אז כבר לא באסה ויש הקודש ברכו יש רק הקדוש ברכו
רקרקרק השם רק השם איןעולםאיןעולם אין עולם הכלללל דימיונות! הכלל!
ורק אני מסתבכת עם עצמי סתם
סתם
ובאלי שקשה רק ליפול על השם
ולא לחשוב על מי אני נופלת מי תעזור עכשיו
לאלא הלכתחילה זה טאטע
ושהתחושה הזאת שיש שמישהי אומרת לי שאני יתקשר אליה מתי שבאלי והיא לרוב זמינה ואז יש תחושה כזאת של ביטחון כזה וכזה שיש לך על מי לסמוך אז שזה היה על טאטע כי כל הילדות האלה לאמשנה מי,יכולות בשניה להעלם ורק טאטע נשאר תמיד וגם כל אהבה בעולם רק מימנו לא זוכרת מימי זה אבל פעם אמרו לי שכל הזמן אנחנו רוצים אהבה ואפעם לא מספיק לנו שום אהבה בעולם לא מספקת אותנו כי אהבה של אבא היא ככ ענקית שאף אחד לא מגיע אליה ואותה אנחנו מחפשים אז פשוט ליפול לידיים של טאטע וזה לא סותר שצריך גם לדבר עם חברות וזה אבל שקשה אז היה לי בראש ישר היה לברוח אליו הוא ראשון שומע מה איתי השאר הם רק מבהירים לי עד הסוף אותו אבל שהיה דיבור שהלב ימפתח אצלו ראשון ובאמת שאנלא מבינה איך אפשר לחיות בעולם הזה ככ הרבה שנים ואתה רוצה להיות הכי קרוב לאבא ופשוט הכל ככ לא קרוב נגיד הרב קניבסקי 94 שנה בעולם הזה לחכות ופשוט איך הנשמה שלו לא יצא כבר לפני איך אפשר הכל בחוץ ככ לא..מוזר וזר וזהו כל יום לסחוב ובתפילה הלב מתופץ מה?מה טאטע הכל תהליך אלוקי וזה אבל מה הבעיה לפתוח למישהו תעיניים או שאנשים מתעקשים לעצום תעיניים למרות שהם יכולים לראות?זה מוזר אני כולי חיה בסרטים טאטע שם אותי במקום מסוים ואנשים אחרים במקום אחר אבל זה כואב כואב כי לכולם היום כואב וזה לא נגמר אז מה?