למה "לא להאמין" בסגולות: לפעמים זה נובע מתוך נסיון ויאוש (מחילה) ואז בעצם מה שמתכוונים לומר הוא שלא מאמינים שעכשיו הסגולה היא מה שתעזור לי, אלא ברור שצריך פה דבר נוסף - השתדלות. בעצם זה אומר סגולות זה דבר יפה וכבודן במקומן מונח, אבל כרגע זה לא הנושא בכלל ולכן לא נפנה משאבים לצורך הסגולה. זה מה שנקרא לא להאמין בה - לא להאמין שזה מה שטוב בשבילי כעת בשביל להסתמך עליו. וכן, קשה להחזיק בו זמנית באופן מלא בשתי הקצוות של האמונה (העיוורת משהו, בסגולות) ושל ההשתדלות המעשית. שני הדברים דורשים אנרגיה שפשוט לפעמים אין (אולי בעצם זה שייך לתיקון המידות, לגרום שתהיה מספיק מוטיבציה).

ממשיך את הניצלוש שלך לשרשור ההוא: זה היה בסך הכל הבעת תודה לקב"ה. העיקר היה פרסום הנס האישי שהיא זכתה אליו ולא להגיד לכולם תנסו סגולות (בעצם כן, זאת האמירה, אבל היא הייתה מחוייבת לבוא מתוך חובת ההודאה על הנס ולא רק מתוך ההתלהבות שזה עבד לה)

הדגשתי יותר מידי פעמים שזה לא פוטר מהשתדלות. ובכל זאת הזלזול והסלידה מסגולות עדיין קיימת. למה זה סותר?

אתה מאמין בקב"ה ומשתדל. זה דבר מאוד בסיסי ביהדות שלנו.

אולי תגיד קשה לביצוע, וזה מובן. אבל למה זה ככ קשה להיתפס בשכל?

מה שהשפיע על הנפש עמוק קשה לו להתפס בשכל...

בין "סגולות" שמקובלות על כלל ישראל ויסדותם בהררי קודש, לבין הנטיה של הדור שלנו להמציא סגולות חדשות מדי יום ביומו, שלא בהכרח שיש להן בסיס או יסוד...והרבה פעמים זה בא כקיצורי דרך מצועצעים במקום העבודה האמיתית.

על מי שיעשה משו, זה דבר בלי מקור?

כתוב בזוהר שהמתים מתפללים המון על החיים. ויש פה אדם עם זכויות שאמר שישתדל בשביל מי שיבוא לפקוד את קברו. שכידוע זה עושה נחת רוח לנפטר. זה הכרת הטוב למי שבא לבקר את קברו. זה בלי מקור?

חוצמזה, והלוואי והיית צודקת. הזלזול בסגולות ובדברים כאלה הוא גם בדברים עם מקור. פשוט לא טורחים לברר אותו הרבה פעמים.

בעיני? זאת גישה שכלתנית מוגזמת.

אלא בכללי.

ויש לי מה להוסיף אבל עייפה מדי.

בלי סגולות או איתן- ישועות לכולם!!

לילה טוב וחג שמח.

תוכל בבקשה להביא מקורות להיתר להתפלל למת עצמו?

אבל כן יש מתירים להתפלל אליו, שיליץ עליו טוב לפני הקבה

זה דיון דומה בערך לדיון על הפיוט של האשכנזים מכניסי רחמים

האם מותר לבקש מצדיק שנפטר שיושיע אותי? | שאל את הרב - הידברות

זה היתר לבקש מהצדיק להתפלל, לא להתפלל אליו עצמו.

ואשרייך ממש! כיף לשמוע את זה..

אני מאמין מאוד בסגולות, וחושב שזה דבר אמיתי ונכון....

אבל, ופה מגיע האבל הגדול, אסור לעשות מזה אישו. האם כל הגדולים מפורסמים בגלל הניסים שהם עושים? מי שעושה את הנס הכי גדול הוא הכי גדול? ומה עם כל הגדולים שלא עשו ניסים ולא היו עליהם סיפורי מופתים, כמו הרב עובדיה, האם הם לא שווים כלום? וודאי שלא, אלא שהעניין של המופתים והניסים הוא עניין שולי, קטן, והוא לא עיקר עבודת ה', הוא לא משהו שצריך לשים עליו דגש, והרבה אנשים מתלהבים ממנו והופכים אותו לאישו, עד שמגיעים לרב לא כי רואים בגדולתו הרוחנית והתורנית, אלא כי סתם מתלהבים מהמופתים שהוא עושה ומהסיפורים שיש עליו, בלי להבין שזה לא המדד לצדיק, וגם אצל הצדיקים שעושים דברים כאלו זה לא העיקר בכלל, וזה לא מה שהופך אותם לגדולים....

לעניינו, מי שעושה השתדלות והולך לקבל את הסגולה הזאת, שיזכור שהוא לא בא לרב והרב עושה איזה משהו ואז זה גורם לכך שזה יהיה, האדם הוא ניצב מול ה' יתברך, לא הרב, והוא אמור לעשות את השינוי כדי לקבל שפע, לא הרב. זה לא איזה טקס פולחני לא מוסבר, מן כספומט כזה, שהרב נותן זכויות לקב"ה, או מתפלל, והכל עובד. האדם עצמו אמור להשתנות בעקבות המפגש עם הרב ועם כך שהוא מתפלל. כמובן, אני לא מזלזל במה שהצדיק יכול לעשות ולהשפיע, אבל בסוף האדם אסור לו לתלות הכל ברב, הוא זה שצריך לשוב בתשובה/להשתנות, ולא רק לתלות יהבו בצדיק (ולפעמים גם תולים את מבטינו בצדיק ולא בקב"ה שיושיע, שזה הכי נורא....).

נ.ב. עכשיו אני קולט שכתבת שאפשר להתפלל למת עצמו. ח"ו.....! זה אסור בתכלית האיסור....! זה בדיוק ע"ז...."ואת ה' תעריצי", ה' לבד הוא זה שאנחנו אמורים להתפלל אליו והוא זה שיכול להושיע אותנו, ולא אחרים. כתוב שקברו של משה רבינו נעלם ("ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה"....), כדי שלא יעשו ממנו א-לוקים.

בדיוק כמו שמי שמתיר לומר את הפיוט של האשכנזים מכניסי רחמים.

יש פה יחסי גומלין, הרב מבקש משו לטובתו, שיפקדו את הקבר שלו. והוא רוצה לעשות מידה כנגד מידה ולהיטיב עם מי שבא לפקוד את קברו ולהתפלל עליו. כתוב בזוהר שהמתים מתפללים על החיים.

אדם יש לו דין אצל המלך, הוא מבקש מאדם קרוב אצל המלך שיסנגר עליו. גם אותו אדם פשוט יכול להגיע ולומר בדיוק את אותן מילים, אבל כשזה אדם אחר זה תוצאה אחרת. לכן מאוד מאוד משתדלים שהש"ץ יהיה אדם הגון וכו'.

זה לא גרוע. יש פוסקים שמתירים. זה לא ע"ז לשיטתם. זה לא אסור בתכלית האיסור.

לא באתי להכריע בזה, רק להציג לך שיש דעות כאלה.

האם מותר לבקש מצדיק שנפטר שיושיע אותי? | שאל את הרב - הידברות

הערה לא קשורה לדיון בכלל. חח

המילה האחרונה שלך בשרשור זה א-לוקים. או שתכתוב בלי קו, או עם קו בה' (או שתכתוב עם ה ןבלי קו כי גם זה מותר )

יש הבדל בין מלאכים לבני אדם, מלאכים לא יכולים לחטוא והם שליחי הקב"ה, ואילו על בני אדם כתוב: "הן בקדושיו לא יאמין...". (טוב, המשך הפסוק מראה כביכול אחרת, אבל הכוונה היא שבני אדם הם בשר ודם, ואתה לא יכול להשוות בינם לבין מלאכים, זה שאפשר להתפלל למלאכים, זה לא אומר שאפשר להתפלל לבני אדם.)

וגם אז, אנחנו לא מתפללים למלאכים עצמם, אלא אומרים שישימו את התפילה שלנו אצל הקב"ה....רק מזכיר שעובדי הע"ז הראשונים אמרו שהקב"ה הוא יותר מדי גדול ולכן עבדו את השליחים שלו, את הברואים שלו, אך הדור שלאחר מכן כבר שכח שהם רק שליחים והפכו את השליחים עצמם לא-לוקים....ככה שזה מאוד מסוכן ולא פשוט בכלל....

חוץ מזה, לפי זה יוצא שאתה לא מסתדר עם אחד מהטעמים העיקריים שמסבירים את מהות התפילה. יש חקירה איך אפשר לשנות ע"י תפילה את רצון ה', והרי ה' הוא אינסופי ובלתי משתנה, ואם כן, מה יעזור שאנחנו בני האדם נתפלל. (ועוד, מה שקורה זה הכי טוב לנו וכו'....). אחד מהטעמים העיקריים שמסבירים איך התפילה עובדת זה שאנחנו בני האדם משתנים, לא התפילה משנה. אנחנו ע"י התפילה הופכים להיות בני אדם אחרים, ואז על אותו אדם הייתה שייכת גזירה, לאותו אדם לא היה שייך להביא שפע, לאדם החדש שהתרומם למדרגה חדשה ע"י התפילה כן שייך להביא לו שפע, לא שייכת עליו הגזירה וכו'.....אם זה כך, אז בוודאי שלא יעזור לבוא לצדיק ולהתפלל אליו, שהרי האדם עצמו לא משתנה, וזה לא כספומט. אלא שהאדם עצמו משתנה ע"י הפגישה עם הצדיק, כמו שמופיע הרבה פעמים ברבי נחמן מברסלב, שהצדיק מעלה את הנקודות הטובות אצל האדם, וכך הופך להיות אדם שונה. אבל אם האדם לא משתנה בפגישה שלו עם הצדיק, זה לא יעשה כלום. זאת אומרת, הצדיק לא אליו מתפללים, לקב"ה מתפללים, והצדיק רק עוזר בכך שמעלה את הנקודות הטובות של האדם.

אמנם, יש ביאור אחר במהות התפילה, לא אאריך בו עכשיו (אולי מאוחר יותר אם אתה רוצה....), שהוא מסתדר למה שאתה אומר. אבל קשה להכריע ולהגיד שהטעם השני הוא מהות התפילה, ולא להסתדר עם הטעם הראשון. (וגם לפי הטעם השני, לא בטוח שזה עדיין מסתדר, ואסביר מאוחר יותר אם תרצה....). אז בקיצור, לא פשוט בכלל מה שאתה אומר....

גם הש"ץ, אמנם הוא צריך להיות הגון, אבל בסוף הוא בעצמו לא משנה, הוא שליח הציבור, כוחו נובע מהציבור, כל מה שצריך זה איזה תנאי חיצוני בעלמא שלא יהיה לא הגון. (ואגב, אם יש ש"ץ שאינו באמת כ"כ מכוון, אבל כלפי חוץ הוא בוכה ומעורר ליבותם של אנשים לאביהם שבשמים, בוודאי שזה טוב ומשפיע. אולי עדיף אחד הגון, אבל לתלות הכל בליבו של הש"ץ זה לא נכון.....).

ושים לב שהוא אומר בתשובה שם בעצמו שאסור להתפלל לצדיק עצמו, כל מה שמותר לדעות מסויימות זה רק שהצדיק יעמוד בתפילה לפני ה'. וזה חשוב מאוד ההבדל הזה, הבדל של שמים וארץ. אני לא מתפלל לצדיק, מטרתי העיקרית היא שה' יושיע אותי ובעצם תפילתי מוכוונת לקב"ה, אלא שעוברת דרך הצדיק, הצדיק מתווך ביני לבין הקב"ה, אבל הוא בעצמו רק שליח, מתווך, בטל כלפי הקב"ה. זה חשוב מאוד.

אני יודע, כך אני רגיל, ואין בעיה להחמיר בכך. (אני לא זוכר לגבי המילה הזאת, אבל הבנתי שהרב קנייבסקי היה מאוד מחמיר בדברים האלו....).

אז מה אם אדם יכול לחטוא? אתה מתפלל למישהו שיליץ עליך טוב לפני הקב"ה.. מה זה משנה מה הוא? זה לא קשור בכלל. ואם אתה לא רוצה להסכים אל תסכים, אבל רק באתי להגיד לך שהדעה הזאת בפוסקים קיימת.

בפיוט מכניסי רחמים מתפללים למלאכים שיתפללו עלינו לפני הקב"ה

בקברי צדיקים מתפללים לצדיק שיתפלל עלינו לפני הקב"ה.

הדבר הזה קיים בפוסקים. וזהו.

לא אני לא חולק על הדבר הזה בתפילה כי האדם צריך להשתדל בעד עצמו, גם אם הצדיק משתדל בנוסף בעדו..

לא הבנתי בכלל מה כתבת על הש"צ. מה הקשר? הבאתי עיקרון שאדם שהוא נציג שלך אצל המלך אתה משתדל שהוא יהיה הגון. זהו...

נכון, שהצדיק יתפלל עלינו לפני הקב"ה. וזה בדיוק מה שאמרתי והתכוונתי בכל התגובות שלי פה בשרשור הזה. מוזמן לחפש אותי. גם אדם שקורא כל ספר תהילים אצל הצדיק מיבנאל זאת בדיוק הכוונה שלו.

זהו. זה הכל.

מילים שאמרנו הבוקר בהלל: "טוב לחסות בה' מבטוח באדם : טוב לחסות בה' מבטוח בנדיבים". הסיפא מדברת על נדיבים, שכתוב עליהם בפסוק אחר שאומרים אותו כל בוקר בשחרית: "אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה תצא רוחו ישוב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשתנותיו". מזה שבסיפא מדובר על נדיבים, מוכח שברישא מדובר על כל אדם, ואפילו אם הוא צדיק גדול.

וכן יש גמרא מפורשת שאומר את מה שאמרתי: "א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן מ"ד (ישעיה סג, טז) כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך לעתיד לבא יאמר לו הקב"ה לאברהם בניך חטאו לי אמר לפניו רבש"ע ימחו על קדושת שמך אמר אימר ליה ליעקב דהוה ליה צער גידול בנים אפשר דבעי רחמי עלייהו אמר ליה בניך חטאו אמר לפניו רבש"ע ימחו על קדושת שמך אמר לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה אמר לו ליצחק בניך חטאו לי אמר לפניו רבש"ע בני ולא בניך בשעה שהקדימו לפניך נעשה לנשמע קראת להם (שמות ד, כב) בני בכורי עכשיו בני ולא בניך ועוד כמה חטאו כמה שנותיו של אדם שבעים שנה דל עשרין דלא ענשת עלייהו פשו להו חמשין דל כ"ה דלילותא פשו להו כ"ה דל תרתי סרי ופלגא דצלויי ומיכל ודבית הכסא פשו להו תרתי סרי ופלגא אם אתה סובל את כולם מוטב ואם לאו פלגא עלי ופלגא עליך ואת"ל כולם עלי הא קריבית נפשי קמך פתחו ואמרו (כי) אתה אבינו אמר להם יצחק עד שאתם מקלסין לי קלסו להקב"ה ומחוי להו יצחק הקב"ה בעינייהו מיד נשאו עיניהם למרום ואומרים (ישעיה סג, טז) אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך" (שבת פ"ט, ב').

הדברים פשוטים....

(אם תסביר לי את אלו, אז אבין אולי את מה שאתה רוצה לטעון שזה קיים בפוסקים, כרגע אני רואה גמרא ופסוקים נגד במפורש....).

ואמרתי לך גם כמה זה מסוכן ולא פשוט....אז אפילו אם יש פוסקים כאלו, לא כדאי להקל ראש בעניין, הדברים האלו מאוד מסוכנים, וקרובים מאוד להפוך לע"ז....(עיין חסידות חב"ד, לא כולם, אבל המשיחיסטים....זה על גבול ההערצה, למרות שכתוב: "ואת ה' תעריצי", רק את ה' לבד ראוי להעריץ ולא אף אחד אחר....וכן הרב זצ"ל אומר באורות שאם מעריצים רב גדול, אז החסרון שיש ברב מעצם זה שהוא אדם, אצל הרב הוא בטל ברוב ולא מופיע בכלל, אבל אצל אדם אחר החסרון יופיע הרבה יותר, לכן אסור להעריץ רבנים, אלא רק את ה' לבדו...כמובן, להעריך ולדעת שהם גדולים, ולהקשיב למה שהם אומרים כי כנראה הם מבינים יותר מאיתנו, אבל הגישה שאתה מציג פה היא גישה שמאוד קרובה לדברים האלו, ואני ממש לא מתחבר לדברים האלו וחושב שהם מסוכנים, וגם לא חושב שהם תורמים משהו....).

אה, מחילה לגבי הש"ץ, לא משנה....

ושוב, אם אדם מתפלל לצדיק אז זה יכול להפוך למשהו כעין "כספומט", שהוא חושב שהצדיק יסדר לו הכל, ולא יבין שהוא עומד מול הקב"ה, הגזירה היא עליו, השפע שלא מגיע זה עליו וכו'....ולכן זה מאוד מסוכן, אפילו אם זה קיים....

(שמת לב שקצת שיניתי את עמדתי, כי ראיתי שאתה מביא שיש פוסקים כאלו, אבל אני חושב שלנו האנשים הרגילים זה לא מתאים ומסוכן מאוד....).

אף אחד לא בוטח באדם. אתה בוטח בשליח ציבור או בקב"ה? בקב"ה.

יופי.

אז אתן לוקח אדם שקרוב למלך שיליץ עליך טוב - במי אתה בוטח? בקב"ה. לא בשליח. אתה פשוט עושה השתדלות. וזהו. וזה בכלל לא קשור לזה שמקלסין לקב"ה, לבין זה שהצדיק יליץ עלינו טוב בשמים. אני לא חולק עליך, כל מה שכתבת נכון. זה פשוט לא קשור. מקלסים לקבה בלבד, אבל יש שליחים. בדיוק כמו מכניסי רחמים. זה מה שאמרתי בהתחלה. מכניסי רחמים אלו המלאכים שיליצו טוב בעדנו לפני הקבה. זהו. זה הכל.

יש פוסקים שמתירים את זה. מסוכן ולא פשוט אלו לא סברות שימנעו ממני להשתמש בסגולות, או להתפלל על קבר שיליץ עלינו טוב בשמים. זה לא כמו כספורמט. זה הכרת הטוב. הוא הבטיח שישתדל, אתה בעצמך עושה השתדלות בשבילו.

וכן, שמתי לב ששינת דעתך מעט. פשוט החילוק הזה של לנו הקטנים זה לא מתאים - לא נראלי נכון. הם התירו את זה גם לנו. אני לא באמת רואה בזה כזה בעיה... לחשוש שזה יהפוך למשיחיות כמו חב"ד? תשמע. לא נראלי.

לא ענית לי לגבי מה שאמרתי על עובדי ע"ז, שהראשונים התפללו לשליחים והדור שלאחר מכן שכחו שהם רק השליחים והפכו אותם לאלוהים. אז אולי אתה באופן אישי כן מבין את העניין, אבל אחרים שלא מבינים אותו (וזה מורכב קצת, אתה מסכים איתי....), זה יהיה מאוד מסוכן להגיד להם את זה ולהפיץ את זה ברבים. בתור הנהגה אישית- אין בעיה. (אם כי איך אתה פוסק כמו אלו ולא כמו הפוסקים האחרים? האם הם הרבנים שלך ואתה פוסק לפיהם?). אבל בתור הוראה כללית אסור להגיד את זה, זה משהו מאוד מסוכן. (אני ואתה מבינים את זה ((אם כי אני עדיין לא מתחבר לעניין....)), אבל אחרים רגילים יכולים להתבלבל....). וגם לילדים קטנים (וכן לילדים שיהיו לך בעז"ה....), להסביר להם את זה לפי דעתי זה לא נכון בכלל....זה הכל.

הבנתי עכשיו מה אתה שואל

בעבר, הם התפללו לשמש שתזרח - בתור שליחה של הקב"ה. לירח שיזרח - בתור שליח של הקב"ה.

אנחנו? אנחנו מתפללים לקב"ה. הם השליחים שלנו יליצו טוב בעדנו. או שהם "יכניסו את התפילה שלנו לפני הקב"ה" או לא משנה. זה לא להתפלל אליהם.

ודאי שאסור להתפלל לרשב"י שיושיע אותך.

לגבי כמו אני פוסק? לא ברורה לי הסוגיא הזאת לגמרי. לאיודע. לא אגיד מה שאני לא ממש יודע..

אכן.

יופי, אז גם אתה מודה שלא מתפללים לצדיקים עצמם. אין בעיה, אם זה לא ככה, אני יכול לקבל את מה שאתה אומר....(בוודאי שגם אני הולך לעיתים לקברי רבנים....).

וגם אז, אני לא מתחבר לעניין הזה, בקברי צדיקים אני הולך כדי להתקרב לצדיקים, להשתנות בעצמי, ואם העניין שאתה אומר שהוא גם מליץ טוב בעדי עובד, אדרבה. אבל אני לא נכנס לעניין אם זה עובד או לא, אני פשוט מתפלל לה' בקבר, ואם בגלל זה גם הצדיק עוזר לי, מה טוב. (הרי גם אם תכוון שהצדיק יליץ טוב וגם אם לא, הוא יליץ טוב, שהרי ביקרת בקבר שלו....).

נ.ב. אולי לא התכוונת לזה, אבל בהודעה הראשונה בשרשור כתבת שיש מתירים להתפלל למת עצמו. אז זה אסור, כמו שהבהרנו פה....ורק רציתי עוד להוסיף עוד משהו, באותה גישה שאמרת על ההשתדלות, ש"אין מה להפסיד", ואולי זה עובד, אז אני אומר, נכון, אפשר לעשות את הסגולה בתור משהו של "אין מה להפסיד", אך מצד שני, לא להיות בטוח כלל בדבר הזה ולא לשים מבטחך בדבר הזה, אלא לבטוח בה' שהוא יעשה את מה שטוב, ואולי זה גם יעזור. אבל האם זה רלוונטי לי האם זה עובד או לא? לא, זה לא רלוונטי, ולכן גם אם אני אעשה את הדברים האלו בתור תוספת השתדלות, זה לא אמור בכהוא זה לשנות לי ולהוריד מההשתדלות שלי, או לשנות את התפילה שלי....

אגב, רציתי להגיד לך, היה דיון ממש מעניין ומחכים, ממש אשריך....!

חג שמח!

השאלה היא האם אתה יכול להתפלל שהצדיק יליץ בעדך טוב, האם זה מותר או אסור.

האם זה משפיע על זה? חח אל תשאל אותי...

אמ. יכול להיות שלא דייקתי בלשוני בהודעה הראשונה שכתבתי, אבל הכוונה שלי היא כמו שהסברתי פה שוב ושוב בדיון. שכוייח.

יישר כח, שבוע טוב

זה מה שאמרתי...

ממה נפשך, אם זה אסור ולא טוב, אז אל תכוון את זה, וגם אם זה קורה, אתה לא צריך לכוון בתפילה כדי שזה יקרה, ממילא הצדיק יעשה את שלו אחרי שבאת ופקדת את הקבר שלו, כך שאני לא רואה סיטואציה שבה צריך לכוון, כי זה ממילא רק יכול להזיק ולא להועיל....(למה שזה ישפיע? מה פתאום שאם תכוון שהצדיק יליץ טוב בעדך ואם לא תכוון הוא לא יליץ טוב בעדך? הוא מליץ טוב בעדך רק משום שפקדת את הקבר שלו...).

בקיצור, מה שרציתי להגיד שתכל'ס זה לא משהו מהותי ושאמור לעניין אותנו ושניכנס אליו, אנחנו מכוונים להתפלל לה', ואם גם יש את העניין הזה, אחלה, אבל זה לא משהו שאמור להטריד אותנו או לעניין אותנו, כי זה עניינים שגבוהים מאיתנו ולא דברים שאנחנו אמורים להיכנס אליהם....

👍

שכוייח לך....! שבוע טוב.

אני מאמין שיתכן שחלקן עובדות טוב יותר, וחלקן פחות. אבל לא זה מה שמפריע לי.

מה שמפריע לי זה שאני מרגיש שסגולות זה לפעמים כמו איזה מין "מבצע" כזה כמו שעושים בבית ספר, ולפעמים זה כמו איזה דרך עוקפת לעבודת ה'. החסרון בשניהם- במקום ללכת עם האמת ולעשות אותה לשם שמים, באמונה פשוטה- וה' הטוב בעיניו יעשה, אנחנו מנסים למצוא כל מיני דברים שיכריחו את ה' לעזור לנו/להפעיל על ה' לחצים. במקום להיות צדיקים, להתפלל, ולהשתדל בדרך הטבע שה' גזר שבה אנחנו צריכים לעבוד כדי להצליח- אנחנו הולכים ומחפשים דרכים עוקפות או כל מיני מעשים משונים שעליהם נוכל לקבל איזה "פרס" שבעצם לא קשור למקום האמיתי והמדוייק שלנו.

מקווה שהסברתי את עצמי כמו שצריך.

אם אתה חושב שאני טועה באיך שאני רואה את זה- אשמח לשמוע.

אני לא מבין בעולמות רוחניים, ואולי אני טועה ויש השתדלות רוחנית שהיא כן רצויה. ואולי גם יש דברים כמו תפילה אצל צדיקים שיש בזה ערך של עבודת ה' מצד עצם הדבר- שזה עצמו עבודת ה'.

אבל בכללי סגולות מרתיעות אותי, וגם ללכת לצדיק שיושיע אותי- זה גם מרגיש לי מרתיע מאותה סיבה. אם אתה תלמיד שלו ומקבל ממנו ובא אליו לבקש את ברכתו- הגיוני (ואני יכול לקבל את זה גם לאחר מיתתו, וכמו שבא כלב לקברי אבות ורבים כאלה), אם השתכנעת שהוא צדיק שראוי ללכת אליו ולקבל ממנו השראה או להתבטל בפניו- אני יכול להבין. אבל אם סתם אתה מחפש ישועות- אז מי עובד אצל מי? ובכלל- מה אתה חושב- שהצדיק יותר מרחם עליך ואוהב אותך ממה שהקב"ה מרחם עליך ואוהב אותך?

(אני לא שולל את הענין של לבקש מצדיק ברכה או שיתפלל עליך, אבל אני מרגיש שזה נושא שצריך בירור ואיזון)

אם אני שוכח תזכיר לי בבקשה

לרבנים לבין להתפלל בכוונה. רק אומר.

רק שבכתבה הזאת זה בצד השני של המשוואה. שהוא מעז לכתוב אחכ "אבל וואלה לא יצא כלום"

הקב"ה לא מלצר שלנו. וגם אני וגם אף אחד לא מצפה לזה ככה.

ברור שההשוואה בין זה לזה היא לא באותו סדר גדול. וברור שלנענע ארבעת המינים זאת מצווה.

זה עדיין לא סותר שום דבר מהטענה שלי.

למה קשה לכם לקבל סגולות? כי זה משהו רוחני? זה חדש לכם דברים רוחנים ביהדות? כן, יש עניין לחפש לך איזה שגריר טוב שידבר עליך טוב.

אדם יש לו דין אצל המלך, הוא מבקש מאדם קרוב אצל המלך שיסנגר עליו. גם אותו אדם פשוט יכול להגיע ולומר בדיוק את אותן מילים, אבל כשזה אדם אחר זה תוצאה אחרת. לכן מאוד מאוד משתדלים שהש"ץ יהיה אדם הגון וכו'.

זה דבר מצוי!!

כן, מדליקים נר לע"נ רב, ואותו רב שעשית לו נחת רוח יחזיר לך מידה כנגד מידה וישתדל להתפלל עליך (בנוסף לתפילות שלך בעצמך. כמובן.) לקב"ה. המתים מתפללים על החיים פה. למה זה כזה זר לכם? מה קשה לקבל בזה? שזה רוחני? אז מה..? דברים רוחניים לא חדשים לנו, הם כתובים בתורה, במדרש, בזוהר, בגמרא ועוד ועוד.

אם הסקת המסקנות שלי טועה, אשמח שתסבירי איפה אני טועה

אמ..

צודקת, מתנצל על הנימה שלי.

עדיין אשמח בכל זאת לשמוע את דעתך.

א. אמונה תפלה כשמה כן היא - לקחת משהו תפל-ללא טעם ותוכן, ולעשות ממנו אמונה למרות שהיא ריקה. נכון מאוד. מצטרף.

אבל.. מה הקשר לנידון דידן? למה להכניס את המילים 'אמונה תפלה' לכאן? זה בכלל לא קשור. יש גם 'אמונת חכמים'. הצדיק הבטיח שישתדל.

כתבת כאן כל מיני חששות ש.. לא על זה דובר.

כבר הקדמתי שאין שום קשר בין סגולות לאמונות תפלות. אין. יש אנשים שלוקחים אמונות תפלות מתנהגים אליהם כמו אל סגולה. אבל... דבר שצדיק הבטיח שיתפלל? מה הקשר בכלל בין זה לאמונות תפלות? זה דבר שהוא פשוט טעות מיסודו ומעיקרו.

[לענ"ד? זה פשוט נובע משכלתנות יתר, ומחוסר אמונת חכמים. אבל מפחיד אותי באמת לחתום שזאת הסיבה האמיתית. אבל.. פוק חזי. תראה מי מזלזל בזה ומי לא. לאיודע. אני מקווה שלא זו הסיבה. ואני כנראה באמת לא יודע.]

ברשותך, ניקח דוגמא קלאסית. לא חייב את הדוגמא שלקחנו עד עכשיו עם התהילים בקבר. ניקח משהו אחר...

קריאת פיטום הקטורת זו סגולה טובה נגד מגפות. לסגולה הזאת יש מקורות נרחבים. המון. אבל נזרום.

-האם זה גורם לעומס בעבודת ה'? תשמעי.. כל מי שמכיר את זה יודע שזה לא חובה. שזה בונוס. אין לנו בעיה עם בונוס בעבודת ה', כשכולם יודעים שזה בונוס.

-האם הפכתי בכך את שאר המצוות רק לסגולה? לא. פשוט לא..

-היא יכולה להתנתק בעבודת ה' וכו'. אני חושב שדווקא המציאות מוכיחה, ורואים את זה בעיניים, שכל "אנשי הסגולות" למינהם, אפילו מסורתיים, אלו האנשים עם האמונת חכמים הכי חזקה שיש. עם אמונה בקב"ה חזקה אפילו יותר מאנשים חובשי כיפה.

כמובן שאינני בעד להפוך לאנשים כאלה שיש להם רק סגולות בחייהם, אבל זה כי הם מסורתיים. הקשר שלהם עם הדת זה בלב, ובמעט דברים מעשיים שמזכירים להם דת באופן בוהק. הסגולות זה בוודאי נתפס כחלק מהדת. בלי שום ספק. ממש לא בבחינת "אלה אלוקך ישראל". המציאות מוכיחה.

[אז.. לנו? כציבור דתי? למה לנו לפחד וליצור יחס שלילי כלפי דבר כ"כ מבורך?]

ב+ג. הרב אבינר הוא לא דמות שאני מזלזל בה. ממש לא. אבל כבר כמה פעמים ראיתי אצלו מגמה חוזרת של לבטל את אמונה הבסיסית הזאת. את הפשטות.

אתן דוגמא. לג בעומר במירון. עכשיו הרבה התנגדו. בלי קשר לאסון שהיה. מצד ביטול תורה, פריצות ועוד ועוד ועוד. החששות קיימים. וגם.. מי אמר שבכלל רשבי נפטר בלג בעומר זה לא פשוט. אני מצרף כאן קישור. כמה נקודות שהרב אבינר פירסם. כאילו.. מרגיש לי שהוא אוהב לבוא בתור השכלתן הראשון שלמד ולבטל מנהג שכולם מכירים. עכשיו.. הוא לא היחיד שאומר שרשבי לא נפטר בלג לעומר. ממש לא. אבל הצורה. הנימה. כאילו...  זה נשמע ככה "די תתקדמו. אם הייתם לומדים הייתם יודעים שמה שאבא שלכם, ואבא של אבא שלכם וכו' וכו' וכו', הייתם יודעים שהכל חרטה". זאת הנימה. ככה זה מרגיש לי. [וכן, אני יודע שזה לא ככ קשור הל"ג בעומר הזה, וסתם הכנסתי את זה. אבל יש פה משהו עקרוני ועקבי, וזאת הדוגמא היחידה שאני זוכר כרגע. מתנצל שעירבבתי משהו לא קשור.]

לכן, בנושאים אלו בלבד קשה לי מאוד לשמוע בכלל דעות שלו, ולא רק של הרב אבינר לצערי, הוא לא התלמיד חכם היחיד שנופל בזה. זאת גישה שאני בז לה וזה לא המקום להרחיב, אבל גם לספרדים היו רבנים, וכל המסורתיים עושים את כל הדברים האלה כי הם שמעו מרבנים. הסבתות, שכל כך אוהבים לצחוק עליהן.. כל מה שהן יודעות זה רבנים. פשוט בדורות הקודמים. כאלה עם אמונה תמימה שממש כיף לכל השכלתנים או הנאורים ללעוג לה. בעיה שלהם. ברור שגם סבתות טועות, ויש דברים כאלה בשפע. אבל להגיד שהדרך שמחנכים עליה דורות שלמים אחורה היא טעות שנובעת מבערות ואמונות תפלות.. סליחה. מי שאומר את זה טועה. ולכן.. הספר הזה של הרב אבינר? אם הוא מדבר על המפלצת מלוך-נס. בסדר. אבל אם לא, והוא מדבר על דברים שכאלה - אז מחילה מתורתו של הרב אבינר, ויש תורה. זאת לא הגישה המקובלת בעם ישראל מדורי דורות.

ואם כבר,

בדיוק השבת מישהו אמר לי מעשה שהיה באחיין שלו, סגולה מר' מרדכי שרעבי, אם יש תינוק עם צהבת וזה יכול להפריע למול את הילד בזמן. הרב שרעבי אמר (וזה גם כתוב בספר) לקח דג קרפיון חי ולשים באיזה דלי מתחת לעגלה של התינוק. ולמחרת בבוקר הדג מת ומלו את הילד בזמן.

רוח הקודש היה לרב שרעבי - לא לדאוג. מקור הסגולה הזאת בוודאי ברוח הקודש.

האם על זה הוא בונה את האמונה שלו בקב"ה? לא. ממש לא.

האם שכלתנים יזלזלו בסגולה כזאת? כן. כמו שהם יזלזלו בסיפורים על בבא סאלי (ש..פשוט אפשר לשאול היום אנשים שהיו אצלו.. כן? הדור הזה לא נפטר.. לכו תשאלו. תראו שהכל אמת).

ד. נכון, אבל גם תפילה היא צ'ק בלי כיסוי. וברוך השם לא הגענו ליום שמזלזלים בגלל זה בתפילה. כי תפילה זה חובה. אבל זה לא סיבה לזלזל במשהו ולחשוב שהוא אולי לא אמיתי...

ה. ודאי, ככה אנחנו משתדלים לעשות כשאנחנו הולכים כמה חברים לקברי צדיקים.

לגבי התפילה אל הצדיק, זאת מחלוקת הפוסקים. כבר חפרתי על זה למעלה בדיון עם @תותח, מוזמנת לעיין אם באלך. הבן איש חי כתב תפילה שאומרים בקברי צדיקים. מוזמנת לקרוא אותה כאן ולראות שכן, בתחילת התפילה ממש פונים אל הצדיק, ומבקשים ש"זכותך תעמוד לנו".

ו. יפה

א. אוקי, אז יש ערבוב בין המושגים. והערבוב הזה הוא טעות כמו שאמרת בעצמך, ולכן אין סיבה להצדיק את הזלזול שיש בציבור לגבי סגולות. אפשר אולי "להבין" למה זה קרה, אבל זה לא מצדיק את היחס המזלזל שקיים. לא מצדיק את הסלידה שיש מזה. זה פשוט טעות שמקורה בבלבול בין שני המושגים האלה.

לגבי הכסף - בכללי צריך לדעת כשיש מקום עם כסף, צריך להתחיל לחשוד. זה לא קשור לעניין. זה משהו חיצוני שלא אמור לשנות את הדעה וההרגשה בציבור לגבי זה. אם תראי איזו סגולה מפתה בכסף ותחליטי להימנע זה מובן לחלוטין. אבל אם מישהי אמרה ספר תהילים ביבנאל ואנשים מרימים גבה... זה כבר משהו אחר לחלוטין.

זה נכון שלא חכם להביא דוגמא פרטית כשמדברים בכלליות, נכון. צודקת.

בואי נדבר תכלס - מדברים פה על המסורתיים. זה ה"ציבור של הסגולות". זה הרוב.

צריך לדעת, הציבור המסורתי אמנם פגמים יש לו וקל לנו לראות - אבל מי שלא מכיר אותו מבפנים לא יודע על המעלות שבו. איזה כבוד לת"ח יש לו, כבוד למסורת שאין כדוגמתו. (אני בכלל לא מבין למה להגיד שזה לה"ר על חובשי הכיפה.. שיבחתי ציבור מסויים לעומת "כמה אנשים שחובשים כיפה", לא השוויתי בין הציבורים), והכל "כי אבא עשה", "כי הרב אמר". אז נכון אנחנו לא הם וזה בסדר ואנחנו מעדיפים להיות דתיים ולא מסורתיים. אבל.. המציאות מוכיחה ש.. כל סגולה שלא תהיה תמיד יש לה קשר ישיר לקב"ה, להגיד שיכול להיות שזה יגרום למצב של "אלה אלוקך" נשמע לי ככ מופרך בציבור כמו הציבור המסורתי ש.. אמנם לא עושה הרבה, אבל כל נצוץ של מסורת (גם אם זו סגולה, ולא הלכה מחייבת) נובעת מתוך אמונה עצומה בקב"ה, כבוד למסורת ולרבנים וכו. הסגולה תמיד תהיה חלק מעבודת הקבה, ממש לא הדבר עצמו.

לכן גם אני לא מבין למה הציבור הדתי, מפחד כ"כ שיהיה לו חלק ונחלה בסגולות, אם לא משכלתנות יתר.

ב+ג. הרב אבינר צדיק, הקדמתי את זה. פשוט יש דברים שקשה לי לשמוע. קשה לי לשמוע שמזלזלים במסורת עתיקה וקדומה מאוד. את הספר לא קראתי, יכול להיות שהוא מדבר על המפלצת מלוךנס. ובאמת זה לא קשור בכלל. ממה שאני הבנתי מאחרים הספר הזה הוא בדיוק על הסוגיות האלה שאני מדבר עליהם כאן. אולי לא. אני לאיודע. נראלך שהוא היה מאשש סגולה של לשים דג קרפיון מתחת לעריסה של תינוק? או שהוא היה שם את זה בצד של ההמצאות? לאיודע. לא ראיתי את הספר...

מה שאמרתי על הרב אבינר - זה לא בגלל הספר, וזה לא "עליו". אלא זה על מגמה. מגמה של סגנון מסויים של רבנים שלצערי ראיתי אצלהם מגמה חוזרת להפריך כל מיני מסורות ודברים בהנף יד. ולהגיד את זה דוגרי בצורה הכי "מקלטגת ומכלילה" שיש? רבנים ספרדים ש"סניקים יתבטאו בסוגיות כאלה בצורה שונה לגמרי מאשר רב אשכנזי "שכלתן". אין בעיה בשכלתנות. אני בעצמי אוהב לברר דברים יחד עם המציאות ולאשש דברים. אבל המסורת היא קלף חזק פה במשחק הזה, ומה לעשות.. זאת המציאות. האם זו הכללה? כן. אבל יש בזה הרבה מאוד אמת.

וכמו שאמרתי למעלה, יש הרבה שהתנגדו ללכת למירון, אבל השאלה היא מה הנימה. וזאת נימה שחוזרת ונישנית. לצערנו. ולכן קשה לי עם הגישה הזאת. בהחלט.

זה לא זלזול ברב אבינר. אני מעריך אותו מאוד. יש פה גישה, שדווקא הרב אבינר לא כזה אוחז בה כמו אולי רבנים אחרים שבאמת כואב לי מדעתם בזה. לא רק לי, הרבה חולקים על הגישה. וההבדל הוא שלדעה שלי יש מסורת. יש ציבור. "עמך ישראל" רק מוכיח כמוני. הסבתות מוכיחות כמוני. אם אני חולק על הרב'ה מסאטמר בהקשר לציונות - זה אומר שאני מזלזל בו? לא.

אם נשמע מדבריי זלזול ברב אבינר - לא לזאת הייתה כוונתי.

איזה בלבול? השכן שלי שאחיין שלו עשה את זה הוא מאוד ירא שמים ומזכה הרבים, האחיין שלו אברך חרדי בכלל. לא לדאוג. על זה בדיוק אני מתרעם ושואל:

למה תמיד כשיהודי עושה סגולה שלא מתיישבת על השכל, והוא שם דג מתחת לעריסה של תינוק, ישר יש ציבור מסויים שכל הנורות האדומות שלו נדלקות ו "חשוב לברר מה היחס שלו לזה", "שזה לא יהיה העיקר", "שלא יבנה על זה את האמונה שלו כי זה שטחי".? הרי... יש ככ הרבה דברים בעייתים, ועל זה - דבר שמראה על אמונת חכמים גדולה כ"כ, ישר קופצים ו"חשוב מאוד להיזהר". זה כואב. וזה חבל לי שחושבי כיפה ככה מתנהגים. לאיודע.. בכל מיני סוגיות בעייתיות-נפיצות אחרות, עם פונציאל מכובד למכשולות כאלה ואחרים לא שמעתי כזאת הקפדה וזהירות מופרזת. כמו למשל בסוגיית פמיניזם-דת, שגוררת מכשולות. כמו בסוגיית חברה מעורבת לנוער. כמו בסוגיית סמארטפונים. והדבר הכי הכי בוער ולחוץ, שעליו נדלקות כל הנורות האדומות שחשוב מאוד לברר וכו', זה סגולות.

[ותשמעי.. אומר לך את האמת. לא נראלי שזה באמת כי נדלקות כל הנורות האדומות וזה באמת כי הם חרדים לאמת, וחשוב לברר את היחס שלו לסגולות. אלא פשוט יש אנשים שחסר להם אמונת חכמים. זהו. להגיד שזה ציבור שלם שככה? לא יודע. לא נראלי. מקווה שלא. אבל לענ"ד? בהחלט יש אנשים כאלה, וזו תופעה קיימת.]

ד. בכל מעשה מצווה שאנחנו עושים אנחנו עושים דברים גשמיים שעוזרים בדברים רוחניים. יושבים בסוכה - והיא משפיעה עלינו קדושה. להבדיל - מי שאוכל חמץ בפסח מכניס לעצמו יצר הרע. למה זה כזה מתעתע. וגם אם כן.. מה הבעיה בזה? למה שזה יגרום לסלידה מסוגלות? נניח וזה גרם, האם זה מוצדק? האם ראוי להחזיק בזה ולהצדיק את זה?

לא ולא.

-הכללתי פה המון. להכללות גסות יש טעויות גסות. באתי להבהיר פה נקודה. לא להגיד מחקר מדוייק על סוגי האוכלוסיה ואורח חיים ביחס שלהם כלפי סגולות-

רקאומר, שעד עכשיו ממש נעים לדון איתך.

"משום מה הסגולה הזו מצאה חן בעיניי יותר מכל השאר וקיבלתי אותה על עצמי"

כלומר, זה לא משנה מה בדיוק צריך לעשות, אלא משנה שתתחבר לזה מתוך "מציאת חן" אישית ואז האמונה שהפעם זה עובד - שהיא העיקר - יוצרת את השינוי, כאשר היא מתחברת למעשה ממשי קטן, ובכלל לא רלוונטי מה המעשה הזה בדיוק.

או, אהבתי את הגישה. לא משהו שמישהו אחר פועל, אלא כי אני מרגיש שזה פועל. מעין תופעת פלציב כזאת....(כי בעיקר מה שמפריע הרבה פעמים זה חוסר הביטחון בה', וזה מפצה על כך....).

אשריך שהארת את עיניי בזה....!

שהתקדשה ירושלים קברות מטמאים והמקום העלייה היחיד הוא ירושלים.

עושים את המצוות בשביל המצוות, אם שכר ממשי נלווה לזה אז זכינו, אבל עושים את המצווה כדי שזה יגרור עוד מצווה ולא בשביל השכר.

אלו שעושים את הסגולות, זה רק כדי לקבל שכר.

ואם תאמר שזה מתקיים לפעמים, זה כמו נביא שקר "כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם"?

גם אחרי תקופת בית ראשון.

החפץ חיים כתב ש"בית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים, והתפילה נתקבלה שם יותר, אך אל ישים מגמתו נגד המתים, אך יבקש מהשם יתברך שיתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר" (משנ"ב תקפא סקכ"ז).

בדברי הרמב"ם, למשל הרדב"ז על אתר מבאר שהבעייתיות היא "לפתוח הקבר לפקוד את המת וזה יש בו מדרכי האמורי, אבל לפקוד הקברות מבחוץ אין חשש בזה וכן נהגו כל ישראל לפקוד את מתיהם ולהשתטח על קבריהם" (אבל ד).

יכול להפנות לחת"ס? אני יודע לגבי פקידת קברים בט' באב שהחפץ חיים כותב בשם השל"ה "שנכון שלא לילך בכנופיא גדולה, כי אין זה אלא טיול, וגם מביא לידי שיחת חולין ומסיחין דעתן מאבילות, רק ילך יחידי, או עם עוד אחד" (משנ"ב תקנ"ט, סקמ"א).

ואני ממש מסכים עם מה שכתבת. ממש.

לענ"ד זה מה שגורם לכ"כ הרבה סלידה מסגולות, והרבה זלזול.

ולכן זה כואב לי - כי אלו דברים שיש להם מקום כל עוד זה לא רק זה.

אני מחכה לשמוע

מחלקים פשוט מי שיושב ליד וזהו. ממשיכים.

למרות שאני פתאום קולט שבבית שלי זה יוצא שקודם אמא, ואז 2 הבנים לפי הגודל, ואז 2 הבנות לפי הגודל

אבל לפעמים כשאנחנו בסדר שונה אולי זה מתפקשש. וזה ודאי לא רשמי.

אבל אצלך זה סבא רבה ככה שזה הרבה יותר נדיר

והסיפור השני נשמע לי לא הגיוני בכלל. היא יצאה מהבית?! ה' ישמור!!

מאיפה אני יודע מה הנורמה חחחח

מצחיק שכל תונסאי שמכבד את עצמו מכיר את הספר הזה

אבל איך את מכירה את זה? את בת. חח אין סיכוי שאחיות שלי מכירות את זה

ספרדים מתוניס לא יהיה בהם נשים בלי קשר

כי הם תוניסיאים פרמיטיבים. ייאי

[כמובן שאני נגד תמונות נשים ]

פשש יפה לך שאת קוראת דברים כאלה. אחיות שלי אין סיכוי.

חוצמזה שיש עוד מלא דרכים לחשוב על ספרים אם הם של חרדים או שלא, לפי הכריכה למשל. ועוד כל מיני דברים...

וגם מה זה משנה אם זה ספר של חרדים או לא?

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?