היו שני דברים שהפריעו לי מאד, ששניהם יושבים על דבר אחד- הטשטוש של ההבדל בין היהודים הכשרים ההולכים בדרך התורה לבין הרפורמים:

א'- ההשוואה בין דיבור בביהכ"נ וכדו' לבין הרפורמים. בין מי שחוטא בדרך עראי, מחוסר במודעות ו/או שליטה עצמית, לבין מי שחוטא בזדון, בדרך קבע, ומנסה ליצור דרך חדשה ומעוותת, לסלף את התורה, והרבה פעמים גם ממש לבטל את היהדות וליצור במקומה איזה חיקוי עלוב שהאדם במרכזו והא-ל הוא איזה השראה ורעיון רוח.

ב'- על בסיס התיאור הקודם של הרפורמים, קשה לי להבין את הרב מדן שקורא לאחדות ולאהבה, ומשווה בין "יהודים ליהודים" כלשונו, עם האנשים הנ"ל. מילא אם היה כותב שהם חוטאים ורעים לשמים ולבריות, אבל טוב יותר שלא להיאבק איתם אלא לנקוט בדרכי שלום, קירוב ואהבה- זה אני יכול להבין. אבל לטשטש את ההבדלים זה לדעתי העניה לא נכון ולא בריא.

(אינני אומר בהכרח שצריך לנהוג ביחס לרפורמים בדרכי קירוב ואהבה, ודאי שלא בכל מקרה שהוא, אבל זו אמירה שכשלעצמה אני יכול לשמוע)

אנחנו עומדים בכללים הבסיסיים של האמונה היהודית וההיכללות בכלל ישראל לפי כל סטנדרט המקובל מדורי דורות. ודאי לא גרועים מ"עם הארץ" של חז"ל (שלענ"ד הוא די דומה באופיו החברתי-דתי למסורתי של היום, לפחות למסורתיים הדתיים יותר שכן משתדלים לשמור על המצוות אבל לא חדים על זה וגם חסרי השכלה הלכתית).

אם יש חרדים שהמציאו את העיקר ה- 14 (וככה"נ אין להם מקורות לזה)-הם אכן בבעיה, והבעיה שלהם הרבה יותר מהותית מחוסר באהבת ישראל או כבוד לכל אדם באשר הוא. (אם כי יתכן שקשורה לזה, פגיעה מהותית בערכים מעוותת את צורת החשיבה.)

הרפורמים לעומת זאת, בחלקם הגדול (או שמא כולם) כלל לא מאמינים בתורה מן השמים, ורובם ככולם בגדר אפיקורסים בלי צורך למתוח את ההגדרות עד לקצה. רובם ככולם מומרים להכעיס (לפחות בבחינת שביק היתרא ואכיל איסורא) במקרה הטוב ומשומדים במקרה הרע.

שנזכה וישיבנו ה' בתשובה שלמה כולנו כאחד.

חג שמח ושבת שלום! 

החלטתי להוסיף עוד משהו- גם באסלאם יש הרבה טוב שהם לקחו מהיהדות, ואפשר להעריך את זה. אבל בשום פנים ואופן לא להשוות את זה ליהדות. יהודי מוסלמי הוא יהודי משומד, גם אם הוא מתפלל חמש תפילות ביום...

(וכמובן שזה לא קשור לשאלה האם הדרך היא לפעול בדרכי קירוב, אהבה ושלום, או להלחם בהם מלחמת חרמה, ואיך לדון בנסיבות מקלות של תינוקות שנשבו וכו')

לגבי החרדים, אינני יודע מנין לך. ואם אתה צודק, לפחות לפי איך שאני מבין אותך- אז אתה אומר פה דברים חמורים מאד מאד על החרדים. כי לדעתי ברור שלהבין כך (שהדת"ל הם אפיקורסים) זו טעות חמורה ביהדות (או במציאות), ואם זה באמת הייחס זה חמור מאד. אך כמובן שהפתרון הוא שאני מזמין את החרדים לדיון על זה. גם את הרפורמים אני מוכן להזמין לדיון. אינני מפחד. 

(אם כי כן הייתי שמח אם לפני הדיון היתה לי אפשרות לברור מביניהם רק את עובדי ה' באמת לדיון הנ"ל. מי שלא עובד את ה' הדיון שלי איתו הוא אחר לגמרי.)

לגבי מה שכתבת ברמיזה- שאתה בעד שאבדוק לגבי המקרה של תינוק שנשבה, האמת שיש לי הרבה ידע, אך זה לא אומר שאני יודע למה אתה רומז ולאיזה כיוון אתה מנסה לכוון... כנ"ל לגבי אפיקורוס.

אני כתבתי דברים שלענ"ד הם די פשוטים, אם כי אני מכיר בזה שבאופן כללי היחס לתינוקות שנשבו הוא שנוי במחלוקת, ושיש הרבה מה להאריך בזה. (ואני יודע שאפיקורוס הוא מושג קצת לוט בערפל, ולכן התנסחתי כפי שהתנסחתי, ואולי בהזדמנות אם יהיה לי זמן אז גם אאריך בזה)

גם האסלאם וגם הרפורמים נמצאים על הספקטרום של עובדי ה' שלא על פי התורה.

היהדות היא לא רק תאיזם, והיא הרבה מעבר מאשר קשר למסורת ישראל.

וראוי להעיר הערה נוספת- שלא כל מי שהוא רפורמי בהכרח הוא גם עובד ה'. 

(כמובן, יש הבדלים רבים, ויכולתי להשתמש בצירי השוואה שונים. אבל הנקודה שאליה רציתי להתייחס היא דוקא הנקודה הזו.

ואני אוסיף עוד משהו לרקע כי אולי אתה לא מבין אותי נכון- אני רוחש הרבה כבוד לכל הדתות שמתרכזות בעבודת ה'- א-להי ישראל. יותר ממה שמקובל בעולם הדתי. ולא בגלל שאני חושב שהם בסדר או משהו כזה. אלא כי אני מפריד בין הטוב לרע.)

ואני חושב שלא דייקתי לגבי המענה לטענתך על החרדים.

אתה טועה לחשוב שכדי לקבל יחס נכון מהחרדים, הפתרון הוא שאני אתנהג לאחרים כפי שאני רוצה שיתנהגו אלי. אבל אני חושב שאתה טועה בזה. אני רוצה שיתנהגו אלי בצורה מסוימת על בסיס העובדה שאני עם שאיתם בתורה ובמצוות, ולא סתם כי אני רוצה שיתנהגו אלי יפה. ומה שאני מצפה מהחרדים זה לא שהם יתנהגו אלי יפה כי ככה צריך להתנהג לכל אחד, אלא כי אני עם שאיתם בתורה ובמצוות.

ואם הם לא מבינים את זה- אז זוהי הבעיה שצריך לתקן. ולא את זה שהם מתנכרים למי שאינו עם שאיתם בתורה ובמצוות. (אולי גם ביחס למי שאינו איתם בתורה ובמצוות יש מה לתקן, אבל זה סוגיה אחרת.)

ואם לא הייתי מצפה מהם על בסיס זה שאני עם שאיתם בתורה ובמצוות- אז גם פחות הייתי מתייחס ברצינות למה שהם חושבים עלי. כמו שהנוצרים והמוסלמים פחות מטרידים אותי.

מקוה שהייתי מובן.

(ולא בהכרח חוזר בי לגמרי מהמענה הקודם שנתתי. אם כי האחרון מכוון נכון יותר כנגד הטענה שהעלית.)

שהוא כתב את זה.

כאילו ידעתי שיש ביננו הבדלים, אבל.. וואי זה מוזר לי.

יש הבדל בין אחריות פרטית על אדם לא לדבר בבית כנסת. ואנחנו לא מעירים לו כי זה לא חינוכי ולא יעיל. וזאת בסוף אחריות שלו ולא שלי.

[אגב, מי אמר שלא מעירים? אני אבקש מהרב מדן לבוא לבתי כנסת של הספרדים הזקנים, יראה איך כל הדור הבא אחריהם יש לו יראת כבוד מבית כנסת כי כל אחד רואה את האבא שלו, ואת השכן המבוגר שלו, ואת הזקן החשוב בקהילה עם ככ הרבה כבוד לבית הכנסת שזה דבר שנטבע ככ עמוק בצעירים. וצעירים זה כולל גם גיל 30]

הכותל הוא אחריות ציבורית. של כולנו. כולנו. אין בכלל מקום להשוואה בין דבר פרטי לבין דבר כללי.

אם בעבר לא נהגו יהודים להתפלל בדרום הכותל המערבי - זה סיבה לוותר? מה?? אז נוותר גם על כל מיני מקומות קדושים ליהדות כי לא נהגנו? אדרבה. הקב"ה גלגל ע"י אנשים שאינם מהוגנים שנזכה להתפלל גם אנחנו שם. וכל עוד זה דבר שביכולתנו לעשות (בשונה למשל מהר הבית, שאנחנו לא באמת מסוגלים לבוא לשם בהמוננו ולקבוע את המציאות בשטח), נעשה. בשמחה, בלי לפגוע בהם. זה לא כדי לפגוע בהם אלא כדי להוסיף לנו

יעיל למה? יעיל זה שהמחיצות יישארו? לאו דווקא. אולי. קשה לי להאמין אבל.

אבל בדיוק כמו שבונים יישוב - מפרקים ואז בונים ואז מפרקים ואז בונים וכו' וכו'

אז נכון שהבניה הראשונה לא הייתה שווה, אבל היא עזרה למטרה אחרת. לבנית המאוחרת שתהיה.

כאן? המטרה האחרת היא להכניס את הרחבה הזאת בכותל למודעות אצלנו.

כמות האנשים שמגיעה לשם בשנה זה בערך כמות האנשים שפוקדת את הכותל ביום שלישי רנדומלי. חבל שיהיה שם ריק. צריך לחזק את המודעות שלנו שם. לדעת שיש עוד רחבה. אני אתמול גיליתי למשפחה שלי שיש מקום כזה ואפשר ללכת אליו והכניסה פתוחה והכל טוב. וזה שקט וכו'. צריך לדעת שיש מקום כזה. אפילו לעשות שם תפילות במניין. שלנו. כן חבל על הכותל הזה....

לגבי התמיכה הציבורית, אם היו שואלים אותי? צריך להפסיק לנסות לעשות כותרות ודברים כאלה.

צריכים להגיע לשם מניין ופשוט להתפלל. תהיה אישה? יביאו מחיצות. יתפללו. יקפלו את המחיצות. אני לאיודע לפרטי פרטים עד כמה ומה צריך לנסות ולעשות.. אבל. זה הכוון שאני אומר.

שאלה במקום. כי המשנה בכלים באמת לא מסווגת את הכותל כמשהו אחר.. אמ.

א. לענ"ד התפללו שם בעבר. הרי היה שם איזה גשר שממנו הייתה כניסה להר. מנסתם היה שם מקום ליהודים, ויהודים שהיו טמאים וכו התפללו בכותל. עכשיו זאת השערה שאין לה ביסוס.. אבל.. יהודים היו שם. אולי לא שטיבעל כמו היום. אבל משו היה שם.

ב. שכינה לא זזה מכותל מערבי. וזה הכותל הזה. שלנו. של הר הבית. לכל אורכו יש בו קדושה.

זה חשוב כי אני אוחז שאסור לעלות להר הזה. וזה לא הדיון כאן.

אבל בגלל שזה הדיון כאן, אז צריך לחזק את הכותל למודעות. וגם את הכותל הקטן. ואת העובדה שיש סיבובי שערים. ושאפשר ללכת לזה. תמיד.

אתה יכול טוב מאוד ללכת להתפלל שם 40 גברים מניין וללכת. הכותרת יתחילו אם תגיע אישה ומחיצה.

א. מקבל.

ב. מחלוקת. חוץ מזה שרואים בבירור שצורת הבניה של הכותל המערבי ושאר הכתלים שונה לחלוטין והם בניה מאוחרת יותר. וכידוע לכולנו שגבולות הר הבית היום הרבה יותר גדולים ממה שכתוב בתקופת המשנה, ככה שודאי עבר שם שיפוץ. מה גם שבשות ציץ אליעזר הוא ממליץ שלא להתקרב מידי לכותל הדרומי מחשש שאולי שם זה הר הבית (לא ראיתי את התשובה בפנים זה בחלק י סימנים א,ז. וגם כתב ככה בספר הר הקודש עמ' של)

ובשו"ת אג"מ ח"ד יו"ד סי' סג אותיות ה,יא הוכיח בדעת הרמבם שזה גם בכותל שלנו. שמחוץ להר הבית (גם את זה לא ראיתי בפנים)

"גם פטפוטים בעת חזרת הש"ץ ובעת קריאת התורה אסורים בתכלית האיסור, וכן קריאת עלוני שבת בעת התפילה על כל פרסומות המסחריות שיש בהן. איננו נוהגים לכפות על אנשים בכוח להימנע מכך, משום שהכפייה יוצרת התנגדות ושנאה, והתועלת שבה בטילה כלפי הנזקים שיש בה." -

-- לא מדויק בכלל. פשוט אין לנו דרך "לכפות בכוח" שלא ידברו בשעת התפילה. בטח שזה לא פשוט כמו להציב מחיצה. אגב, גם המחיצה לא כופה על אף אחד להתפלל איך שבא לו. 

"הכותל המערבי נועד להרבות אהבה, כבוד ותחושת אחדות בין יהודים."

-- באמת? חשבתי שהכותל המערבי נועד להיות חלק מבית המקדש (או הר הבית). מעולם לא שמעתי שזאת המטרה שלו. השימוש המשני שלו הוא כמובן תפילה, אבל לא ידוע לי על שימוש שלו להרבות אהבה ותחושת אחדות.

"גם הקונסרבטיבים והרפורמים הם יהודים, ועם כל ההתנגדות לדעותיהם, אנו חייבים בכבודם."

-- לא ברור לי למה אני חייב בכבודם. הם בהגדרה כופרים בתורה שאני מאמין בה. אם יש משהו שאני חייב בהקשר אליהם, כבודם זה לא.

"בעבר מחיתי על תופעה זו של הצרת צעדיהם של הקונסרבטיבים ב'עזרת ישראל' שנבנתה גם עבורם, וגם 'נשות הכותל' עברו לשם. הטוקבקיסטים של הערוץ 'הוציאו אותי מבית הכנסת' במחאותיהם על דבריי. כעבור מספר ימים התקשר אלי אחד הפעילים וביקש שאפעיל את השפעתי נגד יוזמה לחקיקת חוק שתגביל את יכולתנו לבוא לשם. עשיתי זאת. אם נמשיך בהתנהגות זו, חקיקה כזאת בוא תבוא! איננו זקוקים למריבה זו"

-- אוקיי, טיעון אסטרטגי קביל

לגבי השאלה הטקטית שהוא הציג שם (האם זה יגרום לחקיקה, כן או לא...), אני לא מבין בדברים האלו, וגם זו לא שאלה מהותית....

לגבי מה שהוא כתב שצריך לכבד אותם, והשווה את מה שהם מתפללים בלי מחיצה לקריאת עלונים בשבת, אני לא מסכים בכלל. (כמובן, נראה לי הרבה מאוד רבנים יאמרו את מה שאני אומר/יסכימו למה שאני אומר....). לכבד אותם אני אעשה בבית שלהם, לא בכותל, שהוא מקום ששייך לעם ישראל, לאומי, ולכן הם יכולים לעשות את השטויות שלהם ולפתוח מנייני רחוב מעורבים וכדו'...במקומות שלהם, אבל לעשות את זה בכותל, זה לא שייך כלל, וצריך למחות על זה ולעצור את זה בכל מחיר, וזה אכן "דווקא", אני דווקא רוצה שהמקום הקדוש לעם היהודי יישמר ולא יתבזה ויתחלל על ידיהם.

וכן ההשוואה לקריאה בעלוני שבת, לא הבנתי בכלל מה הקשר....אני לא מכיר איסור הלכתי לקרוא עלונים בבית הכנסת (איסור אכילה ושתייה, שמעתי, איסור שינה, איסור לעשות דברים מבזים בבית הכנסת שמעתי, פעם ראשונה שאני שומע על האיסור לקרוא עלונים....). בוודאי שזה לא ראוי וכל ירא שמים אמור לעשות זאת, אבל אין איסור הלכתי בזה, לעומת להתפלל בלי מחיצה שכן יש.

ועוד משהו שממש צורם לי, מילא לא למחות בעצמך כי לחשוב שזה לא יהיה מועיל, אבל להורות להסיר בעצמך, זה הכי לתת לגיטימציה להם ולמה שהם עושים, בשם איזה ערך לא ברור של הכלתם וכיבודם. (בוודאי שכל יהודי פרטי אני אכבד, אבל באופן ציבורי, וכשהם רוצים לעשות את הדברים שלהם באופן ציבורי ולקבל תהודה ותמיכה ציבורית לדברים שלהם, בוודאי שאינני חייב בכבודם במקרה הזה....).

ויישר כוח על האזהרה של כיבוד תלמידי חכמים, מקווה שלא עברתי עליו בעצמי....

אין קשר לבתי כנסת. בתי כנסת פרטיים שלהם שהם הקימו, שיערב להם. אבל כשהם רוצים לתקוע ידיהם בכותל ששייך לעם ישראל, לאומה הישראלית, ולקבל הכרה באופן ציבורי לכל הפרובוקציות שלהם והשטויות שלהם, זה כבר עובר את הגבול....

צריך להיאבק עד שיחזירו את הרחבה הזאת. זה הכותל של העם היהודי הציוני בארץ ישראל, ולא שייך לתנועות שמחוץ ליהדות. (האנשים הפרטיים- יהודים חלקם, התנועה- לא יהודית....).

מה פתאום אם אושר נפסיק להילחם? האם החלטה של בשר ודם תעצור אותנו מלהילחם על הערכים שלנו? לא הבנתי את החילוק שלך....נילחם עד שיחזור המצב לקדמותו, ואני בטוח שאם היה מספיק מאבק זה היה חוזר....וכן, כמו שהם נלחמים על הרחבה שלנו, כך נילחם על הרחבה שלהם, כמו שכתבת יפה: "כאשר עשו לי כן עשית להם". כמו שהם נלחמים על הרחבה שלך, כך תילחם על הרחבה שלהם. לא להיות פרייארים שכל היום מתגוננים ורק כשמתקיפים אותך אתה מחזיר, אפשר לנקוט את האסטרטגיה הידועה מהיוונים: "ההגנה הטובה ביותר היא התקפה", ולא לחכות שהם יבואו לרחבה שלנו, אלא להיאבק על הרחבה שלהם בכל הכוח מבלי לוותר.

וודאי שלא באלימות....

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל