ליום י"ב ניסן

מזמן יציאת מצרים נקראו בני ישראל - צבאות ה'.

ההפרש בין עבדים - שנקראו כן  בנ"י - וצבאות, הוא: עבד עושה עבודת רבו - ובזה כמה דרגות: נוקב מרגליות, עושה שאר מלאכות, עושה מלאכות פשוטות - ויש בזה יגיעה ועמל רב, אבל אין זה ענין של  מסירות נפש,

'צבא' הם עבדים שעובדים ביגיעה רבה ועמל ובמסירות נפש, הן במלחמת הגנה  והן במלחמת תנופה,

ועומדים על משמרתם בתכלית התוקף מבלי התפעל מהמנגד ושונא,

ועבודתם זו אינה ענין של השגה, [הבנה,] כי הם מתנהגים ע"פ הוראת מצביאם,

והנה נשמות ישראל במצרים היו בתכלית השפלות בעינויים קשים ומרים, ועם זה לא שינו שמם ולשונם ולבושיהם, ועמדו על משמרתם בתכלית החוזק, כי ידעו שהקב"ה הבטיח לגאול אותם, והמתנהג כזה במצב זה - הוא מצבא ה', דה' עוזרו בדרך מלמעלה מן הטבע בטבע.