד האש
שלי

השקו אותי באש
תשפכו עליי דליים
של אש
האהבה

זה מה שירפא אותי
זאת ההחייאה שלי
זה מה שירים אותי.

והשם
עוד יקים אותה
הוא עוד ישלח לה
המון אהבה.

השם
בבקשה
תקים אותי כבר
אני לא יכולה לסבול
את זה
אני בוכה
מסדרת את הבית ובוכה
התנפצתי לרסיסים
והתפזרתי כולי
ולא מצליחה לאסוף
את השברים
ולא מצליחה לסדר
את החיים
שוטפת כלים
ובוכה
אין לי כלים
לגעגועים שלא מקבלים.
את האהבה.
שוטפת כלים
בדמעות
שלי
דמעות של אש
שזועקות אל האש שלי
שתחזור אליי כבר.

אבא
קשה לי נורא
בבקשה
אבא מלך
קח אותי אל הארמון
אל המרחבים
אל הקדושה
אל הכוחות
לעשות רצונך
לפעול טוב בעולמך
וטוב אל עצמי.

לחבק את עצמי

להרגיש את חיבוקך
אבא שלי

אתה
תמיד
תמיד
איתי

שולח אליי תמיד

אינסוף אהבה.
אבל תודה לה' על הקושי, זה הפך אותי למורה יותר טובהאזמרה...
אנשים
וילדים

והתלמידים...

מתפרקים

ומתבלגנים

ומתפזרים

וקשים

ובועטים

ומצווחים

ומתנגשים

וחמוצים

ולא וורדרדים..


כי הם מתגעגעים
לאהבה
חסרה להם אהבה
שהם כל כך זקוקים לה.

זה מאוד כואב להם
החוסר,
ומזעזע להם מערכות.


אני קולטת את זה עכשיו
במקום עמוק בתוכי

בקרקעית

אליה הגעתי

מרוב

הגעגועים

לאהבה

שהייתה לי,

שעכשיו אני חסרה אותה.

ומרגישה כל כך
צריכה אותה.

ואני מתפרקת
ורסיסיי מתפזרים
ואין לי כוח
לאסוף עצמי

עכשיו אני מבינה אותם
יותר מתמיד

עכשיו אני ממש מרגישה אותם.

עכשיו אני ממש יכולה
באמת
להזדהות איתם,
עם ליבם.

פתאום כשיש לי כזה פצע פתוח
בלב..

פתאום אני ממש מרגישה
את הפצע שלהם.

פתאום אני ממש מרגישה
איך צריך לעטוף אותו..
ואיך לתת לו נחמה
וקצת מזור..
איך לתת את החיזוק שהלב זקוק..

תמיד הבנתי
וידעתי
שזה שורש הכל,
בקשת האהבה הזאת.
תמיד ניסיתי
לעשות
ולזכור
את האהבה הזאת שצריך לתת,
שהיא מה שהם צריכים,
היא זעקתם.

אבל עכשיו
אזכור תמיד
לתת אותה
עכשיו חוויתי את זה ממש על עצמי
את כל הצורך הזה
שלא מקבל,
וממוסס אותי כל כך
ועוצר אותי כל כך
מלהפריח כוחותיי.

ומטרף אותי כל כך.

עכשיו ההבנה הזאת
הוחדרה אליי חזק,

עכשיו זה ממש בתוכי.

יש להם בור של געגועים.

עכשיו צריך לתת להם
המון חום
ואהבה
ורכות

עכשיו צריך
כל כך
לחבק אותם

עכשיו אני יותר יודעת איך

איך לחלחל אל ליבם
את האהבה

איך לדבר אל ליבם..
איך להרים את ליבם..

את הרגשות..

עכשיו אני הרבה יותר יודעת
איך לגעת בליבם

עכשיו אני הרבה יותר יודעת
איך לתת את הרוך
שהם צריכים

ולפעמים זה לא יספיק
כי אין תחליף מספיק באמת
לאותה אהבה שהם מתגעגעים אליה
ולפעמים הם עדיין לא יצליחו
להיאסף
למרות כל האהבה שאתן להם.

לפעמים לא כל כך יצא החוצה
ההתחזקות
והטוב
שהאהבה הזאת
נתנה להם
בלב.

זה יעשה טוב,
אבל למרות זאת,
לא תמיד יהיה להם כוח
לא להשבר עכשיו,
ולפרוח,
ולעמוד איתנים.

וזה בסדר
זה הגיוני

אני לא נלחצת
אם זה לא מרים אותם.

זה פשוט טבעי..

אקבל את זה
כמו שזה..

להכיל את זה באהבה
ועדינות
ורגישות
למקום הזה שלהם..
שעדיין מדמם..
שלא מצליח להקריש..
ולהתייצב..

גם אני לא תמיד מצליחה
להתייצב
גם כשאני מקבלת המון אהבה אחרת..

גם כשהשם שולח לי אהבה
בהרבה דרכים אחרות..

אני עדיין נקרעת
מהגעגועים לאהבה
שאני כל כך צמאה לה..
שהלכה..

והלוואי שהם יקבלו
את כל האהבה
שהם צריכים

שהגעגועים יקבלו
את כל האוכל
שהם צריכים

והם יהיו מאושרים
ורגועים
וכל כך זוהרים.

השם
בבקשה
תן להם הכל.


והשם
בבקשה
תציל אותי מזה
תוציא אותי מהבור
קח אותי אל האור

אני לא יכולה
לסבול יותר

אני רוצה לחיות באמת

אני רוצה לזהור.
אמיתי ויפה ומדוייקנוגע, לא נוגע
וכל הכבוד לך על המקום שלקחת אליו את הקושי שלך!
בעז"ה שתמצאי את האהבה שחסרה לך ואת מחפשת
תודה.. מרגש.. משמח-לב..אזמרה...
ואווותפארת.אחרונה
מטורף.
מדהים!
כואב כ"כ
מרגישים את האש שבוערת בך והצמאון למשהו בסיסי וקיומי שלא נמצא
זה הדור הזה, שכ"כ צמא וזועק לכמויות של אהבה
הלוואי שתהי מוצפת באהבה ובעוצמות של חיים ושמחה שיושפעו ממך החוצה ❤
מה הסיפור של חצי מנשה?…סיעתא דשמייא1
… הם לא ביקשו להתחשב בעבר הירדן ולא הבטיחו שיהיו חלוצים. האם בגלל שמנשה היה בכור בן בכור הוא קבל עוד נחלה בעבר הירדן? האם הם גם כן יצאו חלוצים לפני המחנה?
זה בגלל שיאיר בן מנשה , הבשן היתה אחוזה שהיה שליטקעלעברימבאר
שלה כשיב במצרים והיה הנכד של יוסף שליט מצרים ששלט גם על כנען
שמעתי בשבת כמה תשובות שמצאו חן בעינייטיפות של אור

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

 

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)


 

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

....אילת השחר
היה לי בזיכרון פירוש שקראתי לפני שנים,שהיה בזה עניין של מידה כנגד מידה של עניין מסויים, והלכתי לחפש כדי להביא בדיוק ומצאתי עוד פירוש לצידו (מעבר לאלו שהוזכרו כבר):

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש


"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16


פירוש נוסף-


בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה


[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

אני זוכרת שאומרים שמשה השאיר אותם שםמתואמת

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

נחלת בנות צלופחד היא בעבר המערביהסטורי
כמו כל משפחת חפר: עמק חפר, תרצה (מצפון מזרח לשכם, בירת ממלכת ישראל עד שזמרי שרף אותה) היא עיר של בת צלופחד.
נכון. תודה על התזכורת!מתואמתאחרונה
על הדיבור ועל השתיקהנקדימון

אני מחפש מקורות לנושא בכותרת. אשמח לכל הפניה, גם אם זה רק לפרק יחיד בתוך ספר.

מלאכות המשכןילדה של אבא

לט אבות מלאכה שאסורות בשבת נעשו לצורך בניית המשכן.

לשם מה נצטרכו בבניית המשכן למלאכות של הכנת הלחם?

זורע, חורש, קוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, אופה?

לחם הפניםנקדימון
זה לא לצורך בניית המשכןילדה של אבא
הכנת הפשתן והצבעיםעזריאל ברגר
איך הכינו את הצבעים עם 'לש' 'מרקד' 'זורה" ?ילדה של אבא
מחלוקת בבלי/ירושלמיהסטורי

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

עניתי להםילדה של אבא
לפי הירושלמי אז כל המלאכות מלמדות גם את מלאכות המשכן בפועל?
זו שאלה נכונה מאודטיפות של אור

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

 

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

תודה על הפירוטילדה של אבא
אמסור לת"ח ששאל אותי..
יש הוספה מהמכילתאחוזר תמיד לאשתי

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

מעניין!טיפות של אוראחרונה
אפשר מראה מקום מדוייק? 
המלך אחאב נהרג על המרכבהכְּקֶדֶם
זה מסר ליהוא שיציית לחוקי התנועהקעלעברימבאר
כְּקֶדֶםאחרונה
בין המצרים!!!אשר ברא
שתפו מקורות להתחזקות וכיסופים לבית המקדש.
מקפיצה.אשר ברא
אמר רבי נתן: המשיח שלי כבר הגיעחוזר תמיד לאשתי

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

לא יודע אם תבינו אותי אבלחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

אני מתכוון יותר מכל החגים ואירועי השנהחוזר תמיד לאשתיאחרונה

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו

שילוח הקןצע

שאלה ממש בסיסית.

לפעמים אני רואה בקבוצות שו"ת בווצאפ שאלות על קיום מצוות שילוח הקן ואני מבין שניתן לקיימה גם בימינו.

טשמח להבין האם זה אומר שהשואל בהכרח מעונין לאכול את הביצים שבקן?

בדרך כלל לא..פתית שלג

גם לפעמים מדובר כבר בגוזלים ממש

כנראה שלאטיפות של אוראחרונה

הם רוצים לקיים מצווה
 

בגדול יש שתי גישות: אחת שאומרת שהמצווה היא רק סייג כשמתחשק לך לקחת את הביצים או הגוזלים, ואין עניין וחבל להציק לציפורים סתם ככה. הגישה השניה אומרת שיש עניין לקיים את המצווה כעניין בפני עצמו, גם אם לא מתחשק לך לאכול חביתה. בתוך הגישה השניה, יש כאלו שאומרים שמספיק לשלח את האם ולא צריך לקחת את הביצים

 

הלכה ג - האם מצווה לשלח את האם גם כשאין צורך בביצים | פרק טז - שילוח הקן | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

מחפשת פירוש לתורה 'איה' של רבה"קאשר ברא
מעדיפה בקובץ שניתן להוריד 
....צאצא

מחשבה שלי- לפעמים כבר אין לנו מה לעשות, כזה כבר התייאשנו, אתה מרגיש שזה כבר מעבר לך.

אתה כל כך עמוק בתוך, ואין לך שמץ אין יוצאים. באמת.

זה כמו כזה ייאוש עמוק, או פשוט שום שמץ מה לעשות.

ואז נשאר פשוט להגיד לה'- וואלה אני עשיתי את שלי, איפה אתה אבא?! כואב לי, איפה המקום שלך?

למה צריך את זה? בוא דבר.

וזה בא מהמקום הכי עמוק. וצועקים ''איההה'' איפה אתה אבא

לא מכיר את ליקוטי מוהרן. איזו תורה זו? תודה.צע
ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה י"באשר בראאחרונה
מכוון שאנו מברכים….סיעתא דשמייא1
…. ברכות התורה כל בוקר מדוע אנו צריכים לברך שוב כשאנחנו עולים לתורה בשבתות , ימי שני, ימי חמישי וכדומה?
לזכרוני הראשון מדאוריתאקעלעברימבאר
ובעליה לתורה מדרבנן
הכל מדרבנן…סיעתא דשמייא1

.. אמנם ברכות התורה מסתמכות על פסוק מהתורה בפרשת האזינו.:

כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ: (דברים פרק לב

נוסח הברכה תוקן בידי חכמים. אבל החיוב לברךקעלעברימבאר

את ברכת התורה בבוקר לפני עסק בתורה הוא מדאוריתא. לכן מי שספק אם ברך ברכת התורה (לא מדבר על עליה לתורה) , ספק דאוריתא לחומרא, ויברך רק את "אשר  בחר בנו". או שימתין לברכת אהבת עולם ויפטר בה

יש סידורים בהם קוראים ציתותים…סיעתא דשמייא1
…. מהתורה לפני ברכות התורה בבוקר. התנאי הוא שלפני הציתות יהיו המילים "שנאמר" "כאמור" .
יש על זה שאגת אריה נפלאחתול זמני

קראתי השתכנעתי

הלכתי לקרואטיפות של אוראחרונה
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"א בתמוז תשפ"ו 22:42

נחמד מאוד

 

(מוסיף בעריכה, אחרי בדיקה בכמה ספרים היום: יעויין כאן בשני העמודים הראשונים כנגד ראיותיו מברכות, וכאן כנגד ראייתו מנדרים)

שאלה מעניינתטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ' בתמוז תשפ"ו 16:32

הבית יוסף (בסימן קלט) מסביר על פי הראשונים שחזל תיקנו לברך תמיד כשקוראים בציבור (גם אם העולה בירך לעצמו רגע לפני כן) משום כבוד התורה

ולא היו אחרים שטענו על "ספק ברכות להקל"?…סיעתא דשמייא1

…כנראה כבוד התורה עולה על ספק ברכות להקל.

יש לראשונים כמה הוכחות יפות (שכך נתקן)טיפות של אור

למשל שאם אין לוי הכהן עולה גם לשני ומברך שוב, למרות שהוא בירך את אותן ברכות לפני רגע

 

אז אני משער שלכן זה לא היה בשבילם ספק..

כנראה שכל הברכות שמברכים…סיעתא דשמייא1

… במועד שני של גלויות גם הם לא לבטלה למרות

שמועד שני של גלויות כבר לא נחוץ מאז שלוח השנה קבוע ולא משתנה.

אולי יעניין אותך