משהו יכול להסביר לי למה כ''כ מתלהבים מאורנה בורדמן?
קראתי שניים\שלשה ספרים שלה [לא זוכר כמה]
ו, וואלה, לא כזה וואו.
אני רואה את השם שלה על כל פיפס בהמלצות ספרים, ולא הבנתי מה כ''כ מלהיב..
הרבי הריי''צ, [הרבי הקודם של חב''ד] - "הלשון היא קולמוס הלב והניגון הוא קולמוס הנפש"
ר׳ הלל מפאריטש, מגדולי חסידי חב״ד,{מתלמידיו הגדולים של מייסד חסידות חב''ד, בעל התניא} אמר: "מי שיש לו חוש בנגינה – יש לו חוש בחסידות״.
"האחדות הכוללת, המכרת רק את הא-להות, ויודעת גם כן שכל גלוי פרטי איננו ענין הא-להות, כי אם הכל, ומקור הכל, ומה שהוא למעלה למעלה מזה" (אורות הקודש חלק ב' עמ' שצ"ה). "בבטחה יכולים אנו להשקיף על היחס הכללי של הכל, וממילא על הפעולה שהכל מתפעל מן הכל, והכל פועל על הכל. אין לנו אטום גשמי, ולא שרעף רוחני, שאיננו פועל ונפעל על מלא ובמלא כל" (אורות הקודש חלק ב' עמ' שנ"ה).
לבנות
לא מדברת עם בנים בפרטי
אני חושב שקראתי הרבה ספרים שמיועדים לבנות, ומחלק מהם התרשמתי ואהבתי. אבל לספרים שלה, לא ממש, כאילו, די שטוח, לא מעניין מהבחינה ה'עלילתית', ולא מהבחינה ה'רגשית', וגם לא מבחינת העומק.
יותר הסכמתי עם חלק ממה שכתבה @חושבת בקופסא
לפי הסדר..
א. לא ממש ממחיש לי איך האנשים חיו ומה היו בעיותיהם, כי ראיתי כבר המחשות שנעשו בצורה ממש יפה, לדוגמא קורמו, שהוא ספר מדהים ומרתק. לעומת הספר שלה, ששוב, לא חושב שהוא וואו באחד מהדברים הנזכרים.
ב. כן מסכים עם הקטע השני בדברים של 'חושבת בקופסא', הגדרה די מדוייקת לספר..
אבל גם זה, יש ספרים שיהיה לי כיף, רק לפתוח אותם, לקרוא קצת, לעצור, לחשוב על זה וכו', אבל הספר הזה לא ממש לטעמי גם בקטע הזה.
ג. לגבי הקטע השלישי, יכול להיות שזה נכון לגבי אחרים, אבל אני חושב שלא ממש לגביי, כפי שאמרתי, קראתי הרבה ספרים של בנות, לא היה לי את הבעיה הזאת בספרים אחרים של בנות, כל עוד הם היו טובים מספיק..
ג. לא מסכים עם הקטע השלישי
הרבי הריי''צ, [הרבי הקודם של חב''ד] - "הלשון היא קולמוס הלב והניגון הוא קולמוס הנפש"
ר׳ הלל מפאריטש, מגדולי חסידי חב״ד,{מתלמידיו הגדולים של מייסד חסידות חב''ד, בעל התניא} אמר: "מי שיש לו חוש בנגינה – יש לו חוש בחסידות״.
נראה לי העניין העיקרי שבהם זה להמחיש את התקופה התנכ"ית המדוברת, ממש איך אנשים חיו ומה היו הבעיות שלהם.
בעיה שאני יכולה לראות, זה שהרבה פעמים אין לגיבורות שלה ממש מטרה שהן מנסות להשיג, סתם דברים קורים להן אחד אחרי השני, וזה יכול להרגיש לא קשור.
זאת הסיבה שאלו יותר סיפורים קצרים דבוקים ביחד, וככה יותר נוח לקרוא אותם בשבת, לפתוח בסתם עמוד אקראי, לקרוא 50 עמודים ואז לעשות משהו אחר ואולי להמשיך אחר כך.
אה, וגם זה עניין ידוע, כשהפרוטגוניסט הוא גבר יש יותר סיכוי שגם גברים ונשים יתחברו אליו, וכשזאת אישה הסיכוי הוא שבעיקר נשים יתחברו אליה. אז אולי זאת הבעיה.
כל הספר הוא פשוט דיכאון ואומללות בלי מטרה או כיוון, פשוט סדרה של דברים רעים קורים אחד אחרי השני ואז בסוף יש חתונה. לא מרגיש כאילו יש עלילה ברורה או מטרה בכל זה.
