מי שמשער ולא שוקל
איך אתם משערים כזית בחסה?מבקש אמונה
העלים הגדולים יותר של החסה.יו0י
(עיקר המשקל נמצא בלבן)
אבל היום אני שוקל..
עשיתי לפי נפחבן מכיר
גם לפי נפח זה יוצא 27 גרםעברי אנכי
ככה כתוב בספר כזית השלם
עשיתי לפי נפחבן מכיר
דווקא בחסה?מבקש אמונה
בספר כזית השלם, שמטרתו להמיר נפח למשקל בכל מיניעברי אנכי
סוגי מאכלים שונים בצירוף של תמונה בגודל אמיתי של המאכל בשיעור כזית
הוא כתב שזה 27 גרם. איך? לאיודע.
בכל נושא הלכתי יש את מי שלוקח את זה לקיצוןנחשון מהרחברון
ומוציא ספר שלם שבו הוא מוכיח שכולם עד אליו היו דפוקים ולא הבינו כלום ורק ככה צריך לעשות.
אני מקצין אבל זה התחושה.
מעולם לא דקדקו כמוהו עד אליו.
אתה מכניס אידיאלים שלמים לפה של המחבררפרם בר פפא
(גם זה קיים בכל נושא הלכתי, ודי בעקביות. וד"ל)
חזל נתנו שיעור כזית וכתבו שזה בגללנחשון מהרחברון
ששיעור הזית לא משתנה.
ובגלל שכולם יודעים איך נראה זית לשער.
תסביר לי איך מכאן צריך ספר שמראה לך מה הגודל של כזית שלכל מאכל ומאכל
נפח נמדד במיליליטרים או במילימטרים, לא בגרםארץ השוקולד
אני יודע. עשיתי המרהעברי אנכי
מעולהארץ השוקולד
לא בדקתי בעצמי, בספר כזית השלםעברי אנכי
שמטרת הספר זה ההמרות האלה
והוא אומר שבחסה זה 27 גרם.
ובזה קיימתי את "במופלא ממך אל תדרוש", אין לי מושג אין לעשות המרה כזאת בחסה 

תקפל ותראה מה נכנס בגודל של זית ומה המשקלארץ השוקולד
)זה בכלל לא ראיהעברי אנכי
תשמע
לפי החידא ועוד פוסקים למשל בבורקס אתה לא מצרף את המילוי של הבורקס לכזית
אתה לא יכול לעשות את זה בככ קלות שכל בנאדם יכול
חוצמזה, שבכל הדברים של הנפח אלו דברים שממש קשה לאמוד.
תחשוב,
קוביה של 3X3X3 ס"מ, שווה בנפח שלה לצורה של 10X10 בעובי של 0.27 ס"מ.
זה דבר שממש קשה לאמוד. ממש.
ככה זה נפח. אין מה לעשות. זה הרבה השקעה לדעת דברים כאלה
חוץמזה שכשמקפלים יש רווחים שהם לא מצטרפים. זה לא כמו הרווחים של האויר בפיתה.
לא הובנתי כנראהארץ השוקולד
אני מדבר על הערכת מאכלים בלי מילוי. (מרור וכד')
ב. כנראה שיש אנשים שיותר קל ויותר קשה להם להעריך גודל.
ג. לא דיברתי עליך אישית ואני מאוד מעריך אותך

פשוט דיברתי על איך המציאות השתנתה ממצב שחז"ל מתארים משהו שלדעתם קל מאוד להעריך ואיכשהו לרבין אצלנו זה קשה, מה קרה בדרך?
לגבי השורה האחרונה...ultracrepidam
לא כל כך מובהק שחז"ל חשבו שזה קל. פשוט בהנחה שיש שיעורים כלשהם, חייבים להגדיר משהו
אני חושב שזה די פשוט מהמשנה הבאה:ארץ השוקולד
רבי יהודה אומר: מביא גדולה שבגדולות וקטנה שבקטנות, ונותן לתוך המים, וחולק את המים.
אמר רבי יוסי: וכי מי מודיעני איזוהי גדולה ואיזוהי קטנה? אלא הכל לפי דעתו של רואה."
(משנה מסכת כלים פרק יז משנה ו)
מגיבעברי אנכי
א. אני יודע שזה ביחס למילוי. זה מה שכתבתי. אני באתי להבהיר ש.. הנה לפנינו דוגמא. שממש קשה לשער בה. אתה אמרת שמה שחזל אמרו אמור להיות פשוט לכל אחד. אני אומר שממש לא. והנה ההוכחה. אם אני אמור לנכות את המילוי, זה ממש קשה לשער את זה. וצריך לחשוב ולוודא טובטוב לפני שיש בזה שיעור כדי לברך ברכה אחרונה.
אז מה אם אתה מדבר ביחס למילוי - אני התייחסתי לטענה שלך שהשיעורים כזית כביצה אמורים להיות קלים לכל אחד. הרי.. גם בבורקס יש שיעור של כזית לברכה אחרונה. למה שפה פתאום זה לא יהיה קל?
אאכ באמת לפי הסברא שלך תרצה להוכיח כמו הפוסקים שסוברים שהמילוי כן מצטרף. כמו המגא ועוד. אבל אל תגיד שזה פשוט וברור לכולם שמה שחזל אמרו אמור להיות קל. זה לא. בורקס זו הראיה.
ב. כשלמדתי טריגו במרחב אמרו לי שיש מחקרים שטוענים שלגברים זה יותר קל מלנשים 
והאמת? שמאוד קל לי יחסית לאחרים. ממה שיצא לי לבחון את עצמי.
ההבדלים פה הם מינורים.
קוביה שאורך צלע זה ס"מ, לעומת קוביה של ס"מ וחצי לצלע, היחס הוא כמעט פי 3 וחצי!
היחס בינה, לבין קוביה 2 ס"מ, היחס בינהם בנפח הוא 1:8!!!
תגיד מה שתגיד - אם אתה מודד בנפח אין שום מקום ואפשרות להגיד שזה דבר שקל. זה פשוט לא עובד..
אני באמת לא רואה מקום לסברא שהשיעורים שחזל נתנו הם בהכרח אמורים להיות פשוטים. כי הם לא. רואים את זה בחוש. איך שלא תסתכל, לפי כל שיטה שלא תהיה.
חוצמזה, אני מכיר שהרב אליהו זצל אמר בימנו שבית יהודי לא יכול להתקיים בלי משקל. [עזוב רגע את סוגיית המשקל נפח שלנו] כי אי אפשר בלי זה. כי זה לא פשוט. אז לפחות יש לי אילן להיתלות בו. אין. אי אפשר.
ג. חח מיותר לחלוטין 
. כל הפוסל במומו פוסל.
עברי, מכיר את תשובות הגאונים?טיפות של אור
(יש לי מה להגיב בנוגע לשרשור, אבל אני מנחש שהתשובות האלו הן המקור לגישה של ארץ ונחשון. כאילו, מזכירים את התשובות האלו הרבה, ובטח הם שמעו שיעור או משהו ממישהו שהכיר אותן)
וואו. זה ארוך לי מידי חחעברי אנכי
תקציר?
רק תקרא את תשובות הגאונים בסעיף א 1טיפות של אור
לא הכרתי. תודהעברי אנכי
אגיד לך את האמת
קשה לי להאמין שבתקופת חזל כזית היה 27 סמק. אבל ככה הם שיערו אותו.
קשה לי להאמין שאם היית קוטף זית מהעץ היית רואה אותו בנפח של 6 או 9 דרהמים. פשוט אין סיכוי.
[ובאמת, כמו שכתוב שם בתשובות הגאונים, זאת רק המרה לדרהמים, ולא במדוייק]
ואני אגיד לך עוד משהו
זה גם לא שזה.. סטיה תקינה. הפער בין כזית לזית היום הוא לא נכלל בסטיית תקן. ממש לא.
אינני מבין למה לא לומר שכזית זה זית נורמלי כבוש. באמת אני לא מבין.
זית אי אפשר לאכול חי, וכשכובשים זיתים, דבר שהיה מצוי מאוד גם אז.. הם מתנפחים. אני בהחלט מכיר זיתים שהנפח שלהם בערך בנפח של קופסת גפרורים. פלוס מינוס. ויצא לי גם לאכול כאלה.
קשה ככ להגיד שזה הזית שהיה נפוץ אז?
ואז כל השיעורים של חזל הם נכללים בסטיית תקן.
מה שכתוב בתשובות הגאונים, קשה לי להאמין שהוא התכוון שחז"ל מדדו ויצא להם פי 4 ממה שיש לנו היום. זה לא מתקבל בשכל ישר. פשוט לא. הוא מדבר על סטיית תקן.
אם אני מדדתי מצה ויצא לי בנפח שלה שזה 15 גרם, ולחכם אחר יצא 11 גרם - כתוב שם שאני יכול לעשות מה שבאלי.
אם מדדתי כביצה בדרהמים ויצא לי שזה 17 וחצי, אז אני יכול לזרום עםזה.
לגבי התשובה של הרב ליאור שהבאת לי, אני לאיודע. צריך לבדוק את זה. אבל באמת צריך עוד להסתדר עם מה שכתוב שנפח בית הבליעה שהוא כביצה (אגב לא הכרתי את זה לפני). אני לא יודע. לאיודע.
אבל נשמע לי דחוק מידי לדחוק את השיטה המקובלת בעם ישראל ככ הרבה זמן למנות לפי דרהמים (שכידוע לי גם העותמנים השתמשו בהם, זתומרת שכשהרמבם למשל כתב בדרהמים המשיכו לעשות כמוהו בכל ארצות המזרח והם ידעו מה זה דרהם), לכן למשל גם קשה לי עם מה שכתב הנוב"י המפורסם, ולכן לענ"ד לא מקובל היום בציבור הרחב לפסוק כמו החזו"א בשיעורי תורה, כי.. הוא לקח גמרא והיה לו קושיות בלימוד, ועל פי זה הוא שינה את המסורת הקיימת. עכשיו.. על הנוב"י אני לא מתפלא. הוא חי באירופה. לא היה לו מושג מה זה דרהם, אני אפילו לא בטוח שהיה לו זיתים. אבל.. השיטה הזאת פשוט לא מסתדרת אצלי.
עכשיו לא עיינתי בזה מספיק בסוגיא הזאת. אבל משומה.. פשוט לא עובד לי. לא עובד.
אגב אוסיף עוד משהו, לחזק מה שאמרתי קודם. מדדתי את הפרק האחרון באגודל שלי (בלי לקפל אותו, כי אז העור מתכווץ וזה מוסבך יותר), יצא לי בערך 9 סמ"ק. תגיד שאני גדול - יאללה. 8 סמק. זה ממש ממש ממש מבלבל. אי אפשר להגיד שהשיעורים האלה קלים למדידה
אצטט לך משהו נחמד מתשובת הגאונים שהובאה קודםנחשון מהרחברון
ויענה על כל השאלות והקושיות שלך
מ"ש שיעור גרוגרת הגסה וגרוגרת בינונית, וכן זית גדול וזית קטן ובינוני - שהרי אלו שיעורין, ואיך יהיה שיעור לשיעור? ואם תאמר במשקל - לא פירשו רבותינו משקל, ולא דקדק הקב"ה עמנו במשקל. וכל אחד ואחד בעשותו לפי דעתו, יצא ידי חובתו, ואין צריך ללמוד שיעור מאחר, דתנן "ר' יהודה אומר: מביא גדולה שבגדולות וקטנה שבקטנות, ונותן לתוך המים ומחלק את המים. אמר ר' יוסי: מי מודיעני איזו היא גדולה שבגדולות ואיזו היא קטנה שבקטנות? אלא הכל לפי דעתו של רואה
לזה בדיוק התייחסתי, זה לא מתרץ בכללעברי אנכי
שזה מופרך להגיד שמה שחזל עשו ומה שאני אבדוק ואמצא זה יוצא הפרש של פי 4!
זה פשוט מופרך ואין שום סיכוי שזה מה שכתוב.
אם אני אבדוק ויצא לי קצת יותר, קצת פחות - סבבה. זה מה שכתוב כאן. וזה מסתבר מאוד.
להגיד שחזל מדדו זית, עם הזמן שיערו אותו בדרהמים, והיום היחס בין הזית שאני רואה למה ששיערו כל הדורות זה פי 3, תשמע, זה לא מסתבר. זה לא הגיוני ויש פה איזה פאשלה. זה בדיוק מה שאני אומר. זה לא סטייה קטנה בחישוב, שזה בסדר גמור. יש פה טעות בחישוב.
עם הזמן התקבעה צורת חישוב בעם ישראל, אפשר ממש לקרוא לה מנהג, מסורת של ממש! וכן, שלא כל אחד לוקח איזה זית שבא לו, אלא לוקחים זית בינוני. "כביצה שאמרו לא גדולה ולא קטנה". התקבעה צורת חישוב. מנהג. מסורת. ביצה זה 18 דרהמים.
בדיוק ההיפך חזל שיערו בזיתנחשון מהרחברון
כולם שיערו בזית והשיעורים דומים
ה27 סמק הגיע מתוס' שלא היה להם זיתים והקשו בין תשוובות ותירצו
לא לזה חזל כיוונו
הרמבם אומר שביצה זה 3 גרוגרות.
זית קטן מכגרוגרת
ביצה אמרנו 54 גרם
שליש מזה זה גרוגרת לרמבם - 18 גרם
זית זה פחות
יש ראשונים שדיברו על 4 ויש שגם על 6 זיתים בביצה
תוסיף לעניין שיש פער בין מידת הנפח של דרהם שהוא מתכת לנפח של ביצה/זית מה שנותן לך הקטנה נוספת
9 סמ''ק זה הסד''ג של זית
התוספות סיבכו אותנו כי הם לא ראוה זיתים. נוצר עיוות. ואז מהעיוות אתה מקשה
זה לא נכון. הרמב"ם מונה את השיעורים בדרהמים.עברי אנכי
לדעתו כביצה זה 18 דרהם וכזית זה 6 דרהם. דהיינו בערך 18 סמק.
לרמבם כזית זה שליש ביצה. לא גרוגרת.
זה פשוט לא מסתדר החשבון שלך.
לא נכון. תבדוקנחשון מהרחברון
הרמבם כותב 6 ביצים-18 גרוגרות
שכוייח על הבאת המקורארץ השוקולד
)בקצרה ממשטיפות של אור
א. יש מאמר מטריד בתחומין (ל), שטוען שהאמה של חזל היא לא ריאלית אלא תקנית, וגדולה יותר מאמה ממוצעת. אולי גם הנפחים היו תקניים ולא מציאותיים? (כן, נגד תשובת הגאונים)
ב. ממה שקראתי וזכור לי, בפועל עד הצלח נהגו באורך כמידות הגדולות ובנפח במידות הקטנות. הצלח רק שם לב לסתירה. לא יודע כמה נכון להגיד שאין מסורת לאורך. (ולפי החזון איש, כשיש סתירה בין האגודל לזיתים הולכים לפי האגודל)
ג. השיעורים של החזון איש והגרח נאה הם מלפני כמה עשרות שנים. אני מאמין שעוד כמה עשרות שנים יתקבלו השיעורים הקטנים (בגלל חוברות מהסוג הזה). אבל אני מאלו שמאמינים שעם ישראל קובע את ההלכה, ובינתיים יש רק ניצנים של שינוי
ד. ראש הישיבה שלי אומר שראוי שביינישים יחמירו כמו שיעורים גדולים, אבל שלא יציקו לאנשים שאוכלים מצה בגודל של כף יד (בלי האצבעות), כי יש להם על מי לסמוך (הסטייפלר והאבני נזר וכו)
חג שמח
תודה על ההרחבה,ארץ השוקולד
ב. למה יש סתירה?
ג. מעניין.
ד. יפה.
בכיף (; ותודה על הפידבקטיפות של אור
ב. אם אני מבין וזוכר נכון, נהגו בפועל באורך במידות דומות למה שאנחנו מכנים חזון איש. ובנפח במידות דומות למה שמכונה היום גרח נאה (או קצת פחות)
ארץ השוקולד
ב. מעניין, אבל נשמע תמוה
זכורים לי הרבה יותר מקורות, אבל בינתיים:טיפות של אור
תשב"ץ (מאות 15-14): 'כשתשער המקוה באמות שלנו היום ותכוין אותו למדת הביצים במקומות אלו, תמצא שהביצים הם קטנות מהשיעור הרבה'
מעניין. הגר"ח נאה לא מתייחס לזה בספרו?עברי אנכי
לא קראתי את קונטרס השיעורים 🤭 סוריטיפות של אור
תשמע,עברי אנכי
אצל הספרדים יש מסורת לפסוק כמו הגרח נאה בשיעורים.
ככה שכל הטענות של "חיו באירופה ולא ידעו את המציאות" אלו טענות שמאוד מאוד חלשות בעיני.
לכן גם קשה לי מאוד עם סברת הנוב"י, אני מבין אותו כי הוא חי באירופה, ולא ידע על מסורות אחרות ועל המציאות. אבל היו ספרדים שחיו בבבל. במצרים. אותו דבר כמו בימי האמוראים והתנאים. לכן אני באמת לא מבין את מי שלוקח היום לחומרא את כל שיעורי החזו"א...
ולכן קשה לי מאוד עם הטענות שלכם. יש לי מנהג ותיק מאוד שאני ממשיך לעשות אותו. ויש לו יסודות בספרים ובמסורת.
אז אמנם הרב עובדיה חלק עליו קצת, אבל לא על החשבון והשיטה והכל, אלא הוא פשוט אמר שמצאו שהדרהם קטן יותר, אז הקטין במעט ממש את השיעורים (לצורך הדוגמא, רביעית זה לא 86 אלא 81). אבל הפסיקה נשארה אותה פסיקה.
רגעטיפות של אור
אני לא אומר לך מה לעשות. שאלו אותי מה אני חושב על השרשור ועניתי
בפועל הספרדים נוהגים כמו הגרח נאה. חלק מהם שוקלים. וזה בסדר גמור. השאלה 'מה ההלכה' ו'מה עשו בזמן חזל' הן שאלות שונות לגמרי
(בכלל, אני לא בטוח שהתשובה לשאלה השניה היא חד משמעית. ר' יוסה בירושלמי נותן שיעור אחר ליחס בין מידות האורך למידות הנפח. יש מחלוקת אמוראים האם כותבת גדולה או קטנה מכביצה. הגמרא אומרת שבית הבליעה מחזיק כביצה, במקום אחר היא אומרת שתי זיתים (או פחות משלושה), ואחד התירוצים הוא שזו מחלוקת סוגיות. וכן הלאה)
..עברי אנכי
א. 
ב. נכון, זה חידוש של הנוב"י שהמידות גדלו. אגב, באמת בארצות המזרח לא נהגו כך, וגם הגראח נאה בחשבון שלו דחה את הנוב"י.
ג. ראיתי את החוברת הזו פעם. בקושי עלעלתי בי חח אז אין לי זכות להגיב.
וואו - לגבי זה שעם ישראל קובע את ההלכה. אוח. זה מעצבן אותי שאומרים את זה ומנגד אי אפשר לומר שזה טעות גמורה.
ד. המ. יפה. בלי קשר שלא ראוי להציק למי שלא יקשיב לך.. "כשם שמצווה לומר דבר הנשמע.."
נמנמנמטיפות של אור
בנוגע לעם ישראל שקובע את ההלכה יש לי מלאן מקורות שאני אוהב לשלוף
אבל זה באמת נושא לשרשור אחרשכוייחארץ השוקולד
ב. 27 סמ"ק זה קצת פחות משישית כוס חד"פ, זה מקל למדוד?
ברור לי שרבים מסתבכים, אבל באמת אני תוהה איך זה קרה.
ג.

אגב, הבאתי את המשנה שטיפות של אור הביא את הגאונים שציטטו אותה:
"כביצה שאמרו, לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית.
רבי יהודה אומר: מביא גדולה שבגדולות וקטנה שבקטנות, ונותן לתוך המים, וחולק את המים.
אמר רבי יוסי: וכי מי מודיעני איזוהי גדולה ואיזוהי קטנה? אלא הכל לפי דעתו של רואה." (מסכת כלים פרק יז משנה ו)
נראה לי די פשוט שדעתו של רואה היא הגדרה עמומה שנותנת מרחב והבנה שהאדם הסטנדרטי יצליח לשער נכון.
מגיבעברי אנכי
א. אז מה? הרי אם תעטן שחזל רצו להקל עלינו ועשו את זה בצורה פשוטה במושגים פשוטים וברורים... אז למה שיהיה הבדל?
ב. לא. כי כוס חדפ היא באלכסון ולא ישרה. וגם אם היא הייתה ישרה. נפח זה דבר מבלבל. תראה את הדוגמאות שהבאתי! ההבדל בין הקוביות הוא ככ קטן וזניח וההשפעות ביחס הן לא נתפסות בכלל!
ג. "כביצה שאמרו לא גדולה ולא קטנה", וכך ההלכה.
וכבר הגבתי על זה, וגם עניתי על הטענות הללו בתגובות האלה שלי (אם לא קראת...):
איך אתם משערים כזית בחסה? | ערוץ 7
מגיבארץ השוקולד
אלא שהם הציעו מידה שמבחינתם הייתה פשוטה לראות מה היא.
ב. כל אחד ומה שקל עבורו כנראה.
ג. נחשון השיב לך.
..עברי אנכי
א. זה אותו דבר, על זה בדיוק אני חול.
קל לך לראות בבורקס כמה מתוכו זה מילוי? ממש לא. זה בלתי אפשרי. ואני גם אגלה לך שזה שונה בין בורקס לבורקס ובלי לבדוק את זה זה בלתי אפשרי לדעת.
ב. לא תוכל להתחמק מהטענה שלי שההבדלים הככ קטנים האלה יוצרים יחס אדיר, בטענה של "כל אחד ומה שקל עבורו"! זה לברוח מהטיעון שלי בהנף יד בלי להתייחס אליו בכלל!
וכמו שכתבתי באחת התגובות למעלה:
קוביה שאורך צלע זה ס"מ, לעומת קוביה של ס"מ וחצי לצלע, היחס הוא כמעט פי 3 וחצי!
היחס בינה, לבין קוביה 2 ס"מ, היחס בינהם בנפח הוא 1:8!!!
הפער הזה הוא עצום. ודאי שלא ניתן לעשות אותו רק בעין באומדן פשוט כי זה אומר פשוט לטעות. חד משמעית.
אוסיף עוד נקודה, אמנם אני מודד לפי נפח, כמקובל. אבל יש רשימה ארוכה מאוד של פוסקים ששיערו/משערים לפי משקל והסיבה שהאומדן בזה הוא קשה מנשוא. ובדיוק לכן יצא ספר כזית השלם, כי זו מלאכה לא פשוטה בכלל.
[ומכל ההודעות כאן בשרשור, תשובה למש"כ נחשון כאן
איך אתם משערים כזית בחסה? | ערוץ 7]
ג. אני עדיין חושב שאני צודק, שזה בכזית, פשוט לא חיפשתי מספיק טוב כדי לברר, ככה שהדיון עוד עומד 
אשיבארץ השוקולד
ב. כמה פעמים האוכל שלך בעובי הספציפי הזה?
יותר מזה, כשחז"ל אמרו שזה "כפי הרואה" זה סימן שהגודל הוא בערך.
ג. מחכה שתפנה למקור שעליו אתה מסתמך מזכרונך

..עברי אנכי
א. זה לא קשור. כל הטענה הזאת מופרכת כי יש מקרה אחד - בורקס. שהיא ודאי לא עובדת.
אז מה אם גודל הזית ידוע לך. גם אני יודע שגודל הזית הוא 27 סמק. זה לא אומר בכלל (!) שקל לשער את זה. ממש לא.
ב. מה הקשר אם זה בעובי הספציפי? הטענה היא שזה לא קל לשער. זהו. הבאתי דוגמאות אקראיות. אז מה אם האוכל שלי לא בעובי הזה. הנקודה היא ששיעור נפח בכלל, בשומצב שלא יהיה, גם אם לא תקבל את הטענה שלי על בורקס כי תחליט שהמילוי כן יצטרף - זה עדיין לא עוזר. כי לשער נפח זה קשה. ופשוט בלתי אפשרי.
איפה חזל אומרים כפי הרואה?
ג. לך יש מקור שלרמבם 6 דרהמים זה גרוגרת? כי לי בהחלט זכור ש6 דרהמים זה כזית.
בדקתי - וצודק. לשיטת הרמבם גרוגרת זה שליש ביצה.עברי אנכי
זה עדיין לא משנה לי את ההלכה כמו שכתבתי פה (איפה שהוא כאן בשרשור הזה
)
שהראשונים הביאו ושיערו את זה בדרהם. כמו הרמבם. ויש מסורת אצל הספרדים לשער את הכל לפי הדרהמים. בלי לחשוש בכלל לזה שהשיעורים התקטנו. והאקלים אצל הספרדים לא כזה שונה מבארץ ישראל, או מבבל, והם ידעו טוב מאוד מהו כזית או כביצה שדיברו אז. והרמבם בכ"ז שיער את זה בדרהמים. ככה שלהגיד שכל מי ששיער בדרהמים לא הכיר את המציאות נשמעת לי סברא רחוקה. אולי יש קושיות מכל מיני מקומות בש"ס, אבל.. "מקושיא לא מתים" כלשון הגר"א. וכשיש מסורת שהיא מעוגנת ביטב בספרי הפוסקים ראשונים ואחרונים - קשה להגיד שהיא טעות.
יישר כח 
זמן קיץ מוצלח
איפה הרמב"ם מודד זית בדרהם?ארץ השוקולד
בפירוש המשניות. אולי במסכת חלה.אניוהואאחרונה
ואיך אתה משער לפי נפח?מבקש אמונה
(אני יודע לדוגמא שבמצה אמרו שזה בערך בגודל של כף יד עם אצבעות צמודות )
עושה בראשבן מכיר
חח פשוט וקל האמבקש אמונה
אין לי מושג איך משערים את מה שאתה אומר...
אני אמור לדמיין את זה מעוך לגמרי?
לאבן מכיר
ניצלושצף
אם לקחתי כמות קטנה של חלב והקצפתי אותו ועכשיו הוא יותר מרביעית, משערים לפי המקור או לפי מה שעכשיו (רק הוספתי לו אוויר)?
אני חושבבן מכיר
יש שער הציון בסימן תפועברי אנכי
שמביא משנה בעוקצין ש(לשטיתו שמשערים בנפח) לא צריך למעוך את הלחם, וכל מיני דברים. והאויר שבניהם מצטרף.
לעומת זאת בפיתה וכיוצ"ב, מקובל להוריד את האויר. אם כי לא אתפלא שיש גם בזה מחלוקת. לאיודע.
לגבי חלב ומקצף - אינני יודע כמו איזה מהצדדים זה דומה יותר
כ-זיתנחשון מהרחברון
אני יודע מה הגודל של זית ומשער לפי זה.
כל המדידות וההגדרות המספריות כלכך מנותקות ממה שחזל כיוונו כשהגדירו זית
בגמ מפורש כתוב שכזית זה כדי שיהי קל לשער. למה לסבך?
ולפני שתצאו עלי ככה הרב ליאור מורה. כזית - כזית מי שרוצה להחמיר יכול יותר אבל כזית - כזית כך שמעתי ממנו עשרות פעמים
לא מסבך.. אני באמת לא יודע איך משעריםמבקש אמונה
כאילו אני אמור לדמיין את זה מעוך בגודל זית? לא יודע...
בדיוקנחשון מהרחברון
אם אתה רוצה להחמיר אז בגודל קופסת גפרוריםנחשון מהרחברון
תקפל שיהיה בערך בגדול ומספיק
תודה רבה!מבקש אמונה
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
אותו הדברנחשון מהרחברון
המשנה ברורה כותב שבמצה רכה כספוג (כן, מצות רכות) לא צריך למעך. רק אם יש חללים גדולים צריך למעט (כמו שיש בבגט)
לפני שנה או שנתיים מדדתי קופסת גפרוריםטיפות של אור
ויצא לי שהקופסאות התקטנו 
(באמת! כאילו יצא לי משהו כמו 21 סמ"ק, לא 27. אבל אולי יש גדלים שונים לקופסאות...)
ידוע שככה מורה הרב ליאורעברי אנכי
אגב, שאלה שתמיד הפריעה לי בשיטה שלו
הרמבם מונה את זה בדרהמים. שכביצה זה 18 דרהמים.
הדרהם הכי הכי קטן במצרים, והכי הכי קטן שיש, לא ירד פחות מ2 גרם.
הרמבם ודאי לא סבר ככה...
מה הוא עושה עם זה, אתה יודע?
מאד פשוטנחשון מהרחברון
כמה זיתים יש לשיטת הרמבם בתוך ביצה אחת?
לשיטת הרמבם כזית זה שליש ביצהעברי אנכי
דהיינו 6 דרהמים
עכשיו משקל הדרהם הממוצע הוא בערך 2.8, משו באיזור שם אל תתפוס אותי על המילה
אני כתבתי 2 למקרה שאני לא זוכר את המספר אחרי הנקודה
אבל
זה ודאי יותר מ2.5.
2.5 כפול 6 זה יוצא 15 גרם.
ולשיטת רוב הפוסקים היום, שליש ביצה (=כזית של הרמבם) זה כ18 גרם.
בכל מקרה להלכה כמו שפסק בשוע בהלכות פסח לעשות כזית חצי ביצה.. זה ודאי ודאי בשום צורה שלא תהיה, זה לא כזית של ימנו
אתה מערבבנחשון מהרחברון
בין נפח לבין משקל.
הרמבם מדגיש שהמידות הם נפח.
המשקל הסגולי של המתכו מהם הכינו את המטבעות גבוה לאין ערוך מהמשקל הסגולי של הלחם לדוגמא.
קח כיכר לחם וקח כיכר באותו גודל ממתכת. כמה היא שוקלת?
אתה שואל על משפקל ולא על נפח ומכאן הבלבול
להלכה הרב ליאור מורה שכזית זה כזית ולא חצי ביצה. הוא מורה להחמיר ככה למי שיכול. אבל שעיקר הדין זה כ-זית
יש מחלוקת ראשונים אם זה שליש או חצי ביצהעברי אנכי
או זה או זה.
איך הוא יכול "להמציא" דעה חדשה?
אני מבין מה שאתה אומר על המשקל הסגולי, וזה עדיין לא מתקרב לזית מצוי בימנו
נכון שכתבתי בגרמים, ובכז, הפער הוא לא כזה עצום כמו שיוצא בחשבון הזה
חוצמזה שאני לא מבין מה הבעיה לומר שזה זית בימנו כבוש. לי בעצמי יצא לאכול זיתים בגודל של שליש או חצי ביצה. כשכובשים אותם הם מתנפחים. כזה מופרך?
א יש גם דיעות של חמישית ביצה (רשבא אם אני לא טועה)נחשון מהרחברון
שליש ביצה שמאל זה סד''ג של 45 גרם.
שליש זה 15 גרם
משקל סגולי שלה יותר גבוה משל לחם.
כזית לחם נניח באותו הנפח 7 גרם
אבל חכה אולי אצליח להעלות לכאם את דברי הרב ליאור במלואם
לגבי סוף דבריך א לא דיברו על כבישה
ב כתוב מפורש זית לא גדול ולא קטן אלא בינוני
באמת הראו לי גמרות שזה אמור להיות ממש קטןמבקש אמונה
אני אעתיק לך את מה שראיתי..
ראיות מחז"ל ששיעור הזית הוא הזית שלנו ולא התקטנו הזיתים
א'. בזבחים (קח.) שואלת הגמרא בעיא ראש בן יונה שאין בו כזית ומלח משלימו לכזית מהו, ברור שאין אף ראש של יונה המתקרב לשליש או חצי ביצה.
ב'. אמרו חז"ל (מכות טז
אמר רבא בר רב הונא ריסק תשעה נמלים והביא אחד חי והשלימן לכזית לוקה ו' ה' משום בריה ואחד משום כזית נבילה, ברור כי עשרה נמלים כלל אינם מתקרבים לכחצי או שליש ביצה .
ג'. במנחות (כו
אמרה הגמרא רבי יהושע בן לוי סבר אין קומץ פחות משני זיתים ורבי יוחנן סבר יש קומץ פחות משני זיתים (כונתם אם כשר קומץ בפחות משני זיתים, ולא אם מחזיק הקומץ יותר משני זיתים), בקומץ שלנו נכנס בערך כזית אחד של הגר"ח נאה!
ד'. בשבת (עז.) אמרו חכמים דם שיש בו רביעית יכול לקרוש ולעמוד על כזית, מבדיקה שנעשתה מוכח שכשנקרש דם כרביעית נעשה הוא כגודל זית שלנו.
ה'. בביצה (טז.) אמר רב יצחק בריה דרב יהודה שמנונית שעל גבי הסכין גוררו וסומך עליו משום ערובי תבשילין והני מילי דאית בהו כזית, כמובן שלא יתכן ששמנונית שעל הסכין תגיע לכדי חצי או שליש ביצה.
ו'. בכריתות (כב.) תנן התם הלב קורעו ומוציא את דמו לא קרעו אינו עובר עליו אמר זירא אמר רב לא שנו אלא בלב עוף הואיל ואין בו (בדמו רש"י) כזית אבל לב בהמה דיש בו כזית אסור וחייבין עליו כרת, בלב עוף שלנו אין אפילו שיעור כזית שלנו, ובכבש יוצא פחות משיעור כזית של הגר"ח נאה.
אכן. אחד הראשונים שהרב ליאור מביא (לא כותב את שמו)נחשון מהרחברון
כותב על שיטת התו'ס שלא קשה לו הקושיא כי ראה את הזיתים ואפילו 6 מהם לא נכנסים בכזית
תוס' ניסו להסביר סתירה מקום אחד כתוב שבית הבליעה מחזיק ביצה ובמקום אחר כתוב שהוא מחזיק 2 זיתים עשו התוס' אחד ועוד אחד - זית שווה חצי ביצה
אך בפרובנס אין זיתים והם לא יודעים מה זה זית.
הרשבא מדבר על 4 זיתים
הרמבם כותב שביצה זה 3 גרוגרות (וגרוגרת גדולה מכזית) אז לרמבם זה פחות משליש
קח ביצה סמאל מדיום - הביצים הנפוצותנחשון מהרחברון
לפני ההשבחה גנטית שיש היום תחלק אותה ל3 יוצא נפח זית
הרבה פעמים בבית אנחנו קונים ביצים מלול, לא מתנובהעברי אנכי
וזה לא נכון.. 
מה שאתה קונה כיום בלול זה לא התרנגולותנחשון מהרחברון
שהיו נפוצות בעבר. זה תרנגולות שעברו השבחות כדי לייצר ביצים גדולות
תנסה ל השיג ביצים של תרנגולות בלדיות תראה שהם קטנות הרבה יותר
לא צריך את הרב ליאור. זו גם דעת ר' חיים מוואלז'יןרפרם בר פפא
ועדיין, כנראה שגם שאר הפוסקים לא היו עד כדי כך מטומטמים. רק קצת.
נגיד, הנודע ביהודה. ציפור קטנה לחשה לי שגם לדעת הרב ליאור הוא היה ת"ח (לפחות כמו הרב מלמד...)
(אין לי בעיה עם לנהוג זית ממש כדעת כל המחנה המצדד בזה. יש לי בעיה עם היחס המזלזל לכל מי שהורו אחרת, שלא עלו על הסברא הגאונית שזה מנותק ממה שחז"ל רצו, והחליטו סתם "לסבך"...)
גם הצלח דיבר על נפחנחשון מהרחברון
וגם לפי הרב ליאור כל הסיבוך התחיל מראשונים שלא ראו מעולם בעיניהם זיתים וניסו ליישב סתירות בסוגיות בלי לדעת על מה הם מדברים.
אז כן, זה בהחלט מנותק למרות שזה מה שרוב עמ''י עושה.
קיפלתי והגעתי לגודל של זית (נוהג כמו הרב ליאורארץ השוקולד
לקבוע תור לאורתופד בזמן או 40 דקות לפני הזמןרועישםטוב
אני רוצה להגיע לאורתופד בשעה 18:00. מהנסיון שלי ב-10 שנים האחרונות, תמיד יהיה תור של 40 עד 60 דקות (במיוחד כשזו שעה מאוחרת ביום כמו 18:00). אז האם כדאי לי לקבוע תור ל-17:20 ולהגיע באמת ב18:00 או לקבוע תור ל-18:00 ולהגיע ב-18:00 ואז לחכות 40 - 60 דקות?
אצל רופא מבוקש, מתי שלא תגיע תצטרך לחכותפ.א.
כי בד"כ העיכובים נגרמים בגלל קבלת מקרים דחופים בין התורים המוזמנים מראש.
ואם אתה לא נמצא במקום, ויש מקרים דחופים שיושבים ומחכים, ותגיע ברגע האחרון לפני השעה המוזמנת, לא תיכנס בזמן הנקוב שלך.
לפחות בכלליתמשה
לא משנה מתי קבעת, משנה מתי אתה מגיע ולפי זה התזמון. יצא לי בעבר להגיע שעה וחצי לפני התור (בגלל תור אחר שהיה לי באותו בניין לילד). חיכיתי כמה דקות ונכנסתי.
בונוס: עדיף להגיע למקומות כאלה עם מחשב נייד או ספר או תעסוקה.
לא יודע אם המערכת מזהה אותך עם התור בכניסה למרפאהארץ השוקולד
אם איחרת ביותר מרבע שעה
אבל מזהה אם הקדמתמשה
וגם כותבת את זה על הכרטיס: הגעת שעה וחצי לפני הזמן.
שווה להביא ספר\לעבוד בזמן שאתה מחכהפתית שלגאחרונה
מאשר לאחר מראש
עריכה זה בדיוק מה שמשה אמר
המלצה למטריותרועישםטוב
מי שרוצה מטריות - יש באליאקספרס מטריות בכמה שקלים בודדים.
סוג המטריה שאני הכי אוהב זה אלו שמתקפלות ממש קטן אבל נפתחות לממש גדול (מעל 120 ס"מ מתי שהן פתוחות), וגם
כאלו יש באליאקספרס (אבל זה כבר כמה עשרות שקלים)
זכורה לי פעם בשירות לאומיחושבת בקופסא
כשהתחיל גשם והחלתי להתקמצן על מטריה. קניתי אחת ב- 10₪ וחשבתי שזה מספיק טוב.
המטריה הזו, בהתאמה למחיר, החזיקה 10 דקות תמימות בגשם הסוער והרוחות עד התהפכה ונשברה, ואני נשארתי לעמוד עוד 20 דקות בתחנת אוטובוס כשרוח חזקה גורמת לגשם ליפול באלכסון ישר עליי, ובלי שום מחסה מתאים. (גם האוטובוס איחר כדי להוסיף לחגיגה).
אל תתקמצנו על מטריות.
הכי טובות זה המטריות ההפוכותנפשי תערוגאחרונה
אישתי קנתה לאחרונה ב20 שח
החיסרון שזה גדול גם שזה מקופל.
סודות בחוות?צמר-ארד
סתם מעלה פה נושא..
תגידו יש פה עוד מישהו
שבמקרה יצא לו להתעסק בחוות
עם בעלי חיים וגילה סודות?
למשל עם כבשים..
איך החייה הזו מתפקדת
ומתנהגת כחלק מעדר
כל מיני תכניקות וטריקים?
תיוג שעולה בדעתי שמתמצאפ.א.
יש"ע חסום פהחסום לשעבר
כבר כמה שנים טובות
אז תתווך לו את הדברים… מניח מה שאתם מכירים …פ.א.
הכל נמצא בויקיפדיהרקאני
אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים
תשאל את גיפיטי
תתפלאיחסום לשעבר
ממה להתפלא?רקאני
תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות
(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)
לכל חווה יש את הסודות שלה.חסום לשעבר
איפה מחביאים את המפתחותעיונית
מה הקוד לשער...
סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה
חחח גדולצמר-ארד
נורא פשוט: דררר, דרר, בעהאאאחסום לשעבר
ומה לגבי הפרות?קעלעברימבאר
מווונפשי תערוג
חת שתיים שלו ארבע, דרררהאאא דרהההאאחסום לשעבר
כשיגיעו פרות נטפל גם בהםצמר-ארד
זה לא סודותנפשי תערוג
זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים
צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן
נגיד כבשים,
זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)
שהולכת כעדר,
לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים
יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן
בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)
כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד
ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים
אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,
לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו
כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה
לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה
אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח
גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי
גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה
אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים
אז אתה אומר...צמר-ארד
שצריך לשמור מהם דיסטנס?
שלא ייתפסו אומץ?
דיסטאנס ממי?נפשי תערוג
מהכבשים?
סודות.. חח...נתקה
אממ...
גם אבל בגדול נראה
שבנוסף לידע..
יש גם את הצד המנטאלי
שזה רק מי שנמצא יודע
לכן זה סוד
יוצא לי מדי פעםלא המשוגע היחידי
כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,
אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.
וואללה מסכים איתך..נתקה
כילו בשלב מסויים אתה
מתבונן ואומר לעצמך..
אוקיי אני גם כזה?
זאת הייתה כוונת המשורר?
שמע צמר...נתקה
מסתבר שיש פה לא
מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש
סודות בחווה נאמר זאת כך
אולי זה סוד של כל הרועים
ביחד
כן חח עוד נראה..צמר-ארד
כולם פה חאפרים
פפפפחסום לשעבר
קשוט עצמך תחילה ירקרק
האמתצאצא
אני לא חושב שזה משהו שאפשר להסביר....
אחרי שעות על גבי שעות של מרעים,
אחרי שאתה במשך תקופה ארוכה מוציא את העדר,
אז לאט לאט לומדים את הסודות
זה כל עדר והסוד שלו,
כל עדר ואיך שרועים אותו
אין נוסחה
עד שאתה הופך להיות חלק מעדר
נסיון זה תמיד טובצמר-ארד
אני חושב אבל
שכמו שכל דבר אפשר לעשות טוב
ואפשר לעשות יותר טוב
ככה גם בעבודה הזו
יכול להיות רועה שכל הזמן
ינסה ליצור "שליטה"
והוא לא טפס את הנקודה של
שליטה מתוך רוגע
ברורצאצא
זה בדיוק מה שבאתי לומר.
אתה לומד לשלוט בנחת
אתה לומד אותם
הם לומדות אותך
שליטה בלחץ רק מבלבלת את העדר
שרצים אחריהם משגעים אותם משאירים אותם בדיוק איפה שאתה רוצה וכ''ו זה לא שליטה
אתה לומד ללכת איתם הם לומדות מה אתה רוצה בלי שתצתרך להשתגע
וואוו כמה תשובותצמר-ארד
עוד משונתקהאחרונה
שהמקצוע הזה דורש סבלנות אינסופית...
אתה צריך להיות סובלן מהרגע הראשון ועד שהם חוזרות
לפעמים זה מתחיל וממשיך ככה עד העמצא ברוגע
ואז בשעה האחרונה הן מתחילות לעשות בעיות..
בגלל שזה לקראת הסוף זה יכול להיות מאוד מתסכל
והפיתוי לאבד את זה באמת גדל אבל
כדאי ואפשרי למשוך כמה שאפשר
בהצלחה
מבקשת עזרתכםנחלת
היות ואני מאוד אוהבת לדבר (גם בכתב) , אני מוצאת עצמי נגררת לשיחות
שלא עוזרות לי לשמור על גבולות. ועקב היותי פטפטנית חסרת תקנה,
קשה לי לעצור את עצמי.
אנא, עזרו לי. אל נא תפנו אלי באופן פרטי. רק דרך הפורום.
תודה רבה לכם!
לבנות - מותר.
אני גם מנהל שיחות שאני נגרר אליהן עם הקולות בראשדי שרוט
שלי.
זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.
הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.
בהצלחהארץ השוקולד
רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות
א-ברוך! אז איך אני אמורה לדעת?נחלת
מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!
לא ניתן לדעתנפשי תערוג
ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.
^^^ארץ השוקולד
תודה רבה!נחלתאחרונה
מה עושיםפצל"פ
עם דיכאון מוצ"ש חורף?🙈
צא להליכה ולגינת כושרמשה
בטח, כשהכל רטוב
מבולבלת מאדדדד
את הולכת יחפה או שיש לך נעליים?משה
כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).
דיברתי על גינת כושרמבולבלת מאדדדד
המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ?? 
זה נכוןמשה
(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).
לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.
פחותפצל"פ
זה נראה לי רק יגביר לי
למה דיכאוןזיויק
כמאמר השירפצל"פ
למה לא כל יום שבת?
סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה
נכון. יש כזה דבר. אולי בגלל שהנשמה היתירה יוצאתנחלת
מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים
לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה
אהובה....זה מרגיע.
,
אוקי זה באמת בעיה מובניתזיויק
תנסה לתפוס את מוצש כהמשך שבתקעלעברימבאר
הגזמתם.. אין כמו מוצ"ש של חורף כששבת יוצאת ב 17:004ne1
בערב
משחק כדורגל, כדורסל, כושר בגינהסוגשל חרדיאחרונה
אתם חיים את החלום?ניגון🌿
אני חי ברמת חיים הרבה יותר גבוהה מדוד המלךאריק מהדרום
אז אפשר לומר שכן.
איך בדיוק?כְּקֶדֶם
בימי דוד המלך הייתה שכינה
הייתה נבואה
היה מלך צדיק
אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת
זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.
יש כאן הנחת המבוקשפשוט אני..
אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.
בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.
היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.
החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.
מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.
לאכְּקֶדֶם
מסכים חלקית.קעלעברימבאר
גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.
מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.
בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה
דוד חי בזיהום אוויר פקקים ובניינים שמסתירים שמים?קעלעברימבאר
ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?
וואי יצא לי עין רעה...
ב"ה לא חסרים מקומות לגור שאינם נוף עירוניפ.א.
שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.
אמתקעלעברימבאר
תודה! התכוונתי, מוסיקה אהובה!נחלתאחרונה
לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)
אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין
שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים
מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -
בשלום.
(לזכור שנוהגים שם משמאל).
בשלב הנוכחי של החיים - כןפ.א.
מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.
כרגע לא.קעלעברימבאר
מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן
אמןניגון🌿
מה זה בשבילך החלום?
משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?
או בית מקדש
מעניין אותי
מה זה אומר? הדרך או היעד?ט'
אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.
את היעדניגון🌿
לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים
החלום = היעד?ט'
אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.
כן,טאבי
אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.
זה גם טוב(;ניגון🌿
לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂
ב"ה כןLavender
ב"ה כןהמקורית
כן, ב"ה 🙂אלישבע999
בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה
ואו כיף לשמועניגון🌿
אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?
אגבניגון🌿
אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו
נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...
ובסדר אפשר גם להתנדב קצת
אבל עדיין...
לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן
ו...
מבאס קצת לחיות ככה
לא?
יש חלומות גדולים ויש חלומות קטניםאלישבע999
אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.
מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם
ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.
את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…
והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה
בגדול כןזיויק
שואף ליותר בע"ה
הגשמתי כמה וכמה חלומות בעולם הזהמשה
יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.
אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.
לפעמים חלום ממומש עולה על כל הצפיות לטובה.קעלעברימבאר
למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.
או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה
חתונה זה חלום של הרבה אנשיםמשה

התוצאות באמת יותר מגוונות.
זה יכול להיות הרבה דברים:קעלעברימבאר
חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.
הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.
או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה
זה נכוןמשה
סדר הבחירות:קעלעברימבאר
שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"
שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.
מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :
אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.
נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.
והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.
בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.
וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.
היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.
והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.
בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.
משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.
אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!
אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!
טרף בקלפי ושלשל מעטפה.
ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.
אמת מה נהדר היה בוחר גדול.
אשרי העם שככה לו.
חחח... יפה מאוד ומצחיקנקדימון
לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.
מעתיק ושולח הלאה 
חביבחושבת בקופסא
יפה מאוד ומשעשעארץ השוקולד
ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית
לא מבין מה כזה זכות היסטורית להצביע.קעלעברימבאר
הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם
הזכות לבחור כיצד המדינה שלך תתנהל היא זכותארץ השוקולד
אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.
האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?
אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות
זו זכות כמו הזכות שלי להצביע בוועד בית.קעלעברימבאר
יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")
מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?
ברור שזה השניארץ השוקולד
איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?
אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל
מתרגש מעצם קיום השלטון. מהעניין להשפיעקעלעברימבאר
עליו זה נחמד, אבל לא יותר מדי. מי אמר שאני בכלל צריך להשפיע עליו עקרונית, אם לא הקטע הטכני של דמוקרטיה כשיטה הכי טובה טכנית?
אני כן חושב שלא במקרה ה' גלגל שיש דמוקרטיה כדי שכל פרט ישתתף בהכרעות, אך זה חזי לאצטרופי ולא העיקר. כשם שאני לא מרגיש חסר שאני לא משתתף בפסיקת ההלכה, כך לא רואה צורך מחייב להשתתף בהכרעות הפולטיות אם זה לא היה כורח המציאות הטכנית.
ב. היו 1050 שנה של ריבונות. חשב כמה זמן היה מיציאת מצרים עד חורבן בית ראשון, וכמה מחנוכה עד הורדוס
אני שמח וחושב שזה מדהים שאני זוכה להשפיע
ארץ השוקולד
ב. איך 1,050 שנה?
תקופת השופטים ממש לא הייתה תקופה של עצמאות, כמבואר בספר שופטים על השליטים האויבים שהציקו.
מימי שאול ועד חורבן הבית לפי הכתובים 452 שנה. (וחלק גדול מזה כשתי ממלכות)
מלכי חשמונאי שלטו מ-142 ועד -63 שהגיע פומפיוס, שזה 79 שנה.
אנחנו בשנה ה79 למדינה.
סך הכל 630 שנה.
העלאת מס אינה אובדן עצמאות.קעלעברימבאר
אחרת היה צריך לקבוע חג על יציאה מעבדות לחירות בימי שאול כשמרד בפלשתים.
צדקיהו מלך בממלכה יהודית
תשלום מס למדינה אחרת זה כפיפותארץ השוקולד
והיא לא עצמאות.
כללתי את צדקיהו בתקופה שדיברתי.
הנה נחמיה ט להקעלעברימבאר
ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה. ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם. והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים. הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו.
מכאן רואים שלפי עזרא ימי סוף בית ראשון נקראים עצמאות (והם במלכותם מרדו בך), בעוד ימי הפחה של יהודה בימי נחמיה לא נחשבים עצמאות ("הנה אנחנו עבדים", ובעזרא ט ט : ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת י-הוה א-להינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו א-להינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו. כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו א-להינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית א-להינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם.). וכן בחזל: "אכתי עבדי אחשוורוש אנן".
ב. אם העלאת מס היתה נחשבת שעבוד מלכויות, אז כל פעם שיצאנו משעבוד מס היה צריך לקבוע חג כי צריך לקבוע חג והלל על יציאה מעבדות לחירות, כלומר היו לנו 30 חגים וימי הלל שהיה צריך לומר. עצם זה שאין, משמע שזה לא נחשב. וכן חזל על דברי ירמיהו "הנה ימים באים ולא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות" אומרים חזל: "שיהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו" משמע שביציאת מצרים עד החורבן יצאנו משעבוד מלכויות, וחוץ מימי חנוכה לא יצאנו משעבוד מלכויות עד שהיציאה שתהיה בעתיד לפי חזל (קרה בתש"ח) אחרת היה צריך להזכיר לא רק את יציאת מצרים אלא כל מאורע מבין עשרות המרידות בגובי המסים.
ג. עצמאות לא חייבת להיות 100 אחוז כדי להחשב עצמאות. מספיק עצמאות ברוב הדברים אבל כפיפות בחלק קטן כמו העלאת מס. מה שנקרא ממלכת חסות לעומת פרובינקה.
ד. זו טעות נפוצה שנובעת מכך שבעת המודרנית יש עניין של בינאריות של "מדינה/לא מדינה" מאז שיש עניין בהכרה בינלאומית לקיום מדינה מאז שלום וסטפליה ב1648 (ובסוף מדינות לא אמתיות שנשמרות בטחונית בידי מדינה אחרת כמו מונקו נחשבות קיימות על המפה, או סן מרינו שדה פקטו כמעט לא מתפקדת כמדינה באמת חוץ מעניינים כלכליים). בימי קדם זה שמדינה מעלה מס למדינה אחרת לא הפך אותה ל"לא ממלכה קיימת"
א. כך ספרתי גם.ארץ השוקולד
ב. על מגילת תענית שמעת?
היו ימים שחגגו שכבר לא חוגגים היום כי אין המשך למה שהיה.
ג. מדינת חסות היא לא עצמאות ואם אתה לא מבין את ההבדל הגדול בין מצבנו כיום למצב של מדינת חסות אז אני לא יודע מה לומר.
ד. לא הבנתי מה אתה רוצה כאן, תרצה להסביר?
ב. הימים במגילת תענית הם לא ימי הלל אלאקעלעברימבאר
ימים שלא מתענים. בעוד שלפי חזל צריך חג והלל לדורות על כל יום שיוצאים מעבדות לחירות. חוץ מזה רוב ימי מגילת תענית הם לא ימים שהסרנו עול מיסים או משהו דומה. ובבית ראשון היו איזה 20 פעם שקיבלנו עצמאות מס (הרבה בימי השופטים, שאול, חזאל, סנחריב ועוד), עובדה שאין ימי חג והלל עליהם (וזה שגלינו לא קשור, שהרי לא מצאנו שאחרי שעבוד החג וההלל בטלים, ואין להשוות למגילת תענית ששם זה לא ימי הלל)
ג. מבין את ההבדל. ברור שעדיף עצמאות של 100 אחוז. זה כמו ההבדל בין מי שקיבל 100 במבחן לבין 70, אבל שניהם עברו את הקורס. ולא ענית על העובדה שרק יציאת מצרים וחנוכה מוזכרים אצל חזל כיציאה משעבוד מלכויות. ודברי הרמבם "חזרה בחנוכה מלכות לישראל עד החורבן"
ד. שממלכת צדקיהו שמעלה מס לנבוכנצר עדיין נחשבת ממלכה בפני עצמה, ועמצאית לפי חזל. בעוד שפחוות יוהדה של נחמיה לא. ההבדל הוא שרוב ענייניו של צדקיהו הי עצמאי ורק נדרש להעלות מס ולתת לנבוכדנצר לעבור בארצו ועוד כמה דברים אבל ברוב הדברים היה עצמאי . בעוד נחמיה היה סך הכל פקיד שהיה צריך אישור מהפרסים אפילו על הקמת מקדש. מה שרציתי לומר שהתרגלנו למחשבה בינארית של "עצמאות/לא עצמאות" בעת המודרנית בעקבות שינוי תפיסת המדינה מאז שלום וסטפליה. בעוד שלפני זה תפיסת העצמאות של מדינה היא ספקטרום-רצף של הרבה עצמאות קצת עצמאות (שגם שם יש קו בין עצמאות או לא, נגיד ההבדל בין צדקיהו לנחמיה) ולא "כן או לא".
א. היו תקופות בבית ראשון שהעלנו מס לממלכות אחרות. יהוא ויהורם לחזאל, חזקיהו והושע בן אלה לסנחריב, צדקיהו לנבוכדנצאר. וכן בימי השופטים. ולא שמענו שיש חג והלל על מרידת שאול בנציב הפלשתים. וההוכחה שהעצמאות היתה חלקית למרות מושב הנציב בגבע גביית המס וואיסור ללטוש מתכת - שאול מתמנה למלך עוד כשנציב הפלשתים יושב בגבע, הוא לוקח את העם למלחמה נגד עמון ופלשתים לא מגיבים. כי מבחינתם כל עוד מעלים להם מס ולא לוטשים מתכת, ישראל יכולים לעשות מה שהם רוצים
אתה נתפס למלא גדרים במקום לפקוח את העינייםארץ השוקולד
ולראות כמה מצבנו טוב יותר, פשוט תעצור ותסתכל כמה מצבנו מדהים
ולכן כל העיסוק שלך במה מדויק מוגדר כל דבר חסר משמעות, אני פשוט רואה זכות היסטורית עצומה בזכות שלנו לחיות במדינתנו היום שהיא עצמאית הרבה יותר ממה שהיה ברוב ההסטוריה של עמנו, מעבר להיבטי איכות החיים הגבוהים בהרבה ותוסיף לזה את היכולת שלנו להשפיע על השלטון ואופן ניהול המדינה שאני רואה בכך זכות עצומה וממש מודה לקב"ה על כך.
איפה אמרתי שמצבינו לא טוב יותר?קעלעברימבאר
א. זה היה דיון צדדי לא קשור לנושא הראשון
ב. ברור שמבחינה מדינית - מצבינו טוב יותר מרוב בית ראשון ושני. אנחנו עצמאיים על מלא ומעצמה אזורית.
מבחינת קיבוץ גלויות - מצבינו טוב מבית שני אבל לא ראשון, שאז כל עם ישראל ישב בארצו וכל שבט על נחלתו.
מבחינת טהרה קולקטיבית מחטאים - מצבינו הכי טוב בהיסטוריה.
מבחינת השראת שכינה מקדש זהות קודש ונורמליות חיים עברית - מצבינו רע בהרבה משניהם כרגע, אך הפוטנציאל שלנו גבטה מאוד בהרבה משניהם. כמו גרעין באדמה שמחכה לנבוט.
לא סתם צמים ב9 באב ובימי האבלות ובתיקון חצות בוכים על גלות השכינה , מי שעושה
ג. רואה זכות לחיות בדמוקרטיה כסימן להתעלות המוסרית והשכלית של האנושות. וברור שעדיף לחיות בה ולא במצב שנאלצים להרוג מורדים ולתלות את הידיים שלהם אחרי שמתו בכיכר העיר כדי להרתיע כמו שדוד עשה לרכב ובענה.
בכל זאת אני רואה בדמוקטיה רק כלי טכני סך הכל. ייתכן שה' גלגל אותו כדי שכל פרט יזכה להשפיע, אבל הוא לא בוער לי מעבר לייתרונו הטכני (אני מדבר על דמוקרטיה כשלטון העם, לא על דמוקרטיה כזכויות אדם, שוויון וחירות שזה עניין מהותי. וזה שאנחנו בחירות הפרט זה מראה על התקדמות העולם. למשל זה שהאנודות עברה לבגרות שבה לא כופים דת ומוסר)
חלקת על הטענה שיש לנו זכות היסטוריתארץ השוקולד
בעצם הזכות לבחור נציגים לכנסת במדינה ריבונית, זה היה כל הטענה ואם לא חלקת אז לא הבנתי מה אתה רוצה בדיון
חלקתי בגלל שאני לא רואה עניין מהותי בשלטון העם,קעלעברימבאר
הדיון על מה נחשב עצמאות התפתח כדיון נפרד לגמרי בלי שום קשר. ברור שזו זכות גדולה לחיות במדינה העצמאית של עם ישראל, הראשונה שתשאר לנצח ושהמלך המשיח ימלוך עליה מתישהוא. לא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות אשר הדיחם.
אז בכך אנו חלוקיםארץ השוקולד
מעדיף דמוקרטיה על שלטון בית דוד,
ואם אתה חולק על זה, אז תחשוב אם אתה מעדיף מלך מבית דוד שאידיאולוגית הוא מסכים עם יאיא פינק או דמוקרטיה עם מנהיגים כמו עכשיו?
אני מעדיף מלכות בית דוד שלקעלעברימבאר
מלך שנחה עליו רוח ה' ויודע מה הערכים הנכונים.
אם הערכים הנכונים זה יאיא פינק והמלך יודעם ברוח הקודש, אזרום עם זה (בתנאי שלא סותרים את ההלכה).
כמובן אני לא מעדיף מלף טיפש או חוטא.
ב. כמובן כל זה במהותי. בטכני דמוקרטיה היא השיטה הכי טובה.
איך מגשרים? ייתכן שהמלך המשיח בעתיד חוקיו יהיו המלצות ראויות לפרלמנט ולממשלה ולא מחייבים
אבל חלק גדול ממלכי בית דודארץ השוקולד
לא היו עובדי ה', ממילא, בהינתן מה שמוכר לנו מהנסיון בכל אחד, יש יתרון רב לדמוקרטיה
אני מדבר על הצפיה לנבואותקעלעברימבאר
על מלך בית דוד שנחה עליו רוח ה', או מלך צדיק וחכם.
כמובן מלך סתם יכול ליצור נזק, כדברי אברבנל במיוחד כשזה לא מתאים לדור.
בכל מקרה דמוקרטיה זה טכני עם צירוף קצת שיש זכות קטנה להשתתף בהכרעות, לא יותר מזה.
העיקר זה שעם ישראל חי חיים לאומיים בארצו , בין אם בשלטון העם, בין בשלטון אריסטוקרטי, בין מונרכיה, בין בשילוב ביניהם
אני מדבר על הכרת הטוב למול המציאות שהייתה בעברארץ השוקולדאחרונה
ושם לב כמה מצבנו טוב בהרבה.
חוץ מזה שכחתי לומר תודה
קעלעברימבאר
האם קרה למי מכם שהמזוודה לא הגיעה ליעדנחלת
בחו"ל, לא מוצאים אותה לא שם (אחרי חיפוש מדוקדק מצד האחראים) וגם לא אצלנו?
כשאני מתקשרת מעבירים אותו כל פה, ובינתיים (למעלה משבוע) - אני תוהה
לאן היתה יכולה להתאייד....עם הבגדים, ספרים, כיסויי הראש, כלי רחצה, חד פעמי....כל מה שאדם
לוקח איתו וחושב שיזדקק לו.....
בבית אומרים לי להרפות ולעזוב, AI חושב שהיא נמצאת בחדר בטחון או משהו
כזה בשדה התעופה אצלנו, אני מאוד סקרנית לגבי מקום המצאותה, וגם
כואב לי קצת.....חופשה בת שלושה ימים התבזבזה, נפגמה, ומרוב כיתות
רגליים וחיפוש (במקום שאין שפע כמו פה) - שבתי הביתה עייפה וסחוטה
ומתוסכלת.
דבר אחד חשוב היה לי שם: קשר עם השם. לא היה לי פל' חכם
אז הוא היה הכתובת היחידה לבקש, לחפש, למצוא....
זה בטח חשוב יותר מכל מזוודה. אמנם זה עדיין לא 100 אחוז אצלי
אבל משהו, משהו....בכל זאת.
היכן שלא נהיה, כאן, פה, שם.....השם איתי. איתנו.
לחברת התעופה יש מדיניות אחריותנעמי28
ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.
הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.
איבודי מזוודות היא תופעה מאוד נפוצה - עניין של יוםפ.א.
יום לאלפי אנשים.
יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.
הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.
ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.
כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.
מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.
מוצר בגודל של כפתור גדול.
שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.
מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.
אמי ע"ה היתה תמיד אומרת שמה שזול זה יקר....נחלת
העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני
רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.
מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה
להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.
זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...
לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש
לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)
כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור
לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...
אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי
להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי
מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין
וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,
וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון
של הבידוק הראשון...
מעניין מי יהיה.
בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים
בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....
או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....
הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!
חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!
אני מבין שלא שלחת אותה כבר ממש בהתחלה לבטן המטוספ.א.
אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.
מסביר את האובדן שלו…
כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.
אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.
נכון. זו כנראה הבעיה.נחלת
עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)
הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה
אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת
רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.
מצד אחד אין לסמוך על הנס, וחובת ההשתדלותפ.א.
עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.
מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים
מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.
תודה אבל לא קיבלתי שום אישור או קבלה כששלחתי אתנחלת
הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי
פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט
שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות
להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.
הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...
אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150
בבוקר בטיסה ל.......?
שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?
סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...
תודה!
ברור שלא קיבלת. הבעיה שגם אין לך תיעוד של תלונהפ.א.
בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.
מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).
הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.
מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד
1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.
2. Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).
3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air
במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:
• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.
• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.
• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations
4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.
5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון עקיפת בעיית השירות הטלפוני חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:
• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.
• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.
• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.
6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות
זכויות נוסעים לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.
7. Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"
⚠️
IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.
בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.
בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.
הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:
1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.
2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.
3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.
כל כך מפורט. תודה רבה!נחלת
החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?
כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.
באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!
נמצא!!נחלת
אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך
מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.
הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.
מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....
עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא
בלרנקה. אשאל את הAI.
חן חן.
ובא לציון גואל! הגומל לחסדים טובות! בשעה טובה!פ.א.
תודה רבה על העדכון המשמח
ברור. שכל האבידות מכל הסוגים - תימצאנה!נחלת
מבאס ממש לשמוע 😟פשוט אני..
תודה רבה. שאלו יהיו כפרות העוונות שלי ושל כולנו.נחלת
לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...
(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר
על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)
אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה
לי ברירה רק להיזרק על השם;
הם לא מבטאים את המילים באנגלית
(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא
אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת
כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה
יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....
נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,
מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות
ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.
ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי
בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -
המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן
כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...
בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר
קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני
זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ
הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...
לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...
טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה
המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -
משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,
אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.
אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של
עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי
בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...
שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....
בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק
התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם
אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...
לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת
בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט
ואין מסגדים!
רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך
רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)
באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט
(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,
והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת
כל פעם לכביש...
הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי
שיהיה לך מה ללבוש....
!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,
ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר
מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי
נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...
כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי
לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -
לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות
כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!
שבוע טוב!