אני ממש מרגיש צורך לשפוך. לשפוך הכל.
לבכות שוב. אבל לבכות באמת.
לשחרר.
אבל איך אפשר כשהלב שלי עשוי מאבן?
אטום. אטום לסביבה, אטום לחברים, אטום להורים
אטום מהקב"ה......
חסר המון מידות ויראת שמים. עמל. קדושה. שמחה.
חסר לי תורה. יותר מידי.
אם מישהו היה מבין בכלל את הבלאגן הזה שהכל מסתובב כאן.
שזה לא צרות של עשירים
אלא זה אויר. שאין.
ועכשיו כולם יחשבו שהם מבינים. ייאי.
ה' יעזור לנו
מחד מרגיש צורך לשפוך
ומאידך לב העשוי מאבן?
לא משתמע כך.
הרשה לי לצטט פסקה נחמדה של הרב שבדיוק למדתי:
כשנפגשים עם מצבים של קטנות, מוצאים הגדולים את המדות שלהם חריפות יותר מדי.
יכולים הם להביט אל רוחם פנימה ולמצוא את כל הליקויים שבו, אבל לא יוכלו להונות את נפשם גם אונאה של ענווה, שהם באמת הנם הגרועים שבבני אדם,, שהרי בני אדם רבים ששים תמיד בגוניהם,ואינם מכירים אי רצון במדותיהם, רק אלה צלולי הדעה, נפשם ירעה להם על מדותיהם ועל מעשיהם שאינם רצויים.
רק יבואו לידי מסקנא, שאמנם גדולים הם לקוייהם, אבל ההרגשה בהליקויים בעצמה גדלות היא, והגדלות הזאת כבר נותנת היא ערובה שלא ישפלו אלה אשר הכרת צידם השפל היא צרתם הקבועה.
והם יתעלו עד לידי הכרה עמוקה, שעצמותם של הליקויים יתרונות גדולים הם, ומתוך גדולת נשמה הם באים, ולשמוש של גדולה הם נועדים.
מה שלומך?
מממ טוב
אני חושבת שטוב
עכשיו הרבה יותר טוב
זה מה שרציתי
זה מה שהייתי צריכה
התאפסתי
קיבלתי חיבוק במילים
טוב לי עכשיו
הכל בסדר יותר
פתאום אפשר לראות את האור שבחוץ
קשה להיות לבד
מזל שיש אותן
יש עניין שנתהפך הכל לטובה
המעברים הקיצוניים האלה
אתרגל אליהם יום אחד?
תודה על הכל אבא
תודה על החיבוקים האלה
לא הייתי שורדת את זה לבד
הכל קורס
הכל מתפרק
אני קורסת
הצילו
מה קורה כאן
אולי צריך להיגמר
כדי מחר להתחיל
במקום אחר
אולי זה ההתחלה של הסוף
אולי זה הסוף של ההתחלה
הכל קורס
הכל נשבר ומתפרק ונופל
אני טובעת
עובר מול העיניים ונשבר
הכל נשבר
הכל נשבר!!!
אתה לא מבין??
הכל נשבר!!
כלום כבר לא נשאר
הכל שקר
הכל שבור וחולה
כבר לא נשאר לנו כלום
אפילו אותנו לא נשאר לנו
מה יהיה הסוף
איפה הסוף
איפה התכלית
האם יש תכלית
מה המהות של כל זה
לשם שמיים?
הכל כואב ומתפרק ונגמר
הכל כואב ומציף ומוגזם
אין אוויר
אי אפשר לנשום
מתי יבוא מחר
שיבואו הדמעות
שינקו ישטפו יטהרו
שיבואו הדמעות
שיבואו
שמשהו יקרה
כואב לי
אני נשרפת
למה
אתה שומע אותי
נכון?
זה גדול עליי
קח את זה ממני
בבקשה
אני נשרפת
לא יכולה יותר לנשום
בבקשה
אל תשכח אותי פה לבד
בבקשה
אין לי אוויר יותר
זה כואב
אי אפשר לנשום
תציל אותי
תשלח לי סימן
בבקשה
אני לא יכולה להשאר יותר לבד
בבקשה
אל תשכח אותי
עוד רגע נאבדת ונגמרת
ואין יותר
תנשים אותי
שלא ייגמר האוויר
לא היום
כבר לא כדאי
לצרוחחחחחח
טאטע היה אור ואז בום
ואז אור ואז בום
וככה זה בחיים אבלאבל
זה פשוט הזיה. הזיה.
להתרכז באור ילדה להתרכז באור
היום יש אור. טוב?
עכשיו אור. עכשיו אור גדול.
טאטע תעזור לי לשמור על האור טוב?
מורכב אבל גם אור
וככה זה נכון? העולם שלנו מורכב מאור וחושך בערבוביה
השמש עולה וזורחת אבל היא תמיד גם שוקעת
ונהיה חושך אבל היא תמיד גם תחזור ויבוא האור
זה היה יום ככ מתיש וככ מורכב וככ מלא אור ואהבה
היו המון חששות וחרדות ובסוף היה בסדר. והצלחתי להיות באמת והצלחתי לשמוח איתה והצלחתי לראות אור
טאטע אני צריכה שתמשיך לעזור לי לראות את האור
תעזור לי טוב?
שהאור הזה רק ימשיך ויאיר ויתעצם
אני גמורה אני צריכה לישון ואני לא מעכלת בכלל את כל היום הזה
לילה טוב שיהיה לך ילדה
חלומות נעימים
שיהיה אור שיהיה אור
