לא רוצה לנצל"ש - שרשור על סגולותעברי אנכי
עבר עריכה על ידי עברי אנכי בתאריך כ' בניסן תשפ"ב 00:02

השרשור הזה נפתח בעקבות השרשור שפתחה @בוגרת קטנה ובעיקר בגלל התגובה של @לגיטימי?.

היי אנשושים, מועדים לשמחה. | ערוץ 7 מומלץ לקרוא קודם...

 

תגובתי, ברשותכם כמובן. מתנצל על האורך.

 

הייתחס במילה לקברי צדיקים,

כלב עלה לקברי אבות. אין מה להתנגד לזה. אי אפשר.

מי שהתנגד זה היה אולי מחשש שאולי האדם המבקר יתפלל אל המת ולא לקב"ה. ואפילו בזה יש מתירים. מחלוקת בהלכה. זה לא קשור בכלל להבנה שיש דברים מעל הטבע. אנחנו יהודים. אנחנו מאמינים שיש דברים מעל הטבע.

 

אינני מבין מה הבעיה גם לקבל שברי צלחת, וגם לחפש הצעות?

שמעת פעם מאלה שכן מאמינים בסגולות וכו' (איך אפשר שלא?! זה דבר שקיים ביהדות בכ"כ הרבה מובנים.. אכמ"ל..) שלא צריך להשתדל? השתדלות זה דבר בסיסי ביהדות, כידוע. וביטחון בה' לא אמור להפקיע מאיתנו השתדלות כידוע.

אבל האם ההשתדלות (שאסור שהביטחון בה' יפקיע אותה, חלילה) אמורה להפקיע מאיתנו אמונת חכמים? או.. להמשיך מסורות שקיימות בעם ישראל כבר המון זמן למרות ש.. הן לא מתיישבות לנו ככ במוח? בלהבין שיש דברים מעל המוח שלנו, ושזה לא רק פרה אדומה. כי פרה אדומה שלמה לא ידע, אנחנו לא יודעים עוד הרבה.

למה זה ככ קשה לך גם להשתמש בסגולות וגם להשתדל? הרי את מצליחה גם ככה לבטוח בה' ולהשתדל.

לקרוא את ספר התהילים לא סותר או בא במקום. זאת טענה שתמיד עולה שהסגולות כאילו תופסות "במקום" הדברים האחרים. אולי אצל עמי הארצות... לא במחננו. קריאת תהילים בקברו - בנוסף לתיקון המידות. אדרבה. לא יפליא אותי שדווקא מתוך זה יהיה יותר סיעתא דשמיא לתקן את המידות.

 

ובכללי, יש גישה מאוד "נאורה", "משכילה" לזלזל בסגולות. כאילו זאת איזה מודה מגניבה.

תרשו לי להתמרמר על זה, בתור "פרענק" תמים - גם לרבני צפון אפריקה והמזרח היה שכל, והאמינו בסגולות ואף אחד לא העלה על דעתו שזה יגיע במקום השתדלות או ביטחון בקב"ה.

אגב, יש ספר של הרב אבינר שנקרא "נר באישון לילה". בעיקרון מטרת הספר להרגיע את הציבור מאמונות תפלות המשולות לחושך והספר הזה בא להיות הנר לעם ההולכים בחושך. אני לא אתחיל בזה שיש פשוט דברים שהוא לא מכיר, והבנתי שכבר שלחו לו כמה דברים עם מקורות קדמוניים מוסמכים.

אבל... במקרה שלנו? יש פה צדיק, לא משנה אם אני תלמיד שלו או לא.. הבטיח שהוא ישתדל לטובת מי שיעשה את זה. יש פה איזה משהו תפל? אוקי אז זה נקרא "סגולה", והגוים באמריקה לא יבינו את זה. טוב.

מידי חג סוכות אנחנו מנענעים 4 ירקות, ומאמינים שזה משפיע עלינו שפע מהשמים. ובחוה"מ זה בכלל דרבנן, ולא דאו'.

 

זה "צ'ק ללא כיסוי" בדיוק באותה רמה שביטחון בקב"ה שיהיה טוב זה "צ'ק ללא כיסוי".

פשוט על אחד מהם זה לא נעים לומר את זה...

הקבה לא עובד אצלנו, גם אם נעשה סגולות וגם אם לא. גם אם נקיים מצוות וגם אם לא. זה לא קשור בכלל.. לא משנה אם נעשה או לא נעשה דברים שהם חובה או לא חובה הוא לא עובד אצלנו. זה לא קשור.

 

רק הערה אחרונה, המוהראש (שאני יצאתי ככ להגנתו כאן חח, ואני ממש לא קשור אליו. בכלל בכלל לא) לא הבטיח שיתחתנו תוך שנה. אלא שהוא ישתדל בשמים עלינו.

הנה הלשון המדוייקת בקבר שלו:

 

כ"ק מוהרא"ש – הצדיק מיבנאל זי"ע - ברסלב שלי

יצא לך ארוך מאוד כי הטקסט משוכפל...0x1694

למה "לא להאמין" בסגולות: לפעמים זה נובע מתוך נסיון ויאוש (מחילה) ואז בעצם מה שמתכוונים לומר הוא שלא מאמינים שעכשיו הסגולה היא מה שתעזור לי, אלא ברור שצריך פה דבר נוסף - השתדלות. בעצם זה אומר סגולות זה דבר יפה וכבודן במקומן מונח, אבל כרגע זה לא הנושא בכלל ולכן לא נפנה משאבים לצורך הסגולה. זה מה שנקרא לא להאמין בה - לא להאמין שזה מה שטוב בשבילי כעת בשביל להסתמך עליו. וכן, קשה להחזיק בו זמנית באופן מלא בשתי הקצוות של האמונה (העיוורת משהו, בסגולות) ושל ההשתדלות המעשית. שני הדברים דורשים אנרגיה שפשוט לפעמים אין (אולי בעצם זה שייך לתיקון המידות, לגרום שתהיה מספיק מוטיבציה).

 

ממשיך את הניצלוש שלך לשרשור ההוא: זה היה בסך הכל הבעת תודה לקב"ה. העיקר היה פרסום הנס האישי שהיא זכתה אליו ולא להגיד לכולם תנסו סגולות (בעצם כן, זאת האמירה, אבל היא הייתה מחוייבת לבוא מתוך חובת ההודאה על הנס ולא רק מתוך ההתלהבות שזה עבד לה)

 

 

 

 

תודה. תוקן.עברי אנכי

הדגשתי יותר מידי פעמים שזה לא פוטר מהשתדלות. ובכל זאת הזלזול והסלידה מסגולות עדיין קיימת. למה זה סותר?

אתה מאמין בקב"ה ומשתדל. זה דבר מאוד בסיסי ביהדות שלנו.

אולי תגיד קשה לביצוע, וזה מובן. אבל למה זה ככ קשה להיתפס בשכל?

צודק, התכוונתי לביצוע0x1694

מה שהשפיע על הנפש עמוק קשה לו להתפס בשכל...

אני חושבת שיש הבדל מהותיחתולה ג'ינג'ית

בין "סגולות" שמקובלות על כלל ישראל ויסדותם בהררי קודש, לבין הנטיה של הדור שלנו להמציא סגולות חדשות מדי יום ביומו, שלא בהכרח שיש להן בסיס או יסוד...והרבה פעמים זה בא כקיצורי דרך מצועצעים במקום העבודה האמיתית.

הבטחה של רב שהוא ישתדל בכל כוחועברי אנכי

על מי שיעשה משו, זה דבר בלי מקור?

כתוב בזוהר שהמתים מתפללים המון על החיים. ויש פה אדם עם זכויות שאמר שישתדל בשביל מי שיבוא לפקוד את קברו. שכידוע זה עושה נחת רוח לנפטר. זה הכרת הטוב למי שבא לבקר את קברו. זה בלי מקור?

 

חוצמזה, והלוואי והיית צודקת. הזלזול בסגולות ובדברים כאלה הוא גם בדברים עם מקור. פשוט לא טורחים לברר אותו הרבה פעמים.

 

בעיני? זאת גישה שכלתנית מוגזמת.

לא דיברתי על הסגולה הספציפית הזו...חתולה ג'ינג'ית

אלא בכללי.

ויש לי מה להוסיף אבל עייפה מדי.

בלי סגולות או איתן- ישועות לכולם!!

לילה טוב וחג שמח.

מי המתירים?צ'יאל

תוכל בבקשה להביא מקורות להיתר להתפלל למת עצמו?

אני יכול לחפש בלנדעברי אנכי

אבל כן יש מתירים להתפלל אליו, שיליץ עליו טוב לפני הקבה

זה דיון דומה בערך לדיון על הפיוט של האשכנזים מכניסי רחמים

יש"כצ'יאל

זה היתר לבקש מהצדיק להתפלל, לא להתפלל אליו עצמו.

כמו 'מכניסי רחמים' של האשכנזיםעברי אנכי


יש נוסח תפילה מהבא"חנפש חיה.
שמבקשים מה' שייעתר לבקשתנו בזכות הצדיק
ועוד נוסח של בקשה מהצדיק עצמו שיעתיר אל ה "
נכון. שכחתי מזה לרגע. יישר כח!!עברי אנכי


אני הרבהנאומרת אותו ברברי צדיקים, מתחבר לינפש חיה.
כן זאת באמת תפילה יפה מאוד עברי אנכי

ואשרייך ממש! כיף לשמוע את זה..

אין בעיה לומר אותה כי זה ממילא בקשה מה'נפש חיה.
ואין פה גרם וחצי עבודה זרה.
אם היה הבא"ח כבר היה כותב על זה
וגם לא מתנסח ככה בתפילה שלו.


צריך לזכור
שכולם שליחים של ה'
וה' הוא מקור של הכל.
נראה לי שכנ"ל הדלקת נרות נשמה/ לצדיקיםנפש חיה.
אין פה שום ע"ז כי אנחנו מאמינים בהישארות הנפש ו"נר ה נשמת אדם"

אם היה אסור היו יוצאים חוצץ נגד זה
כולם ללא יוצא מן הכלל.
....תות"ח!

אני מאמין מאוד בסגולות, וחושב שזה דבר אמיתי ונכון....

אבל, ופה מגיע האבל הגדול, אסור לעשות מזה אישו. האם כל הגדולים מפורסמים בגלל הניסים שהם עושים? מי שעושה את הנס הכי גדול הוא הכי גדול? ומה עם כל הגדולים שלא עשו ניסים ולא היו עליהם סיפורי מופתים, כמו הרב עובדיה, האם הם לא שווים כלום? וודאי שלא, אלא שהעניין של המופתים והניסים הוא עניין שולי, קטן, והוא לא עיקר עבודת ה', הוא לא משהו שצריך לשים עליו דגש, והרבה אנשים מתלהבים ממנו והופכים אותו לאישו, עד שמגיעים לרב לא כי רואים בגדולתו הרוחנית והתורנית, אלא כי סתם מתלהבים מהמופתים שהוא עושה ומהסיפורים שיש עליו, בלי להבין שזה לא המדד לצדיק, וגם אצל הצדיקים שעושים דברים כאלו זה לא העיקר בכלל, וזה לא מה שהופך אותם לגדולים....

 

לעניינו, מי שעושה השתדלות והולך לקבל את הסגולה הזאת, שיזכור שהוא לא בא לרב והרב עושה איזה משהו ואז זה גורם לכך שזה יהיה, האדם הוא ניצב מול ה' יתברך, לא הרב, והוא אמור לעשות את השינוי כדי לקבל שפע, לא הרב. זה לא איזה טקס פולחני לא מוסבר, מן כספומט כזה, שהרב נותן זכויות לקב"ה, או מתפלל, והכל עובד. האדם עצמו אמור להשתנות בעקבות המפגש עם הרב ועם כך שהוא מתפלל. כמובן, אני לא מזלזל במה שהצדיק יכול לעשות ולהשפיע, אבל בסוף האדם אסור לו לתלות הכל ברב, הוא זה שצריך לשוב בתשובה/להשתנות, ולא רק לתלות יהבו בצדיק (ולפעמים גם תולים את מבטינו בצדיק ולא בקב"ה שיושיע, שזה הכי נורא....).

 

נ.ב. עכשיו אני קולט שכתבת שאפשר להתפלל למת עצמו. ח"ו.....! זה אסור בתכלית האיסור....! זה בדיוק ע"ז...."ואת ה' תעריצי", ה' לבד הוא זה שאנחנו אמורים להתפלל אליו והוא זה שיכול להושיע אותנו, ולא אחרים. כתוב שקברו של משה רבינו נעלם ("ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה"....), כדי שלא יעשו ממנו א-לוקים.

..עברי אנכי

בדיוק כמו שמי שמתיר לומר את הפיוט של האשכנזים מכניסי רחמים.

 

יש פה יחסי גומלין, הרב מבקש משו לטובתו, שיפקדו את הקבר שלו. והוא רוצה לעשות מידה כנגד מידה ולהיטיב עם מי שבא לפקוד את קברו ולהתפלל עליו. כתוב בזוהר שהמתים מתפללים על החיים.

אדם יש לו דין אצל המלך, הוא מבקש מאדם קרוב אצל המלך שיסנגר עליו. גם אותו אדם פשוט יכול להגיע ולומר בדיוק את אותן מילים, אבל כשזה אדם אחר זה תוצאה אחרת. לכן מאוד מאוד משתדלים שהש"ץ יהיה אדם הגון וכו'.

 

זה לא גרוע. יש פוסקים שמתירים. זה לא ע"ז לשיטתם. זה לא אסור בתכלית האיסור.

לא באתי להכריע בזה, רק להציג לך שיש דעות כאלה.

האם מותר לבקש מצדיק שנפטר שיושיע אותי? | שאל את הרב - הידברות

 

 

 

הערה לא קשורה לדיון בכלל. חח

המילה האחרונה שלך בשרשור זה א-לוקים. או שתכתוב בלי קו, או עם קו בה' (או שתכתוב עם ה ןבלי קו כי גם זה מותר )

.....תות"ח!

יש הבדל בין מלאכים לבני אדם, מלאכים לא יכולים לחטוא והם שליחי הקב"ה, ואילו על בני אדם כתוב: "הן בקדושיו לא יאמין...". (טוב, המשך הפסוק מראה כביכול אחרת, אבל הכוונה היא שבני אדם הם בשר ודם, ואתה לא יכול להשוות בינם לבין מלאכים, זה שאפשר להתפלל למלאכים, זה לא אומר שאפשר להתפלל לבני אדם.)

וגם אז, אנחנו לא מתפללים למלאכים עצמם, אלא אומרים שישימו את התפילה שלנו אצל הקב"ה....רק מזכיר שעובדי הע"ז הראשונים אמרו שהקב"ה הוא יותר מדי גדול ולכן עבדו את השליחים שלו, את הברואים שלו, אך הדור שלאחר מכן כבר שכח שהם רק שליחים והפכו את השליחים עצמם לא-לוקים....ככה שזה מאוד מסוכן ולא פשוט בכלל....

 

חוץ מזה, לפי זה יוצא שאתה לא מסתדר עם אחד מהטעמים העיקריים שמסבירים את מהות התפילה. יש חקירה איך אפשר לשנות ע"י תפילה את רצון ה', והרי ה' הוא אינסופי ובלתי משתנה, ואם כן, מה יעזור שאנחנו בני האדם נתפלל. (ועוד, מה שקורה זה הכי טוב לנו וכו'....). אחד מהטעמים העיקריים שמסבירים איך התפילה עובדת זה שאנחנו בני האדם משתנים, לא התפילה משנה. אנחנו ע"י התפילה הופכים להיות בני אדם אחרים, ואז על אותו אדם הייתה שייכת גזירה, לאותו אדם לא היה שייך להביא שפע, לאדם החדש שהתרומם למדרגה חדשה ע"י התפילה כן שייך להביא לו שפע, לא שייכת עליו הגזירה וכו'.....אם זה כך, אז בוודאי שלא יעזור לבוא לצדיק ולהתפלל אליו, שהרי האדם עצמו לא משתנה, וזה לא כספומט. אלא שהאדם עצמו משתנה ע"י הפגישה עם הצדיק, כמו שמופיע הרבה פעמים ברבי נחמן מברסלב, שהצדיק מעלה את הנקודות הטובות אצל האדם, וכך הופך להיות אדם שונה. אבל אם האדם לא משתנה בפגישה שלו עם הצדיק, זה לא יעשה כלום. זאת אומרת, הצדיק לא אליו מתפללים, לקב"ה מתפללים, והצדיק רק עוזר בכך שמעלה את הנקודות הטובות של האדם.

אמנם, יש ביאור אחר במהות התפילה, לא אאריך בו עכשיו (אולי מאוחר יותר אם אתה רוצה....), שהוא מסתדר למה שאתה אומר. אבל קשה להכריע ולהגיד שהטעם השני הוא מהות התפילה, ולא להסתדר עם הטעם הראשון. (וגם לפי הטעם השני, לא בטוח שזה עדיין מסתדר, ואסביר מאוחר יותר אם תרצה....). אז בקיצור, לא פשוט בכלל מה שאתה אומר....

גם הש"ץ, אמנם הוא צריך להיות הגון, אבל בסוף הוא בעצמו לא משנה, הוא שליח הציבור, כוחו נובע מהציבור, כל מה שצריך זה איזה תנאי חיצוני בעלמא שלא יהיה לא הגון. (ואגב, אם יש ש"ץ שאינו באמת כ"כ מכוון, אבל כלפי חוץ הוא בוכה ומעורר ליבותם של אנשים לאביהם שבשמים, בוודאי שזה טוב ומשפיע. אולי עדיף אחד הגון, אבל לתלות הכל בליבו של הש"ץ זה לא נכון.....).

ושים לב שהוא אומר בתשובה שם בעצמו שאסור להתפלל לצדיק עצמו, כל מה שמותר לדעות מסויימות זה רק שהצדיק יעמוד בתפילה לפני ה'. וזה חשוב מאוד ההבדל הזה, הבדל של שמים וארץ. אני לא מתפלל לצדיק, מטרתי העיקרית היא שה' יושיע אותי ובעצם תפילתי מוכוונת לקב"ה, אלא שעוברת דרך הצדיק, הצדיק מתווך ביני לבין הקב"ה, אבל הוא בעצמו רק שליח, מתווך, בטל כלפי הקב"ה. זה חשוב מאוד.

אני יודע, כך אני רגיל, ואין בעיה להחמיר בכך. (אני לא זוכר לגבי המילה הזאת, אבל הבנתי שהרב קנייבסקי היה מאוד מחמיר בדברים האלו....).

כן אבל מה שאתה כותב לא קשורעברי אנכי

אז מה אם אדם יכול לחטוא? אתה מתפלל למישהו שיליץ עליך טוב לפני הקב"ה.. מה זה משנה מה הוא? זה לא קשור בכלל. ואם אתה לא רוצה להסכים אל תסכים, אבל רק באתי להגיד לך שהדעה הזאת בפוסקים קיימת.

בפיוט מכניסי רחמים מתפללים למלאכים שיתפללו עלינו לפני הקב"ה

בקברי צדיקים מתפללים לצדיק שיתפלל עלינו לפני הקב"ה.

הדבר הזה קיים בפוסקים. וזהו.


לא אני לא חולק על הדבר הזה בתפילה כי האדם צריך להשתדל בעד עצמו, גם אם הצדיק משתדל בנוסף בעדו..

לא הבנתי בכלל מה כתבת על הש"צ. מה הקשר? הבאתי עיקרון שאדם שהוא נציג שלך אצל המלך אתה משתדל שהוא יהיה הגון. זהו...

 

נכון, שהצדיק יתפלל עלינו לפני הקב"ה. וזה בדיוק מה שאמרתי והתכוונתי בכל התגובות שלי פה בשרשור הזה. מוזמן לחפש אותי. גם אדם שקורא כל ספר תהילים אצל הצדיק מיבנאל זאת בדיוק הכוונה שלו.

 

זהו. זה הכל.

....תות"ח!

מילים שאמרנו הבוקר בהלל: "טוב לחסות בה' מבטוח באדם : טוב לחסות בה' מבטוח בנדיבים". הסיפא מדברת על נדיבים, שכתוב עליהם בפסוק אחר שאומרים אותו כל בוקר בשחרית: "אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה תצא רוחו ישוב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשתנותיו". מזה שבסיפא מדובר על נדיבים, מוכח שברישא מדובר על כל אדם, ואפילו אם הוא צדיק גדול.

 

וכן יש גמרא מפורשת שאומר את מה שאמרתי: "א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן מ"ד (ישעיה סג, טז) כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך לעתיד לבא יאמר לו הקב"ה לאברהם בניך חטאו לי אמר לפניו רבש"ע ימחו על קדושת שמך אמר אימר ליה ליעקב דהוה ליה צער גידול בנים אפשר דבעי רחמי עלייהו אמר ליה בניך חטאו אמר לפניו רבש"ע ימחו על קדושת שמך אמר לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה אמר לו ליצחק בניך חטאו לי אמר לפניו רבש"ע בני ולא בניך בשעה שהקדימו לפניך נעשה לנשמע קראת להם (שמות ד, כב) בני בכורי עכשיו בני ולא בניך ועוד כמה חטאו כמה שנותיו של אדם שבעים שנה דל עשרין דלא ענשת עלייהו פשו להו חמשין דל כ"ה דלילותא פשו להו כ"ה דל תרתי סרי ופלגא דצלויי ומיכל ודבית הכסא פשו להו תרתי סרי ופלגא אם אתה סובל את כולם מוטב ואם לאו פלגא עלי ופלגא עליך ואת"ל כולם עלי הא קריבית נפשי קמך פתחו ואמרו (כי) אתה אבינו אמר להם יצחק עד שאתם מקלסין לי קלסו להקב"ה ומחוי להו יצחק הקב"ה בעינייהו מיד נשאו עיניהם למרום ואומרים (ישעיה סג, טז) אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך" (שבת פ"ט, ב').

הדברים פשוטים....

 

(אם תסביר לי את אלו, אז אבין אולי את מה שאתה רוצה לטעון שזה קיים בפוסקים, כרגע אני רואה גמרא ופסוקים נגד במפורש....).

ואמרתי לך גם כמה זה מסוכן ולא פשוט....אז אפילו אם יש פוסקים כאלו, לא כדאי להקל ראש בעניין, הדברים האלו מאוד מסוכנים, וקרובים מאוד להפוך לע"ז....(עיין חסידות חב"ד, לא כולם, אבל המשיחיסטים....זה על גבול ההערצה, למרות שכתוב: "ואת ה' תעריצי", רק את ה' לבד ראוי להעריץ ולא אף אחד אחר....וכן הרב זצ"ל אומר באורות שאם מעריצים רב גדול, אז החסרון שיש ברב מעצם זה שהוא אדם, אצל הרב הוא בטל ברוב ולא מופיע בכלל, אבל אצל אדם אחר החסרון יופיע הרבה יותר, לכן אסור להעריץ רבנים, אלא רק את ה' לבדו...כמובן, להעריך ולדעת שהם גדולים, ולהקשיב למה שהם אומרים כי כנראה הם מבינים יותר מאיתנו, אבל הגישה שאתה מציג פה היא גישה שמאוד קרובה לדברים האלו, ואני ממש לא מתחבר לדברים האלו וחושב שהם מסוכנים, וגם לא חושב שהם תורמים משהו....).

 

אה, מחילה לגבי הש"ץ, לא משנה....

 

ושוב, אם אדם מתפלל לצדיק אז זה יכול להפוך למשהו כעין "כספומט", שהוא חושב שהצדיק יסדר לו הכל, ולא יבין שהוא עומד מול הקב"ה, הגזירה היא עליו, השפע שלא מגיע זה עליו וכו'....ולכן זה מאוד מסוכן, אפילו אם זה קיים....

 

(שמת לב שקצת שיניתי את עמדתי, כי ראיתי שאתה מביא שיש פוסקים כאלו, אבל אני חושב שלנו האנשים הרגילים זה לא מתאים ומסוכן מאוד....).

כל מה שאתה כותב נכון, אבל זה לא קשורעברי אנכי

אף אחד לא בוטח באדם. אתה בוטח בשליח ציבור או בקב"ה? בקב"ה.

יופי.

אז אתן לוקח אדם שקרוב למלך שיליץ עליך טוב - במי אתה בוטח? בקב"ה. לא בשליח. אתה פשוט עושה השתדלות. וזהו. וזה בכלל לא קשור לזה שמקלסין לקב"ה, לבין זה שהצדיק יליץ עלינו טוב בשמים. אני לא חולק עליך, כל מה שכתבת נכון. זה פשוט לא קשור. מקלסים לקבה בלבד, אבל יש שליחים. בדיוק כמו מכניסי רחמים. זה מה שאמרתי בהתחלה. מכניסי רחמים אלו המלאכים שיליצו טוב בעדנו לפני הקבה. זהו. זה הכל.

 

יש פוסקים שמתירים את זה. מסוכן ולא פשוט אלו לא סברות שימנעו ממני להשתמש בסגולות, או להתפלל על קבר שיליץ עלינו טוב בשמים. זה לא כמו כספורמט. זה הכרת הטוב. הוא הבטיח שישתדל, אתה בעצמך עושה השתדלות בשבילו.

וכן, שמתי לב ששינת דעתך מעט. פשוט החילוק הזה של לנו הקטנים זה לא מתאים - לא נראלי נכון. הם התירו את זה גם לנו. אני לא באמת רואה בזה כזה בעיה... לחשוש שזה יהפוך למשיחיות כמו חב"ד? תשמע. לא נראלי.

....תות"ח!

לא ענית לי לגבי מה שאמרתי על עובדי ע"ז, שהראשונים התפללו לשליחים והדור שלאחר מכן שכחו שהם רק השליחים והפכו אותם לאלוהים. אז אולי אתה באופן אישי כן מבין את העניין, אבל אחרים שלא מבינים אותו (וזה מורכב קצת, אתה מסכים איתי....), זה יהיה מאוד מסוכן להגיד להם את זה ולהפיץ את זה ברבים. בתור הנהגה אישית- אין בעיה. (אם כי איך אתה פוסק כמו אלו ולא כמו הפוסקים האחרים? האם הם הרבנים שלך ואתה פוסק לפיהם?). אבל בתור הוראה כללית אסור להגיד את זה, זה משהו מאוד מסוכן. (אני ואתה מבינים את זה ((אם כי אני עדיין לא מתחבר לעניין....)), אבל אחרים רגילים יכולים להתבלבל....). וגם לילדים קטנים (וכן לילדים שיהיו לך בעז"ה....), להסביר להם את זה לפי דעתי זה לא נכון בכלל....זה הכל.

אתה מדבר על הרמבם בתחילת ע"ז?עברי אנכי

הבנתי עכשיו מה אתה שואל

בעבר, הם התפללו לשמש שתזרח - בתור שליחה של הקב"ה. לירח שיזרח - בתור שליח של הקב"ה.

אנחנו? אנחנו מתפללים לקב"ה. הם השליחים שלנו יליצו טוב בעדנו. או שהם "יכניסו את התפילה שלנו לפני הקב"ה" או לא משנה. זה לא להתפלל אליהם.

ודאי שאסור להתפלל לרשב"י שיושיע אותך.

 

לגבי כמו אני פוסק? לא ברורה לי הסוגיא הזאת לגמרי. לאיודע. לא אגיד מה שאני לא ממש יודע..

....תות"ח!
עבר עריכה על ידי תות"ח! בתאריך כ' בניסן תשפ"ב 18:30
עבר עריכה על ידי תות"ח! בתאריך כ' בניסן תשפ"ב 18:24

אכן.

יופי, אז גם אתה מודה שלא מתפללים לצדיקים עצמם. אין בעיה, אם זה לא ככה, אני יכול לקבל את מה שאתה אומר....(בוודאי שגם אני הולך לעיתים לקברי רבנים....).

וגם אז, אני לא מתחבר לעניין הזה, בקברי צדיקים אני הולך כדי להתקרב לצדיקים, להשתנות בעצמי, ואם העניין שאתה אומר שהוא גם מליץ טוב בעדי עובד, אדרבה. אבל אני לא נכנס לעניין אם זה עובד או לא, אני פשוט מתפלל לה' בקבר, ואם בגלל זה גם הצדיק עוזר לי, מה טוב. (הרי גם אם תכוון שהצדיק יליץ טוב וגם אם לא, הוא יליץ טוב, שהרי ביקרת בקבר שלו....).

 

נ.ב. אולי לא התכוונת לזה, אבל בהודעה הראשונה בשרשור כתבת שיש מתירים להתפלל למת עצמו. אז זה אסור, כמו שהבהרנו פה....ורק רציתי עוד להוסיף עוד משהו, באותה גישה שאמרת על ההשתדלות, ש"אין מה להפסיד", ואולי זה עובד, אז אני אומר, נכון, אפשר לעשות את הסגולה בתור משהו של "אין מה להפסיד", אך מצד שני, לא להיות בטוח כלל בדבר הזה ולא לשים מבטחך בדבר הזה, אלא לבטוח בה' שהוא יעשה את מה שטוב, ואולי זה גם יעזור. אבל האם זה רלוונטי לי האם זה עובד או לא? לא, זה לא רלוונטי, ולכן גם אם אני אעשה את הדברים האלו בתור תוספת השתדלות, זה לא אמור בכהוא זה לשנות לי ולהוריד מההשתדלות שלי, או לשנות את התפילה שלי....

 

אגב, רציתי להגיד לך, היה דיון ממש מעניין ומחכים, ממש אשריך....!

חג שמח!

..עברי אנכי

השאלה היא האם אתה יכול להתפלל שהצדיק יליץ בעדך טוב, האם זה מותר או אסור.

האם זה משפיע על זה? חח אל תשאל אותי...

 

אמ. יכול להיות שלא דייקתי בלשוני בהודעה הראשונה שכתבתי, אבל הכוונה שלי היא כמו שהסברתי פה שוב ושוב בדיון. שכוייח.

 

יישר כח, שבוע טוב

....תות"ח!

זה מה שאמרתי...

ממה נפשך, אם זה אסור ולא טוב, אז אל תכוון את זה, וגם אם זה קורה, אתה לא צריך לכוון בתפילה כדי שזה יקרה, ממילא הצדיק יעשה את שלו אחרי שבאת ופקדת את הקבר שלו, כך שאני לא רואה סיטואציה שבה צריך לכוון, כי זה ממילא רק יכול להזיק ולא להועיל....(למה שזה ישפיע? מה פתאום שאם תכוון שהצדיק יליץ טוב בעדך ואם לא תכוון הוא לא יליץ טוב בעדך? הוא מליץ טוב בעדך רק משום שפקדת את הקבר שלו...).

 

בקיצור, מה שרציתי להגיד שתכל'ס זה לא משהו מהותי ושאמור לעניין אותנו ושניכנס אליו, אנחנו מכוונים להתפלל לה', ואם גם יש את העניין הזה, אחלה, אבל זה לא משהו שאמור להטריד אותנו או לעניין אותנו, כי זה עניינים שגבוהים מאיתנו ולא דברים שאנחנו אמורים להיכנס אליהם....

 

👍

שכוייח לך....! שבוע טוב.

אומר לך מה אני מרגיש לגבי סגולותבן חורין

אני מאמין שיתכן שחלקן עובדות טוב יותר, וחלקן פחות. אבל לא זה מה שמפריע לי.

 

מה שמפריע לי זה שאני מרגיש שסגולות זה לפעמים כמו איזה מין "מבצע" כזה כמו שעושים בבית ספר, ולפעמים זה כמו איזה דרך עוקפת לעבודת ה'. החסרון בשניהם- במקום ללכת עם האמת ולעשות אותה לשם שמים, באמונה פשוטה- וה' הטוב בעיניו יעשה, אנחנו מנסים למצוא כל מיני דברים שיכריחו את ה' לעזור לנו/להפעיל על ה' לחצים. במקום להיות צדיקים, להתפלל, ולהשתדל בדרך הטבע שה' גזר שבה אנחנו צריכים לעבוד כדי להצליח- אנחנו הולכים ומחפשים דרכים עוקפות או כל מיני מעשים משונים שעליהם נוכל לקבל איזה "פרס" שבעצם לא קשור למקום האמיתי והמדוייק שלנו.

 

מקווה שהסברתי את עצמי כמו שצריך.

אם אתה חושב שאני טועה באיך שאני רואה את זה- אשמח לשמוע.

 

אני לא מבין בעולמות רוחניים, ואולי אני טועה ויש השתדלות רוחנית שהיא כן רצויה. ואולי גם יש דברים כמו תפילה אצל צדיקים שיש בזה ערך של עבודת ה' מצד עצם הדבר- שזה עצמו עבודת ה'.

 

אבל בכללי סגולות מרתיעות אותי, וגם ללכת לצדיק שיושיע אותי- זה גם מרגיש לי מרתיע מאותה סיבה. אם אתה תלמיד שלו ומקבל ממנו ובא אליו לבקש את ברכתו- הגיוני (ואני יכול לקבל את זה גם לאחר מיתתו, וכמו שבא כלב לקברי אבות ורבים כאלה), אם השתכנעת שהוא צדיק שראוי ללכת אליו ולקבל ממנו השראה או להתבטל בפניו- אני יכול להבין. אבל אם סתם אתה מחפש ישועות- אז מי עובד אצל מי? ובכלל- מה אתה חושב- שהצדיק יותר מרחם עליך ואוהב אותך ממה שהקב"ה מרחם עליך ואוהב אותך?

(אני לא שולל את הענין של לבקש מצדיק ברכה או שיתפלל עליך, אבל אני מרגיש שזה נושא שצריך בירור ואיזון)

אגיב אח"כ בלנ"דעברי אנכי

אם אני שוכח תזכיר לי בבקשה

..kaparalay
יש לי כלמיני מחשבות בנושא, אבל לא נראה לי שהן באמת רלוונטיות..
רק אגיד שלענ''ד ההשוואה בין סגולות לבין מצוות היא בעייתית, ושהסקת המסקנות שלך בנוגע לשכלתנות היא לא מדויקת בכלל.


ובכ''מ, זה הזכיר לי משהו שקראתי לפני שנה/שנתיים.
וגם קשור לנושא, וגם לשביעי של פסח.. (:



גם בכתבה הזאת בעיתון יש השוואה בין להדליק נרותעברי אנכי

לרבנים לבין להתפלל בכוונה. רק אומר.

רק שבכתבה הזאת זה בצד השני של המשוואה. שהוא מעז לכתוב אחכ "אבל וואלה לא יצא כלום"

הקב"ה לא מלצר שלנו. וגם אני וגם אף אחד לא מצפה לזה ככה.

 

ברור שההשוואה בין זה לזה היא לא באותו סדר גדול. וברור שלנענע ארבעת המינים זאת מצווה.

זה עדיין לא סותר שום דבר מהטענה שלי.

למה קשה לכם לקבל סגולות? כי זה משהו רוחני? זה חדש לכם דברים רוחנים ביהדות? כן, יש עניין לחפש לך איזה שגריר טוב שידבר עליך טוב.

אדם יש לו דין אצל המלך, הוא מבקש מאדם קרוב אצל המלך שיסנגר עליו. גם אותו אדם פשוט יכול להגיע ולומר בדיוק את אותן מילים, אבל כשזה אדם אחר זה תוצאה אחרת. לכן מאוד מאוד משתדלים שהש"ץ יהיה אדם הגון וכו'.

זה דבר מצוי!!

כן, מדליקים נר לע"נ רב, ואותו רב שעשית לו נחת רוח יחזיר לך מידה כנגד מידה וישתדל להתפלל עליך (בנוסף לתפילות שלך בעצמך. כמובן.) לקב"ה. המתים מתפללים על החיים פה. למה זה כזה זר לכם? מה קשה לקבל בזה? שזה רוחני? אז מה..? דברים רוחניים לא חדשים לנו, הם כתובים בתורה, במדרש, בזוהר, בגמרא ועוד ועוד.

 

אם הסקת המסקנות שלי טועה, אשמח שתסבירי איפה אני טועה

מתלבטת מה להגיד.kaparalay
יש סיבה שלא פירטתי יותר ממה שכתבתי קודם..
חבל להפוך את זה למלחמת 'למה אתם ככה'.


לגבי מה שצירפתי מהעיתון-
רק אמרתי שנזכרתי שקראתי את זה, ושזה קשור אפילו לזמן שאנחנו נמצאים בו.
שלחתי את זה בקטע מחוייך..

אתה מוזמן לנסות לגייס את הדברים שהוא כתב לטובתך, אבל לענ''ד התשובה שלך רק מחזקת את מה שכתבתי קודם לגבי הערבוב בין מצוות לבין סגולות, וזה שעוד אנשים עושים את זה לא הופך את זה לתקין יותר.. (;
..עברי אנכי

אמ..

צודקת, מתנצל על הנימה שלי.

 

עדיין אשמח בכל זאת לשמוע את דעתך.

..kaparalay
סליחה, לא הייתי פנויה להגיב כמו שצריך לפני..

קודם כל, אין על מה להתנצל. זה בוודאי לא אישי. פשוט חבל להתווכח סתם.

ולגוף העניין-
אני מאמינה ודתיה, וכפועל יוצא מזה ברור לי שאין לי אפשרות להבין הכל, וברור לי שיש דברים נפלאים ממני (שמאחוריהם עומד רבש''ע).
אם להמשיך את הרצף- כפועל יוצא, יצא לי גם לקיים סגולות כאלו ואחרות..

אחרי שכל זה נאמר, נראה לי שחשוב לחדד כמה דברים:
א. אחד מהדברים שמורכבים בענייני בנושא הזה הוא הערבוב בין מצוות/הלכה לבין סגולות, לבין אמונות תפלות.
צריך להתפלל בכוונה, ליטול ארבעת המינים ולהיטהר בעפר של פרה אדומה- כי ככה ה' ציווה.
סגולה היא הדרכה שנאמר לנו ע''י חז''ל/ת''ח, שלא ברור לנו מה עניינה, ובכ''ז אנחנו עושים.
ואמונה תפלה, כשמה כן היא- הפיכת התפל לקודש. אמונה בדבר הלא נכון.
לתוך הקטגוריה של אמונות תפלות נראה לי שאפשר גם להוסיף כל מיני 'טקסים' או מעשים שאנשים הפכו עם השנים ל'מקודשים'. לפעמים בתום לב, ולפעמים בהתבסס על תפיסה גויית לגמרי..

הערבוב הזה מורכב מכמה בחינות:
•הפיכת המצווה לסגולה עשויה לגרום לכך שהמצוות יהפכו למעין המלצה שכדאי לנו לקיים, וגם זה רק ע''מ לצאת מרווחים.
•הפיכת הסגולה למצווה עשויה לגרום ל'עומס' בעבודת ה' ולתחושת מחוייבות גדולה (ולעתים מכבידה) גם כלפי דברים שהם לא הכרחיים.
•סגולה יכולה בטעות להפוך לאמונה תפלה בכך שהיא לא נתפסת יותר כאמצעי לעבודת ה', או כקבלה שקיבלנו מת''ח, אלא היא הדבר בפני עצמו, ובה נתלים. קצת כמו 'אלה א-לוקיך ישראל'- הסגולה הושיעה אותי.
•אמונה תפלה יכולה בטעות לקבל יחס של סגולה- קודש/עילאיות/דבר שמביא לקרבת א-לוקים. נראה לי שהיום זה קורה בעיקר בגלל הרשתות החברתיות, שמאפשרות להפיץ כל דבר כסגולה מבלי להביא מקור אמיתי לדבר.

אני חושבת שהערבוב הזה, הוא זה שגורם (בין היתר) ליחס אמביוולנטי לסגולות..

ב. מנצלת את הסעיף הקודם כדי להגיד משהו לגבי ההתייחסות שלך לספר של הרב אבינר.
שמעתי עליו, אבל מודה שלא קראתי. ועם כל זה, נראה לי שראוי לדייק: הספר עוסק באמונות תפלות (ובמיתוסים, כמו המפלצת מלוך נס), והרבה פחות בסגולות. כאמור, יש הבחנה בין שני הדברים והרב גם מדגיש את זה שם.
ממה שידוע לי, כשהרב כתב את הספר הוא בדק כל נושא ונושא, וחיפש מקור לדבר.
כלומר לא הייתה כאן נקודת מוצא מזלזלת, אלא כזו שבוחנת ורוצה להגיע לאמת.

ג. הרב אבינר מגדיר שם שסגולות הן הדרכות שקיבלנו מחז''ל ומת''ח שאין להן הסבר הגיוני/הלכתי, ובכ''ז אנחנו מאמינים.
הוא מסתמך (בין היתר) על הרמב''ם שאומר שיש 3 תנאים ע''מ לאמת דברים- שכל, ניסיון ונבואה (או רוח הקודש).
אז כן. יכול להיות מצב שהשכל לא יוכל להוכיח דבר כלשהו, וגם לא הניסיון, אבל אם זה הגיע ממקור של נבואה או רוה''ק- נאמין לדבר.
בוודאי שיש סגולות. אבל צריך שבאמת זה יהיה המקור. וראוי להשקיע בבדיקה הזאת.
וכמובן, שגם חשוב להיזהר שהסגולה לא תהפוך לעבודה עצמה (ופה גם נכנס כל עניין ה'נושעתי אז זה נכון').

ד. לא ארחיב הרבה על עניין ה'כספומט' כי אמרת דברים יפים בעצמך, אבל שווה לקחת בחשבון שהרבה פעמים זה פשוט לא ככה.. ולא רק ב'מקרי קיצון' של אנשים שבטוחים שמשם תגיע הישועה, ושזה מובטח וכו'.
יש בסגולה משהו מתעתע, כי זה איזשהו תפר כזה בין השתדלות לבטחון- אתה עושה משהו ארצי שאמור להשפיע למעלה (סליחה על הניסוח הלא מוצלח)..
ויכול להיות שדווקא שם ודווקא בגלל זה התחושה שזה 'צ'ק בלי כיסוי' היא יותר קשה..

ה. אני חושבת שהעקרון דומה כשמדברים על תפילה בקברי צדיקים. לענ''ד ראוי להקדיש קצת זמן ללימוד על הצדיק ואישיותו ועל התורה שלו.
אבל מעבר לזה- לזכור שאנחנו לא מתפללים אל הצדיק, אלא לרבש''ע. ויש הבחנה גדולה בין לבקש שבזכות הצדיק נזכה לישועות, או שהצדיק יבקש עלינו רחמים וכו'.. לבין להתפלל לצדיק שיושיע.

ו. נראה לי שכדאי גם להתייחס לסגולה מכיוון נוסף- דבר שמסוגל.
כלומר, הוצאה מן הכוח אל הפועל (כמו שמורה אומרת לתלמיד שהוא מסוגל לעשות משהו)..

יכול להיות שיש בסגולה איזושהי הזדמנות עבורנו להוציא את הפוטנציאל שנמצא בנו, לעבור תהליך כלשהו, לחזק את הרצון, לחזק את האמונה, לחזק את ההשתדלות וכו'..
הדברים האלו משנים אותנו, וממילא כשאנחנו נעשים אנשים אחרים הדין שהיה עלינו לפני כן כבר לא 'תקף'.
זה תלוי בהחלטה שלנו לא להתייחס לסגולה כאל 'תרופת פלא', או משהו חיצוני, אלא לעבור איתה תהליך פנימי משמעותי..

אין לי כח לחפור יותר.
מקווה שיצא בהיר..
(נראלי שחפרתי יותר ממך. אופסייי )עברי אנכי

א. אמונה תפלה כשמה כן היא - לקחת משהו תפל-ללא טעם ותוכן, ולעשות ממנו אמונה למרות שהיא ריקה. נכון מאוד. מצטרף.

אבל.. מה הקשר לנידון דידן? למה להכניס את המילים 'אמונה תפלה' לכאן? זה בכלל לא קשור. יש גם 'אמונת חכמים'. הצדיק הבטיח שישתדל.

 

כתבת כאן כל מיני חששות ש.. לא על זה דובר.

כבר הקדמתי שאין שום קשר בין סגולות לאמונות תפלות. אין. יש אנשים שלוקחים אמונות תפלות מתנהגים אליהם כמו אל סגולה. אבל... דבר שצדיק הבטיח שיתפלל? מה הקשר בכלל בין זה לאמונות תפלות? זה דבר שהוא פשוט טעות מיסודו ומעיקרו.

[לענ"ד? זה פשוט נובע משכלתנות יתר, ומחוסר אמונת חכמים. אבל מפחיד אותי באמת לחתום שזאת הסיבה האמיתית. אבל.. פוק חזי. תראה מי מזלזל בזה ומי לא. לאיודע. אני מקווה שלא זו הסיבה. ואני כנראה באמת לא יודע.]

 

ברשותך, ניקח דוגמא קלאסית. לא חייב את הדוגמא שלקחנו עד עכשיו עם התהילים בקבר. ניקח משהו אחר...

קריאת פיטום הקטורת זו סגולה טובה נגד מגפות. לסגולה הזאת יש מקורות נרחבים. המון. אבל נזרום.

-האם זה גורם לעומס בעבודת ה'? תשמעי.. כל מי שמכיר את זה יודע שזה לא חובה. שזה בונוס. אין לנו בעיה עם בונוס בעבודת ה', כשכולם יודעים שזה בונוס.

-האם הפכתי בכך את שאר המצוות רק לסגולה? לא. פשוט לא..

-היא יכולה להתנתק בעבודת ה' וכו'. אני חושב שדווקא המציאות מוכיחה, ורואים את זה בעיניים, שכל "אנשי הסגולות" למינהם, אפילו מסורתיים, אלו האנשים עם האמונת חכמים הכי חזקה שיש. עם אמונה בקב"ה חזקה אפילו יותר מאנשים חובשי כיפה.

כמובן שאינני בעד להפוך לאנשים כאלה שיש להם רק סגולות בחייהם, אבל זה כי הם מסורתיים. הקשר שלהם עם הדת זה בלב, ובמעט דברים מעשיים שמזכירים להם דת באופן בוהק. הסגולות זה בוודאי נתפס כחלק מהדת. בלי שום ספק. ממש לא בבחינת "אלה אלוקך ישראל". המציאות מוכיחה.

[אז.. לנו? כציבור דתי? למה לנו לפחד וליצור יחס שלילי כלפי דבר כ"כ מבורך?]

 

ב+ג. הרב אבינר הוא לא דמות שאני מזלזל בה. ממש לא. אבל כבר כמה פעמים ראיתי אצלו מגמה חוזרת של לבטל את אמונה הבסיסית הזאת. את הפשטות.

אתן דוגמא. לג בעומר במירון. עכשיו הרבה התנגדו. בלי קשר לאסון שהיה. מצד ביטול תורה, פריצות ועוד ועוד ועוד. החששות קיימים. וגם.. מי אמר שבכלל רשבי נפטר בלג בעומר זה לא פשוט. אני מצרף כאן קישור. כמה נקודות שהרב אבינר פירסם. כאילו.. מרגיש לי שהוא אוהב לבוא בתור השכלתן הראשון שלמד ולבטל מנהג שכולם מכירים. עכשיו.. הוא לא היחיד שאומר שרשבי לא נפטר בלג לעומר. ממש לא. אבל הצורה. הנימה. כאילו...  זה נשמע ככה "די תתקדמו. אם הייתם לומדים הייתם יודעים שמה שאבא שלכם, ואבא של אבא שלכם וכו' וכו' וכו', הייתם יודעים שהכל חרטה". זאת הנימה. ככה זה מרגיש לי. [וכן, אני יודע שזה לא ככ קשור הל"ג בעומר הזה, וסתם הכנסתי את זה. אבל יש פה משהו עקרוני ועקבי, וזאת הדוגמא היחידה שאני זוכר כרגע. מתנצל שעירבבתי משהו לא קשור.]

לכן, בנושאים אלו בלבד קשה לי מאוד לשמוע בכלל דעות שלו, ולא רק של הרב אבינר לצערי, הוא לא התלמיד חכם היחיד שנופל בזה. זאת גישה שאני בז לה וזה לא המקום להרחיב, אבל גם לספרדים היו רבנים, וכל המסורתיים עושים את כל הדברים האלה כי הם שמעו מרבנים. הסבתות, שכל כך אוהבים לצחוק עליהן.. כל מה שהן יודעות זה רבנים. פשוט בדורות הקודמים. כאלה עם אמונה תמימה שממש כיף לכל השכלתנים או הנאורים ללעוג לה. בעיה שלהם. ברור שגם סבתות טועות, ויש דברים כאלה בשפע. אבל להגיד שהדרך שמחנכים עליה דורות שלמים אחורה היא טעות שנובעת מבערות ואמונות תפלות.. סליחה. מי שאומר את זה טועה. ולכן.. הספר הזה של הרב אבינר? אם הוא מדבר על המפלצת מלוך-נס. בסדר. אבל אם לא, והוא מדבר על דברים שכאלה - אז מחילה מתורתו של הרב אבינר, ויש תורה. זאת לא הגישה המקובלת בעם ישראל מדורי דורות.

ואם כבר,

בדיוק השבת מישהו אמר לי מעשה שהיה באחיין שלו, סגולה מר' מרדכי שרעבי, אם יש תינוק עם צהבת וזה יכול להפריע למול את הילד בזמן. הרב שרעבי אמר (וזה גם כתוב בספר) לקח דג קרפיון חי ולשים באיזה דלי מתחת לעגלה של התינוק. ולמחרת בבוקר הדג מת ומלו את הילד בזמן.

רוח הקודש היה לרב שרעבי - לא לדאוג. מקור הסגולה הזאת בוודאי ברוח הקודש.

האם על זה הוא בונה את האמונה שלו בקב"ה? לא. ממש לא.

האם שכלתנים יזלזלו בסגולה כזאת? כן. כמו שהם יזלזלו בסיפורים על בבא סאלי (ש..פשוט אפשר לשאול היום אנשים שהיו אצלו.. כן? הדור הזה לא נפטר.. לכו תשאלו. תראו שהכל אמת).

 

ד. נכון, אבל גם תפילה היא צ'ק בלי כיסוי. וברוך השם לא הגענו ליום שמזלזלים בגלל זה בתפילה. כי תפילה זה חובה. אבל זה לא סיבה לזלזל במשהו ולחשוב שהוא אולי לא אמיתי...

 

ה. ודאי, ככה אנחנו משתדלים לעשות כשאנחנו הולכים כמה חברים לקברי צדיקים.

לגבי התפילה אל הצדיק, זאת מחלוקת הפוסקים. כבר חפרתי על זה למעלה בדיון עם @תותח, מוזמנת לעיין אם באלך. הבן איש חי כתב תפילה שאומרים בקברי צדיקים. מוזמנת לקרוא אותה כאן ולראות שכן, בתחילת התפילה ממש פונים אל הצדיק, ומבקשים ש"זכותך תעמוד לנו".

 

ו. יפה

חחkaparalay
א. נכון, הזכרתי את המושג אמונה תפלה וציינתי כל מיני חששות שלא דנים עליהן באופן ישיר. זה היה במכוון ובמודע ע''מ להגיד שאני חושבת שהערבוב בין כל הדברים האלו הוא זה שיוצר אצל אנשים מסוימים איזושהי תחושה מורכבת לגבי סגולות..
ואוסיף שהיום יש דברים שלצערנו הפכו למסחרה של כסף, וזה מעורר עוד חשדנות (גם אם הסגולה אמיתית, היא מוקפת לצערנו בריח רע..)
לא אמרתי שזאת סיבה להתרחק מסגולות, אלא ללמוד את הנושא ולדעת לסנן את השטויות מתוך הטוב והרצוי..
ולכן גם אמרתי בהתחלה שאני כן עושה סגולות כאלו ואחרות- בהתאם למסוגלות שלי, לחיבור שלי, וליכולת שלי לא להיתלות בדבר..

לגבי הדוגמה שהבאת.
לא אמרתי שסגולות זה רע בגלל x,y,z..
אמרתי שישנם כמה מושגים (שהמושג 'סגולה' ביניהם) שמתערבבים, ושיש מורכבות בערבוב הזה, וגם הסברתי מה הבעייתיות בכל ערבוב.
לקחת דוגמה כלשהי והלבשת אותה על הכל,כשהיא לא נוגעת בכלל לחלק מהדברים..
למשל, בניגוד למה שמשתמע מדברים, אני לא אמרתי שסגולה היא בבחינת 'אלה א-לוקיך ישראל'. אמרתי שאחת מהתוצאות של ערבוב המושגים עלולה להיות שאנשים לא מתייחסים לסגולה כאל סגולה אלא כאל 'הדבר עצמו'.
בצורה הזאת, קצת קשה לי להגיב בצורה עניינית..

ורק אגיד בגדול שעל כל דוגמה שתביא שמחזקת את הטענה שלך אני יכולה להביא דוגמה שסותרת.. (לא אומרת את זה בקטע לוחמני. פשוט כל אחד מאיתנו מדבר מהמקום שלו ומהזווית שלו) כך שלא בטוח שדוגמאות ספציפיות הן הפתרון כדי להגיע להבנה, וכן כדאי לנסות להסתכל על תופעה יותר רחבה.
וכנ''ל לגבי מה שאתה טוען לגבי 'אנשי הסגולות'.. לא הבנתי מאיפה הכלים לקבוע למי יש יותר או פחות אמונת חכמים ויראת שמים.. וזה לא בקטע שכלי כמו שזה בקטע שמתקומם על ההכללה (ואולי גם על הוצאת השם רע לאנשים חובשי כיפה..)

ב+ג. ואוו. ישי לי כ''כ הרבה מה לענות, אבל נראה לי שזה ממש לא לעניין לדון על ת''ח. בטח שלא בצורה הזאת.
אגב, מהדברים שכתבת עכשיו כבר לא ברור לי אם קראת את הספר המדובר או לא.. אבל נראה שממש קל לך להגיד דברים קשים ומזלזלים על הרב בהסתמך על הספר הזה..
ממה שידוע לי הוא עוסק שם בהפרכה של שטויות (המפלצת מלוך נס, אסטרולוגיה עכשווית ומזלות, מעבר מתחת לסולם וכל מיני כאלה), ובדיוק ובאישוש של סגולות (למשל, על תפילה בקברי צדיקים הוא אומר שזה דבר שיש לו מקור, אבל שחשוב לא לעשות את זה לעיקר עבודת ה' או לא להוציא על זה המון כסף וכו'.. על גלגול נשמות הוא אומר שזה בוודאי נכון, אבל לא בהבנה שטחית כמו שיש לרוב האנשים).

וגם בדברים שהבאת מהרב שרעבי אתה מוציא את דבריי מהקשרם.
קודם כל, אני לא מכירה את הדוגמה הספציפית, אבל אם זה באמת כתוב בדיוק מעולה.
לא טענתי בשום מקום שהוא בנה על זה את עבודת ה' שלו. להיפך.. הוא לא היה מגיע למעלה כזאת אם עבודת ה' שלו הייתה מתבססת על דבר כזה.
אני שואלת לגבי האנשים שעשו את הסגולה הזאת, מה היה היחס שלהם לדבר אח''כ. וגם כאן- לא טענתי שכולם הופכים לעובדי ע''ז. רק אמרתי שיש בילבול! זה הכל.

ד. אתה לא מתייחס בכלל למה שאמרתי אז אני לא בטוחה מה להגיד..

ה. מקסים. לא הבנתי איפה אמרתי משהו אחר..
לבקש שזכותו של הצדיק תעמוד לנו זה מעולה.. לבקש שהצדיק יביא לנו ישועה (ולא ה') זה פחות מעולה.
..עברי אנכי

א. אוקי, אז יש ערבוב בין המושגים. והערבוב הזה הוא טעות כמו שאמרת בעצמך, ולכן אין סיבה להצדיק את הזלזול שיש בציבור לגבי סגולות. אפשר אולי "להבין" למה זה קרה, אבל זה לא מצדיק את היחס המזלזל שקיים. לא מצדיק את הסלידה שיש מזה. זה פשוט טעות שמקורה בבלבול בין שני המושגים האלה.

לגבי הכסף - בכללי צריך לדעת כשיש מקום עם כסף, צריך להתחיל לחשוד. זה לא קשור לעניין. זה משהו חיצוני שלא אמור לשנות את הדעה וההרגשה בציבור לגבי זה. אם תראי איזו סגולה מפתה בכסף ותחליטי להימנע זה מובן לחלוטין. אבל אם מישהי אמרה ספר תהילים ביבנאל ואנשים מרימים גבה... זה כבר משהו אחר לחלוטין.

 

זה נכון שלא חכם להביא דוגמא פרטית כשמדברים בכלליות, נכון. צודקת.

בואי נדבר תכלס - מדברים פה על המסורתיים. זה ה"ציבור של הסגולות". זה הרוב.

צריך לדעת, הציבור המסורתי אמנם פגמים יש לו וקל לנו לראות - אבל מי שלא מכיר אותו מבפנים לא יודע על המעלות שבו. איזה כבוד לת"ח יש לו, כבוד למסורת שאין כדוגמתו. (אני בכלל לא מבין למה להגיד שזה לה"ר על חובשי הכיפה.. שיבחתי ציבור מסויים לעומת "כמה אנשים שחובשים כיפה", לא השוויתי בין הציבורים), והכל "כי אבא עשה", "כי הרב אמר". אז נכון אנחנו לא הם וזה בסדר ואנחנו מעדיפים להיות דתיים ולא מסורתיים. אבל.. המציאות מוכיחה ש.. כל סגולה שלא תהיה תמיד יש לה קשר ישיר לקב"ה, להגיד שיכול להיות שזה יגרום למצב של "אלה אלוקך" נשמע לי ככ מופרך בציבור כמו הציבור המסורתי ש.. אמנם לא עושה הרבה, אבל כל נצוץ של מסורת (גם אם זו סגולה, ולא הלכה מחייבת) נובעת מתוך אמונה עצומה בקב"ה, כבוד למסורת ולרבנים וכו. הסגולה תמיד תהיה חלק מעבודת הקבה, ממש לא הדבר עצמו.

לכן גם אני לא מבין למה הציבור הדתי, מפחד כ"כ שיהיה לו חלק ונחלה בסגולות, אם לא משכלתנות יתר.

 

ב+ג. הרב אבינר צדיק, הקדמתי את זה. פשוט יש דברים שקשה לי לשמוע. קשה לי לשמוע שמזלזלים במסורת עתיקה וקדומה מאוד. את הספר לא קראתי, יכול להיות שהוא מדבר על המפלצת מלוךנס. ובאמת זה לא קשור בכלל. ממה שאני הבנתי מאחרים הספר הזה הוא בדיוק על הסוגיות האלה שאני מדבר עליהם כאן. אולי לא. אני לאיודע. נראלך שהוא היה מאשש סגולה של לשים דג קרפיון מתחת לעריסה של תינוק? או שהוא היה שם את זה בצד של ההמצאות? לאיודע. לא ראיתי את הספר...

 

מה שאמרתי על הרב אבינר - זה לא בגלל הספר, וזה לא "עליו". אלא זה על מגמה. מגמה של סגנון מסויים של רבנים שלצערי ראיתי אצלהם מגמה חוזרת להפריך כל מיני מסורות ודברים בהנף יד. ולהגיד את זה דוגרי בצורה הכי "מקלטגת ומכלילה" שיש? רבנים ספרדים ש"סניקים יתבטאו בסוגיות כאלה בצורה שונה לגמרי מאשר רב אשכנזי "שכלתן". אין בעיה בשכלתנות. אני בעצמי אוהב לברר דברים יחד עם המציאות ולאשש דברים. אבל המסורת היא קלף חזק פה במשחק הזה, ומה לעשות.. זאת המציאות. האם זו הכללה? כן. אבל יש בזה הרבה מאוד אמת.

וכמו שאמרתי למעלה, יש הרבה שהתנגדו ללכת למירון, אבל השאלה היא מה הנימה. וזאת נימה שחוזרת ונישנית. לצערנו. ולכן קשה לי עם הגישה הזאת. בהחלט.

זה לא זלזול ברב אבינר. אני מעריך אותו מאוד. יש פה גישה, שדווקא הרב אבינר לא כזה אוחז בה כמו אולי רבנים אחרים שבאמת כואב לי מדעתם בזה. לא רק לי, הרבה חולקים על הגישה. וההבדל הוא שלדעה שלי יש מסורת. יש ציבור. "עמך ישראל" רק מוכיח כמוני. הסבתות מוכיחות כמוני. אם אני חולק על הרב'ה מסאטמר בהקשר לציונות - זה אומר שאני מזלזל בו? לא.

אם נשמע מדבריי זלזול ברב אבינר - לא לזאת הייתה כוונתי.

 

איזה בלבול? השכן שלי שאחיין שלו עשה את זה הוא מאוד ירא שמים ומזכה הרבים, האחיין שלו אברך חרדי בכלל. לא לדאוג. על זה בדיוק אני מתרעם ושואל:

למה תמיד כשיהודי עושה סגולה שלא מתיישבת על השכל, והוא שם דג מתחת לעריסה של תינוק, ישר יש ציבור מסויים שכל הנורות האדומות שלו נדלקות ו "חשוב לברר מה היחס שלו לזה", "שזה לא יהיה העיקר", "שלא יבנה על זה את האמונה שלו כי זה שטחי".? הרי... יש ככ הרבה דברים בעייתים, ועל זה - דבר שמראה על אמונת חכמים גדולה כ"כ, ישר קופצים ו"חשוב מאוד להיזהר". זה כואב. וזה חבל לי שחושבי כיפה ככה מתנהגים. לאיודע.. בכל מיני סוגיות בעייתיות-נפיצות אחרות, עם פונציאל מכובד למכשולות כאלה ואחרים לא שמעתי כזאת הקפדה וזהירות מופרזת. כמו למשל בסוגיית פמיניזם-דת, שגוררת מכשולות. כמו בסוגיית חברה מעורבת לנוער. כמו בסוגיית סמארטפונים. והדבר הכי הכי בוער ולחוץ, שעליו נדלקות כל הנורות האדומות שחשוב מאוד לברר וכו', זה סגולות.

[ותשמעי.. אומר לך את האמת. לא נראלי שזה באמת כי נדלקות כל הנורות האדומות וזה באמת כי הם חרדים לאמת, וחשוב לברר את היחס שלו לסגולות. אלא פשוט יש אנשים שחסר להם אמונת חכמים. זהו. להגיד שזה ציבור שלם שככה? לא יודע. לא נראלי. מקווה שלא. אבל לענ"ד? בהחלט יש אנשים כאלה, וזו תופעה קיימת.]

 

ד. בכל מעשה מצווה שאנחנו עושים אנחנו עושים דברים גשמיים שעוזרים בדברים רוחניים. יושבים בסוכה - והיא משפיעה עלינו קדושה. להבדיל - מי שאוכל חמץ בפסח מכניס לעצמו יצר הרע. למה זה כזה מתעתע. וגם אם כן.. מה הבעיה בזה? למה שזה יגרום לסלידה מסוגלות? נניח וזה גרם, האם זה מוצדק? האם ראוי להחזיק בזה ולהצדיק את זה?

לא ולא.

 

-הכללתי פה המון. להכללות גסות יש טעויות גסות. באתי להבהיר פה נקודה. לא להגיד מחקר מדוייק על סוגי האוכלוסיה ואורח חיים ביחס שלהם כלפי סגולות-

רקאומר, שעד עכשיו ממש נעים לדון איתך.

סיפור נחמד. משפט המפתח לדעתי הוא0x1694

"משום מה הסגולה הזו מצאה חן בעיניי יותר מכל השאר וקיבלתי אותה על עצמי"

כלומר, זה לא משנה מה בדיוק צריך לעשות, אלא משנה שתתחבר לזה מתוך "מציאת חן" אישית ואז האמונה שהפעם זה עובד - שהיא העיקר - יוצרת את השינוי, כאשר היא מתחברת למעשה ממשי קטן, ובכלל לא רלוונטי מה המעשה הזה בדיוק.

האמת שגם אני אהבתי את השורה הזאתkaparalay
ואת הפתק אצל הרבי מזוועהיל(;
....תות"ח!

או, אהבתי את הגישה. לא משהו שמישהו אחר פועל, אלא כי אני מרגיש שזה פועל. מעין תופעת פלציב כזאת....(כי בעיקר מה שמפריע הרבה פעמים זה חוסר הביטחון בה', וזה מפצה על כך....).

אשריך שהארת את עיניי בזה....!

כלב עלה לקברי אבות לפני שנתקדשה ירושלים, אחריחסדי הים

שהתקדשה ירושלים קברות מטמאים והמקום העלייה היחיד הוא ירושלים.

עושים את המצוות בשביל המצוות, אם שכר ממשי נלווה לזה אז זכינו, אבל עושים את המצווה כדי שזה יגרור עוד מצווה ולא בשביל השכר.

 

אלו שעושים את הסגולות, זה רק כדי לקבל שכר.

ואם תאמר שזה מתקיים לפעמים, זה כמו נביא שקר "כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם"?

גדולי עולם השתטחו על קברי צדיקיםmelon

גם אחרי תקופת בית ראשון.

 

החפץ חיים כתב ש"בית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים, והתפילה נתקבלה שם יותר, אך אל ישים מגמתו נגד המתים, אך יבקש מהשם יתברך שיתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר" (משנ"ב תקפא סקכ"ז).

גם בעצם ההליכה לבית הקברות בימינו צריך עיון אםחסדי הים
יש מקור קדום. בגמרא כתוב שהיו מציינים את הקברות כדי שיתרחקו מהם מפני הטומאה. הרמב"ם כותב שלא יפנה אדם לבית הקברות.

גם אם נקבל את הדעה שממש יש ענין בתפילה בקברי צדיקים, אז זה יכול להיות דווקא בקברים שנמצאים לידך ולא ללכת במיוחד לקבר של צדיק.

על כל פנים לעשות עלייה המונית לשם, חלילה וחס, כדברי החת"ם סופר החריפים. ו-ה' הרחמן יכפר ולא יהיה בנו עוד נגף.
יש הבנות שונותmelon

בדברי הרמב"ם, למשל הרדב"ז על אתר מבאר שהבעייתיות היא "לפתוח הקבר לפקוד את המת וזה יש בו מדרכי האמורי, אבל לפקוד הקברות מבחוץ אין חשש בזה וכן נהגו כל ישראל לפקוד את מתיהם ולהשתטח על קבריהם" (אבל ד).

 

יכול להפנות לחת"ס? אני יודע לגבי פקידת קברים בט' באב שהחפץ חיים כותב בשם השל"ה "שנכון שלא לילך בכנופיא גדולה, כי אין זה אלא טיול, וגם מביא לידי שיחת חולין ומסיחין דעתן מאבילות, רק ילך יחידי, או עם עוד אחד" (משנ"ב תקנ"ט, סקמ"א).

 

 

 

בתוך חת"ס יו"ד רלגחסדי הים
אצלנו במשפחה פחות בקטע של סגולותחופשיה לנפשי
אני חושבת שהפער הוא בין מי שסגולות הן כל השתדלותו לבין אנשים שעושים גם וגם
תפילות זה טוב תמיד
חח איזה מין ספרדים אתם?! עברי אנכי

ואני ממש מסכים עם מה שכתבת. ממש.

 

לענ"ד זה מה שגורם לכ"כ הרבה סלידה מסגולות, והרבה זלזול.

ולכן זה כואב לי - כי אלו דברים שיש להם מקום כל עוד זה לא רק זה.

חכה שתשמע עוד סיפורים על סבא רבה שליחופשיה לנפשי
חח סיקרנת.עברי אנכי

אני מחכה לשמוע

...חופשיה לנפשי
היה נותן מהקידוש/המוציא לפי סדר כרונולוגי ולא בנים ואז בנות
הבת שלו(סבתא שלי) הייתה הולכת לחתונות כבחורה רווקה
חח אצלנו (כולל הסבא שלי שעלה מג'רבא!)עברי אנכי

מחלקים פשוט מי שיושב ליד וזהו. ממשיכים.

למרות שאני פתאום קולט שבבית שלי זה יוצא שקודם אמא, ואז 2 הבנים לפי הגודל, ואז 2 הבנות לפי הגודל

אבל לפעמים כשאנחנו בסדר שונה אולי זה מתפקשש. וזה ודאי לא רשמי.

אבל אצלך זה סבא רבה ככה שזה הרבה יותר נדיר

 

והסיפור השני נשמע לי לא הגיוני בכלל. היא יצאה מהבית?! ה' ישמור!!

ולבשה שמלות!חופשיה לנפשי
סבא רבה שלי היה מאוד פרוגרסיבי
שמלות ולא? חולצה וחצאית?עברי אנכי

מאיפה אני יודע מה הנורמה חחחח

שמלות ולא פוטהחופשיה לנפשי
לך לקרוא את הספר אחרון הגאונים בתוניסיה 2, יש שם תמונה
יש לי בבית רק את 1עברי אנכי

מצחיק שכל תונסאי שמכבד את עצמו מכיר את הספר הזה

 

אבל איך את מכירה את זה? את בת. חח אין סיכוי שאחיות שלי מכירות את זה

אם יש את זה בבית אני מכירה את זה🤷🏻‍♀️חופשיה לנפשי
קראתי אותו מתישהו
ובחג-שבת האחרונים בעלי ואני ישבנו לסווג ספרים כחרדים/לא חרדים לפי האם יש תמונות של נשים אז הסתכלנו גם בספר הזה
חח מהה?? עברי אנכיאחרונה

ספרדים מתוניס לא יהיה בהם נשים בלי קשר

כי הם תוניסיאים פרמיטיבים. ייאי

[כמובן שאני נגד תמונות נשים ]

 

פשש יפה לך שאת קוראת דברים כאלה. אחיות שלי אין סיכוי.

 

חוצמזה שיש עוד מלא דרכים לחשוב על ספרים אם הם של חרדים או שלא, לפי הכריכה למשל. ועוד כל מיני דברים...

וגם מה זה משנה אם זה ספר של חרדים או לא?

כללי, ספציפיטאבי

מחשבה שעלתה לי בעקבות שרשור שהיה כאן.

מה דעתכם על התמקדות, כלומר לחפש מישהו/י "מדויק/ת", שתתאים לא' ב' ג', עונה על קריטריונים מסוימים כו', או לאו דווקא ברמת האדם עצמו, אלא ברמת מה שמחפשים בקשר, שייראה כך ולא אחרת וכן הלאה,

לעומת לא להציב (כמעט) שום פילטרים מההתחלה, ולתת לדברים לזרום ולראות מה הולך?

חושבני שככל שה"אני", עולם הרגש והמציאות נתפשים כיותר מוצקים ומוגדרים, ממילא הצורך שדברים לא יבלטו מבעד למסגרתם.

אבל ככל שאני חושב על זה, הרי אין לנו שום מושג לאן הזוגיות תתפתח, איך אנחנו והמציאות ישתנו, ואם לצאת מנקודת ההנחה האחרונה, הרי שאין שום משמעות לחיפוש דברים ספציפיים.

שאלו אותי פעם "מה אני מחפש" או "איזה סגנון אתה מחפש", well, מאיפה אני, או מישהו בכלל, אמורים לדעת? התחברתי לאנשים שקטים להפליא ורועשים להפליא, עדינים ורגישים וגם מחוספסים ועוצמתיים, אנשי רוח ואנשי חומר, פדנטיים ומבולגנים, וחוץ מזה, מאיפה אני יודע מה אני צריך?

בסך הכולל נראה שאנשים מחפשים או משהו נורא, נורא מדויק וספציפי, או "מחפשים" משהו כל־כך כללי ובנאלי שבזבוז זמן בכלל לבטא אותו ("מחפשת בחור דתי נחמד ששואף להקים בית נחמד". "שלום שדכן, אני במקרה גם מחפש בחורה נחמדה להקים בית נחמד." "ביררתי עם הצד השני, אבל זה לא נראה להם מתאים. אין לי כרגע רעיונות נוספים." ...........................), או שאין להם מושג.

מה אתם חושבים? דונו ונמקו את דעתכם.

לדעתי מאוד תלוי גיל - ככל שמצליחים להכיר ולמצואפ.א.

זוגיות ולהתחתן מאוד צעירים, ככל שיש פחות "כוויות" ואכזבות מניסיונות חיים "שמשאירים סימנים" - כך יש פחות דרישות והגדרות ורשימת מאפיינים שהצד השני צריך להתאים אליהם, והרבה יותר פשוט וקל להכיל, לקבל שונות, להתחבר לאופי שונה …

קודם כלפצל"פ

יש עניין של התאמה כלשהי בערכים ובכיוון של הבית שרוצים לבנות

אחרי זה, זה באמת מאוד תלוי אדם נראלי

אתה אדם שנצליח להתחבר להרבה סוגים

יש אנשים שלא יצליחו להתחבר לסוג מסוים של אנשים או לאנשים עם תכונה מסוימת

לא חושב שזה צורך בהתאמה מדויקת כמו גם ניסיון חיים ההיכרות עם עצמך

ברו יודע אנגליתכְּקֶדֶם

ברוטאבי

דברים שלדעתי חשוביםמילה בסלעאחרונה

גיל

רמה דתית באיזור טווח רחב, לדוגמא אני לא אחפש לצאת עם מסורתית כי זה ממש עולם אחר.

יש עוד כמה דברים שכדאי לדעת לפני שנפגשים כמו תמונה (אף בחורה לא מגיע לה להרגיש בדייט ראשון עם מישהו שאיך שהוא ראה אותה הוא נכבה)

אבל בגדול צריך לבוא פתוח ואני מסכים עם בסיס הדברים.

יש דברים שמאוד חשובים אבל אי אפשר לדעת עד שבאמת מכירים.

לי למשל חשוב כנות, יושרה ואחריות אבל זה משהו שצריך להכיר כדי לדעת.

בן עשרים ומשו+ יצא לי להימשך באמת רק לשלושה בחורותכְּקֶדֶם

אחת מהן היא ניקית כאן מי שיודעת יודעת

השניה זו האקסית של פעם

וההכי הכי זו האקסית האחרונה

היו לי הרבה יותר ידידות טובות מאשר חברים

והרבה מהקשרים שהייתי הכנסתי את רובן לפרנדזון

כל בחורה שאני מכיר אנחנו הופכים להיות חברים טובים וזהו

וזה כיף אבל מתסכל. מה יהיה טעטע

שלוש בחורים, שלושה בחורותטאבי

מה לדעתך בעצם גורם זה?

האופי שליכְּקֶדֶם

מה בו?טאבי

בכל־מקרה, על־סמך הכתוב בשרשור זה, התחושה שלי היא שיש לך מנגנון שתפקידו לעצור את המשיכה מלהתפתח בתוך קשר של ידידות. אולי זה עניין דתי (צניעות?) או פסיכולוגי (לא לחרבש את החברוּת?) ש"מכבה" משהו שהוא לא יכול להכיל כרגע, וממילא זה לא מתפתח.

אנימה

ואם לא היית הופך את הקשרים לידידוּת יכול להיות שזה היה אחרת?

זה בעל כרחי זורם לשםכְּקֶדֶם

היי מה קורה?הרמוניה

תשמע... בעיניי, הפיתרון הוא לשמור מרחק מבנות.

תפנה אליהן ביראת כבוד. תראה שתוכל להימשך להרבה בנות.

אני שומרת עיניים יחסית (וצניעות) וגבר זה דבר מיוחד בשבילי... לא בקטע שאני אתרגש מכל גבר שאני רואה, אבל יש לי יראת כבוד למין השני כי הוא רחוק, שונה, לא רגיל.

זה הכיף בצניעות, זה התוצאה שזוכים לה כשהולכים עם מצוות ה' עד הסוף.

(*אני כן רואה הרבה בנים בעבודה אבל לא שמה לב לזה כי זה במקום הענייני ופחות האישי כמו "עסוק במלאכתו")

דעתי האישית- מה שאתה מתאר הוא סימפטום ולא הבעיה ולכן לא כדאי להתמקד בו.

חושבת שכדאי לך לשאוף למחויבות ורצינות בחיים, לקחת את עצמך בידיים כזה והכל יתיישר לאט לאט בעז"ה.

אתה צודק שעיקר הקשר הוא באמת החברות, ואין סיבה שהדברים לא יבואו ביחד... אני חושבת שהנקודה היא המחוייבות שברגע שתשדר רצינות הקשרים גם יראו ככה, ויהיו יותר ממוקדים.

הכל בשמחה כמובן, בך אני לא חושדת שתהיה כבד...חח

הרבה בהצלחה ובאמונה בע"ה🙏

אני שומרכְּקֶדֶם

אופ כולכם כאן חןשבים שאני פלרטטן ויצא לי שם של לא רציני . אני פשוט חמוד ורוב הזמן אני שקט בחיים האמיתיים

כמו שאני מכיר חברים אני מכיר גם חברות בישבילי אין ככ הבדל (אני יודע זה נשמע דפוק) אבל פשוט מי שמתחבר אליי מתחבר ועם בנות כמו עם בנים יש לי שילוב של שטוטניקיות ועןמק

ברוא שמלכתחילה יש לי משיכה מסוימת לבנות אבל המחשבות שלי הן שונות

ומעניין, לאיזה סימפתום את מתכוונת?

איזה כיף לקרוא הודעה כזו 🙂בחור עצוב

תתחיל להתפקסהפי

ואגב אם זה מנחם אותך גם אני לא נמשכתי לחלק מהגברים שיצאתי איתם..

אולי שווה לך לבחון איזו דינמיקה אתה מייצר עם נשים.

אצלי שמתי לב למשל שקשה להימשך לגבר שמתנהג כמו נסיכה. זה לוקח את הקשר למקום ידידותי ולא רומנטי ושם אותי במקום הגברי בקשר.

ואני בן גרוע ביותר 😂

בכל מקרה אני משתדלת לא להסתכל לגברים בעיניים .. קשה לי לשמור על מבט לאורך זמן נראה לי לא מתאים .. אולי אם תשמור על זה ה' ישמור עליך.

זהו זה הענייןכְּקֶדֶם

הדינמיקה.

בדרכ בנות שאני אוהב אני אוהב אותן כמו אחיות שלי וגם אני כמו אח שהן הכי יכולות לסמוך עליו בעולם. ורק עם 2 הדינימיקה הייתה שונה בתכלית.

מעניין הקטע שהזכרת עם העיניים. באמת עם כל האלה שהיו כמו ידידות בישבילי לא היה לי בעיה להסתכל להן עמוק בתוך העיניים, ודווקא אלו שכן היה משהו שונה אז היה לי הרבה יותר קשה להסתכל

תוכלי להרחיב בזה?ישי2אחרונה

לדעת

וואלה לא לימדו אותי את זה..

מה תפקיד בלהסתכל תוך כדי דייט ומה לא

אשמח ממש להרחבה בנושא

בהצלחה רבה!advfb

אם אתה בוחר להכיר רק בצורה "טבעית" זה הגיוני

תודה שמרגיע אחכְּקֶדֶם

אבל תתפלא אחת מהשלושה הנ"ל הכרתי דרך שידוך אאאאאר

לדעתי כדאי להוריד את המיקודעַלְמָה

בחיפושים מ "בחורה שאני נמשך אליה"

ל "בחורה שאני רוצה לבנות איתה בית"

ואל תדאג כשתסיר את המיקוד מהבדיקה האינטנסיבית אם יש משיכה - היא תתעצם

מבין מאת אומרת אבלכְּקֶדֶם

היה לי קשר אחד של חצי שנה והבחורה כבר רצתה לסגור וזה.. ומבחינתי על הנייר הכל טוב. בחורה נאה טובה רגישה חכמה, רצינית תורנית יש דיבור והכל. אבלל משיכה לא הייתה לי כמעט בכלל היא הייתה כבר עמוק בפרנדזון אצלי וכעסתי עלעצמי..

בכולופן היום ב"ה היא כבר נשואה והכל

ברור שזה לא מחייב שתתפתח משיכהעַלְמָה

אבל אם יש בסיס של משיכה

זה יאפשר לה לצמוח טוב יותר אם תתמקד בלברר את שאר הדברים שחשובים לך

את אומרת לו את זה בתור בחורה ..הפי

אנחנו לא חושבות על זה כמו שהם ..

זה לא נכון לגבי גברים אם אתה לא נמשך אתה גם לא תימשך בדייט מאה

אצל נשים זה שונה מאוד

לא נכון מניסיוןטאבי

וגם לגבי נשים מהיכרות עם נשים יש ויש

התכוונתי לכתוב את זהעַלְמָה

ספציפית לכקדם ולא לכל גברי העולם

וגם לו, לא אמרתי להתעלם לגמרי מהמשיכה, רק להוריד משקל

יוצא לכם להרגיש גזענות בשידוכים?פתית שלג

ישהפי

לי בעצמי יצא לשדך מישהי.. הבחור מאוד רצה אותה התלהב מהפרטים מהתמונה גם בחורה יפיפיה .. באמת זכיה בפיס.

הבחורה גם אמרה כן ..

אחרי שעה רושם לי רגע שכחתי לשאול היא אשכנזיה?

אמרתי לו האמת שלא יודעת מה העדה ..אבל אם התלהבת מהפרטים והיופי שלה מזה משנה?

אבל אבדוק בקיצור אמרה לי שהיא לא .. ואז הוא רשם שהוא מחפש רק אשכנזיה.

כל-כך כעסתי עליו שהוא לא אמר לפני ..

התקשרתי בדמעות לבחורה שבסוף הוא לא רוצה באמת חורבן בית מבחינתי .

לבחור אמרתי אתה ומשפחה שלא יתקשרו אלי יותר בחיים חתיכת גזענים .

ואם אתה קורא פה אתה חתיכת עלוב

( כן נתקלתי שבחורים אמרו מעדיף ככה וככה אבל לא יפסלו .. או מאוד חשוב לי מישהי שמתפללת עדות המזרח .. אבל לא להגיד מראש כאילו זה משהו כל-כך בסיסי .. ולהתנהג ככה גועל פשוט איכס)

יש בהחלט עוד מקרים כאלה

אבל איך אני אומרת ככל שהמשפחה יותר סטיגמטית וגזענית ככה היא גם יותר מסכנה)

האמת ורק האמת גם אם היא כואבתשנונימי

ערב השואה אחוז היהודים האשכנזים היה 92% (ורבים מהם היגרו לאמריקה לפני המלחמה),

לעומת 8% מזרחים (כמיליון 1 במספר סה"כ וחצי מהם מרוקאים).

האשכנזים היוו את המרכז הרוחני בתקופה זו ואירופה מאוד הושפעה מכך.

(שווה מאוד להסתכל על התפתחות אוכלוסיית מדינות ערב מאז שהוקמה מדינת ישראל בהשוואה לאירופה).

מסיבה זו התגלות ה' הייתה דווקא שם, ב"ברב עם הדרת מלך" והבעל שם טוב עשה מופתים רבים,

ולאחר מכן גם תורתו תלמידיו וזרעו הוא רבי נחמן מברסלב.

בכלליות האשכנזים זכו יותר, יותר תורה, ספרים, צדיקים ויותר חכמה ולב.

אך, על הבעש"ט ועל רבי נחמן הייתה התנגדות קשה מאוד, ונגרמה לנו גם השואה הנוראה.

כשאנחנו מסתכלים בכלליות אכן לספרדים יש חיסרון.

אך לפרט אנו רואים הרבה בני עדות המזרח שזכו להתקרב לה' ולתורה באמת,

ולעומתם גם בני עדות אשכנז שלא זכו ואפילו נפלו לטעויות גדולות רחמנא ליצלן.

ובנוסף לכך עדויות רבות מספרי חסידים משנת 1700 ואילך,

רבים מחסידי הבעל שם טוב נשאו נשים ספרדיות, ולהפך.

ולרוב חצי חצי תמיד נמשכו אחרי הצד האשכנזי כי הוא הרוב המכריע.

בתקופת הראשונים זה הפוך - עיקר המרכז בספרד ולאקעלעברימבאר

באשכנז (וגם פרובנס יותר קשורה לספרד מאשכנז). ועובדהש כל אשכנזי לומר קודם את השו"ע ורק אחר כך את המפה של הרמ"א.

נכון שבתקופת האחרונים עיקר מרכז העם היהודי נדד מספרד לאשכנזים, אבל עדיין הספרדים יותר שימרו את הארצישראליות, ולא במקרה בארץ ישראל כיום (איפה שכלל ישראל האמיתי נספר כי יהודים בחו"ל לא קובעים את כלל ישראל) זה חצי על חצי וייתכן רוב לספרדים.

אצל הספרדים לא היה צריך תנועת חסידות כי הקבלה היתה נוכחת בחיים והת"חים לא היו מנותקים מהעם , בעיות שהחסידות התמודדה איתם. מצד שני זה גרם לכך שהספרדים לא זכו לייתרונות של החסידות. כך שכל עדה והייתרונות שלה.

ערב השואה לא מייצג דבר, כי מאה שנה לפני השואה מספר האשכנזים והספרדים היה שווה, פשוט באירופה היה יותר רפואה ופחות תמותת תינוקות אז הם התרבו תוך 100 שנה פי 5, בעוד שבארצות המזרח לא היתה מערכת בריאות. אם שיעור ההתבוללות כיום ימשיך בארהב - תוך 100 שנה יהודי העולם יהיו חצי ספרדים חצי אשכנזים.

אומרים שכשהבעשט הגיע לאיסטנבול הוא אמר שראה אצל היהודים הספרדים שם נשמות של תנאים

מי שפוסל רק על פי צבע שיער או דעות קדומותשנונימי

זה הפסד שלו.

ואם אין שכל לחפש מעבר לזה...

אז שה' יתן שכל - וגם לנו.

לא בא להצדיק את ההתנהלות שלורודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 19:36

אך באופן כללי זה שאדם שכח לברר מראש לגבי פרט שחשוב לו מאד, זה דבר שיכול לקרות. ואם זה תנאי סף מבחינתו, עדיף שלא יתחיל לצאת איתה מאשר שיצא לפגישה אחת ויחתוך.

ממש לא מתרגש מזהבחור עצוב

אגב, יותר נתקל בזה אצל בנות מבנים. בד"כ כי לא רוצות לשנות את המנהגים שלהן יותר מדי.

אריק מהדרום

העונש של הגזענים שמניחים להם לנפשם, שיתמודדו.

לשמחתי לא מצד העדהאביעד מילוא

אבל כן סוג של "גזענות" או יותר נכון יחס קצת צונן על רקע היותי דוס.

יש הבדל בין העדפה אישית לעדה מסויימת ובין גזענותרודף מצוות

לגיטימי לחלוטין להעדיף בן/ בת זוג מעדה מסויימת. או להחליט שלא לצאת עם בני עדה מסויימת.

פערים עדתיים קיימים גם היום, ובהצטרף לכל מיני פערים אחרים שמתגלים בתחילת קשר או בתחילת הנישואין - הם יכולים להוביל לקשיים משמעותיים.

אני אישית יצאתי רק עם בנות שהן לא מהעדה שלי, ואף התחתנתי עם אחת מהן. אך חששתי מאד מהעניין ובצדק. והיו לי גם הצעות שסירבתי להן בעיקר על הרקע העדתי.

גזענות בין יהודים לעומת זאת, אינה לגיטימית, אך בדרך כלל לא נוגעת לענייני שידוכים.

מנטליות אשכנזית/ספרדיתadvfb

מאוד תופסת מקום בעיני,

גזע, למי אכפת?

לא הייתי קורא לזה גזענות.קעלעברימבאר

יש אנשים מחפשים מישהו גבוה, יש כאלה מחפשים מישהו רק עם אופי ספציפי, ויש כאלה שמחפשים מישה מעדה מסויימת.

זכותם אם זה מה שעושה להם טוב. רק הפסד שלהם אם זה גורם להם לצמצם את האפשרויות. כמובן לעיתים יש דפוסים טבועים בנפש שקשה לשנות ולא תמיד חכם להלחם בהם אבל שווה לנסות. אדם בכל מקרה לא צריך להרגיש רגשי אשמה שנרתע מהצעה מעדה מסוימת

מה?הפי

יש הבדל בין העדפה אישית לבין דעה קדומה.

בחור נמשך לבחורה, מתלהב ממנה ומאוד רוצה להכיר אותה. ברגע ששומע מה העדה שלה, הכול השתנה. מה בדיוק השתנה בה? הרי היא נשארה אותה בחורה.

הוא לא פסל אותה בגלל חוסר משיכה או חוסר התאמה, אלא בגלל המוצא שלה. וזו בדיוק מהותה של דעה קדומה

אף אחד לא חייב לצאת עם אף אחת, אבל העובדה שדפוסים מסוימים טבועים בנו לא הופכת אותם ללגיטימיים.

לפעמים אדם צריך לבחון את הדעות הקדומות שלו במקום להצדיק

אותן..

צודקת.קעלעברימבאר

דיברתי יותר על פסילה על מראה ממשי או על מנטליות ממשית.

פסילה רק על עצם העדה זה שטות גמורה

למה שטות גמורה?רודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ח' בכסלו תשפ"ז 9:33

אם מדובר בבחור שמגלה כעבור חצי שנה שהבחורה איתה יוצא היא אשכנזייה - זו שטות לחתוך.

אך לפסול בשלב ראשוני כשמגלים שהעדה היא לא כמו ההנחה הראשוית - זה הגיוני, (אם כי עלול מאד להיות לא יפה או מנומס).

זה לרוב נובע מחשש אמיתי מאתגרים משמעותיים על רקע פערים עדתיים:

בראש ובראשונה מנטליות שונה (שזה עיקר העניין),

אך גם פערים בנושאים אחרים:

  • ציפיות שונות ביחס לתפקידי הבעל והאשה,

  • נורמות והתנהלויות של ההורים והמשפחה,

  • עניינים שקשורים ליהדות - כמו מנהגים, הלכה, דפוסים שקשורים לעבודת ה', ואפילו הגייה.

  • אפילו פערים קולינריים יכולים לתפוס מקום אצל חלק מהאנשים.

נ.ב. אני ממש לא קורא להימנע מנישואין בין עדות, אני דווקא רואה בכך ערך חשוב, ונשוי בעצמי לאשה שאין לי איתה שום חפיפה עדתית. אך זה לא מתאים לכולם.

חשש בדברים שכתבת, לא ביחס לעדה עצמהadvfb

גם לפי דבריך,

העדה היא סימן - לא סיבה!

סימן שאולי יש מה לחשוש, וסיבה לפערים אפשרייםרודף מצוות

לפחות בחלק מהמקרים העדה היא הסיבה לפערים, אם לפעמים גם שמתגלים פערים העדה היא סימן ולא סיבה.

לא לאadvfb

אתה צודק בזה:

גם אם היסטורית זה שאנשים שונים נולדו להורים ממוצא מסויים

אתה עדיין לא יכול לומר שהסיבה לשלול היא העדה. העדה עצמה לא משנה בשום דבר.

לפעמים שלא מכירים יש חשש.

לכן עדה בתור סיבה, לא בתור חשש - זאת שטות.

לא הבנתי, אתה טוען שאין קשר סיבתירודף מצוות

בין העדה שלי ובין צבע העור שלי, למשל?

או בין העדה שלי ובין הנורמות הנימוסיות של המשפחה שלי?

בוודאי שיש!

זה נכון שלא מדובר בתכונות עצמיות פנים פנימיות שנוגעות לשורש הנשמה, 😅

אך קשר סיבתי כלשהו בוודאי ישנו.

אולי אתה נתפס למשמעות המצומצמת של 'עדה', בתור שאלה היסטורית גרידא שנוגעת למיקום הגיאוגרפי של הסבתא או הסבא רבא רבא, אך רלוונטי הרבה יותר לדבר על 'עדה 'במשמעות הרחבה יותר, של זהויות וקשר למסורות שמשליכים לרוב גם על תכונות מסויימות, של האדם וגם של משפחתו.

טוב, לאחר שקראתי שוב וניסיתי לעמוד על דעתךרודף מצוות

אני לא חושב שיש מחלוקת ביננו. תקן אותי אם אתה חושב שאני טועה.

בסוף שלילת עדה מסויימת נובעת מפעלים יוצאים של ההשתייכות העדתית, ואם היא על בסיס עצם העדה בלבד - היא אכן שטות.

כך או כך, היכרות ראשונית עם בן/בת של עדה אחרת לא בהכרח מפיגה חששות רלוונטיים. אני מעריך שרוב הפערים העדתיים דווקא מתחדדים אחרי החתונה.

בנימה אישית, אני דווקא ציפיתי לאתגרים משמעותיים בנושא אחרי החתונה, אך בפועל ב"ה חששותיי התנדפו, ואני באופן אירוני משוכנע שדווקא היה לי ולאשתי פחות קל לוּ היינו שנינו מאותהּ העדה.

אך אני מעריך שהמקרה שלי לא מייצג מאד, ויודע על זוגות שאצלם ההתמודדות לא היתה פשוטה.

נכון אין מחלוקת בינינוadvfb

חשוב לי היה לנסח שהעדה היא לא סיבה אלא סימן לחשש.

אני מבין עכשיו שכוונתך היא ככל הנראה לטעוןרודף מצוות

שההבדל בין גזענות - שהיא לא לגיטימית ובין

העדפה אישית/ חשש מפערים על רקע עדתי - שזה לגיטימי, הוא שבגזענות העדה היא סיבה ל'התנגדות' אך גשמדובר בהעדפה לגיטימית של עדה מסויימת, העדה היא רק סימן.

לדעתי, העיסוק בשאלה של סימן מול סיבה אינו מאד רלוונטי.

הרי אני מנחש שאם נתחקר אנשים (דתיים לפחות) שאשכרה מחזיקים בדעות גזעניות דוחות ולא לגיטימות כלפי עדות אחרות בעם ישראל, הם ינסו להצדיק את עמדתם על בסיס נימוקיים שלא נוגעים לסיבה.

הם לא יטענו שאתיופים הם נחותים אשכנזים כי הם אתיופים, אלא כי הם פרימיטיביים.

גזענים יטענו שייקים הם חסרי רגישות, או שמרוקאים הם חסרי אינטלגנציה, שפולנים הם אליטיסטים, שמרוקאים הם עצבניים, שכורדים הם חסרי אינטלגנציה, שתימנים הם חסרי תרבות או פקפקו ביהדותם של רוסים רק על בסיס המבטא.

בכל המקרים האלה ושכמותם העמדה הגזענית (הפנים-יהודית) אינה טוענת לנחיתותם העצמית של בני עדה כזו או אחרת, (=סיבה) אלא מייחסים באופן כללי חבני עדות מסויימות תכונות שליליות על בסיס דעות קדומות מקוממות ובזויות (=סימן).

איך שלא יהיה, גזענות כזאת אינה לגיטימית,

אך העדפת עדה מסויימת כשזה מגיע לזוגיות ' בהחלט יכולה להיות לגיטימית.

יכולה להיות לגיטימיתadvfb

שמדובר בחשש לגיטימי ;)

מפה, שכל אחד יקח את זה לעולם הערכים שלו.

הניסוח של סיבה וסימן בעיני משמעותי גם אם גזעניים לא יודו בזה שהמוצא אצלם היא סיבה. סוף סוף, זה הדבר הרע שבגללו הם גזענים.

כן,טאביאחרונה

אני חושב שזה חלק מרעיון חיפוש על כמה שיותר התאמה בפרטים "שטחיים" וקלים להגדרה.

ייתכן שיש אנשים שמוצפים במיליון הצעות וכדי "להתמקד" אז חותכים על דברים שאפשר לדעת עוד לפני שנצרכים להשקעה רגשית כלשהי, גם כשזה לא בהכרח הגיוני או אומר משהו.

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני."

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של אחותי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. לפחות בשיחה אחת שלי במהלך היום אני משוחחת רק עם מי שמולי - ואתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

אשרייך על מה שכתבתאביעד מילוא

האמת שזו די הרמה להנחתה לכנס של ארגון "לעורר ליבי"

תודה,נגמרו לי השמות

לא הכרתי את הכנס הזה, רוצה לספר עליו קצת?

אנסה להסביראביעד מילוא

הכנס של לעורר ליבי בא לחזק את מי ששם סינון והגנה על הטלפון או עבר למכשיר כשר. זה כנס שבא לחזק ולעורר מודעות לסכנות שבמכשיר. הכנס מיועד לדתיים לאומיים. והוא מתקיים בשני אירועים שונים (אחד לגברים ואחד לנשים)

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

יישר כח יפה מאודצמר-ארד

וואוו זה באמת יפה מאוד !!!

בהתחלה לא הבנתי למי זה מופנה

יישר כח

יש כמה צדדים למסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

בדיוק כתבתי לך בפורום נשו"טנגמרו לי השמות

ורואה שכתבת גם כאן אז אעתיק גם לכאן את התשובה

נכון,

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה על חשבון דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

עכשיו הגבתי לך גם שם משה

אבל הנושא שם אחר מפה.

הטלפון הוא משאבה מטורפת של זמן בין השאר בגלל שיש ממנה תועלת. כל הקבוצות החופרות האיומות זה מקור מידע קריטי כשצריך אותו. אם מוותרים עליהן (ואפשר!) אז שולחים ילד לגן ביום שאין גננת....

אז מה את רוצה?shindov

מכל הרשימה הזו לא ברור מה את רוצה, ולמה צריך כזו רשימה ארוכה.

אני רוצה בעיקר מעצמינגמרו לי השמות

לא מאף אחד אחר - להצליח לנהל את הזמן שלי לפי הערכים שלי ולפי מה שחשוב לי באמת בחיים. ובתוך זה לזכור שהטלפון הוא גזלן זמן והרבה פעמים מתעתע. והרבה פעמים גורם לפיספוס החיים עצמם.

זו הייתה כתיבה אישית עם התבוננות על הנושא הזה כרגע, שרציתי להניח גם במרחב הזה, וכל אחד יכול לקחת או לא מתוך הדברים מה ששייך אליו.

ואפשר גם לא למי שזה לא שייך אליו, פשוט לדלג הלאה ואז לא צריך לסבול קריאה של "כזו רשימה ארוכה"

מותר לך לקבל גם ביקורת את יודעתהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 15:25

בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי

ועוד ביקורת קטנה, אם הלב שלך פתוח לקבל אותה אם את רוצה שרווקים יקראו את הפוסט שלך, עדיף שלא תפתחי אותו בסיפור על הילד שלך. כדאי להתאים את הפתיחה לקהל שאליו את פונה.

אתחיל מהתייחסות דווקא לסוף דברייךנגמרו לי השמות

כי בעיניי זה הדבר הכי חשוב: קודם כל אני מתנצלת אם פגעתי או נקטתי בחוסר רגישות במרחב הזה.

האמת שכאשר כתבתי את ההודעה הפותחת בפורום הזה (כי כתבתי אותה גם בפורום הו"ל וגם בפורום נשו"ט) הדבר הראשון שעשיתי היה לערוך בעיקר מהסוף באמת את ההתייחסות לזוגיות וילדים וכו' (אם תקראי בפורומים הללו את ההודעה תראי בעיקר בסוף הפוסט שינויים שבפורום הזה שיניתי בדיוק בשביל הסיבה הזו, של לא להכאיב חלילה או לכתוב בפורום זה משהו שלא מותאם ואף יכול לצער חלילה).

והקטע הוא שגם את השורה הזו שעליה דיברת בהתחלה מחקתי וניסיתי לערוך כך שידובר למשל בשיחה עם אח או חברה, אבל אז דווקא דיון עם רווקה שאמרה שאותה זה דווקא מעצבן שלא מתייחסים וכאילו "נזהרים מדי" לידה לא לדבר או לא לכתוב על הילד היא זו שפוגעת בה יותר ואז עדיף פשוט לכתוב ככה. אז הדיון הזה היה לי בראש (הוא לא היה אתמול אלא דיון שהלך איתי מהעבר), ובתוספת לזה שחשבתי שאולי אני מכוונת כאן על הילד של כל אחד וכל אחת גם מכאן גם בעתיד, וגם בכיוון על הילד שבנו, בכל אחד ואחת מאיתנו מול ההורה שלו והמסכים, וגם באופן של העברת העיקרון - אז בסופו של דבר בחרתי את המקטע הזה כן להשאיר כך.

ועכשיו כשכתבת הבנתי שכנראה טעיתי. ואולי באמת הייתי צריכה למחוק ולערוך גם אותו. כדי לא להכאיב חלילה.

אז באמת על הדבר הזה אני מצטערת. ובעזרת ה' שזה יהיה רלוונטי ונכון במהרה לכל אחד ואחת כאן בישועה שלמה ובמתיקות ב"ה 🙏

זה לגבי העניין הזה.

ולגבי הכותרת שכתבת "מותר גם לך לקבל ביקורת את יודעת" - כמה דברים:

א. לא ראיתי דווקא ביקורת בהודעה של shindov אליי אלא יותר הבעת תמיהה ושאלה. וגם אם כן הייתה ביקורת, כאן בכנות אני לא רואה סיבה לביקורת כיוון שכל "חטאי" היה לכתוב משהו ארוך מכדי שירצה לקרוא (או אחרים) או משהו שלא מבינים מה רציתי, וכאשר גם הבהרתי מה רציתי להעביר, גם מיקדתי זאת בהתבוננות שלי עצמי, גם הסברתי בנחת הכל וגם בהומור שבאמת לא חייב לקרוא את ההודעות שלי בכלל ואת הארוכות שבהן בפרט אם זה לא שייך ולא מדבר, הכל בסדר גמור.

אבל מעשה פסול בכתיבת ההודעה עצמה לא היה כאן לכן אין שום הצדקה לביקורת על עצם פתיחת השרשור והמסר שרציתי להעביר.

ב. בכללי מתן ביקורת בעיניי לא מקדם ודי סוגר את הצד השני. ודווקא דרך של הבעת מה זה עשה לי (כל אחד עם עצמו) ולהניח רגע את הלב ואת מה שזה עשה לי לקרוא, יכולה יותר לקדם וגם לרתום להבנה ומוטיבציה גם לשינוי בצד השני.

זה בכללי ולא רק על ההודעות האלה כאן.

וכאן דווקא כשכתבת את הסוף שלך (שאליו התייחסתי בהחלה מפאת חשיבותו) זה גרם לי לחשוב שאכן המילים הללו אולי פגעו או הכאיבו למי שעדיין אין לו ילד, ואת צודקת לגמרי בנקודה הזו, וכאן דווקא הלהבין מה השני מרגיש יותר מקדם כאן מאשר ביקורת. כי ביקורת לכל אדם כמעט תחווה בצורה שלילית ולא נעימה, ואף לא תקדם את מה שרצה מעביר הביקורת להשיג בד"כ, אלא להיפך. וכן הנכחת הלב ואיפה זה פגש אותי וכדומה יכולה הרבה יותר לפתוח לבבות ולהביא גם לתוצאה הרצויה של מי שאומר זאת.

ג. ואחרי סעיף ב בוחרת לנסות לומר זאת גם לכותרת שכתבת - המילים "את יודעת" בעיקר, אבל גם כל השורה "מותר לך לקבל ביקורת את יודעת" נחוו אצלי בצורה לא כ"כ נעימה. זה עשה לי להרגיש כיווץ כזה בבטן בהתחלה, כמו מילים שבאו אולי לנגוח או להאשים יותר או לתת הרגשה קצת שלילית. לא אומרת שהתכוונת לכך, אבל המילים ודרך ההתבטאות הספציפית הזו יצרו את ההרגשה הזו אצלי.

את לא חייבת כמובן לעשות עם המידע הזה כלום, ואף אני אישית עברתי דרך ההרגשה הזו וניסיתי אחרי שחוויתי אותה להביט קצת מעבר ואף להגיע לכל ההודעה הארוכה הזו שכתבתי לך בעצם... אז הכל ממש בסדר. באמת 🙏

וגם כן להגיד לך תודה כאן על השורה שכתבת "בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי"

כי זה באמת עזר לי להביט בצורה כוללת יותר ולהבין את המאקרו ומה שניסית בעצם להעביר לי (ולפחות מקווה שהבנתי נכון).

ד. אחרי כל האמור, אם את ועוד גולשים נוספים תרצו שאערוך כאן את השורה הזו שמדברת על הילד - אני פתוחה לשמוע. ושוב לא הייתה שום כוונה חלילה להכאיב, וסליחה אם כן, אלא להיפך כמו שפירטתי ברישא הדברים.

זה בדיוק הקטע ..הפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 23:20

אני מעריכה שהתנצלת,באמת אבל הרגשתי שההתנצלות קצת הלכה לאיבוד בתוך כל ההסברים שבאו אחריה.

לא אמרתי שלא תדברי על הילד שלך, אלא שיש משמעות לבחירת הפתיח. בדיוק כמו שלא הייתי פותחת שרשור בפורום של נשים שמתקשות להרות בסיפור על תינוק מתוק

לי אישית זה לא הכאיב, פשוט ההקשר היה מוזר

צר לי שסגנון הכתיבה שלי לא היה לך נעים, אבל אל תצפי ממני להתנסח ברגישות יתרה כשאני מגיבה למשהו שבעיניי היה לא רגיש מלכתחילה...

ולעתיד, אפשר לבקש סליחה מבלי לסייג אותה עד שהיא מאבדת ממשמעותה.

בכל מקרה שתביני הייתי כותבת את אותה ההודעה גם לאחותי האהובה.לדעתי יש מקום גם לדעה שלי וגם לדעה שלך, ולא חייבות להסכים על הכול כדי להעריך אחת את

השנייה.

זה יותר עניין של דיוק

רק להבהירנגמרו לי השמותאחרונה

לא הייתה שום הסתייגות בבקשה הסליחה.

הסליחה הייתה שלמה ובאה בראש ובראשונה ובשלמות וללא הסתייגות וללא עוררין על כך שאם טעיתי להזכיר את הילד בבמה זו ושזה יכול חלילה להכאיב למישהי/ו אז על זה אני מבקשת סליחה ומצטערת באמת.

שאר ההתייחסויות היו לדברים נוספים ולרבדים נוספים שעלו ולא כתלות או כמחיקה או כהסתייגות לסליחה, אלא עמדו בפני עצמם, בנוסף.

הקשר בין התמונה ששמו בראשי לבין התוכן לא קיים 😅נגמרו לי השמות

אפשר להשתמש בתמונה הזו שיותר קשורה (יצרתי אותה כמובן בעזרת AI):

@משה

אני לא בטוח שעט וניר הוא המתחרה של המכשיר הזהמשה

אבל בסדר

(יש הוראה לא להשתמש בAI לחלק מהדברים).

נכון, הבינה תמיד מציעה משום מה מחברת כברירת מחדלנגמרו לי השמות

אז אמרתי טוב נו יאללה נשתמש בזה... לא שזה בא לבטא תחרות הוגנת בין השניים, אבל אולי כן לבטא את הפניות והשליטה על הזמן שלנו לפחות בנקודה הזו?

(וברור שאם ההוראה לא להשתמש אז לא, רק שמה ששמו בראשי פשוט לא קשור, אבל הכל בסדר)

מרווח ותקשורת בין הדייטים-ראיתי שדשו בכך בעבר,ובכלמחדש נעוריי

זאת, קבלו את התנצלותי

אני די "ירוק" בתחום הדייטים (ומקווה שלא אצטרך להשתפשף מדי).

כעת בקשר נחמד בשלבים התחלתיים יחסית.

נראה ששנינו נהנים מהקשר עצמו ב"ה, אבל מרגיש שההנאה והזרימה הם בעיקר בדייטים עצמם.

יש כמה ימים בין דייט לדייט.

וביניהם, לא סגור על נושא הודעות הווסטאפ /שיחות טלפון, מרגיש שהיא פחות בעניין ושאולי מלחיץ אותה אם שולח לה משהו והיא "צריכה" לקרוא ולהגיב.

אמרה מראש שקצת ביישנית ולוקח לה זמן, אז אולי רק דייטים זה הדרך (לפחות בשלב זה).

מצד שני, אולי בסתר לבבה כן מצפה שאחזר בין לבין...

השאלות הן:

  1. האם פער של 4/5 ימים בין דייט לדייט, זה בסדר בדרך כלל, או שזאת הפסקה גדולה מדי?

  2. מה באמת מצופה בדרך כלל בין דייט לדייט בתקשורת? לשלוח הודעות התעניינות ושיתוף בין לבין כדי "להשאיר את האש דלוקה", או שלא קריטי?

    ניסיתי קצת לשלוח, נראה שכן נענתה והגיבה, אבל לא ברור לי אם נהנית מזה, אולי כדאי לשחרר ולחכות ליוזמה שלה.

אם זה מעבר ל3/4 דייטים, כדאי להתחיל לדבר בטלפון.יהודי שואף לטוב

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

למה לשאול אותנו ולא אותה?פצל"פ

כדאי לשלוח הודעותארץ השוקולד

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

אני חושבת שזה ממש נושא שאפשר לפתוח מולה ישירותקל"ת

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

נחמד, מזכיר ליחושבת בקופסא

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

תודה לכל המגיבים, אני מנסה בהודעותמחדש נעוריי

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

בהצלחה רבהארץ השוקולד

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

זה שהיא לא יוזמת בעצמה - לא אומר כלוםadvfb

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

נכוןהפי

תודה, כנציגת הנשים כאן,אולי תעזרי לי לקבל בהירותמחדש נעוריי

זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?

מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...

אבל זה מה שיש כנראה...

זה בדרך כלל מה שקורהחושבת בקופסא

אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.

אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.

אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.

תודה, אני גבר, אבל הרעיון יפהמחדש נעוריי

לשאלתך, היא די פמניסטית , אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...

מה הכוונה?הפי

מה אתה מרגיש שאתה לא יודע

( לא נציגה של אף אחת )

בעיקר, מה גורם לנשים לחכות שהגבר יקח על עצמומחדש נעוריי

את כל היזומה בשלבים הראשונים?

ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...

הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?

מה הכוונה הכל?הפי

אני לא מבינה

את אישרת את התוכן של advfb שאמרמחדש נעוריי

שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...

בדרך כלל זו הצפייהחושבת בקופסא

זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.

אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.

בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.

למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).

אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.

בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.

אז אולי אני אהיה נציג הנשים ;)advfb

דווקא נראה לי ששייך לשאול גם גברים, כי בסוף אנחנו מתנהלים מול נשים ומקבלים פידבקים על ההתנהלות הזאת..

אתה יכול גם לשאול עוד חברים שיוצאים.

מסיבות כאלה חשוב למצוא חבר שתיים שאולי קצת יותר גדולים בגיל שאפשר לדבר איתם על זה.

חח התקבלתהפי

ישששadvfb

מרגיש כמעט כמו יו"ר הכנסת.

אני אפעל למען מי שבחר בי וגם מי שלא בחר בי.

תודה תודה.

הישיבה נעולה.

עונהקל"ת

כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.

בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.

מעניין, תודהמחדש נעוריי

זאת בנורמה לרובדרייב

הבחורה יותר פסיבית בהתחלה, זה נובע כנראה מזה שהיא רוצה לראות את היוזמה וההובלה שלך כגבר. גם בהודעות זה קורה תדיר. הרבה פעמים הבחורה לא ממהרת להגיב, יש פה קצת תת מודע של לבדוק האם הבחור חפץ מדי ותלוי בתגובה שלי, או שהוא יודע לחזר אך לא תלותי. גם אם זה מציק ומשגע לא צריך להתרגש. זה תופעה שקורית מלא.

שים לב לנקודה חשובה:

נכון שגכגברים אנחנו היוזמים אבל צריך להיזהר לא לרוץ קדימה מדי, ולשדר התלהבות יתר.. זה עלול לפגוע בהערכה שלה כלפיך יוריד לה את החשק בקשר.

לכן צריך לשמור על המשחקיות, להתקרב אבל גם לא מדי. ואם היא מתרחקת מעט לא ישר לרדוף אחריה. לתת לה מעט זמן להתגעגע ולשדר שאתה מחזיק מעמד גם לבד ויש לך עוד עניינים בחיים. כמובן בצורה עדינה ומתונה, לא סתם לסנן.

דבר אחרון ובעיניי משמעותי, לא כדאי לפתוח בשיחות על למה את לא עונה וכמה את רוצה שאכתוב וכו'. תקשורת זה מאוד חשוב בזוגיות אבל אתם עדיין לא שם.. יש דינמיקות חברתיות שונות מאליהן, ודיבור עליהם רק מרדד ומקטין. מסר לא מילולי עובד הרבה יותר טוב מאשר מילולי. למשל אם אתה רואה שהיא לא יוזמת מעצמה אתה יכול טיפה להכניס אותה לעניין בצורה עקיפה, ע''י זה שתוריד מעט הילוך. או לרמוז בקטנה בצורה נסתרת. למשל: אני אביא לנו תה, את על העוגיות? פותח לה פתח להביא משהו משלה, ולא רק להסתמך עליך. כך גם תראה עד כמה היא משקיעה, במידה ואפילו עוגיות שהיא טרחה להכין, או שמעט מדי או מוגזם מדי (יכול להיות סוג של ריצוי ולא מתוך שקיפות אמיתית) זה יותר אפקטיבי מאשר לפתוח בשיחה כבדה לומר שרוצה לראות אותה יותר אקטיבית וכו'.

תודה לך ולכולם...מחדש נעוריי

בעיני, כהכללה הבחורות נותנותadvfb

ונותנות לגבר להחליט ולהוביל כי זאת גם העמדה היותר נוחה עבורן.

זה לא דרך שלהם לבחון את הגבר אם הוא גבר.

נוח לה שהוא ישלח הודעה ויקבע מקום, אם היא תעשה זאת בעצמה, לפחות בהתחלה, היא עשויה למצוא את עצמה בעמדה לא נוחה. לא נוחה ריגשית.

מעניין, למה לדעתך זה לא נוח להן?מחדש נעוריי

כי זה מפתח דינמיקה של קשר שהן פחות "נשיות" בה?

כנראה גםחושבת בקופסא

ובאופן כללי בני אדם אוהבים לא לחשוב ולא להתאמץ.

מה היית מעדיף, לקבוע עם חבר שנותן לך זמן ומקום ואתה צריך רק להגיע, או אחד שמפיל עלייך את התכנון?

לפני כל ה"נשיות- גבריות" כדאי לחשוב בסברה אנושית פשוטה מה נחמד וישמח את רוב האנשים. אחר כך תכניסו את כל הנורמות והציפיות האלו.

לקבוע בעצמי!!!!!הפי

ברור שונאת שחברה אומרת לי איפה סליחה?!

זה חייב לעבור בידוק שלי חח

וואלהחושבת בקופסא

אני כבר מזמן וותרתי על לנסות לארגן מפגשים גדולים של 5-6+ חברות באותה קבוצת ווצאפ.

לעלות סקרים של זמנים אפשריים, להציע כל הזמן הצעות שנדחות, ובסוף פונות אליי 1 או 2 בפרטי שכן מתאים להן וקובעות למשל בבית שלהן בלי להסתבך עם מלא התאמות שונות של לו"זים והעדפות שונות.

נראלי צריך פשוט כל דבר בפרופורציהקל"ת

לפעמים כן לתת לצד השני להחליט לפי רצונותיו כדי שירגיש שנותנים לו מקום, ומצד שני כן לפעמים להחליט בעצמך כדי לא ליצור הרושם של אדם שלא יודע לקבל החלטות.

אבל אני מניחה שכל אדם נוטה למזג יותר מסויים. ההחלטי מול הפאסיבי/זורם.

לדעתי אין פה מה ישמח את רוב האנשים. מה שעושה טוב לאחת לא בהכרח עושה טוב לאחרת.

פשוט תיהיה מי שאתה

נכוןהפיאחרונה

אני ספציפית גם לא אוהבת שגברים אומרים לי איפה להיפגש אני מעדיפה שנדבר ביחד

שבירת לב תגובתי ודברים שרוצה לשתף התלמיד העייף

אני רוצה להגיב כאן על פוסט שרשמתי לפני כן על אכילות לב

קודם כל תודה רבה כאן לכולם על התבונות ועל החוכמה ששיתפתם בהחלט הדברים עזרו.

אני רוצה אבל לשתף אתכם משהו שאני חושב שיכול לעזור במידה כזאת ואחרת.

בסופו של דבר כל דבר משמעותי שקרה לנו בחיים אנו לומדים ממנו לטוב ולרע, ובעיקר משברים, אנחנו מכירים את עצמנו טוב הרבה יותר לאחר משברים, ובמקרה שלי אחרי פרידה משמעותית, אתה לומד את הדברים שהיו ומה גרם לקשר הזה ליפול ובוחר להשתנות ולהתעלות, אז כן אחרי שקונים מדרגה חדשה באישיות כי למדנו והפקנו לקחים עצמים, מגיע של צער מסוים, שאומר אם אני הייתי אז במצבי כיום אולי הקשר היה אחר, הדברים היו אחרים, ופה צריך להביט למעלה לשמיים לה' יתברך, אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שהכל בהשגחה מאת ה', והכל מאתו יתברך אין כאן מקום להאריך בבטחון בשידוכים וזה שה' בפרט בעניין הזה שם את השגחתו וניהולו בעניין עד שראיתי לרב שמואליביץ' בשיחות מוסר שמבאר על מעשה בר"י בר' חלפתא והמטרוניטא, שהיא שואלת את ר"י מה עוסק הקב"ה מאז ששת ימי בראשית היינו במה ה' מגלה את עצמו בעלמו מאז בריאת העולם? והוא עונה לה בשידוכים! לכן כל שידוך הוא פלאי כל חתונה היא גילוי של ה'.

אדבר עוד נקודה, הזכרונות הטובים החוויות הטובים שחווינו, אני חושב שיש להם מטרה טובה נכון בסוף הבחורה שהייתה בדייטים בחרה שלא להמשיך ושלא לחזור בהמשך, אז ככה שהזכרון עולה אז הוא מביא איתו איזה מפח נפש, אני חושב שבסופו של דבר אפשר להגיד שזה עולה וואלה באמת היה מצחיק באותו דייט ואני יודע שזה יבוא שוב בעז"ה זה לא נגמר, זה לא כאשר היא בחרה לחתוך אז השמחה הלכה איתה, צריך להמשיך ולשמוח בחיים, וכמה דנו רבותינו במעלת השמחה ואם זה מצד הייסורין כמה חשוב לשמוח בייסורין! ולשמוח בה' ולזכור שבסוף המצב איכשהו הוא האידאלי ביותר כי ה' הוא המנהל (אחרי כמובן ההשתדלות שעשינו כמצוות בוראנו)

אני משתף בעוד עניין שאחרי שכתבתי את זה כאן, היה לי מחשבות רבות אם לשלוח לה הודעה ולנסות שוב ולבקש ממנה לחזור, כי שוב האני היום אומר שאם הייתי אז הקשר היה אחרת, אז חשבתי לשלוח הודעה עם הכל ולהגיד לה אני רוצה לחזור, אבל אני הבנתי א. אני צריך לכבד את המילה שלה שהיא אמרה שהיא לא רוצה אז ולא לחזור אחרי כמה חודשים ולשלוח שוב ב. אם אני רוצה להיות שלם ובאמת לשמוח אני חושב שזה לא כדאי עבורי כי אני לא יודע מה הסיכויים שהיא תגיד כן אחרי שהיא כבר אמרה לא לפני כמה חודשים, ואני מרגיש שאם היא שוב תגיד לא לבקשת חזרה חוזרת זה יקשה עליי לשחרר ולהמשיך הלאה בחיים כמו שאומרים, ולכן אני בחרתי פשוט לשחרר להגיד תודה לה' ולה שזה קרה ולהמשיך הלאה בחיים, האם זה אומר בהכרח שאני סגרתי את הדלת לגמרי? לא ממש לא, אם היא תשוב ביום מן הימים ותגיד לי אני רוצה שנדבר על אפשרות לחזור, אני אשקול את זה בחיוב כי בסופו של דבר היא הייתה בחורה מדהימה שעשתה לי כל כך טוב בחיים, ולא הייתה בחורה כמוה, אבל איך אומרים אני לא בונה על זה כי זה לא שייך, אך בהחלט אם היא תבקש לחזור אני אשקול זאת בחיוב.

ובקיצור כמה נקודות שאני רוצה לכתוב כאן שלמדתי במהלך הזמן:

  לאוכלים את הלב, אחי שחרר, לא הכל תלוי בך.

    אל תפחדו להוביל בקשר, לאנשים בעלי בטחון עצמי נמוך אל תפחדו להוביל בקשר לשלוח הודעה וכו' זה בסדר, כמובן צריך להיות עם יד על הדופק ולראות מה שייך ולא שייך ואיזה שלב אתם בקשר ולראות שאתם לא במקומות שונים ואתה עושה משהו שלא מתאים כעת, אך לא לפחד להוביל!

לתת את הזמן יש בחורות ובחורים שלוקח להם יותר זמן להיפתח ולהיקשר אם אתה בחור שנקשר די מהר תיזהר מלבטא את זה בשלב מוקדם יש כאלה שנלחצים מזה וגם זה עלול לסנוור את ההחלטה הכל כך חשובה האם להתחתן איתה

   לזכור לקחת את הדברים הטובים ולהמשיך הלאה בחיים ולסמוך על ה' שבע"ה יהיה טוב ובסדר והכי מדוייק.

בהצלחה!ברוקולי

אמן לכל מילה שלךניצן*אחרונה

קראתי הכל

ומחזקת אותך על הדרך שאתה עובר על מנת להצליח להשתחרר

ה' איתך והוא יעזור לך גם לצאת מהלופ הזה שהוא מורכב, הייתי במשהו דומה בקטנה ממש ואני יודעת כמה זה מורכב. ולפעמים אנחנו גם עושים צעדים שאין להם השלכה על המציאות, להנכיח את הקול הפנימי , אבל יכולים לעזור להבין שהסיפור הזה סגור

מובן לה מאליו דברים שאני עושהחצלה

לא בטוח שהכותרת נכונה, אבל העניין הוא כזה

יוצא עם בחורה מדהימה, כיף לנו ביחד בגדול יש כימיה ומשיכה. ממש תחילת קשר, דייטים בודדים. העניין הוא שמאוד מפריע לי שאני מרגיש שהרבה דברים מובנים לה מאליהם. לצורך העניין אם קונים עכשיו משהו ואני בא לשלם, מאוד חשוב לי שהיא תגיד לי שאולי היא תשלם הפעם או משהו כזה, ואז אני כמובן אסרב ואשלם בעצמי, אבל חשוב לי לדעת שזה לא מובן מאליו. או שמתקפלים וצריך לסחוב דברים או לפנות את הזבל, שלא תחכה שאני אעשה את זה אלא גם תפעל מעצמה ותפנה או תרים, כמובן שביחד, אבל פשוט לא יכול עם התפיסה שאישה היא פרינססה והגבר צריך תמיד לפתוח לה את הדלת וכו. אנחנו רק בהתחלה.

מה עושים עם דבר כזה? זה מוריד לי בקשר קצת תאמת, וזה מבאס כי בלי זה הייתי נראלי בעננים. ומצד שני שייך לדבר איתה על זה? על שותפות כזו בדייטים, שכלום לא מובן מאליו ואנחנו ביחד? לא יודע

אשמח לשמוע מכן/מכם איך אתם רואים את הדברים. אם צריך אפרט יותר.

מה דעתכםאשר ברא

על לשדך אנשים שיצאתם איתם?

אני חושבת שזה טוב ומבורך לשדך אנשים שהתרשמתי מהם לטובה ופשוט לא התאימו לי, או שאני לא התאמתי להם.

והעיקר לא לשדך מישהו שיש לי מטען רגשי עליו לחברה קרובה..

אבל בדיון עם חברות עלה שאין מה לשדך מישהו שיצאתי איתו כי אם הוא היה "מציאה כזאת גדולה", אני הייתי מתחתנת איתו.

הצביעו והשפיעו.

אצל אח שלי זה עבד נהדר, ועובד עד היוםנקדימון

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

ממש כך. זו מצווה גדולה של חסד.נחלת

קודם תציעי... אולי הם כן מעוניינים?שנונימי

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

הרבה חתונות יצאו מזה, כולל שליברגוע

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

שיר יפה אבל רואים רק את הכיפה והמצח.נחלת

את יכולה להגדיל למטה בצד ימיןברגוע

מצווה חשובה. למה לא?תפוחית 1

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

קשה כקריעת ים סוףמסתתר

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כל אחד ואחת הם מציאה גדולה. תלוי למי.נחלת

מבורך מאוד.advfb

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

למה לא?ברוקולי

מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.

רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.

חושב שזה מבורך אבלישי2

מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..

צריך גם טאקט לדעתי

(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)

זה תלויאילת השחר

בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.

לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.

זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -

חוסר התאמה.

זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',

במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.

זה שחתכת ממישהו לא אומר שהוא לא טובמישהי719

הוא יכול להיות מציאה ומעולה

יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..

פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.

אני מכירה בנות שהכירו ככה

אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה

מכיר כמה וכמה זוגות כאלוהסטורי

שיצאו משידוך כזה.

ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.

לדעתי, יש להן טעות יסודית.לגיטימי?

אם את יצאת איתו,

כנראה חשבת שיש פוטנציאל,

רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.

האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???

אין כזה דבר אדם מושלם.

כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.

ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,

כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -

כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??

אפשר להגיד,

לא התאים,

לא הלך,

הוא לא בכיוון שלי.

אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.

מה שלי נראה נכון -

אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.

כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -

מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,

האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.

ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.

יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.

ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).

וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.

בקיצור,

נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.

כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.

אבל ברוב גורף של המקרים -

בעיני זה חסד מאוד גדול,

כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.

בשולי הדברים,

פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,

והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.

גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -

ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.

לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.

מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,

ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.

(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)

בגדולזיויק

אם השכל שולט אז כן.

אבל אם יש משקעים ורגשות יתר עדיף להימנע.

בעד לנסות אם עולה רעיון מסוים אבל ברגישותארץ השוקולד

סוף סוף יצאנו יחד כי חשבנו שייכולה להיות התאמה, הגענו למסקנה שאין התאמה אבל זה לא מעיד רע על הצד השני.

כאבה לי הדעה שעלתה בדיון עם החברות שהבחירה היא לפי "מציאה" שאובייקטיבית פלוני עדיף על אלמוני ולא שיש פה מציאת התאמה. תפיסה שיכולה להוביל לתחושות רעות וגם לדעתי לא נכונה כי אני לא מחפש את זו שהכי מוכשרת אלא את זו שהכי מתאימה לי.

(אישית, זכיתי למצוא את אשתי שהכי מתאימה לי)

ברור שכןהפיאחרונה

חלק מהבחורים שפגשתי היו ממש דבש פשוט לא התאימו לי אז מה? למה לא לשדך אותם לאחרות?

חייבת להגיד שיש אצל חלק מהנשים נטייה פחות לפרגן, וזה ממש ילדותי בעיניי.

מישהי סיפרה לי על חברה שלה שמלכתחילה לא התלהבה מבחור שיצאה איתו וכל הזמן אמרה שהם לא מתאימים והוא שקט ולא מספיק גברי לה. בסופו של דבר, דווקא הבחור אמר לה לא.

אז החברה שלה אמרה לה: אם לא עבד ביניכם, אני דווקא ממש התלהבתי ממנו אני מחפשת בחור שקט ואני וחושבת שהוא יכול להתאים לי.

והיא ממש לא פרגנה לה ממש התחמקה

מה נפגע פה בדיוק? האגו שלך? די, תתגברי. אם הוא לא מתאים לך, למה שלא יתאים לחברה שלך?

כולם חושבים שהיא חברה טובה, אבל מה אני אגיד לכם? חברות נמדדת גם בפרטים הקטנים האלה, ביכולת לשמוח ולפרגן לאחרת גם

שהאגו קצת נפגע.

ממש חבל ..

אמרתי לחברה אז אני אשדך בניכם .. אז היא אמרה לא נעים לי בגלל החברה .

( אני לא מבינה את זה הם יצאו כולה ל2 דייטים והבחורה כל הזמן אמרה שהם לא מתאימים , אז ממה אמור להיות לה לא נעים?)

איזה דרמה מיותרת אלוהים

ואני משתגעת מדובר בבחורות דוסות

אם את באמת כל-כך דתייה ממה את מפחדת?

שיעבוד לחברה שלך?