אמהות למתבגרים צריכה את עזרתכןאנונימית בהו"ל
אני כנראה בתחילת הריון צעיר מאוד
עדיין לא בטוחה אפילו שאני בהריון
רק המחזור פשוט איחר לי ועשיתי בדיקה
בינתיים יצאה שלילית
כנראה המתבגרים ראו את העטיפה כשפינו פחים
ובשולחן שבת הם החליטו שאני בהריון
ומצאו לנכון גם לומר ש "יש להם עובדות מוצקות"
קצת פטפטנו על זה ואמרנו להם שנראה לנו שהם חיים באשליות
אבל לומר את האמת
זה ממש לא היה לי נעים
גם ככה המצב הזה ממש רגיש מבחינתי
ניסינו למנוע וכנראה לא הלך
אני לא יודעת עוד בוודאות אפילו שאני בהריון
זה קשה לי רגשית לעכל את זה
מאוד
מאוד
והרגשתי שהם "מפשיטים" אותי בפורום של כל הילדים האחרים
בדיון פתוח כזה באמצע השולחן
אולי יש נשים שזורמות עם זה וטבעי להן
אני קנאית לפרטיות שלי
לפעמים אפילו מול בעלי
קל וחומר מול מתבגרים
לא מעוניינת שיבלשו אחריי
שישימו לב מתי אני לא מרגישה טוב
מצד שני זה חסר סיכוי
הם יעלו עליי בשניה הראשונה שתהיה לי בחילה
ואני סובלת מאוד בהתחלה
כך שלבזבז כוחות על להסתיר זה נדון מראש לכשלון
איך אתן מתמודדות עם המתבגרים שלכן?
זה ממש אנשים קטנים שחולקים אתכם את הבית
והרגעים הכי אינטימיים
זה ממש קשה לי
😓
יש פה ערבוב של שני נושאיםמיואשת******
הפרטיות שלך באופן כללי
והריון באופן פרטי
לגבי אם יהיה הריון ולא תרגישי ווב והם ישימו לב, אין מה לעשות עם זה בכלל. זה המציאות.
אבל מצד שני אם תטפלי בנושא הפרטיות יש דרכים לעבור את זה בצורה סבירה

נושא הפרטיות הוא חשוב מאד.
קודם כל זה הזמן ללמד טקט. טקט זה דבר חשוב ולא לכולם הוא בא בצורה טבעית.
לוקחים אותם הצידה, עדיף
אחד אחד, ומסבירים שיש נושאים שהם פרטיים, שגם אם הם חושבים משהו זה לא נושא שדנים בו מול כל המשפחה ולא בשולחן שבת.
מדברים על זה שלפעמים חושבים דברים ולא כל דבר שחושבים צריך לומר. מביאים דוגמאות מהחיים האישיים שלהם- נכון יום אחד חזרת מצוברחת כי חברה פגעה בך? האם היה לך נעים אם הייתי מעלה את זה בשולחן שבת מול כולם והיינו דנים ברגשות שלך?
או אם את צריכה חזיה חדשה האם זה מתאים לדון בזה מול כולם?
(סליחה אין לי דוגמאות של בנים אבל בטח יעלו לכם לבד)
פשוט מדברים.
על פרטיות
על שתיקה
על זה שחלק מבגרות זה גם כששמים לב למשהו לא ישר לומר את
זה. ילד בן חמש צועק- וואי האשה הזו שמנה, ליד כולם. ילד בן 11 כבר מבין שזה מעליב אותה. באותה צורה גם דברים של אבא ואמא הם דברים אישיים ופרטיים. לא מחטטים, לא בולשים, ואם איכשהו נודע משהו, מחכים בסבלנות שאבא ואמא יבואו לספר לך על זה ועד אז אם לא אמרו לך במפורש- זה סוד. שמת לב? מקסים. אתה בוגר וחכם ופיקח. עכשיו תהיה עוד יותר בוגר וחכם ופיקח ותראה את זה על ידי שלא תדבר על זה. אנינו סומכים עליך.
כמו שלא מחטטים לך במגירות האישיות ובמחברות, ככה אתה מכבד את הפרטיות של אחרים. גם אחים וגם הורים.
ואם יש משהו שנראה לך שהיו צריכים לבוא ולספר לך ולא סיפרו, אפשר לבוא לשאול את אמא או אבא בשקט, בצד. לבד. בצורה מכובדת.

❤️❤️❤️
כתבת מהמם!משמעת עצמית
באמת ללמד טקט זה דבר נורא חשוב.
ומעבר לזה- ללמד שלהורים יש רגשות. יש דברים שמפריעים להם.
ילדים נוטים לחשוב שההורים שלהם סופגים הכל ויש מקום ללמד שלא. יש דברים שמביכים גם אותך כאמא. ושיהיו רגישים לזה כדוגמת מה שמיואשת כתבה.

וחוצמיזה, תעלימי ראיות...
מה שלא היית משאירה בפח של חמותך
אל תשאירי בפח שהילדים רואים.
הרסת אותי עם הסוףאנונימית בהו"ל
זה מעצבן ממש זה היה בשירותים הפרטי שלנו 😤
אוישששמשמעת עצמית
מעצבן
מתבגרים הם רחרחנים🤭
וואו איזה תגובה מדהימה ומלמדת♡אוהבת את השבת
ממש מסכימה ומצטרפת לכל מילה. נכון מאודמה מי מואחרונה
זה באמת קשה...מתואמת
אני זכיתי בבכורה מלאת טקט (בהיריון האחרון היא גילתה עליו כשהייתי בשבוע 5... היא לא אמרה כלום, עד שסיפרתי לה בעצמי בשבוע 9). הבן שאחריה רחפן-על. גם אם אקיא ממש מולו הוא לא יקלוט שאני אולי בהיריון...
לא יודעת איך הבאים בתור יהיו בתור מתבגרים.
בכל אופן, מצטרפת לדבריה החכמים ממש של מיואשת - שצריך לדבר איתם בפרטיות על חשיבות השמירה על הפרטיות של כל אחד. אני חושבת שאפשר גם להדגיש שלזוג נשוי חשובה עוד יותר הפרטיות (יעזור גם לדברים אחרים מולכם, וגם לעתיד - שלא יחטטו לאחים הנשואים שלהם, ושבעצמם ישמרו על הפרטיות הזוגית של עצמם).
אני חושבת שלא הייתי מקשרת את השיחה הזו באופן ישיר למה שהם עשו בשבת, אבל כנראה שהם יבינו לבד.

מאחלת לך בהצלחה עם זה, וגם עם ההתמודדות עם ההיריון עצמו
לי היה משהו דומהנפש חיה.
היינו אצל ההורים של בעלי
היה פורום של כל האחים אחיות גיסים וכו'

והבת שהייתה אז בת 8-9 ניצלה רגע של שקט
שפתאום אני קולטת אותה מתבוננת בי ושואלת אותי בקולי קולות "את בהריון?" כשחמי וחמותי יושבים מולי



וההורים שלה שישבו לידי , לא ידעו איפה לקבור את עצמם מהבושה... עזר לי להבין שהיא ילדה ועדיין לא מבינה את הדקויות של רגישות לאחרים.


אחר כך הסברנו לה שיש דברים שזה בסדר לשאול אבל צריך לשים לב מתי ושלא אומרים בקול,
כמו שיש דברים אישיים שכל אחד בוחר אם לספר או לא.
ואם לא סיפרתי או דיברתי - סימן שלא רציתי שמישהו ידע.

נראה לי לומר להם דברים בסגנון הזה
ושכשיהיה עידכון הם יישמעו מההורים.
בשביל מקרים כאלוoo
ובכלל באופן כללי
אני מלמדת את הילדים תקשורת רגישה, להבין כשאומרים:
משהו אישי/ פרטי
זה לא מתאים עכשיו/ בפורום כזה

אני מלמדת להסתכל על שפת גוף של האדם השני, לראות אם לא נעים לו.
מלמדת להבין שגם אם יודעים משהו, לא חייבים לקבל את כל הפרטים עליו.

זה עובד לשני הצדדים, גם לדברים פרטיים שלי וגם לשלהם.

גם אצלי זה קרה עם בדיקת הריון שעוד לא בוצעה, שהיתה בשקית קניה שלה. בתחילה אמרתי שזה ענין פרטי שלי. שהתחלתי להרגיש לא טוב (די בהתחלה) שיתפתי מיד, כי לא רציתי שהילדים ידאגו סתם.
הפותחת- מגיבה לכולןאנונימית בהו"ל
תודה רבה ממש עזרתן לי
לסדר את המחשבות ולהבין איך כדי להגיב
ממש תודה
נראה לי שאת צריכה לבחור וללכת עד הסוף מטוב ועד רעאם מאושרת
אצלנו בבית הילדים עוד לא מתבגרים ממש, וזה לא נושא שיחה, אז הילדים לא ידעו.
אבל זה תלוי בשיח במוסדות הלימוד . בנים או בנות אופי של ילדים וכו'.
אבל זה גם הצריך ממני השקעה כדי לעמוד בזה- לא שיתפתי שאני צריכה יותר עזרה בתחילת הריון. וכשהם שאלו אם הקאתי בשרותים, עניתי שכן ולא פרטתי למה. יש כ"כ הרבה סיבות להקיא שהם לא חשבו על הריון.
וכשאמא יותר עייפה והבית פחות מתוחזק זה לגיטימי גם בלי תרוצים.

אבל אם הילדים שלך יותר בעניינים- אז תזרמי איתם. אי-אפשר לדרוש מילדה שבכיתה "מרכלת" עם חברות האם המורה בהריון או לא ורק על אמא לא תדבר.
זה אפילו מסוכן- דווקא בנושאים האלו הייתי רוצה שאלי יהיו הכי פתוחים.

וזה היה משמח אותי שיחה כזו בשולחן שבת-
תהיי בטוחה שהם "ירכלו" בינהם ,אז למה שלא יעבור דרככם?

ואולי אפשר לעבוד על עצמך בנושא הזה- למה זה מלחיץ אותך השיתוף?
למה את רואה בהם אנשים זרים? למה שולחן שבת זה פורום לא נעים יותר מאשר בחדר?

בשרות לאומי היתה לי חברה שביקשה כמה שעות חופש כי אמא שלה הזמינה אותה לבילוי- הם הלכו יחד לאולטרה סאונד של האמא. לתדהמתי היא אמרה שאמא שלה משתפת אותה בחוויה.כמובן שהיא לא רואה את האמא בתוך החדר,אבל זה הזדמנות של האמא להסיר מבוכה מהנושא הזה. כל אולטרסאונד היא לוקחת מתבגרת אחרת,והם הולכות יחד לבית קפה וזה הזדמנות נחמדה לחזק את הקשר בינהן.

מצד שני- יש לי חברה שהיה לה אח בישיבת הסדר והוא מאד התבייש שאמא שלו היתה בהריון ולא חזר הביתה מהישיבה כמה חודשים ...
וההורים שלה קיבלו את זה באהבה והבנה.

העיקר שיהיה בשעה טובה,בשמחה ותהיי שלמה עם הדרך שבחרת בה💗
מזדההאורי8
בהרבה מאוד מקרים אני אפילו לא מצליחה להסתיר שאני הולכת למקוה. הבנות קולטות אותי מתקלחת באמצע היום וישר מבינות.
גם אני מרגישה זוועה בתחילת הריון ולכן בהריונות של הקטנים שלי לא טרחתי להסתיר מהמתבגרים, רק ביקשתי לא לומר לקטנים, והם עמדו בזה, וגם עזרו יותר, כי הבינו את המצב.
האמת, נראה לי שפשוט לקבל את המציאות. ואם את באמת בהריון, פשוט לומר להם, ולבקש שלא יספרו, וגם תקבלי יותר עזרה.
כשיש דברים שממש חשוב לך להסתיר, אז לזרוק את הפח בעצמך...
זה לא מפריע לך לגבי המקווה?באר מרים
אני בגלל זה עושה את כל ההכנות בלילה הקודם ולפני המקווה רק מתקלחת מקלחת קצרה וכל פעם מוצאת תירוץ מתאים בהתאם לנסיבות..
מפריע מעט, אבל פעמים רבות לא מצליחה להסתיראורי8
באופן כללי , אני אדם שלא טוב בלהסתיר, לא יודעת לשקר וכו...
היו לי בשנים האחרונות המון טבילות בליל שבת, ואז זה ממש שקוף. יש לי בנות גדולות, ואני אף פעם לא יוצאת בליל שבת לשום מקום. אז כל התרוצים של הלכתי לשכנה עם עוגה ( ובלי הקטנים )לא יעבדו.
הן חכמות ומבינות, והן גם צריכות להשגיח על האחים, כשאני יוצאת.
אז במקום לשחק משחקים, כשזה בשבת, אני פשוט אומרת להן.
כשזה ביום חול, אני מנסה להתארגן בשקט, שלא ישימו לב, ולפעמים הן כן שמות לב, אני אף פעם לא מתקלחת סתם באמצע היום, רק בוקר או ערב.
ואנחנו גם לא מסתירים את מצב המיטות, החלטנו שזה מה יש , ושיבינו מה שיבינו.
באופן כללי, אני די פתוחה עם הילדים, אין לי כוחות לעסוק בהסתרות.
גם לי היו לאחרונה הרבה טבילות בליל שבת..באר מרים
ופשוט יצא שבפעם הראשונה שהיתה לי טבילה בליל שבת בסגר של הקורונה אמרתי להם שאני צריכה ללכת לעזור לאיזו אישה לקיים מצווה (לעצמי, לטבול..) ובשאר הפעמים אמרתי להם ששוב הגיע תורי לעזור לאישה הזאת..

אז הם התרגלו שיש איזו אישה שלפעמים צריכה עזרה בליל שבת בקיום מצווה.. (כן, אני, צריכה לטבול..)

פתר לי לגמרי את הבעיה!!
והם לא שאלו איזה אשה? ואיזה מצווה?רינת 23
אמרתי להם שזה משהו אישי של האישה הזאתבאר מרים
ושהיא לא רוצה שכולם ידעו מי זאת..

נכון, לא?
לא היה עובד אצלי...אורי8
היה נראה להם מוזר, במיוחד שאני הולכת בלי הקטנים. וגם כי אני פשוט לא יודעת להמציא דברים כאלה בצורה משכנעת, ובמיוחד מול בנות גדולות, הן היו מסתכלות עלי במבט של- אמא, על מי את עובדת? אנחנו יודעות לאן את הולכת.
וכמו שאני לא רוצה שהן ימציאו לי סיפורי בדיות ( גם אם זה כאילו נכון), אני לא רוצה ללמד אותן לשקר ולהמציא. אם אני עושה את זה מולן, למה שלא ישקרו לי כשנח להן.
לא יודעת אם אני מצליחה להיות מובנת, אבל ממש קשה לי נפשית לשקר, ובמיוחד לילדים שלי, ואם ילד,שלי היה ממציא לי סיפורים כאלה , כדי שלא אדע מה הוא עושה, הייתי לוקחת את זה קשה מאוד.
אז איך אני יכולה לשקר להם? ( גם אם זה לא ממש שקר, מול מתבגרת שבעצם מבינה שזה לא נכון, זה ממש ללמד אותה להתנהל מולי ככה).
ערך האמת חשוב לי יותר.
מעדיפה שהבנות הגדולות ידעו שאני טובלת, מאשר שילמדו שמותר להמציא סיפורים כדי להסתדר בחיים.
הן יכולות להבין שטבלתי גם כי יראו שחיברנו מיטות, ואז יבינו שהמצאתי סיפור, גם אם אהיה משכנעת מאוד. למה בשביל להסתיר טבילה מהילדים , מותר ללמד אותם לשקר? האמת חשובה יותר בעיני
אבל גם הם בחיים יצטרכו לדעת לשנות מהאמתדבורית
וזה לא חייב להיות שקר גס
לעזור לאיזו אשה כשאת מתכוונת לעצמך
זו לא האמת הגלויה המפורשת
וזה לא שקר גס
ואני גם כזאת שממש לא יודעת להסתיר ולא לשקר
ולפעמים זה לרועץ בחיים שלי
לא כל סיטואציה מתאים לומר בה את כל האמת
וערך השלום חשוב יותר
ולפעמים אני ממש מתקשה לעשות את זה
לומר אמירות חלקיות, מעורפלות
כשיש מצבים שזה הכי נכון לעשות
וזה גם מיומנות וערך ששווה להנחיל להם
במיוחד שמצד ההלכה לצורך הצנעת טבילה מותר לשנות מן האמת
כך שגם מבחינה הלכתית יש בכך ערך
אני לא חושבת שמה שאת עושה לא נכון
אני חושבת שזה מקסים ממש
הקשר הפתוח שיש לך עם הבנות
הוא ערך עצום בפני עצמו!!!
רק היה חשוב לי להאיר עוד נקודה
זה לא חייב להיותoo
אמת או לא אמת
אפשר לומר הולכת למשהו אישי, לא בצורה מעורפלת, אלא בצורה ברורה.

זה לא רק לצורך התשובה הספציפית לאותו רגע, זה היכולת לבחור מה לשתף ומה לא, מבלי לשקר/ להתנצל/ לתת סיבה.
הבעיה שלפעמים כשאני אומרת ככה, הן כבר מבינותאורי8
אולי ילדים שלא מודעים בכלל לאופציה שאמא הולכת למקוה יקבלו סיבה כזו.
כשאני אומרת ככה, הן מבינות. הגדולות מבינות בשקט, בדרך כלל, אחת מהן יכולה חומר- טוב, הבנתי...
ובת ה 9, כבר קלטה איכשהו, והיא שואלת אותי- את הולכת למקוה? ( כמובן שהסברתי לה שזה בסדר לשאול אותי, אבל לא מספרים את זה לחברות או לאחים).
לומר שהולכת ל שהו אישי, זה בסדר, אם כי הבנות שלי מבינות. לספר סיפורי בדיות על שכנה, גם אם זה כאילו נכון, מרגיש לי שמלמד אותם לעשות אותו דבר כלפי כשירצו להסתיר משהו.
זה בסדר מבחינתי שילדה תאמר לי שהיא הולכת למשהו אישי, אבל לא ארצה שתספר לי שהלכה לחברה כשבעצם הלכה לחבר( לדוגמא). ומאמינה שאיך שאני מתנהלת מולם, הם יתנהלו מולי.
נראה לי שההיפוך יכול לעזור..באר מרים
כמו ש @מיואשת****** כתבה:

ברור לכולנו שבת נשואה לא צריכה לספר לאמא שלה או לחמותה שהיא הולכת למקווה גם אם זה מצריך שינוי מסויים מהאמת, ואף אחת לא תחשוב שבשם מידת האמת בת או כלה חייבת לשתף את האם או החמות בזה, כ"כ וקל וחומר שהפוך, אין עניין לשתף את הילדים הרווקים או הנשואים בליל טבילה של ההורים. זה עניין פרטי של הזוג.

וכן, מותר לך להגיד שאת לא משתפת.
כשיש לי טבילה ביום חול אני הרבה פעמים פשוט מנצלת רגע שלא שמים לב ויוצאת מהבית בלי שום הסבר, ואם הם שואלים אני פשוט אומרת שאני צריכה לסדר משהו ולא מסבירה..
נכון שיש מצבים שצריך חומר משהו מעורפל בחייםאורי8
ובמיוחד בתפקיד,שלי בעבודה , יש צורך לשמור על פרטיות של אנשים, ואני נאלצת לומר ח אי אמת, או משהו מעורפל( מודה שלשקר קשה לי נפשית, חינוך של אמא שלי).
אבל בבית, זה לומר לבנות משהו שדי ברור,שיבינו שלא נכון. הן ישימו לב למצב המיטות ומייד יבינו שלא אמרתי אמת, וילמדו גם להתנהל ככה מולנו, וגם שאלו נושאים שלא מדברים עליהם. וזה לא מה שאני רוצה ללמד.
בנוסף, תרוץ של ללכת לכזור למישהי לא יעבוד אצלי. לבאר מרים יש רק בנים גדולים, הם הולכים לתפילה בזמן הזה, אותי הבנות( אפילו בת ה 9). ישאלו מייד- לאיזו שכנה? מה המצווה? אפשר לבוא איתך? ולמה בכלל העזרה שלי לשכנה חשובה יותר מזה שהן תלכנה להתפלל? .
בקיצור, לא יעבד אצלי, יש לי ילדים סקרנים, ששואלים הכל.
וממילא הבנות יבינו, ואז רק הפסדתי, שידרתי שבנושאים האלה יש קשר שתיקה, וצריך לסהן קצת ולא לדבר על זה.
ברור שאם מישהו לא מהמשפחה ירצה לבוא , או יפגוש אותי בדרך, אומר לו חצי אמת ולא אומר לאן הלכתי.זו ההלכה, במשפחה זה יותר בעיתי, כי השקר יכול להתגלות, הילדים חיים איתנו בבית.
מהמם. אהבתי ממש את הגישהלפניו ברננה!
אני חושבת שיש בזה הרבה אמתבארץ אהבתי
הזכרת לי שפעם אחת אמא שלי יצאה בערב ולא הבנתי לאן היא הולכת (זו היתה סיטואציה די נדירה. לא יודעת מה היה בכל הפעמים האחרות אבל אף פעם לפני זה לא יצא שהיא יצאה בלי שידעתי לאן), וממש חקרתי אותה עם שאלות. בהתחלה היא ניסתה לענות בצורה כללית, אבל כשדחקתי אותה אותה קצת היא אמרה לי שהיא הולכת למקווה.

אני לא זוכרת אם היא אמרה לי או שהבנתי לבד שזה משהו שאני לא אמורה לדעת. ומצד שני הבנתי שאמא שלי לא תשקר לי.

מאז אף פעם לא חקרתי יותר מידי. לגמרי הבנתי מזה שיש דברים שאני לא חייבת לדעת. אבל היו כמה פעמים שהבנתי מההקשר. ואני חושבת שזה היה ממש בסדר - שידעתי שאני לא צריכה לשאול, אבל זה גם בסדר שאני יודעת. (וממש לא חשבתי מעבר לזה...)
אני באמת לא מבינה מה הקטעמיואשת******
יצא לי לומר לילדות שלי שאני הולכת כרגע ולא יכולה לפרט לאן.
אמנם אצלי זה בנושא טיפולים יותר מאשר מקווה אבל ההנחה שלי זהה, מותר לאבא ואמא לא לספר לילדים כל דבר
ולא, זה לא קשר הדדי. אנחנו ההורים הם הילדים. אנחנו לא מספרים להם כל דבר בחיים והם כן צריכים לומר לנו לאן הם הולכים.
ואם היא תיקח עבודת נוער היא צריכה אישור שלי ואני לא צרכיה אישור שלה להתקבל לעבודה חדשה.
היא הבת שלי
היא קטינה
אני האמא, אני בגירה
זה לא קשר הדדי
וכל האיבוד הזה של הסמכות ההורית וההרגשה שאנחנו חייבים לומר לילדים הכל בשביל שהם יגידו לנו הכל זה כזה לא נכון בעיני ולא הגיוני בשום צורה.
אני לא משקרת לילדות שלי
אני בהחלט אומרת שאני לא יכולה לומר כרגע לאן אני הולכת
וזה בסדר
אני האמא
זה ההיררכיה אצלינו בבית וזה מאד ברור ונורמלי עבורן
אני לא נותנת להן דוח. לא לאן אני הולכת לא כמה אני מרוויחה לא אם אני רוצה עכשיו לקחת משכנתא ולא אם אני רוצה להזמין אורחים לשבת.
מה שמתאפשר לי ומתאים אני משתפת, מסבירה מספרת. מה שלא אני שמה גבול.
מי שבוחרת במודע לשים את הגבול במקום אחר או לא לשים אותו- מה טוב.
אבל לחיות בגישה שאסור לשים גבולות בפרטיות שלי או בבחירות שלי כי אחרת הם ישימו לנו בחזרה זו בעיני לא גישה נכונה
וכן בתור נשואות הן בהחלט תשמנה את הגבול הזה
ואני לא מצפה מהן בתור נשואות לומר לי אמא היום אל תבואי לבקר כי יש לי מקווה
או אנחנו לא נבוא לשבת כי יש לי מקווה.
ובדיוק כמו שזה נשמע הגיוני לכולן ככה לי נשמע הגיוני שהן לא תדענה מתי המקווה שלי. זה לא אירוע משפחתי. זה אירוע זוגי. זה הגבול שלי, ואין לי שום חשש שבגלל זה הן תלכנה לאני לא יודעת איפה בלי לספר לי. נשמע לי מוגזם מאד להקיש מפה לשם
לא משקרת
כן שומרת על פרטיות
(יאללה פסח.)
יש הבדל בין לשמר על פרטיות ללהמציא דברים כדי להסתיאורי8
נראה לי לגיטימי לגמרי לומר שאני הולכת למשהו אישי, ואני אומרת את זה. חוץ מליל שבת, שזה ממש ברור, אין לי ענינים אישיים בליל שבת. בעי י בעיני להמציא סיפטר לא נכון, גם אם הוא חצי אמת, במיוחד אם יש סיכוי גדול שהיחדים יבינו שהמצאתי, וילמדו שזו ההתנהלות כשלא נעים לי לומר אמת, זה ממש לא סותר סמכות הורית, ברור שלא חייבים לתת דוח לילדים, נראה לי שלא הובנתי, דיברתי בעיקר על טבילות בליל שבת, שבהן אין לי שום ענינים אישיים וזה שקוף לחלוטין מול הבנות שלי.
ואין מצב שאותר על טבילה בליל שבת כדי שהן לא תדענה, אלה הטבילות הכי טובות שלי, גם מבחינת חווית הטבילה, וגם מבחינת הפניות שלנו אחריה.
בסדר גמור וגם רצוי לומר לילדים שיש ענינים אישיים. בעיתי בעיני להמציא או לשקר, וכן, זה יחמד את הילדים שלהו ששקר או המצאות הן כלי להסתדר בעולם.
בזה אני מסכימה איתךמיואשת******
אני באמת לא חושבת שלשקר זה טוב.
וכמו שאמרתי זה ממש הגיוני שכל אחת תמצא את הגבול שלה, ולך הגבול הזה נכון ומכבד ומתאים- אז זה נכון ומצוין עבורך


ואם מישהי אחרת אומרת משהו שבעיניה הוא אמת מוחלטת גם אם חלקית, והילדים שלה מקבלים את זה, אז זה הגבול שלה הוא נכון ומתאים.
אורי תודה על זהתהילה 4
באופן כללי נראה לי לא נכון לחיות בהסתרות על גבי הסתרות. שלא לדבר על איבוד הכיף של המצווה סביב כל ההתעסקות בזה.
אני בלנית אז ללכת למקוה אצלינו זה נורמלי. אבל ממש כואב לי שאומרים שצריך לשקר לשביל זה. מה? זה משהו פסול?
אני נטהרת, אני מקיימת את מצוות התורה איך הגענו לעולם ההסתרות הזה? ו- אני יודעת שיש עניין הלכתי כזה אבל הוא ממש ממש צורם לי ואני סמוכה ובטוחה שבימים כתיקונם- ימי הגאולה העניין הזה ייפסק לחלוטין.
למה את מחברת את זה למשהו פסול? ההסתרה היא מצניעותמיואשת******
לא קשורה למקווה בכלל אלא לעובדה שמקיימים יחסים באותו לילה.
המצווה חשובה טהורה וחס ושלום לא פסולה
מסתירים את ענין זה שמקיימים יחסים וזה בהחלט משהו שלא ישתנה עם ביאת המשיח , אולי להיפך, תהיה יותר צניעות ממה שיש היום.
זה דבר חשוב מכובד ויפה מאד שמסתירים את זה. זה צניעות זה אינטימיות זה אירוע זוגי שבין איש לאשתו.
בדיוק כמו שמסתירים שיער כי הוא מקודש לאיש וכמו שמתלבשים בצניעות, וכי יש בגוף שלי משהו פסול? וודאי שלא. ככה מסתירים טבילה, היא שלנו, של הזוגיות האינטימיות שלנו. וזה דבר יפה בעינ
אבחנה חשובה מאוד בעיניידבורית
הצנעה מתוך כבוד
לא מתוך שלילה
מקסים!!!אם מאושרת
כל מילה שלך זהב!!!
אני מרגישה ב"הסתרה" הזו משהו מתוק... משהו אישי רק שלנו.
הצניעותoo
בקיום יחסים, שהם מתקיימים בחדר סגור, שלא מדברים עליהם ליד כולם.

שיער לא מסתירים אלא מכסים, אין בזה שום סוד שהוא קיים מתחת לכיסוי ראש.

בהסתרה יש מימד של בושה, וזה ההבדל בין להצניע ולבין להסתיר.
אז תקראי לזה להצניעמיואשת******
קודם כל את מקשרת הסתרה לבושה וזה זכותך. אבל בעיני המילה הסתרה ממש לא קשורה לבושה. ולהסתיר משהו שאני לא מעונינת שידעו זה סבבה לגמרי. גם המשכורת שלי מוסתרת. לא מוצנעת, מוסתרת. ולא מבושה ב״ה.

אבל את יכולה לקרוא לזה הצנעה אם בעיניך זה יותר נחמד.

מבחינתי הצנעה של יחסים היא גם לא שידעו שהלילה הוא הלילה שלנו.
משכנים הורים ילדים- כולם.
אין שום סוד בזה שאנחנו מקיימים יחסים. יש סוד במתי. לא אמורים לדעת.

ולכן ליל טבילה הוא משהו אישי שלי. מוסתר מוצנע או איך שבא לך לקרוא לזה.
טובoo
אני באמת לא מסתירה בצורה אקטיבית שום דבר. לא מפרסמת כל דבר, אבל לא פועלת להסתיר.

אני כן חושבת שמשהו מניע את ההסתרה, במודע או בתת מודע. אולי בושה אולי פחד אולי משהו אחר.

ויש הבדל בין להסתיר משכורת, שזה בסך הכל לא לומר כמה היא, לבין הכנות ויציאה למקווה, שלהסתיר אותם מבני הבית זה מורכב, ואז צריך מניע חזק יותר להסתרה.
בהחלט יש לי מניע חזק וגם הסברתי אותימיואשת******
ואני לא מבינה למה את צריכה לקחת משהו שהסברתי מה מניע אותו ולהחליט שיש לי איזה מניע תת מידע אחר שקשור לבושה ופחד.
זה מאד לא נעים לי הצורה הזו.
הסברתי מאד ברור שזמן קיום היחסים עם בעלי הוא משהו פרטי שלי ובהחלט ממש לא נעים מתאים או צנוע בעיני שהילדות שלי ידעו מתי בדיוק הוא מתרחש.
לך מתאים? סבבה.
לי לא.
מפה להפוך את זה שזה קשור לפחד ובושה זה לא קשור לא יפה ולא נעים לי הפרשנות הזו ולא ברור לי אי אפשר לקבל הרגשות ומניעים של אנשים אחרים בלי לפרשן אותם. פשוט לקבל שמישהו אחר מרגיש וחושב אחרת ולא להצמיד לו מניעים ופירושים
לא התכוונתי לעצבןoo
התכוונתי לתחושה בסיסית שמניעה, מעבר לסיבה שיש לך.

אם ההסתרה לא תעזור, וידעו שיש ליל טבילה, מה תרגישי אז?
התחושה הזו היא המניע להסתרה.

ככה בודקים מניע.
וואומיואשת******
לא התכוונתי לעצבן- אבל עכשיו אני אמשיך לנתח אותך פסיכולוגית ולהסביר לך איך בודקים מניע כאילו את ילדה שלא מבינה מה הסיבות והמניעים שלה בחיים.
אם את לא מתכוונת לעצבן, תשדלי קצת יותר.
מי שלא מבינה את המניע המאד פשוט שאינטימיות זוגית תישאר במסגרת הזוגית, בעיה שלה
אני סיימתי את הדיון הזה.

אגב אולי תבדקי מה המניע שלך שגורם לך חיסר יכולת לקבל סיבות ורגשות של אנשים אחרים ולנסות לתרץ את ההתנהגויות שלהם עד שיגיע ההסבר שיניח את דעתך שאת בסדר והם לא.
לא אמרתיoo
שמי שמסתיר הוא לא בסדר. תמיד רצונו של אדם כבודו. זו הראיה שלי, ובהחלט הגיע הזמן לסיים את הדיון.
זו תפיסה שלא ברורה לי האמתדבורית
גם ספר תורה מכסים בין העליות
אפילו בשני כיסויים
אין פה בושה
יש פה נתינת כבוד
בתרבות המערבית, שמדגישה חיצוניות, כשמסתירים משהו זה קופת שרצים
ביהדות- ככל שמשהו הוא בעל ערך- כך הוא יותר מכוסה
אגב, זה ככה גם בגוף שלנו
איבר חשוב יותר- עם יותר כיסויים (המהרל)
לא יודעתoo
מה כבוד בזה שאישה צריכה להסתיר טבילה.
יש המון ערכים ביהדות שמוחצנים וגלויים, המשוואה הזו לא נכונה.
גם אני חושבת שצריך להשתדל להסתיר טבילהאורי8
לא אומר לחברה/ שכנה וכו... יש לי טבילה היום.
בעלי אמר פעם בעבודה שיש לו אירוע משפחתי( די נכון).
התכוונתי רק כשאי אפשר להסתיר, כמו טבילה בליל שבת, אני מעדיפה לומר אמת מלספר סיפורים שהבנות מבינות שהם לא נכונים, וגם שאני לא מסתירה ומתרצת את ההכנות שלי, גם ביום חול, אם הבנות מבינות, זה לגיטימי בעיני, ולא מסתירה את מצב המיטות, כי לא רואה אופציה להסתיר, הילדים חיים איתנו בבית וטבעי שהם מבינים לפעמים, בגילאים מסוימים גם דברים אישיים שלנו, זה חלק מהחיים בבית.
זה ממש לא לפרסם, לפרסם זה לדבר על זה חופשי עם כולם, אין מצב,שאומר שיש לי טבילה למישהי בעבודה/ חברה/ גיסה( טבלתי פעם בשבת בר מצוה משפחתית בישוב שאני לא מכירה, שאלתי נשים ברחוב איפה המקוה ולא את גיסתי שגרה שם, די ברור לי שהגיסות הבינו לאן נעלמתי, לא אמרתי כלום, וזה חלק מהחיים שהבינו, לא אדחה טבילה בשביל שלא יבינו).
מסכימה איתךoo
גם אצלי זה מסתכם בלא לפרסם.
כל מה שכתבתי היה על פעולות ההסתרה שעושים מעבר ל-לא לפרסם, שאני לא רואה בזה כבוד אלא משמעויות אחרות.
יקרה זה דברי המהר"לדבורית
ועוד גדולים אחרים
מותר לומר קטונתי אני לא מבינה
(וגם אני עוד קטנה ויודעת מעט)
אבל לומר המשוואה הזו לא נכונה
זה קצת בעייתי

אנחנו לצערנו סופגים הרבה ערכים מעוותים מהתרבות המערבית, זה אחד מהם
כשמצניעים משהו, מכסים אותו, בעצם מייחדים אותו לזמן מקום ואנשים ספיצפיים-
זה נתינת כבוד
וואו כתבת יפה ומדוייק!משמעת עצמית
את יודעת למה זה בעייתי?oo
כי דברי המהרל או דברי קדושים אחרים יכולים להיות מפורשים להרבה כיונים.
מה להצניע/ איך להצניע וכו׳.

לתת את זה בתור ׳הוכחה׳ שצריך לעשות פעולות נוספות מעבר ל׳לא להסתיר׳ זו פרשנות שלך
את מחזקת מאד! תודהאם מאושרת
טויב. את צודקת אצלי טהרהתהילה 4
זה עניין יותר גדול מ"קיום היחסים באותו הלילה". זה הטהרה. לכן גם כתבתי שאני חושבת שבימות הגאולה לא תהיה הסתרה כי יהיו הרבה טהרות להרבה עניינים. זה שהיום מצוות ההיטהרות כל כך קשורה לדבר אחד זה מקטין משהו. ואפשר להגיד שגם מגדיל את הקשר הזוגי ורני לא יכולה לחלוק על זה.
השאלה אם זה עושה טוב לאישה או שמא סרטים. וכשבספרי ההלכה מופיע ביטוי של "ארור שוכב עם בהמה" לאישה שמפרסמת את ליל טבילתה. זה לא נראה כמו משהו קסום וחביב ובטח שלא יוצר מתיקות. אלא משהו שמלחיץ ולא נעים. יש הרבה מאד נשים שמסתירות הריונות וזה משהו מתוק וחביב בינן לבין בן זוגן. הללויה.
אבל זו לא הנחיה עם ביטויים קשים ומלחיצים.
מסכימה לגמריתהילה 3>
תודה, חידדת לי דברים חשוביםבארץ אהבתי
תודה רבה על התגובות שלך כאןקמה ש.
בס״ד

מתחברת מאד לחיבור העמוק לנושא של האמת. אני מרגישה מאד כמוך לגבי הדבר הזה. לא יצא לי אף לעם להגיד לילדים שלי שאני הולכת למקווה ואני לא בטוחה מה מתאים *לי* אישית. אבל בהחלט נתת לי עוד חומר למחשבה. וגם את @בארץ אהבתי, עם מה שסיפרת על עצמך. תודה לכן!
מזלך שזה בנות..לבנים זה בעייתי להגידאור123456
במקווה האחרון הבן 17 שאל אותי לאן אני הולכת..התחלתי למלמל משהו והוא מייד אמר.."אה לא משנה ועבר נושא"..כנראה קלט שלא מתאים לשאול...
יש לי גם בניםאורי8
ואם שואלים אומרת שהולכת ותכף אחזור, או משהו בסגנון. גם לבנות אומרת כך, אלא אם כן זה ברור כמו בליל שבת. והאמת כשהן רואות אותי מתקלחת באמצע היום, אני יודעת שהן מבינות. הבנים פחות שמים לב לדברים האלה.
לא יודעת איך אפשר להסתיר את זה, אולי אם עושים את כל ההכנות במקוה. וזה פחות נעים לי.
אני מתכננת "תירוץ" למקלחת..באר מרים
מטגנת משהו מסריח או מארגנת ש"ישפך" עלי משהו, שאעשה משהו שמזיעים בו או משהו דומה..

את כל ההכנות אני עושה בלילה הקודם, ככה שממש נכנסת למקלחת זריזה ויוצאת...

ויש ימים שאני נכנסת להתקלח מיד אחרי השכבת הקטנים ואז ממשיכה את הערב, ככה שזה לא ממש חשוד בעיניהם..
ואוו את ממש יצירתיתאורי8
אני לא יודעת להמציא דברים כאלה , ולא יודעת לשחק משחקים. פשוט לא מסוגלת להתנהל ככה.
אפילו כשיצא לי לטבול בשבת או חג שהיינו אצל ההורים, אם הצלחתי סתם ללכת לטבול בלי שאמא שלי תשים לב, מעולה. אם לא, או שהיתי צריכה להשאיר איתה את הילדים, פשוט אמרתי לה, לא יודעת להמציא, והרעיונות האלה אפילו לא עולים לי בראש.
זו לא ביקורת כלפייך, נשמע מאוד יצירתי, פשוט לא יודעת לשחק את המשחקים האלה. ואפילו מופתעת כל פעם מחדש כשאני מגלה שמישהו התנהל מולי באופן כזה( לא נאמר בביקורת, מניחה שבשביל הסתרת טבילה זה מותר, פשוט לא יודעת להתנהל ככה).
והאמת, אם היתי מגלה שמישהו קרוב אלי התנהל מולי ככה כדי להסתיר דברים, היתי נפגעת. אבל אולי בשביל הסתרת טבילה זה אחרת, לא יודעת.
אני חושבת שזה חשוב בשבילך לקרוא על זה פה מיואשת******
ולא בביקורת בכלל כן?
אבל מאד הגיוני שבנות נשואות בהמשך החיים ירצו להסתיר ממך דברים כמו טבילה, תחילת הריון, מריבה עם הבעל אפילו או כל דבר אחר אישי וזוגי
ואז אולי הן יהיו יצירתיות לכי תדעי
ויהיה חבל שתיפגעי.
זה דרך העולם
את נשמעת פתוחה ומדהימה, ויש לך אישיות כנה ופתוחה ובוטחת. וזה באמת מהמם בעיני.
עם זאת זה ממש נורמלי שלא כל הבנות שלך תרגשנה כמוך, למשל כמו שאת משתפת את אמא שלך וזה… מה לעשות לא כל הילדים יוצאים דומים לנו באופי, לא שלי ולא שלך 😏
וכמובן יש בעל שאולי הוא מגיע ממנטליות של הסתרה ושל פרטיות יותר וממש לא יהיה מוכן לקבל שאשתו תגיד לך בטבעיות שהיא הולכת לטבול..
ונראה לי חשוב לדעת ולהכיר בזה, שזה לא נועד לפגוע, ההיפך , זה נועד לשמור על פרטיות בתורה שלא תפגע
דווקא אם תהיה לך בת שתרצה לשמור על פרטיות בנושא כלשהו אולי לא תרגיש נול כי היא יודעת שאת כזו פתוחה וכנה, ואולי היא גם תארגן איזה בימוי יצירתי כמו באר מרים 😁
מתוך אהבה וכבוד אליך, חס ושלום פגיעה. אז נראה לי טוב להיות מודעים לזה (נאמר גם לעצמי… אמאל’ה בטח קשה לשחרר יום אחד)
את ממש צודקת וזה אפילו קצת קורהאורי8
ושוב, אין לי בעיה עם שמירה על פרטיות, ממש מכבדת את זה וגם לי יש פרטיות, וממש בסדר לא לספר לי דברים, או לומר שאני הולכת למשהו אישי, או לחברה.
נראה לי שאם הבת שלי תמציא דברים כדי להסתיר הריון או טבילה, לא אפגע מזה.
מודה שמה שכתבת רלוונטי מאוד כי יש לי בת נשואה וחתן שבאמת נראה לי שבא ממנטליות אחרת בעניין( לא מרחיבה, יש מצב,שהיא גם קוראת פה😁🙈).
היה מעניין לשמע כל מיני גישות לעניין, גדלתי עם אמא מאוד מאוד ישרה( ובזכות התכונה הזו היא חזרה בתשובה), אז תמיד מופתעת לגלות התנהלויות אחרות, עובדת 20 שנה עם מגוון גדול של אנשים ועדיין מופתעת כל פעם מחדש כשאני מגלה ששיקרו לי או המציאו.
חג שמח לכולן.

את ממש מהממתמיואשת******
באמת. הלוואי עלי כזו ישרות פשוטה בלי משחקים. מודה שאצלי פרטיות זה משהו מאד חזק ולא מתאים לי לחיות כמוך, אבל המבט שלך על החיים והטוהר שלך בולטים מכל מה שאת כותבת למרחקים וזה ממש מקסים ומיוחד בעיני. זכית.
הסתרה היא לא בהכרח שקראם מאושרת

אצלנו ההורים שלי הקפידו להגיד "סידורים" כשיצאו מהבית, ולא סיפרו לנו תמיד גם אם הלכו לרופא/ לפגישות עבודה. בכוונה כדי שנדע שלא כל דבר צריך לדעת.

ואני בטוחה שגם לך יש דברים שאת מסתירה, למרות בנושא הזה בחרת להיות פתוחה איתם.
(אם שכנה תשאל אותך כמה כסף יש לך בחשבון בנק,תעני לה?)
לא, גם אם הבת שלי תשאל לא אענה להאורי8
מה שאני מנסה לומר, זה שזה בסדר בעיני לומר שזה משהו אישי/ לא מתאים שאענה/ זה משהו פרטי של ההורים / להעביר נושא וכו...
לא מתחברת ללשקר ולהמציא דברים, גם אם הם נכונים חלקית.
גם בעבודה שלי אני חייבת לשמור על פרטיות של אנשים, אבל יש לי מחויבות גם לאמון. כשאני לא יכולה לפרט משהו, אני אומרת שאי אפשר לפרט, או משהו כללי ומעורפל, או מקסימום, שאני לא ממש יודעת... משתדלת מאוד לא להמציא ולשקר. כשאני משקרת , גם שקר לבן, האמינות שלי מול האדם שמולי נפגעת, מנסה ללכת בין הטיפות כדי לשמור על הפרטיות, והאמון שלי מול כל מי שאני עובדת איתו.
הסברת כ"כ טוב.מסכימה איתך לגמרי!!!אם מאושרת
כתבת מהמםדפני11
אני הבנתי אותך מההתחלה.
(גם אנחנו מהבית לא יודעים לשקר..)
ובמקרה של המקווה בשבת זה ברור לך שהן יודעות, אז את לא רואה טעם לכסות או לומר משהו אחר. גם כדי שידעו שזה חלק מהחיים. בעיני זה מהמם ומיוחד מאוד. ומקווה גם אני להיות ככה פתוחה עם הבנות שלי. יש בזה משהו מאוד חזק שהבנות מתחברות לזה שזה קיים עוד לפני החתונה (מה שסיפרת על הספרדיות באזורך..)
מצד שני מתחברת גם ממש לגישה שזה יכול להיות לא נעים לבת לחשוב בלילה על זה שעכשיו ההורים שלה יחד (אמא שלי למשל עדיין הולכת למקווה והיום כנשואה אני הרבה יותר בקלות שמה לב מתי זה קורה- לא מתאפרת וכו) ואני עד היום ממש מדחיקה את זה בראש שלי. זה לא נעים לי לחשוב על זה..
כמה שאני יודעת שזה החיים ואני מאודדד פתוחה עם אמא שלי (אין לי בעיה לומר לה שיש לי טבילה לצורך העניין). משהו בהפוך של זה זה פחות נעים.
ושוב, מאוד אהבתי את הגישה הכללית שלך לעניין.
מעניין מה יהיה כשיגדלו....
תודה על הדיון המעניין!

וגם @בארץ אהבתי מה שסיפרת על אמא שלך חזק בעיני
התכוונתי להגיב לאורי8דפני11
בספר על דפנה מאיר ז"ל היה שיח מאד פתוחנפש חיה.
היות שהיא עסקה בדיאפגרמות
היחס שלה לכל הנושא של מיניות, פתיחות, חיים בצורה מאד טבעית, מופיע בספר עליה
בצורה מאד פתוחה
והבנתי שהילדים קיבלו את זה כחלק מהחיים והעריכו (הגדול)

אני באופן אישי קיבלתי המון מהגישה שלה לחיים בכלל.


זכרונה לברכה.



יפה!אביול
אני פתוחה איתם לחלוטין ודי מייד אומרת להם שאניאור123456
בהריון
לא משקיעה זמן בלהסתיר מהם שאני מרגישה לא טוב..זה חסר סיכוי
תגידי ברור שהיה לך חשד ושאת לא בהריון עד כמה שידוע לך..ותסגרי מולם את העיניין
גם אני אומרת להם די מהראנונימית בהו"ל
כבר בשבוע 7 אמרתי להם פעם אחרונה
וגם לי אין כח להסתרות
אבל זה לא המקרה פה
קודם כל עדיין יש הבדל בין שבוע 4 ל 7
והנקודה היותר משמעותית היא
התזמון, הפורום והיוזמה
כאן הם יזמו את הגילוי ולא אני
כשאני מחליטה לספר להם יש לי שליטה על הסיטואציה
אני יוזמת את השיתוף, ולא הם
לא נכון בעיניי להפתיע אדם במידע רגיש
מבלי שהוזמנת להתערב
קל וחומר כשזה מול כל הילדים האחרים
ואני ממש מסכימה עם הנאמר בתגובות לפני
הם צריכים ללמוד טקט
וואותהילה 3>
נראה לי שכדאי לגמרי לשים גבולות.
ואדרבה ללמד אותם פרטיות של אחרים.
גם אם יש דרך לדעת, גם אם הם שמעו או ראו,
להגיד זה לא נעים לי, אני מבקשת שתכבדו את הפרטיות שלי.
זה לא לעניין.


וחיבוק על התחושות הלא נעימות
ועל המצב.
אצרקציות במחיר נורמלי לבן 11, למי יש רעיון?בת אל123

מחפשת לגילאי 11-4, באזור המרכז במחיר שפוי או שיש הנחה למחזיקי כרטיס אשמורת.

תודה.

תיכנסיעוד מעט פסח

לאתר אשמורת ותראי מה הם מציעים...

נראה לי שאי-ג'אמפ לסוגיו יכול להיות מושלם בגילאים הללו (ומין הסתם יש הנחה יפה לאשמורת).

מה זה מחיר שפוי ואיזה סגנון של אטרקציות?חילזון 123אחרונה

מעבר דירהקרובה
עבר עריכה על ידי קרובה בתאריך א' באב תשפ"ו 9:54

שלום. אשמח לעצתכן..

אנחנו זו''צ, עוברים עוד מעט דירה ומתלבטים בין 2 אופציות...


 

א. דירה קטנה וחמודה, היתרון שזה קומת קרקע, החיסרון שזה חדר וסלון.

ב. דירה גדולה, 3 חדרים, חסרון שזה קומה 3...


 

מבחינת הריון עצמו ואח''כ ותינוק, מה עדיף? לסבול קומה 3 בלי מעלית אבל יהיה עוד חדר או להסתדר כמה שאפשר עם תינוק בחדר ובלי שידת החתלה וכו'?

או שיש עוד נקודות שלא חשבתי עליהן?


 

ואם הדירה של החדר וסלון- עד איזה גיל של התינוק זה עדיין אפשרי ואם יש טיפים איך לסדר את זה...


 

תודה!!

נקודות למחשבה124816

כמה זמן אתם מתכננים להשאר בדירה? אם בכל מקרה סביר שתעברו תוך שנתיים-שלוש או שאתם בשאיפה להשתקע לזמן ארוך?

מה ההבדל במחיר בין הדירות?

בדקתם האם אין חסרונות לדירת הקרקע שלא ידועים לכם? (לדוגמה: נמלים וחרקים אחרים, הצפות ביוב, חלון על הרחוב), כדאי לוודא עם הדיירים הנוכחיים אם אפשר.


שידת החתלה נראית לי אביזר מיותר, לא היתה לי אף פעם והסתדרנו מצויין בלי, בגדים אפשר לאחסן בארון שלכם או במגירות פלסטיק ולהחליף יותר נוח לי במיטה. אבל אם רוצים ואין מקום בחדר אפשר לשים בסלון.


לדעתי, עד גיל שנה וחצי לפחות, חדר וסלון אמור להספיק, אם אין לכם תוכניות לארח לעיתים קרובות.  


מכירה גם משפחות שבאופן קבוע הסלון שימש אצלם כחדר ילדים גם בגילאים גדולים, אבל זה נראה לי פחות רצוי.

.

רוצים להישאר באזור בשאיפה הרבה זמן...קרובה

אבל קלילים בהחלטות וגם במעברים...

הקטנה בקומת קרקע יקרה ב300 שח.

בגיל שנה וחצי מסתדרים כי התינוק בחדר או בחוץ?

בהתאם אליכם124816

אפשר אתכם בחדר, אפשר לסדר לו פינה משלו בסלון.

ואפשר שתהיה לו מיטה בחדר שלכם וגם לול בסלון וכל פעם תחליטו מה מתאים לכם, נגיד אם אתם רוצים לארח או סתם לעבוד בסלון עד מאוחר אז ישן בחדר ואם בערב אחר אתם מעדיפים פרטיות בחדר אז ישן בסלון.

קומה שלישית בלי מעלית עם תינוק זה סיוטאורי8אחרונה
במיוחד אם את צריכה גם לעלות את העגלה. אני ברחתי כשהתינוקת היתה בת חצי שנה, אי אפשר היה להשאיר עגלה למטה .  מבחינת תינוק בחדר הורים. אני משאירה המון זמן, הנקתי עד גילאים מאוחרים( שנה וחצי) וכל עוד התינוק ינק הוא היה בחדר,שלי, ככה ישנתי טוב יותר. וגם אף םעם לא היתה לי שידה. אבל לתינוק יש ציוד, בגדים, כשגודל קצת, משחקים, עגלה, השאלה אם יש מקום בדירה הקטנה? 
מוזמנת לכתוב בפורום הריון ולידהיעל מהדרום
לק"י

הפורום הזה מיועד לשאלות לגבי גילאי בית ספר ומעלה.

אובדת עיצות😔 הבת שלי נתפסה בגנבה.אנונימית באהב"ה

סוף כיתה ו'.

היא התקשרה אלי מהחנות, שהיא ניסתה לגנוב והמוכרת תפסה אותה והיה לה כבר חטיף בתיק שאני קניתי לה, והמוכרת (כמובן) לא האמינה לה, אז היא ביקשה ממני להגיד למוכרת שהחטיף שלה.

כמובן שהתנצלתי בפני המוכרת. הילדה המשיכה לקייטנה ואמרנו שנדבר בבית.


אני מזועזעת ולא יודעת איך לפעול. היה בעבר מקרה שהיא גנבה ממנו סכום כסף, כשבדקתי איתה היא הכחישה לגמרי. בצורה הכי משכנעת שיש. אבל בסוף היה לי דרך לגלות שזו היא בוודאות וכשאימתתי מולה היא ממש בכתה והצטערה ולקחה את זה מאוד מאוד.


בעבר היה מקרה של גנבה בכיתה שלה. כשניסיתי לברר מולה היא אמרה שלא קשור אליה, למרות שמשהו בהתגוננות שלה לא עבר לי חלק. וגם היא מצליחה ממש לשקר לי בלי שאצליח לזהות אם היא דוברת אמת או לא. בסיפור הזה לא היה לי דרך לדעת בוודאות אם באמת היא קשורה לזה (וגם למורה לא) ובסוף הסיפור התמוסס.


ועכשיו זה…


פתאום חוששת שהיא גנבה עוד הרבה פעמים, מהרבה מקומות.

היא עושה בייביסיטר חופשי. איך אני יודעת שהיא לא גונבת מהם??


אני מרגישה שאני לא יכולה להאמין לה לכלום. כי היא נתפסה בשקרים כ"כ הרבה פעמים והיא מצליחה לשקר בקלות.


ממש לא יודעת איך נכון לפעול. קשה לי עם זה כ"כ.

מתואמת

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מנסה לענותפילה

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

לפני הכל שולח חיזוקזיויק

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.


אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

זה פורום לאמהות. בבקשה לא להגיב פהיעל מהדרום
ממש קשה כאמא5+אחרונה

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

פעילות לקיץאבןישראל
רעיון לפעילות משהו בסגנון של לונה פארק במחיר שפוי?
איפה בארץ?אמהלה

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

זורמים על מיקום חוץ מאילת והערבהאבןישראל
תודה על הרעיונות, אסתכל באתרים
לחפש הטבותעוד מעט פסח

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

מוסיפה- גם דרך הבנקים (נניח בלאומי יש הטבות..)יעל מהדרוםאחרונה
מחפשת רעיונות ליציאה כיפית לקייטנת אמהותמתיכון ועד מעון

באיזור מערב השומרון או פ"ת, כפר סבא, בעלות סבירה.

לבנות בכיתה ד' ולבנים בכיתה ו'

פארק אפק?טארקו

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

וויט פול בפתח תקווהאמהלה
תודה למי שענתהמתיכון ועד מעון

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

כיתה ו' אולי מוזיאון בנק ישראל בת''אחילזון 123

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

מה את חושבת על מוזיאון האדם והסביבה?מתיכון ועד מעון
לא הייתיחילזון 123
שמעתי עליו דברים טוביםעלמא22
אבל לא הייתי 
מוזיאון על בנק נשמע לי משעמם גם בגילי🙊יעל מהדרום
הייתי שם עם ילדותחילזון 123

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

הם אוהבים רכבת?אנוני.מית

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

בירושלים ישלפניו ברננה!
ראיתי שפתחועוד מעט פסח

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פארק ידידיה זה הבית...מתיכון ועד מעון

פחות אטרקציה ללכת לשם

אולי מוזיאון אלי כהן בהרצליה? לא הייתי בעצמיחילזון 123
בשומרון יש הרבה מעיינות5+אחרונה

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

ילדים בנסיעה לעיר אחרתאנוני.מית

באיזה גיל מבחינתן זה לגיטימי?

 

בן ה14 שלי שבר לעצמו את המסך של הטלפון והמעבדה הרשמית של היבואן זה באיזה חור ליד מודיעין (ישפרו למי שמכירה). הוא רוצה ליסוע לשם. אני לא מוכנה ליסוע איתו וגם אבא שלו לא.

 

אפשר ליסוע לשם ברכבת ומשם ללכת ברגל או משהו כזה. כמה זה סביר לדעתכן לבד? מאזור ירושלים.

נסיעה אולי בסדרפילה
אבל מה לגבי מעבדה עצמה? הוא מספיק בוגר בשביל זה? הם בכלל ידברו עם בן 14?
הנסיעה נראלי בסדר גמורניגון של הלב

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

לא היתי נותנת לו ליסועאורי8
נראה לי נסיעה מסובכת. ולעמד מול המעבדה . עדיף לתקן בחנות כלשהיא בירושלים ולשלם. 
הטלפון עובד וזמין?רוני 1234

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)


את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?


אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

כבר ביררנו כמה זה יעלהאנוני.מית
הבעיה רק הטירוף שלו שהוא לא מוכן לרצות לתקן במקום אחר. והשאלה כמה לזרום איתו על זה...
הבת שלי בגיל הזה נוסעת הרבה בבין-עירונירוני 1234
אני לא רואה בזה בעיה, אלא אם כן הטלפון ישאר שם לתיקון ואז הוא חוזר הביתה כשהוא "מנותק קשר".
אני חושבת שזו לא הליכה קצרה וברורה...כתר הרימון
עדיף רכבת מודיעין מרכז ומשם אוטובוס פנימי. 
לפי מה שאני מכירה, אבל לא מעודכנתאוזן הפילאחרונה

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש


רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת

גם אני פה בענייני חופש גדול כולנה

אם הייתם צריכות להמליץ על נושא/ספר לימוד לחבורת בנות מסיימות יסודי, מה הייתן ממליצות?

יכול להיות משהו בלימוד עצמאי או קבוצתי עם הורה.


ילדה מסיימת כיתה ח שאין לה תחביבים יותר מדי, והייתי רוצה לעזור לה למצוא, איך הייתן ממליצות לגשת לזה?

שמתי לב שהיא כן אוהבת ומתעניינת בסיפורים של אנשים, כל מיני ראיונות שעושים כמו רגע של חכמה, או כאלה שיש בהידברות. איך אפשר לפתח את זה?


הייתי שמחה להמלצות לספרים או סרטים ביוגרפיים על אנשים חשובים בהיסטוריה, משהו שמעניין וזורם לקרוא, במיוחד דמויות של נשים, ואם דתיות אז בכלל.


תעזרו לי ברעיונות לקראת החופשבארץ אהבתי

השנה בעז"ה תהיה לי תקופה של כמה שבועות שרק הגדולים בבית (בני 7.5, 10 ו-12.5), והקטנים עדיין במסגרות.

רוצה לעשות להם 'קייטנה' עם תוכן, ולא סתם לקום בבוקר ולחפש מה לעשות (בעיקר לשני הבנים הקטנים יותר. הגדולה אולי תצטרף למה שיהיה מספיק מעניין, אבל זה לא חייב להיות מתאים גם לה).


בשנים קודמות הם רצו שיהיה להם גם זמן מסך, ניסיתי לתת זמן מוגבל כל יום ובפועל זה תמיד התארך יותר ממה שתכננתי ולא עבד לנו טוב.

לכן הפעם חשבתי לנסות פורמט אחר:

לכל שבוע יש נושא כללי שבו אנחנו עוסקים. בכל יום יש פעילות/לימוד שקשור לנושא. כל יום יש 'חוג' קבוע (נגיד - יום ראשון זה חוג ציור, שני - חוג מוסיקה, וכו'), וביום חמישי יהיה חוג מחשב שבו אפשר ליצור משהו במחשב (מצגת או משחק) שמסכם או מתייחס לנושא של השבוע.


אשמח לרעיונות -

- לחוגים שאפשר לעשות כל שבוע

- לנושאים שאפשר להעביר את השבוע סביבם

- לסתם רעיונות לדברים נחמדים לעשות עם ילדי בית ספר חמודים

- לעוד כיווני חשיבה

וואי אני רקDoughnut
איזו אמא משקיענית! הציפיות שלי הן רק לעבור את החופש בשפיות😅
כמה רעיונות שעשיתי שנים קודמותעל הנס

*לימדתי את כולם לסרוג גם את הבנים,זה עבד יופי אצלי.

*יצירה מושקעת לסוכות.

*גם קישוט לשולחן לראש השנה

*כנל גם לשבת,עשינו אגרטלים מצנצנות ריקות למשל,חבקים מגלילי נייר סופג,בירכונים,קופות צדקה וכ'ד חילקנו גם לסבתות.

*חיפשנו קרשים מפורקים ברחוב ובנינו אדניות פשוטות,שרפרפים,לא הכל יצא מוצלח אבל הם ממש נהנו.גם נתן להם קצת מושגים

*כולם אצלי שותפים במטבח. מכינים סלטים, מבשלים,שוטפים כלים.


נושאיםמדברה כעדן.

חגים (כרטיסי שנה טובה, קישוטים לסוכה, לימוד הלכות?)

אקולוגיה (ללמוד על זה, להכין יצירות בצורה אקולוגית, ליצור עציצים בצורה אקולוגית)

גמילות חסדים(ללכת להתנדב, להכין עוגיות וברכות לחיילים/אנשים עריריים לפני שבת)

בין אדם לחברו (ביקור חולים, כיבוד הורים) 

כמה רעיונות:הגברת מהירח

חוגים:

אומנות (ציור/ פיסול/ צילום)

מלאכות יד (נגרות/ קדרות/צורפות/ רקמה/ סריגה/תפירה)

בישול/אפיה

טיול

חיות

התעמלות

דרמה/ תיאטרון


נושאים:

חקלאות/ גינון (איך מגדלים חסה ואיך מוסקים זיתים ומכינים שמן זית...)

מדע/ טבע (לצפות בכוכבים, לחקור את החרקים בוואדי הסמוך לבית...)

היסטוריה/ גיאוגרפיה של ארץ ישראל


וואו, זה נשמע השקעה ממש!! כל הכבוד לך!! בהצלחה!!

חוג ברייקדאנס למתחילים ביוטיובביו
יש לי 2 מקורות - מקווה שיעזורhameiri13
עבר עריכה על ידי מתואמת בתאריך ט"ו בתמוז תשפ"ו 16:11

 

 

זה בבית אבל אפשר לעשות גם בבית ספר

 

משחקי קלפים ודימיון 

משחקים חינוכיים

 

 

הפורום הזה נועד לנשים בלבד.מתואמתאחרונה

והוא לא נועד לפרסומות (או להבאת קישורים מכל מיני מקומות).

אולי יעניין אותך