(עיקר המשקל נמצא בלבן)

אבל היום אני שוקל..

ככה כתוב בספר כזית השלם

סוגי מאכלים שונים בצירוף של תמונה בגודל אמיתי של המאכל בשיעור כזית

הוא כתב שזה 27 גרם. איך? לאיודע.

ומוציא ספר שלם שבו הוא מוכיח שכולם עד אליו היו דפוקים ולא הבינו כלום ורק ככה צריך לעשות.

אני מקצין אבל זה התחושה.

מעולם לא דקדקו כמוהו עד אליו.

ששיעור הזית לא משתנה.

ובגלל שכולם יודעים איך נראה זית לשער.

תסביר לי איך מכאן צריך ספר שמראה לך מה הגודל של כזית שלכל מאכל ומאכל

שמטרת הספר זה ההמרות האלה

והוא אומר שבחסה זה 27 גרם.

ובזה קיימתי את "במופלא ממך אל תדרוש", אין לי מושג אין לעשות המרה כזאת בחסה

תשמע

לפי החידא ועוד פוסקים למשל בבורקס אתה לא מצרף את המילוי של הבורקס לכזית

אתה לא יכול לעשות את זה בככ קלות שכל בנאדם יכול

חוצמזה, שבכל הדברים של הנפח אלו דברים שממש קשה לאמוד.

תחשוב,

קוביה של 3X3X3 ס"מ, שווה בנפח שלה לצורה של 10X10 בעובי של 0.27 ס"מ.

זה דבר שממש קשה לאמוד. ממש.

ככה זה נפח. אין מה לעשות. זה הרבה השקעה לדעת דברים כאלה

חוץמזה שכשמקפלים יש רווחים שהם לא מצטרפים. זה לא כמו הרווחים של האויר בפיתה.

לא כל כך מובהק שחז"ל חשבו שזה קל. פשוט בהנחה שיש שיעורים כלשהם, חייבים להגדיר משהו

א. אני יודע שזה ביחס למילוי. זה מה שכתבתי. אני באתי להבהיר ש.. הנה לפנינו דוגמא. שממש קשה לשער בה. אתה אמרת שמה שחזל אמרו אמור להיות פשוט לכל אחד. אני אומר שממש לא. והנה ההוכחה. אם אני אמור לנכות את המילוי, זה ממש קשה לשער את זה. וצריך לחשוב ולוודא טובטוב לפני שיש בזה שיעור כדי לברך ברכה אחרונה.

אז מה אם אתה מדבר ביחס למילוי - אני התייחסתי לטענה שלך שהשיעורים כזית כביצה אמורים להיות קלים לכל אחד. הרי.. גם בבורקס יש שיעור של כזית לברכה אחרונה. למה שפה פתאום זה לא יהיה קל?

אאכ באמת לפי הסברא שלך תרצה להוכיח כמו הפוסקים שסוברים שהמילוי כן מצטרף. כמו המגא ועוד. אבל אל תגיד שזה פשוט וברור לכולם שמה שחזל אמרו אמור להיות קל. זה לא. בורקס זו הראיה.

ב. כשלמדתי טריגו במרחב אמרו לי שיש מחקרים שטוענים שלגברים זה יותר קל מלנשים

והאמת? שמאוד קל לי יחסית לאחרים. ממה שיצא לי לבחון את עצמי.

ההבדלים פה הם מינורים.

קוביה שאורך צלע זה ס"מ, לעומת קוביה של ס"מ וחצי לצלע, היחס הוא כמעט פי 3 וחצי!

היחס בינה, לבין קוביה 2 ס"מ, היחס בינהם בנפח הוא 1:8!!!

תגיד מה שתגיד - אם אתה מודד בנפח אין שום מקום ואפשרות להגיד שזה דבר שקל. זה פשוט לא עובד..

אני באמת לא רואה מקום לסברא שהשיעורים שחזל נתנו הם בהכרח אמורים להיות פשוטים. כי הם לא. רואים את זה בחוש. איך שלא תסתכל, לפי כל שיטה שלא תהיה.

חוצמזה, אני מכיר שהרב אליהו זצל אמר בימנו שבית יהודי לא יכול להתקיים בלי משקל. [עזוב רגע את סוגיית המשקל נפח שלנו] כי אי אפשר בלי זה. כי זה לא פשוט. אז לפחות יש לי אילן להיתלות בו. אין. אי אפשר.

ג. חח מיותר לחלוטין . כל הפוסל במומו פוסל.

מאתר צמת

(יש לי מה להגיב בנוגע לשרשור, אבל אני מנחש שהתשובות האלו הן המקור לגישה של ארץ ונחשון. כאילו, מזכירים את התשובות האלו הרבה, ובטח הם שמעו שיעור או משהו ממישהו שהכיר אותן)

תקציר?

אגיד לך את האמת

קשה לי להאמין שבתקופת חזל כזית היה 27 סמק. אבל ככה הם שיערו אותו.

קשה לי להאמין שאם היית קוטף זית מהעץ היית רואה אותו בנפח של 6 או 9 דרהמים. פשוט אין סיכוי.

[ובאמת, כמו שכתוב שם בתשובות הגאונים, זאת רק המרה לדרהמים, ולא במדוייק]

ואני אגיד לך עוד משהו

זה גם לא שזה.. סטיה תקינה. הפער בין כזית לזית היום הוא לא נכלל בסטיית תקן. ממש לא.

אינני מבין למה לא לומר שכזית זה זית נורמלי כבוש. באמת אני לא מבין.

זית אי אפשר לאכול חי, וכשכובשים זיתים, דבר שהיה מצוי מאוד גם אז.. הם מתנפחים. אני בהחלט מכיר זיתים שהנפח שלהם בערך בנפח של קופסת גפרורים. פלוס מינוס. ויצא לי גם לאכול כאלה.

קשה ככ להגיד שזה הזית שהיה נפוץ אז?

ואז כל השיעורים של חזל הם נכללים בסטיית תקן.

מה שכתוב בתשובות הגאונים, קשה לי להאמין שהוא התכוון שחז"ל מדדו ויצא להם פי 4 ממה שיש לנו היום. זה לא מתקבל בשכל ישר. פשוט לא. הוא מדבר על סטיית תקן.

אם אני מדדתי מצה ויצא לי בנפח שלה שזה 15 גרם, ולחכם אחר יצא 11 גרם - כתוב שם שאני יכול לעשות מה שבאלי.

אם מדדתי כביצה בדרהמים ויצא לי שזה 17 וחצי, אז אני יכול לזרום עםזה.

לגבי התשובה של הרב ליאור שהבאת לי, אני לאיודע. צריך לבדוק את זה. אבל באמת צריך עוד להסתדר עם מה שכתוב שנפח בית הבליעה שהוא כביצה (אגב לא הכרתי את זה לפני). אני לא יודע. לאיודע.

אבל נשמע לי דחוק מידי לדחוק את השיטה המקובלת בעם ישראל ככ הרבה זמן למנות לפי דרהמים (שכידוע לי גם העותמנים השתמשו בהם, זתומרת שכשהרמבם למשל כתב בדרהמים המשיכו לעשות כמוהו בכל ארצות המזרח והם ידעו מה זה דרהם), לכן למשל גם קשה לי עם מה שכתב הנוב"י המפורסם, ולכן לענ"ד לא מקובל היום בציבור הרחב לפסוק כמו החזו"א בשיעורי תורה, כי.. הוא לקח גמרא והיה לו קושיות בלימוד, ועל פי זה הוא שינה את המסורת הקיימת. עכשיו.. על הנוב"י אני לא מתפלא. הוא חי באירופה. לא היה לו מושג מה זה דרהם, אני אפילו לא בטוח שהיה לו זיתים. אבל.. השיטה הזאת פשוט לא מסתדרת אצלי.

עכשיו לא עיינתי בזה מספיק בסוגיא הזאת. אבל משומה.. פשוט לא עובד לי. לא עובד.

אגב אוסיף עוד משהו, לחזק מה שאמרתי קודם. מדדתי את הפרק האחרון באגודל שלי (בלי לקפל אותו, כי אז העור מתכווץ וזה מוסבך יותר), יצא לי בערך 9 סמ"ק. תגיד שאני גדול - יאללה. 8 סמק. זה ממש ממש ממש מבלבל. אי אפשר להגיד שהשיעורים האלה קלים למדידה

ויענה על כל השאלות והקושיות שלך

מ"ש שיעור גרוגרת הגסה וגרוגרת בינונית, וכן זית גדול וזית קטן ובינוני - שהרי אלו שיעורין, ואיך יהיה שיעור לשיעור? ואם תאמר במשקל - לא פירשו רבותינו משקל, ולא דקדק הקב"ה עמנו במשקל. וכל אחד ואחד בעשותו לפי דעתו, יצא ידי חובתו, ואין צריך ללמוד שיעור מאחר, דתנן "ר' יהודה אומר: מביא גדולה שבגדולות וקטנה שבקטנות, ונותן לתוך המים ומחלק את המים. אמר ר' יוסי: מי מודיעני איזו היא גדולה שבגדולות ואיזו היא קטנה שבקטנות? אלא הכל לפי דעתו של רואה

שזה מופרך להגיד שמה שחזל עשו ומה שאני אבדוק ואמצא זה יוצא הפרש של פי 4!

זה פשוט מופרך ואין שום סיכוי שזה מה שכתוב.

אם אני אבדוק ויצא לי קצת יותר, קצת פחות - סבבה. זה מה שכתוב כאן. וזה מסתבר מאוד.

להגיד שחזל מדדו זית, עם הזמן שיערו אותו בדרהמים, והיום היחס בין הזית שאני רואה למה ששיערו כל הדורות זה פי 3, תשמע, זה לא מסתבר. זה לא הגיוני ויש פה איזה פאשלה. זה בדיוק מה שאני אומר. זה לא סטייה קטנה בחישוב, שזה בסדר גמור. יש פה טעות בחישוב.

עם הזמן התקבעה צורת חישוב בעם ישראל, אפשר ממש לקרוא לה מנהג, מסורת של ממש! וכן, שלא כל אחד לוקח איזה זית שבא לו, אלא לוקחים זית בינוני. "כביצה שאמרו לא גדולה ולא קטנה". התקבעה צורת חישוב. מנהג. מסורת. ביצה זה 18 דרהמים.

כולם שיערו בזית והשיעורים דומים

ה27 סמק הגיע מתוס' שלא היה להם זיתים והקשו בין תשוובות ותירצו

לא לזה חזל כיוונו

הרמבם אומר שביצה זה 3 גרוגרות.

זית קטן מכגרוגרת

ביצה אמרנו 54 גרם

שליש מזה זה גרוגרת לרמבם - 18 גרם

זית זה פחות

יש ראשונים שדיברו על 4 ויש שגם  על 6 זיתים בביצה

תוסיף לעניין שיש פער בין מידת הנפח של דרהם שהוא מתכת לנפח של ביצה/זית מה שנותן לך הקטנה נוספת

9 סמ''ק זה הסד''ג של זית

התוספות סיבכו אותנו כי הם לא ראוה זיתים. נוצר עיוות. ואז מהעיוות אתה מקשה

לדעתו כביצה זה 18 דרהם וכזית זה 6 דרהם. דהיינו בערך 18 סמק.

לרמבם כזית זה שליש ביצה. לא גרוגרת.

זה פשוט לא מסתדר החשבון שלך.

הרמבם כותב 6 ביצים-18 גרוגרות

א. יש מאמר מטריד בתחומין (ל), שטוען שהאמה של חזל היא לא ריאלית אלא תקנית, וגדולה יותר מאמה ממוצעת. אולי גם הנפחים היו תקניים ולא מציאותיים? (כן, נגד תשובת הגאונים)

ב. ממה שקראתי וזכור לי, בפועל עד הצלח נהגו באורך כמידות הגדולות ובנפח במידות הקטנות. הצלח רק שם לב לסתירה. לא יודע כמה נכון להגיד שאין מסורת לאורך. (ולפי החזון איש, כשיש סתירה בין האגודל לזיתים הולכים לפי האגודל)

ג. השיעורים של החזון איש והגרח נאה הם מלפני כמה עשרות שנים. אני מאמין שעוד כמה עשרות שנים יתקבלו השיעורים הקטנים (בגלל חוברות מהסוג הזה). אבל אני מאלו שמאמינים שעם ישראל קובע את ההלכה, ובינתיים יש רק ניצנים של שינוי

ד. ראש הישיבה שלי אומר שראוי שביינישים יחמירו כמו שיעורים גדולים, אבל שלא יציקו לאנשים שאוכלים מצה בגודל של כף יד (בלי האצבעות), כי יש להם על מי לסמוך (הסטייפלר והאבני נזר וכו)

חג שמח  

תשב"ץ (מאות 15-14): 'כשתשער המקוה באמות שלנו היום ותכוין אותו למדת הביצים במקומות אלו, תמצא שהביצים הם קטנות מהשיעור הרבה'

@עברי אנכי

אצל הספרדים יש מסורת לפסוק כמו הגרח נאה בשיעורים.

ככה שכל הטענות של "חיו באירופה ולא ידעו את המציאות" אלו טענות שמאוד מאוד חלשות בעיני.

לכן גם קשה לי מאוד עם סברת הנוב"י, אני מבין אותו כי הוא חי באירופה, ולא ידע על מסורות אחרות ועל המציאות. אבל היו ספרדים שחיו בבבל. במצרים. אותו דבר כמו בימי האמוראים והתנאים. לכן אני באמת לא מבין את מי שלוקח היום לחומרא את כל שיעורי החזו"א...

ולכן קשה לי מאוד עם הטענות שלכם. יש לי מנהג ותיק מאוד שאני ממשיך לעשות אותו. ויש לו יסודות בספרים ובמסורת.

אז אמנם הרב עובדיה חלק עליו קצת, אבל לא על החשבון והשיטה והכל, אלא הוא פשוט אמר שמצאו שהדרהם קטן יותר, אז הקטין במעט ממש את השיעורים (לצורך הדוגמא, רביעית זה לא 86 אלא 81). אבל הפסיקה נשארה אותה פסיקה.

אני לא אומר לך מה לעשות. שאלו אותי מה אני חושב על השרשור ועניתי

בפועל הספרדים נוהגים כמו הגרח נאה. חלק מהם שוקלים. וזה בסדר גמור. השאלה 'מה ההלכה' ו'מה עשו בזמן חזל' הן שאלות שונות לגמרי

(בכלל, אני לא בטוח שהתשובה לשאלה השניה היא חד משמעית. ר' יוסה בירושלמי נותן שיעור אחר ליחס בין מידות האורך למידות הנפח. יש מחלוקת אמוראים האם כותבת גדולה או קטנה מכביצה. הגמרא אומרת שבית הבליעה מחזיק כביצה, במקום אחר היא אומרת שתי זיתים (או פחות משלושה), ואחד התירוצים הוא שזו מחלוקת סוגיות. וכן הלאה)

א.

ב. נכון, זה חידוש של הנוב"י שהמידות גדלו. אגב, באמת בארצות המזרח לא נהגו כך, וגם הגראח נאה בחשבון שלו דחה את הנוב"י.

ג. ראיתי את החוברת הזו פעם. בקושי עלעלתי בי חח אז אין לי זכות להגיב.

וואו - לגבי זה שעם ישראל קובע את ההלכה. אוח. זה מעצבן אותי שאומרים את זה ומנגד אי אפשר לומר שזה טעות גמורה. 

ד. המ. יפה. בלי קשר שלא ראוי להציק למי שלא יקשיב לך.. "כשם שמצווה לומר דבר הנשמע.."

א. אז מה? הרי אם תעטן שחזל רצו להקל עלינו ועשו את זה בצורה פשוטה במושגים פשוטים וברורים... אז למה שיהיה הבדל?

ב. לא. כי כוס חדפ היא באלכסון ולא ישרה. וגם אם היא הייתה ישרה. נפח זה דבר מבלבל. תראה את הדוגמאות שהבאתי! ההבדל בין הקוביות הוא ככ קטן וזניח וההשפעות ביחס הן לא נתפסות בכלל!

ג. "כביצה שאמרו לא גדולה ולא קטנה", וכך ההלכה.

וכבר הגבתי על זה, וגם עניתי על הטענות הללו בתגובות האלה שלי (אם לא קראת...):
איך אתם משערים כזית בחסה? | ערוץ ７

איך אתם משערים כזית בחסה? | ערוץ ７

א. זה אותו דבר, על זה בדיוק אני חול.

קל לך לראות בבורקס כמה מתוכו זה מילוי? ממש לא. זה בלתי אפשרי. ואני גם אגלה לך שזה שונה בין בורקס לבורקס ובלי לבדוק את זה זה בלתי אפשרי לדעת.

ב. לא תוכל להתחמק מהטענה שלי שההבדלים הככ קטנים האלה יוצרים יחס אדיר, בטענה של "כל אחד ומה שקל עבורו"! זה לברוח מהטיעון שלי בהנף יד בלי להתייחס אליו בכלל!

וכמו שכתבתי באחת התגובות למעלה:

קוביה שאורך צלע זה ס"מ, לעומת קוביה של ס"מ וחצי לצלע, היחס הוא כמעט פי 3 וחצי!

היחס בינה, לבין קוביה 2 ס"מ, היחס בינהם בנפח הוא 1:8!!!

הפער הזה הוא עצום. ודאי שלא ניתן לעשות אותו רק בעין באומדן פשוט כי זה אומר פשוט לטעות. חד משמעית.

אוסיף עוד נקודה, אמנם אני מודד לפי נפח, כמקובל. אבל יש רשימה ארוכה מאוד של פוסקים ששיערו/משערים לפי משקל והסיבה שהאומדן בזה הוא קשה מנשוא. ובדיוק לכן יצא ספר כזית השלם, כי זו מלאכה לא פשוטה בכלל.

[ומכל ההודעות כאן בשרשור, תשובה למש"כ נחשון כאן

איך אתם משערים כזית בחסה? | ערוץ ７]

ג. אני עדיין חושב שאני צודק, שזה בכזית, פשוט לא חיפשתי מספיק טוב כדי לברר, ככה שהדיון עוד עומד

א. זה לא קשור. כל הטענה הזאת מופרכת כי יש מקרה אחד - בורקס. שהיא ודאי לא עובדת.

אז מה אם גודל הזית ידוע לך. גם אני יודע שגודל הזית הוא 27 סמק. זה לא אומר בכלל (!) שקל לשער את זה. ממש לא.

ב.  מה הקשר אם זה בעובי הספציפי? הטענה היא שזה לא קל לשער. זהו. הבאתי דוגמאות אקראיות. אז מה אם האוכל שלי לא בעובי הזה. הנקודה היא ששיעור נפח בכלל, בשומצב שלא יהיה, גם אם לא תקבל את הטענה שלי על בורקס כי תחליט שהמילוי כן יצטרף - זה עדיין לא עוזר. כי לשער נפח זה קשה. ופשוט בלתי אפשרי.

איפה חזל אומרים כפי הרואה?

ג. לך יש מקור שלרמבם 6 דרהמים זה גרוגרת? כי לי בהחלט זכור ש6 דרהמים זה כזית.

זה עדיין לא משנה לי את ההלכה כמו שכתבתי פה (איפה שהוא כאן בשרשור הזה )

שהראשונים הביאו ושיערו את זה בדרהם. כמו הרמבם. ויש מסורת אצל הספרדים לשער את הכל לפי הדרהמים. בלי לחשוש בכלל לזה שהשיעורים התקטנו. והאקלים אצל הספרדים לא כזה שונה מבארץ ישראל, או מבבל, והם ידעו טוב מאוד מהו כזית או כביצה שדיברו אז. והרמבם בכ"ז שיער את זה בדרהמים. ככה שלהגיד שכל מי ששיער בדרהמים לא הכיר את המציאות נשמעת לי סברא רחוקה. אולי יש קושיות מכל מיני מקומות בש"ס, אבל.. "מקושיא לא מתים" כלשון הגר"א. וכשיש מסורת שהיא מעוגנת ביטב בספרי הפוסקים ראשונים ואחרונים - קשה להגיד שהיא טעות.

יישר כח

זמן קיץ מוצלח

(אני יודע לדוגמא שבמצה אמרו שזה בערך בגודל של כף יד עם אצבעות צמודות )

אין לי מושג איך משערים את מה שאתה אומר...

אני אמור לדמיין את זה מעוך לגמרי?

אם לקחתי כמות קטנה של חלב והקצפתי אותו ועכשיו הוא יותר מרביעית, משערים לפי המקור או לפי מה שעכשיו (רק הוספתי לו אוויר)?

שמביא משנה בעוקצין ש(לשטיתו שמשערים בנפח) לא צריך למעוך את הלחם, וכל מיני דברים. והאויר שבניהם מצטרף.

לעומת זאת בפיתה וכיוצ"ב, מקובל להוריד את האויר. אם כי לא אתפלא שיש גם בזה מחלוקת. לאיודע.

לגבי חלב ומקצף - אינני יודע כמו איזה מהצדדים זה דומה יותר

אני יודע מה הגודל של זית ומשער לפי זה.

כל המדידות וההגדרות המספריות כלכך מנותקות ממה שחזל כיוונו כשהגדירו זית

בגמ מפורש כתוב שכזית זה כדי שיהי קל לשער. למה לסבך?

ולפני שתצאו עלי ככה הרב ליאור מורה. כזית - כזית מי שרוצה להחמיר יכול יותר אבל כזית - כזית כך שמעתי ממנו עשרות פעמים

כאילו אני אמור לדמיין את זה מעוך בגודל זית? לא יודע...

תקפל שיהיה בערך בגדול ומספיק

אני זוכר שפעם שמעתי דיבורים על איך משערים (זה היה עם לחם)

אמרו שצריך להיות דחוס וזה

וואלה בלבל אותי, מאיפה אני יודע לדעת לשער את זה עכשיו 

איך אתה משער לחם באמת?

המשנה ברורה כותב שבמצה רכה כספוג (כן, מצות רכות) לא צריך למעך. רק אם יש חללים גדולים צריך למעט (כמו שיש בבגט)

ויצא לי שהקופסאות התקטנו
 

(באמת! כאילו יצא לי משהו כמו 21 סמ"ק, לא 27. אבל אולי יש גדלים שונים לקופסאות...)

אגב, שאלה שתמיד הפריעה לי בשיטה שלו

הרמבם מונה את זה בדרהמים. שכביצה זה 18 דרהמים.

הדרהם הכי הכי קטן במצרים, והכי הכי קטן שיש, לא ירד פחות מ2 גרם.

הרמבם ודאי לא סבר ככה...

מה הוא עושה עם זה, אתה יודע?

כמה זיתים יש לשיטת הרמבם בתוך ביצה אחת?

דהיינו 6 דרהמים

עכשיו משקל הדרהם הממוצע הוא בערך 2.8, משו באיזור שם אל תתפוס אותי על המילה

אני כתבתי 2 למקרה שאני לא זוכר את המספר אחרי הנקודה

אבל

זה ודאי יותר מ2.5.

2.5 כפול 6 זה יוצא 15 גרם.

ולשיטת רוב הפוסקים היום, שליש ביצה (=כזית של הרמבם) זה כ18 גרם.

בכל מקרה להלכה כמו שפסק בשוע בהלכות פסח לעשות כזית חצי ביצה.. זה ודאי ודאי בשום צורה שלא תהיה, זה לא כזית של ימנו

בין נפח לבין משקל.

הרמבם מדגיש שהמידות הם נפח.

המשקל הסגולי של המתכו מהם הכינו את המטבעות גבוה לאין ערוך מהמשקל הסגולי של הלחם לדוגמא.

קח כיכר לחם וקח כיכר באותו גודל ממתכת. כמה היא שוקלת?

אתה שואל על משפקל ולא על נפח ומכאן הבלבול

להלכה הרב ליאור מורה שכזית זה כזית ולא חצי ביצה. הוא מורה להחמיר ככה למי שיכול. אבל שעיקר הדין זה כ-זית

או זה או זה.

איך הוא יכול "להמציא" דעה חדשה?

אני מבין מה שאתה אומר על המשקל הסגולי, וזה עדיין לא מתקרב לזית מצוי בימנו

נכון שכתבתי בגרמים, ובכז, הפער הוא לא כזה עצום כמו שיוצא בחשבון הזה

חוצמזה שאני לא מבין מה הבעיה לומר שזה זית בימנו כבוש. לי בעצמי יצא לאכול זיתים בגודל של שליש או חצי ביצה. כשכובשים אותם הם מתנפחים. כזה מופרך?

שליש ביצה שמאל זה סד''ג של 45 גרם.

שליש זה 15 גרם

משקל סגולי שלה יותר גבוה משל לחם. 

כזית לחם נניח באותו הנפח 7 גרם 

אבל חכה אולי אצליח להעלות לכאם את דברי הרב ליאור במלואם

לגבי סוף דבריך א לא דיברו על כבישה

ב כתוב מפורש זית לא גדול ולא קטן אלא בינוני

אני אעתיק לך את מה שראיתי..

ראיות מחז"ל ששיעור הזית הוא הזית שלנו ולא התקטנו הזיתים
א'. בזבחים (קח.) שואלת הגמרא בעיא ראש בן יונה שאין בו כזית ומלח משלימו לכזית מהו, ברור שאין אף ראש של יונה המתקרב לשליש או חצי ביצה.
ב'. אמרו חז"ל (מכות טז אמר רבא בר רב הונא ריסק תשעה נמלים והביא אחד חי והשלימן לכזית לוקה ו' ה' משום בריה ואחד משום כזית נבילה, ברור כי עשרה נמלים כלל אינם מתקרבים לכחצי או שליש ביצה .
ג'. במנחות (כו אמרה הגמרא רבי יהושע בן לוי סבר אין קומץ פחות משני זיתים ורבי יוחנן סבר יש קומץ פחות משני זיתים (כונתם אם כשר קומץ בפחות משני זיתים, ולא אם מחזיק הקומץ יותר משני זיתים), בקומץ שלנו נכנס בערך כזית אחד של הגר"ח נאה!
ד'. בשבת (עז.) אמרו חכמים דם שיש בו רביעית יכול לקרוש ולעמוד על כזית, מבדיקה שנעשתה מוכח שכשנקרש דם כרביעית נעשה הוא כגודל זית שלנו.
ה'. בביצה (טז.) אמר רב יצחק בריה דרב יהודה שמנונית שעל גבי הסכין גוררו וסומך עליו משום ערובי תבשילין והני מילי דאית בהו כזית, כמובן שלא יתכן ששמנונית שעל הסכין תגיע לכדי חצי או שליש ביצה.
ו'. בכריתות (כב.) תנן התם הלב קורעו ומוציא את דמו לא קרעו אינו עובר עליו אמר זירא אמר רב לא שנו אלא בלב עוף הואיל ואין בו (בדמו רש"י) כזית אבל לב בהמה דיש בו כזית אסור וחייבין עליו כרת, בלב עוף שלנו אין אפילו שיעור כזית שלנו, ובכבש יוצא פחות משיעור כזית של הגר"ח נאה.

כותב על שיטת התו'ס שלא קשה לו הקושיא כי ראה את הזיתים ואפילו 6 מהם לא נכנסים בכזית

תוס' ניסו להסביר סתירה מקום אחד כתוב שבית הבליעה מחזיק ביצה ובמקום אחר כתוב שהוא מחזיק 2 זיתים עשו התוס' אחד ועוד אחד - זית שווה חצי ביצה

אך בפרובנס אין זיתים והם לא יודעים מה זה זית.

הרשבא מדבר על 4 זיתים

הרמבם כותב שביצה זה 3 גרוגרות (וגרוגרת גדולה מכזית) אז לרמבם זה פחות משליש

לפני ההשבחה גנטית שיש היום תחלק אותה ל3 יוצא נפח זית

וזה לא נכון..

שהיו נפוצות בעבר. זה תרנגולות שעברו השבחות כדי לייצר ביצים גדולות

תנסה ל השיג ביצים של תרנגולות בלדיות תראה שהם קטנות הרבה יותר

https://www.yeshiva.org.il/ask/41885

וגם לפי הרב ליאור כל הסיבוך התחיל מראשונים שלא ראו מעולם בעיניהם זיתים וניסו ליישב סתירות בסוגיות בלי לדעת על מה הם מדברים.

אז כן, זה בהחלט מנותק למרות שזה מה שרוב עמ''י עושה.

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

אחרי שאני זוכה להכיר קצת את המשתתפים (שונאת את המילה "ניקים"....)

חושבת, שכפי שלא הייתי מציעה לבחור ישיבה חרדי "ספרות יפה" - אז גם לכם - לא.

הרי אתם בחורים "נקיים" (לא ניקים!)

וזה לא מתאים.

לא מדובר כמובן על ספרות  "מלוכלכת" ולא צנועה בעליל -

אבל על כל מי שמחליף בספריה ציבורית עירונית, לדעת שלא

ימלט מאי אילו דברים שלא שייכים אלינו. ושומר נפשו ירחק.

משתדלת מאוד, בעזרת השם, לקחת כאלה שכמעט מאה אחוז,

אבל כפי שאמרתי למעלה... לעתים, יכול להופיע משפט או

פסקה לא שייכת. (לא מדובר חלילה על חוסר צניעות בוטה).

אז אם אתה/אתם בכל זאת קוראים לעתים בשביל להתאוורר

או משהו, יכולה להמליץ על ספרים שאני אוהבת ולטעמי -

הם טובים.

וחס חלילה לא רוצה להכשיל אף אחד.

בנות - זה קצת אחרת. אני בכל אופן קוראת

וגם לבנות, משבגרו מספיק, נתתי.

(לפעמים עם קצת יסורי מצפון, אבל יש ספרים

שהסיפור, הרעיון, התיאור בהם - משותפים

לאנושות כולה). ולפעמים, מה לעשות, קשה לי

עם "עם לבדד ישכון", מבחינה זו.

שבת שלום לכולם!

ספרים על השואה, חרדים, שאין שאלה בכלל.

אני קורא כעת את המתבגר של דוסטויבסקי

לפני כן קראתי את למי צלצלו הפעמונים של המינגוואי

לפני כן קראתי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה

ע"ע וידויו של ר' אריה לוין על קריאת הרוזן ממונטה כריסטו

דוסטויבסקי כנראה נקי

המינגווי - מן הסתם גם כן

השלישי - נשמע כמו משהו פילוסופי , לא?

אלה לא ספרים שהתכוונתי אליהם. 

יש למשל סופרים אמריקאים טובים, אבל הם לא ספרים העוסקים במלחמה כמו "למי צלצלו הפעמונים".

יותר במצב החברתי וכו'.

לא הבנתי "וידויו של הרב לוין זצ"ל"; לא ייתכן שהוא קרא את הרוזן ממונטה כריסטו!

המינגווי לא לגמרי נקי

הרמן הסה בכלל לא נקי ואמנם הרעיונות פילוסופיים אבל העלילה עלילתית

אילו סופרים אמריקאיים?

תחפשי בספר "איש צדיק היה"

הוא קרא כילד ואמר שהוא נהנה (הסתיר מהמשגיח). אבל הפואנטה בסיפור שם היתה שספרים עלילתיים מעניינים רק פעם אחת וספר בראשית מעניין כל שנה מחדש

נקי - לא בינו לבינה , לא ניבול פה , לא לשון גסה (למעט אם זה ז'רגון חברתי), לא זול.  וכו'.

ויליאם פוקנר

ג'ון סטיינבק

אלה הסופרים האמריקאים שהתכוונתי אליהם;  את ויליאם פוקנר ניסיתי פעם אבל זה מן סלנג (של כושים אני חושבת)

שלא התאמצתי.

סטיינבק, אולי "קדמת עדן" (לא בטוחה), גם סלנג כזה של אנשים פשוטים, ומדכא. אז לא המשכתי.

אבל נחשבים לסופרים רציניים. איכותיים. 

יש ספר של עמוס אילון (אם אינני טועה) העוסק נדמה לי בתקופה של לפני עליית הנאציזם: רקווים גרמני. 

הרב נויגרשל הזכיר אותו אז לקחתי אותו מהספריה. ספר חשוב. מרתק. היסטורי.

אהרן אפלפד - איכותי אבל מדכא (אותי בכל אופן)

תומאס מן הגרמני. איכותי.

יש ספרות טובה יפנית וסינית כשהרקע קומוניזם ומלחמת העולם השניה, כמו:

(נראה לי שהסופרים היפנים/סינים (לא מכירה כמובן את הכל, לא את המודרנים,, יותר נקיים).

עץ המשי

רח' הפרחים הלבנים

ברבורי פרא (לא קראתי הכל אז לא מתחייבת)

מוות בשנחאי

סודוקו רוצה לחיות (סופר גרמני למרבית הפלא)

ועוד. 

ואת הספרים של מסורבי העליה דאז:

לא אירא רע  - שרנסקי

יד בחשיכה  - אידה נודל (משהו!)

גם סלינג'ר - התפשן בשדה השיפון.  יש קטע שאפשר לדלג עליו אבל זה לא "לא נקי" במובן שהתכוונתי אליו. אבל לא בטוחה שזה מתאים לך.

זה ספר, עד כמה שהבנתי, על נער בגיל ההתבגרות עם כל הבלבולים (אבל לא בקטע של בינו לבינה).

עד כמה שאני יודעת, סלינג'ר עצמו לא היה "חלק" נפשית. אבל בעיני הוא סופר טוב. איכותי. אמיתי.

לומדים אותו עכשיו לבגרות, נדמה לי.

קראתי סיפורים אחדים שלו באנגלית (לא בטוחה שמתורגמים)

האנגלית שלי לא מאה אחוז, רחוק מזה, אבל סיפורים שאינם

קשים לקריאה. 

עצוב ומדכא. מאוד. הוא עצמו , נדמה לי,  סבל מהתמוטטות עצבים,

לפי אחד הסיפורים. אולי קשור למה שעבר במלחמה (השנייה?)

לא בטוחה.

קראתי ואהבתי את

הר הקסמים

בית בודנברוק

מוות בוונציה

התחלתי וזרקתי לפח במיאוס: הנבחר

קראתי את שני הראשונים; הר הקסמים - תיאורי המחלה הגעילו אותי וגם לא הבנתי איך זה משל על החברה באירופה (לא סיימתי הכל)

יש את "יריד ההבלים" של תומאס הרדי הבריטי. לא סיימתי כי גם הוא לא ספר המביא לשמחה יתירה....נחשב לספר טוב.

יש ספר אמריקאי "עדין הוא הלילה". של פיג'רלד. דפדפתי. נראה ספר טוב. 

יש את "במערב אין כל חדש"

"החייל האמיץ שוויק"

מאוד מאוד ישנים. בזמנו, התרשמתי. אנטי מלחמתים.

את "היום אינו כלה" סופר מאחת הארצות ששמותיהן מסתיימות בטן...פקיסטן, קיריגיסטן, אוזבקסיסטן.......

ואת  "הדבר" של קאמי.  אקזסיסטצינליזם. אז כמובן כפירה בהשם ובמשהו רוחני בכלל.

שבת!!!!   עדיין לא התחלתי כלום!  אנחנו נרעב!!!

שבת שלום!

התחביב שלי (ספרים) הוא בעוכרי. ממש!

מה יהיה עם שבת?

דוד זריצקי - בצל צח - כל כך יפה ויהודי ועדין. נוגע ממש בנשמה.

סלינג'ר מסתבר כן מתורגם. אבל מציעה לקרוא את רוב הסיפורים רק במצב רוח טוב! (ממוצא יהודי: אמא קתולית ואבא יהודי)

עוד משהו:

גם ספרים טובים ובעיקר ספרים טובים, עלולים להכניס אלינו, מבלי שנרגיש, דרך הדלת האחורית,

מושגים והשקפות זרות. הרבה. זה לא הכי מיטיב עם הנשמה היהודית שלנו....

 בעיקר נוצריות.

למשל, קראתי על "מובי דיק" שיש הרבה נצרות;  לא קראתי, אבל חושבת שכנראה

הכוונה לא שמטיפים שם לנצרות. אבל ההשקפה, מושגים, ראיית החיים, העולם -

לזו הכוונה כנראה.

הרב ד"ר ליכטנשטיין (ראש ישיבת ? ) ז"ל, שהיה ד"ר לספרות אנגלית מאוניברסיטת הווארד,

אמר בשיחה עם חיים סבטו שיבדל"ט, שהספרים המסוכנים ביותר (דיבר על ספרות   ילדים)

הם דווקא אלה הטובים.

אז אולי באמת כדאי  להתרכז יותר בספרים כמו הארי פוטר וכל הספרות הבדיונית הקיימת

עכשיו (ערפדים וכאלה...). זה לפחות לא מכניס שום דבר דרך הדלת האחורית ואם כן

 - לא עמוק מדי.   וילדים לא מתרכזים בזה. זה עוד סממן של מתח או הרפתקאה עבורם.

(מוטיב האייל שראיתי שם, שייך למסורת הנוצרית. נדמה לי. שים לה לגרביים החמות,

וכאלה שמוכרים אצלנו בחורף (ענקיות כאלה עם פרווה בפנים), או סוודרים -

יש שם בד"כ הרבה איילים.

הארי פוטר קראתי את הראשון ולא יכולתי לישון בלילה; הרגשתי כזו טומאה...

ולא שאני צדיקה, הלוואי. הספר השני היה מגעיל ומפחיד.

אחר כך התרגלתי.   השלישי...

וזהו - יותר אני לא אמשיך לקרוא כדי להתחנף לנכדים. בלי נדר. (חייבים למצוא נושא אחר לשיחה עם הילדים!)

אבל למבוגרים, לא חושבת שקיימים ספרים מ סוג זה.

יש ספרי מסעות. גם לא כולם. מה שכן אפשר:

מסע קונטיקי

אינדיורנס

שניהם - מסעות אמיתיים.

מסעות אחרים - לפני שמתחילים לקרוא אותם, אפשר לשאול אותי. אני אהיה הרעה שקראה ועכשיו מזהירה את האחרים...

אפשר גם "3 כוסות של תה". לא ממש מסע אבל הרפתקאה אמיתית. 

:

 ממשיכה לשבת.

באמת שבת שלום.

אחד הספרים היפים והמוסריים ביותר שנכתבו בעולם החילוני

הרב חיים וידאל מצטט ממנו בבלוג:

פרשת אמור תש”פ – והאלוקים יבקש את נרדף (יש לו ‘חולשה’ לאוכלוסיות חלשות ולחלשים)

הבנתי;

אבל גם לא קראתי את הקישור.

אם זו התייחסות לדברי על חוסר אמונה לומה שעבר ב"דבר" - זה לא סותר את החמלה והמעשיות

שבדברי הרופא אליבא קאמי;  אולי, נכון, זה אפילו נותן לה עוצמה מיוחדת אמנם וכוח, דווקא בגלל

העובדה שהאדם הוא לבד לבד במאבק שלו: לפי הרגשתי (לא מכירה ממש את התפישה של הוגי הזרם הזה), נושבת מהספר רוח של....יאוש.

נואשות. האדם הקטן שנלחם בציפורניים בגורלו של בן תמותה; לבד.

 או קי, יש כאן יושר ו אומץ ומסירות - אבל האדם

נתפש כלבד לבד. בדידות איומה מול המאורעות החזקים ממנו.

כל הויכוח עם הכומר.... אם אני לא טועה, גם הוא נשבר בסוף.

אין שום יד התומכת מלמעלה ולכן   אין שום יד הנתמכת  מלמטה. אין אלוקים. אין שום דבר שמעבר. גם אין איזושהי

משמעות למגיפה  (צריכה אולי לקרוא שוב, ייתכן שהם נותנים לזה איזו משמעות)

זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר ואנו עושים ככל שביכולתנו;. יותר מיכולתנו. אבל נורא לבד. עולם בלי אלוקים. ובעצם-

בלי חמלה גדולה המכילה ורואה ומבינה את הכל ("מאזין ומקשיב.."..) האדם נעזר באדם . אין לו דבר אחר  ומשכך

הוא מועד לאכזבות, יאוש, נפילות.

זה לא "הסתרת פניך הייתי נבהל", כי כאן יש מישהו שאמנם מסתיר עכשיו פניו, אבל יש גם אי הסתרה. מחר, מחרתיים,

בעוד חודש......

שים לב שאין שום יאוש בשירים יהודיים. יש לפעמים עצב, געגועים, תחנונים, בקשה לגאולה, אבל אף פעם לא יאוש

או דיכאון.

גם אחרי השואה, שיר שהיו שרים:

הבט משמים וראה

איך היינו ללעג וקלס....

ובכל זאת בריתך לא שכחנו...

איזה יופי! איזו נחמה! איזה כיף שיש השם.  איזה מסכנים אנשים שלא לוקחים אותו בחשבון....

(לא שאני תמיד קרובה ותמיד שמחה ותמיד מודה ותמיד זוכרת שהכל ממנו , אבל ככה צריך לחשוב ולהרגיש  ו ל ד ע ת   יהודי.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

הוא די כבד ומדכא. לוקחת את זה בחשבון?

ממליצה שוב על "זאת הפעם.." של תמר וייזר. כיף לקרוא. ויש שם קטע תפילה - משהו! מעורר קנאה ממש.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.