(עיקר המשקל נמצא בלבן)

אבל היום אני שוקל..

ככה כתוב בספר כזית השלם

סוגי מאכלים שונים בצירוף של תמונה בגודל אמיתי של המאכל בשיעור כזית

הוא כתב שזה 27 גרם. איך? לאיודע.

ומוציא ספר שלם שבו הוא מוכיח שכולם עד אליו היו דפוקים ולא הבינו כלום ורק ככה צריך לעשות.

אני מקצין אבל זה התחושה.

מעולם לא דקדקו כמוהו עד אליו.

ששיעור הזית לא משתנה.

ובגלל שכולם יודעים איך נראה זית לשער.

תסביר לי איך מכאן צריך ספר שמראה לך מה הגודל של כזית שלכל מאכל ומאכל

שמטרת הספר זה ההמרות האלה

והוא אומר שבחסה זה 27 גרם.

ובזה קיימתי את "במופלא ממך אל תדרוש", אין לי מושג אין לעשות המרה כזאת בחסה

תשמע

לפי החידא ועוד פוסקים למשל בבורקס אתה לא מצרף את המילוי של הבורקס לכזית

אתה לא יכול לעשות את זה בככ קלות שכל בנאדם יכול

חוצמזה, שבכל הדברים של הנפח אלו דברים שממש קשה לאמוד.

תחשוב,

קוביה של 3X3X3 ס"מ, שווה בנפח שלה לצורה של 10X10 בעובי של 0.27 ס"מ.

זה דבר שממש קשה לאמוד. ממש.

ככה זה נפח. אין מה לעשות. זה הרבה השקעה לדעת דברים כאלה

חוץמזה שכשמקפלים יש רווחים שהם לא מצטרפים. זה לא כמו הרווחים של האויר בפיתה.

לא כל כך מובהק שחז"ל חשבו שזה קל. פשוט בהנחה שיש שיעורים כלשהם, חייבים להגדיר משהו

א. אני יודע שזה ביחס למילוי. זה מה שכתבתי. אני באתי להבהיר ש.. הנה לפנינו דוגמא. שממש קשה לשער בה. אתה אמרת שמה שחזל אמרו אמור להיות פשוט לכל אחד. אני אומר שממש לא. והנה ההוכחה. אם אני אמור לנכות את המילוי, זה ממש קשה לשער את זה. וצריך לחשוב ולוודא טובטוב לפני שיש בזה שיעור כדי לברך ברכה אחרונה.

אז מה אם אתה מדבר ביחס למילוי - אני התייחסתי לטענה שלך שהשיעורים כזית כביצה אמורים להיות קלים לכל אחד. הרי.. גם בבורקס יש שיעור של כזית לברכה אחרונה. למה שפה פתאום זה לא יהיה קל?

אאכ באמת לפי הסברא שלך תרצה להוכיח כמו הפוסקים שסוברים שהמילוי כן מצטרף. כמו המגא ועוד. אבל אל תגיד שזה פשוט וברור לכולם שמה שחזל אמרו אמור להיות קל. זה לא. בורקס זו הראיה.

ב. כשלמדתי טריגו במרחב אמרו לי שיש מחקרים שטוענים שלגברים זה יותר קל מלנשים

והאמת? שמאוד קל לי יחסית לאחרים. ממה שיצא לי לבחון את עצמי.

ההבדלים פה הם מינורים.

קוביה שאורך צלע זה ס"מ, לעומת קוביה של ס"מ וחצי לצלע, היחס הוא כמעט פי 3 וחצי!

היחס בינה, לבין קוביה 2 ס"מ, היחס בינהם בנפח הוא 1:8!!!

תגיד מה שתגיד - אם אתה מודד בנפח אין שום מקום ואפשרות להגיד שזה דבר שקל. זה פשוט לא עובד..

אני באמת לא רואה מקום לסברא שהשיעורים שחזל נתנו הם בהכרח אמורים להיות פשוטים. כי הם לא. רואים את זה בחוש. איך שלא תסתכל, לפי כל שיטה שלא תהיה.

חוצמזה, אני מכיר שהרב אליהו זצל אמר בימנו שבית יהודי לא יכול להתקיים בלי משקל. [עזוב רגע את סוגיית המשקל נפח שלנו] כי אי אפשר בלי זה. כי זה לא פשוט. אז לפחות יש לי אילן להיתלות בו. אין. אי אפשר.

ג. חח מיותר לחלוטין . כל הפוסל במומו פוסל.

מאתר צמת

(יש לי מה להגיב בנוגע לשרשור, אבל אני מנחש שהתשובות האלו הן המקור לגישה של ארץ ונחשון. כאילו, מזכירים את התשובות האלו הרבה, ובטח הם שמעו שיעור או משהו ממישהו שהכיר אותן)

תקציר?

אגיד לך את האמת

קשה לי להאמין שבתקופת חזל כזית היה 27 סמק. אבל ככה הם שיערו אותו.

קשה לי להאמין שאם היית קוטף זית מהעץ היית רואה אותו בנפח של 6 או 9 דרהמים. פשוט אין סיכוי.

[ובאמת, כמו שכתוב שם בתשובות הגאונים, זאת רק המרה לדרהמים, ולא במדוייק]

ואני אגיד לך עוד משהו

זה גם לא שזה.. סטיה תקינה. הפער בין כזית לזית היום הוא לא נכלל בסטיית תקן. ממש לא.

אינני מבין למה לא לומר שכזית זה זית נורמלי כבוש. באמת אני לא מבין.

זית אי אפשר לאכול חי, וכשכובשים זיתים, דבר שהיה מצוי מאוד גם אז.. הם מתנפחים. אני בהחלט מכיר זיתים שהנפח שלהם בערך בנפח של קופסת גפרורים. פלוס מינוס. ויצא לי גם לאכול כאלה.

קשה ככ להגיד שזה הזית שהיה נפוץ אז?

ואז כל השיעורים של חזל הם נכללים בסטיית תקן.

מה שכתוב בתשובות הגאונים, קשה לי להאמין שהוא התכוון שחז"ל מדדו ויצא להם פי 4 ממה שיש לנו היום. זה לא מתקבל בשכל ישר. פשוט לא. הוא מדבר על סטיית תקן.

אם אני מדדתי מצה ויצא לי בנפח שלה שזה 15 גרם, ולחכם אחר יצא 11 גרם - כתוב שם שאני יכול לעשות מה שבאלי.

אם מדדתי כביצה בדרהמים ויצא לי שזה 17 וחצי, אז אני יכול לזרום עםזה.

לגבי התשובה של הרב ליאור שהבאת לי, אני לאיודע. צריך לבדוק את זה. אבל באמת צריך עוד להסתדר עם מה שכתוב שנפח בית הבליעה שהוא כביצה (אגב לא הכרתי את זה לפני). אני לא יודע. לאיודע.

אבל נשמע לי דחוק מידי לדחוק את השיטה המקובלת בעם ישראל ככ הרבה זמן למנות לפי דרהמים (שכידוע לי גם העותמנים השתמשו בהם, זתומרת שכשהרמבם למשל כתב בדרהמים המשיכו לעשות כמוהו בכל ארצות המזרח והם ידעו מה זה דרהם), לכן למשל גם קשה לי עם מה שכתב הנוב"י המפורסם, ולכן לענ"ד לא מקובל היום בציבור הרחב לפסוק כמו החזו"א בשיעורי תורה, כי.. הוא לקח גמרא והיה לו קושיות בלימוד, ועל פי זה הוא שינה את המסורת הקיימת. עכשיו.. על הנוב"י אני לא מתפלא. הוא חי באירופה. לא היה לו מושג מה זה דרהם, אני אפילו לא בטוח שהיה לו זיתים. אבל.. השיטה הזאת פשוט לא מסתדרת אצלי.

עכשיו לא עיינתי בזה מספיק בסוגיא הזאת. אבל משומה.. פשוט לא עובד לי. לא עובד.

אגב אוסיף עוד משהו, לחזק מה שאמרתי קודם. מדדתי את הפרק האחרון באגודל שלי (בלי לקפל אותו, כי אז העור מתכווץ וזה מוסבך יותר), יצא לי בערך 9 סמ"ק. תגיד שאני גדול - יאללה. 8 סמק. זה ממש ממש ממש מבלבל. אי אפשר להגיד שהשיעורים האלה קלים למדידה

ויענה על כל השאלות והקושיות שלך

מ"ש שיעור גרוגרת הגסה וגרוגרת בינונית, וכן זית גדול וזית קטן ובינוני - שהרי אלו שיעורין, ואיך יהיה שיעור לשיעור? ואם תאמר במשקל - לא פירשו רבותינו משקל, ולא דקדק הקב"ה עמנו במשקל. וכל אחד ואחד בעשותו לפי דעתו, יצא ידי חובתו, ואין צריך ללמוד שיעור מאחר, דתנן "ר' יהודה אומר: מביא גדולה שבגדולות וקטנה שבקטנות, ונותן לתוך המים ומחלק את המים. אמר ר' יוסי: מי מודיעני איזו היא גדולה שבגדולות ואיזו היא קטנה שבקטנות? אלא הכל לפי דעתו של רואה

שזה מופרך להגיד שמה שחזל עשו ומה שאני אבדוק ואמצא זה יוצא הפרש של פי 4!

זה פשוט מופרך ואין שום סיכוי שזה מה שכתוב.

אם אני אבדוק ויצא לי קצת יותר, קצת פחות - סבבה. זה מה שכתוב כאן. וזה מסתבר מאוד.

להגיד שחזל מדדו זית, עם הזמן שיערו אותו בדרהמים, והיום היחס בין הזית שאני רואה למה ששיערו כל הדורות זה פי 3, תשמע, זה לא מסתבר. זה לא הגיוני ויש פה איזה פאשלה. זה בדיוק מה שאני אומר. זה לא סטייה קטנה בחישוב, שזה בסדר גמור. יש פה טעות בחישוב.

עם הזמן התקבעה צורת חישוב בעם ישראל, אפשר ממש לקרוא לה מנהג, מסורת של ממש! וכן, שלא כל אחד לוקח איזה זית שבא לו, אלא לוקחים זית בינוני. "כביצה שאמרו לא גדולה ולא קטנה". התקבעה צורת חישוב. מנהג. מסורת. ביצה זה 18 דרהמים.

כולם שיערו בזית והשיעורים דומים

ה27 סמק הגיע מתוס' שלא היה להם זיתים והקשו בין תשוובות ותירצו

לא לזה חזל כיוונו

הרמבם אומר שביצה זה 3 גרוגרות.

זית קטן מכגרוגרת

ביצה אמרנו 54 גרם

שליש מזה זה גרוגרת לרמבם - 18 גרם

זית זה פחות

יש ראשונים שדיברו על 4 ויש שגם  על 6 זיתים בביצה

תוסיף לעניין שיש פער בין מידת הנפח של דרהם שהוא מתכת לנפח של ביצה/זית מה שנותן לך הקטנה נוספת

9 סמ''ק זה הסד''ג של זית

התוספות סיבכו אותנו כי הם לא ראוה זיתים. נוצר עיוות. ואז מהעיוות אתה מקשה

לדעתו כביצה זה 18 דרהם וכזית זה 6 דרהם. דהיינו בערך 18 סמק.

לרמבם כזית זה שליש ביצה. לא גרוגרת.

זה פשוט לא מסתדר החשבון שלך.

הרמבם כותב 6 ביצים-18 גרוגרות

א. יש מאמר מטריד בתחומין (ל), שטוען שהאמה של חזל היא לא ריאלית אלא תקנית, וגדולה יותר מאמה ממוצעת. אולי גם הנפחים היו תקניים ולא מציאותיים? (כן, נגד תשובת הגאונים)

ב. ממה שקראתי וזכור לי, בפועל עד הצלח נהגו באורך כמידות הגדולות ובנפח במידות הקטנות. הצלח רק שם לב לסתירה. לא יודע כמה נכון להגיד שאין מסורת לאורך. (ולפי החזון איש, כשיש סתירה בין האגודל לזיתים הולכים לפי האגודל)

ג. השיעורים של החזון איש והגרח נאה הם מלפני כמה עשרות שנים. אני מאמין שעוד כמה עשרות שנים יתקבלו השיעורים הקטנים (בגלל חוברות מהסוג הזה). אבל אני מאלו שמאמינים שעם ישראל קובע את ההלכה, ובינתיים יש רק ניצנים של שינוי

ד. ראש הישיבה שלי אומר שראוי שביינישים יחמירו כמו שיעורים גדולים, אבל שלא יציקו לאנשים שאוכלים מצה בגודל של כף יד (בלי האצבעות), כי יש להם על מי לסמוך (הסטייפלר והאבני נזר וכו)

חג שמח  

תשב"ץ (מאות 15-14): 'כשתשער המקוה באמות שלנו היום ותכוין אותו למדת הביצים במקומות אלו, תמצא שהביצים הם קטנות מהשיעור הרבה'

@עברי אנכי

אצל הספרדים יש מסורת לפסוק כמו הגרח נאה בשיעורים.

ככה שכל הטענות של "חיו באירופה ולא ידעו את המציאות" אלו טענות שמאוד מאוד חלשות בעיני.

לכן גם קשה לי מאוד עם סברת הנוב"י, אני מבין אותו כי הוא חי באירופה, ולא ידע על מסורות אחרות ועל המציאות. אבל היו ספרדים שחיו בבבל. במצרים. אותו דבר כמו בימי האמוראים והתנאים. לכן אני באמת לא מבין את מי שלוקח היום לחומרא את כל שיעורי החזו"א...

ולכן קשה לי מאוד עם הטענות שלכם. יש לי מנהג ותיק מאוד שאני ממשיך לעשות אותו. ויש לו יסודות בספרים ובמסורת.

אז אמנם הרב עובדיה חלק עליו קצת, אבל לא על החשבון והשיטה והכל, אלא הוא פשוט אמר שמצאו שהדרהם קטן יותר, אז הקטין במעט ממש את השיעורים (לצורך הדוגמא, רביעית זה לא 86 אלא 81). אבל הפסיקה נשארה אותה פסיקה.

אני לא אומר לך מה לעשות. שאלו אותי מה אני חושב על השרשור ועניתי

בפועל הספרדים נוהגים כמו הגרח נאה. חלק מהם שוקלים. וזה בסדר גמור. השאלה 'מה ההלכה' ו'מה עשו בזמן חזל' הן שאלות שונות לגמרי

(בכלל, אני לא בטוח שהתשובה לשאלה השניה היא חד משמעית. ר' יוסה בירושלמי נותן שיעור אחר ליחס בין מידות האורך למידות הנפח. יש מחלוקת אמוראים האם כותבת גדולה או קטנה מכביצה. הגמרא אומרת שבית הבליעה מחזיק כביצה, במקום אחר היא אומרת שתי זיתים (או פחות משלושה), ואחד התירוצים הוא שזו מחלוקת סוגיות. וכן הלאה)

א.

ב. נכון, זה חידוש של הנוב"י שהמידות גדלו. אגב, באמת בארצות המזרח לא נהגו כך, וגם הגראח נאה בחשבון שלו דחה את הנוב"י.

ג. ראיתי את החוברת הזו פעם. בקושי עלעלתי בי חח אז אין לי זכות להגיב.

וואו - לגבי זה שעם ישראל קובע את ההלכה. אוח. זה מעצבן אותי שאומרים את זה ומנגד אי אפשר לומר שזה טעות גמורה. 

ד. המ. יפה. בלי קשר שלא ראוי להציק למי שלא יקשיב לך.. "כשם שמצווה לומר דבר הנשמע.."

א. אז מה? הרי אם תעטן שחזל רצו להקל עלינו ועשו את זה בצורה פשוטה במושגים פשוטים וברורים... אז למה שיהיה הבדל?

ב. לא. כי כוס חדפ היא באלכסון ולא ישרה. וגם אם היא הייתה ישרה. נפח זה דבר מבלבל. תראה את הדוגמאות שהבאתי! ההבדל בין הקוביות הוא ככ קטן וזניח וההשפעות ביחס הן לא נתפסות בכלל!

ג. "כביצה שאמרו לא גדולה ולא קטנה", וכך ההלכה.

וכבר הגבתי על זה, וגם עניתי על הטענות הללו בתגובות האלה שלי (אם לא קראת...):
איך אתם משערים כזית בחסה? | ערוץ ７

איך אתם משערים כזית בחסה? | ערוץ ７

א. זה אותו דבר, על זה בדיוק אני חול.

קל לך לראות בבורקס כמה מתוכו זה מילוי? ממש לא. זה בלתי אפשרי. ואני גם אגלה לך שזה שונה בין בורקס לבורקס ובלי לבדוק את זה זה בלתי אפשרי לדעת.

ב. לא תוכל להתחמק מהטענה שלי שההבדלים הככ קטנים האלה יוצרים יחס אדיר, בטענה של "כל אחד ומה שקל עבורו"! זה לברוח מהטיעון שלי בהנף יד בלי להתייחס אליו בכלל!

וכמו שכתבתי באחת התגובות למעלה:

קוביה שאורך צלע זה ס"מ, לעומת קוביה של ס"מ וחצי לצלע, היחס הוא כמעט פי 3 וחצי!

היחס בינה, לבין קוביה 2 ס"מ, היחס בינהם בנפח הוא 1:8!!!

הפער הזה הוא עצום. ודאי שלא ניתן לעשות אותו רק בעין באומדן פשוט כי זה אומר פשוט לטעות. חד משמעית.

אוסיף עוד נקודה, אמנם אני מודד לפי נפח, כמקובל. אבל יש רשימה ארוכה מאוד של פוסקים ששיערו/משערים לפי משקל והסיבה שהאומדן בזה הוא קשה מנשוא. ובדיוק לכן יצא ספר כזית השלם, כי זו מלאכה לא פשוטה בכלל.

[ומכל ההודעות כאן בשרשור, תשובה למש"כ נחשון כאן

איך אתם משערים כזית בחסה? | ערוץ ７]

ג. אני עדיין חושב שאני צודק, שזה בכזית, פשוט לא חיפשתי מספיק טוב כדי לברר, ככה שהדיון עוד עומד

א. זה לא קשור. כל הטענה הזאת מופרכת כי יש מקרה אחד - בורקס. שהיא ודאי לא עובדת.

אז מה אם גודל הזית ידוע לך. גם אני יודע שגודל הזית הוא 27 סמק. זה לא אומר בכלל (!) שקל לשער את זה. ממש לא.

ב.  מה הקשר אם זה בעובי הספציפי? הטענה היא שזה לא קל לשער. זהו. הבאתי דוגמאות אקראיות. אז מה אם האוכל שלי לא בעובי הזה. הנקודה היא ששיעור נפח בכלל, בשומצב שלא יהיה, גם אם לא תקבל את הטענה שלי על בורקס כי תחליט שהמילוי כן יצטרף - זה עדיין לא עוזר. כי לשער נפח זה קשה. ופשוט בלתי אפשרי.

איפה חזל אומרים כפי הרואה?

ג. לך יש מקור שלרמבם 6 דרהמים זה גרוגרת? כי לי בהחלט זכור ש6 דרהמים זה כזית.

זה עדיין לא משנה לי את ההלכה כמו שכתבתי פה (איפה שהוא כאן בשרשור הזה )

שהראשונים הביאו ושיערו את זה בדרהם. כמו הרמבם. ויש מסורת אצל הספרדים לשער את הכל לפי הדרהמים. בלי לחשוש בכלל לזה שהשיעורים התקטנו. והאקלים אצל הספרדים לא כזה שונה מבארץ ישראל, או מבבל, והם ידעו טוב מאוד מהו כזית או כביצה שדיברו אז. והרמבם בכ"ז שיער את זה בדרהמים. ככה שלהגיד שכל מי ששיער בדרהמים לא הכיר את המציאות נשמעת לי סברא רחוקה. אולי יש קושיות מכל מיני מקומות בש"ס, אבל.. "מקושיא לא מתים" כלשון הגר"א. וכשיש מסורת שהיא מעוגנת ביטב בספרי הפוסקים ראשונים ואחרונים - קשה להגיד שהיא טעות.

יישר כח

זמן קיץ מוצלח

(אני יודע לדוגמא שבמצה אמרו שזה בערך בגודל של כף יד עם אצבעות צמודות )

אין לי מושג איך משערים את מה שאתה אומר...

אני אמור לדמיין את זה מעוך לגמרי?

אם לקחתי כמות קטנה של חלב והקצפתי אותו ועכשיו הוא יותר מרביעית, משערים לפי המקור או לפי מה שעכשיו (רק הוספתי לו אוויר)?

שמביא משנה בעוקצין ש(לשטיתו שמשערים בנפח) לא צריך למעוך את הלחם, וכל מיני דברים. והאויר שבניהם מצטרף.

לעומת זאת בפיתה וכיוצ"ב, מקובל להוריד את האויר. אם כי לא אתפלא שיש גם בזה מחלוקת. לאיודע.

לגבי חלב ומקצף - אינני יודע כמו איזה מהצדדים זה דומה יותר

אני יודע מה הגודל של זית ומשער לפי זה.

כל המדידות וההגדרות המספריות כלכך מנותקות ממה שחזל כיוונו כשהגדירו זית

בגמ מפורש כתוב שכזית זה כדי שיהי קל לשער. למה לסבך?

ולפני שתצאו עלי ככה הרב ליאור מורה. כזית - כזית מי שרוצה להחמיר יכול יותר אבל כזית - כזית כך שמעתי ממנו עשרות פעמים

כאילו אני אמור לדמיין את זה מעוך בגודל זית? לא יודע...

תקפל שיהיה בערך בגדול ומספיק

אני זוכר שפעם שמעתי דיבורים על איך משערים (זה היה עם לחם)

אמרו שצריך להיות דחוס וזה

וואלה בלבל אותי, מאיפה אני יודע לדעת לשער את זה עכשיו 

איך אתה משער לחם באמת?

המשנה ברורה כותב שבמצה רכה כספוג (כן, מצות רכות) לא צריך למעך. רק אם יש חללים גדולים צריך למעט (כמו שיש בבגט)

ויצא לי שהקופסאות התקטנו
 

(באמת! כאילו יצא לי משהו כמו 21 סמ"ק, לא 27. אבל אולי יש גדלים שונים לקופסאות...)

אגב, שאלה שתמיד הפריעה לי בשיטה שלו

הרמבם מונה את זה בדרהמים. שכביצה זה 18 דרהמים.

הדרהם הכי הכי קטן במצרים, והכי הכי קטן שיש, לא ירד פחות מ2 גרם.

הרמבם ודאי לא סבר ככה...

מה הוא עושה עם זה, אתה יודע?

כמה זיתים יש לשיטת הרמבם בתוך ביצה אחת?

דהיינו 6 דרהמים

עכשיו משקל הדרהם הממוצע הוא בערך 2.8, משו באיזור שם אל תתפוס אותי על המילה

אני כתבתי 2 למקרה שאני לא זוכר את המספר אחרי הנקודה

אבל

זה ודאי יותר מ2.5.

2.5 כפול 6 זה יוצא 15 גרם.

ולשיטת רוב הפוסקים היום, שליש ביצה (=כזית של הרמבם) זה כ18 גרם.

בכל מקרה להלכה כמו שפסק בשוע בהלכות פסח לעשות כזית חצי ביצה.. זה ודאי ודאי בשום צורה שלא תהיה, זה לא כזית של ימנו

בין נפח לבין משקל.

הרמבם מדגיש שהמידות הם נפח.

המשקל הסגולי של המתכו מהם הכינו את המטבעות גבוה לאין ערוך מהמשקל הסגולי של הלחם לדוגמא.

קח כיכר לחם וקח כיכר באותו גודל ממתכת. כמה היא שוקלת?

אתה שואל על משפקל ולא על נפח ומכאן הבלבול

להלכה הרב ליאור מורה שכזית זה כזית ולא חצי ביצה. הוא מורה להחמיר ככה למי שיכול. אבל שעיקר הדין זה כ-זית

או זה או זה.

איך הוא יכול "להמציא" דעה חדשה?

אני מבין מה שאתה אומר על המשקל הסגולי, וזה עדיין לא מתקרב לזית מצוי בימנו

נכון שכתבתי בגרמים, ובכז, הפער הוא לא כזה עצום כמו שיוצא בחשבון הזה

חוצמזה שאני לא מבין מה הבעיה לומר שזה זית בימנו כבוש. לי בעצמי יצא לאכול זיתים בגודל של שליש או חצי ביצה. כשכובשים אותם הם מתנפחים. כזה מופרך?

שליש ביצה שמאל זה סד''ג של 45 גרם.

שליש זה 15 גרם

משקל סגולי שלה יותר גבוה משל לחם. 

כזית לחם נניח באותו הנפח 7 גרם 

אבל חכה אולי אצליח להעלות לכאם את דברי הרב ליאור במלואם

לגבי סוף דבריך א לא דיברו על כבישה

ב כתוב מפורש זית לא גדול ולא קטן אלא בינוני

אני אעתיק לך את מה שראיתי..

ראיות מחז"ל ששיעור הזית הוא הזית שלנו ולא התקטנו הזיתים
א'. בזבחים (קח.) שואלת הגמרא בעיא ראש בן יונה שאין בו כזית ומלח משלימו לכזית מהו, ברור שאין אף ראש של יונה המתקרב לשליש או חצי ביצה.
ב'. אמרו חז"ל (מכות טז אמר רבא בר רב הונא ריסק תשעה נמלים והביא אחד חי והשלימן לכזית לוקה ו' ה' משום בריה ואחד משום כזית נבילה, ברור כי עשרה נמלים כלל אינם מתקרבים לכחצי או שליש ביצה .
ג'. במנחות (כו אמרה הגמרא רבי יהושע בן לוי סבר אין קומץ פחות משני זיתים ורבי יוחנן סבר יש קומץ פחות משני זיתים (כונתם אם כשר קומץ בפחות משני זיתים, ולא אם מחזיק הקומץ יותר משני זיתים), בקומץ שלנו נכנס בערך כזית אחד של הגר"ח נאה!
ד'. בשבת (עז.) אמרו חכמים דם שיש בו רביעית יכול לקרוש ולעמוד על כזית, מבדיקה שנעשתה מוכח שכשנקרש דם כרביעית נעשה הוא כגודל זית שלנו.
ה'. בביצה (טז.) אמר רב יצחק בריה דרב יהודה שמנונית שעל גבי הסכין גוררו וסומך עליו משום ערובי תבשילין והני מילי דאית בהו כזית, כמובן שלא יתכן ששמנונית שעל הסכין תגיע לכדי חצי או שליש ביצה.
ו'. בכריתות (כב.) תנן התם הלב קורעו ומוציא את דמו לא קרעו אינו עובר עליו אמר זירא אמר רב לא שנו אלא בלב עוף הואיל ואין בו (בדמו רש"י) כזית אבל לב בהמה דיש בו כזית אסור וחייבין עליו כרת, בלב עוף שלנו אין אפילו שיעור כזית שלנו, ובכבש יוצא פחות משיעור כזית של הגר"ח נאה.

כותב על שיטת התו'ס שלא קשה לו הקושיא כי ראה את הזיתים ואפילו 6 מהם לא נכנסים בכזית

תוס' ניסו להסביר סתירה מקום אחד כתוב שבית הבליעה מחזיק ביצה ובמקום אחר כתוב שהוא מחזיק 2 זיתים עשו התוס' אחד ועוד אחד - זית שווה חצי ביצה

אך בפרובנס אין זיתים והם לא יודעים מה זה זית.

הרשבא מדבר על 4 זיתים

הרמבם כותב שביצה זה 3 גרוגרות (וגרוגרת גדולה מכזית) אז לרמבם זה פחות משליש

לפני ההשבחה גנטית שיש היום תחלק אותה ל3 יוצא נפח זית

וזה לא נכון..

שהיו נפוצות בעבר. זה תרנגולות שעברו השבחות כדי לייצר ביצים גדולות

תנסה ל השיג ביצים של תרנגולות בלדיות תראה שהם קטנות הרבה יותר

https://www.yeshiva.org.il/ask/41885

וגם לפי הרב ליאור כל הסיבוך התחיל מראשונים שלא ראו מעולם בעיניהם זיתים וניסו ליישב סתירות בסוגיות בלי לדעת על מה הם מדברים.

אז כן, זה בהחלט מנותק למרות שזה מה שרוב עמ''י עושה.

אפילו תוך גדי

 הספונג'ה.......וכי קלות כל אלו בעיניך?!

לולאי השיעור שלו הקשבתי היום, לא הייתי עושה כל זאת. או שהייתי עושה

זאת באיטיות, בחוסר חשק, בלשוטט מחשבתית בכל מיני מקומות , העיקר לא

כאן, ליד הכיור, השיש....

השיעורים שלו עוזרים לי לעשות מה (מה לעשות, אני מודה ומתוודה) - שאיני

אוהבת... זה לא נשמע מכובד כל כך,  לערבב צלחות ותרסיס לניקוי חלונות

עם דעת  וחכמה כל כך נפלאות, אבל זמני לא כל כך פנוי,  Young man.......

א

אני לא טיפוס שלומד ללא הרף, הלוואי. אבל, כשלא נמצאים

במסגרת תורנית איזושהי,  אז בלי לשמוע משהו תורני, אני

מרגישה שהופכת יותר ויותר לבורה ועמת הארץ. 

הלוואי והייתי מקשיבה לרב לוי

ודומיו - יותר.  הרבה יותר. וחוצמזה...זה כיף!!

ברור עם זאת, שיש אנשים הרבה יותר עסוקים

ממני. עובדים המון שעות, לומדים, פעילים....

אגב, השיעורים של הרב לוי נמסרים

לציבור של בעלי תשובה, או אנשים

שמתעניינים....ובכל זאת, הם עמוקים,

מלאי מחשבה, משהו!!

א גיט ווך!

לילמנוחה!

זה תחום אומנותי

אימון/ טיפול זה תחום פסיכולוגי

יש לא מעט תחומים/ משרות שאפשר להתחיל בקטן ולצמוח

ותכלס קריירה נבנת כמעט תמיד ככה

מקטן (בסוג משרה/ כמות השקעה/ ידע/ משכורת) למשהו שיכול לגדול 

עולם האימון והטיפול - מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד.

זוועה.

הלוואי שאחד כזה ייתבע פעם, והפיצויים שהוא יצטרך לשלם ילמדו את כל השרלטנים שיש אחריות למעשים שלהם.

שכמו שאי אפשר ללמוד בזום בקורס של חודשיים איך לבנות בניין כך שהוא לא ייפול ברעידת אדמה, כך אי אפשר ללמוד באיזה קורס קקמייקה איך לטפל בנפשות של בני אדם. 

אבל זה רווח לצערי

א. אדם שבוחר להיות מטופל או מאומן ע"י בוגר קורס ללא ניסיון הרי שהבחירה בידו ועליו לשאת בתוצאות.

ב. אינני רואה בהכרח אינדיקציה לטיב הטיפול ומספר השנים שהמטפל בילה באקדמיה, או במוסד שבו הוא למד.

שהבעיה היחידה בו זה שהוא ממכר.

אה וגם שאין הקלטות.

זה מרגיש כמעט כמו וואטסאפ

@משה

אני זוכר נכון?

כלומר,  הש"א לא תומכת בזה. אבל אם המכשיר תומך בזה אז הש"א יודעת להציג.

אולי פעם יהיה לי כח להתמיך את הזוועה הזו. אם זה יקרה, זה יקרה עם תמלול מובנה.

ותראה.