היו שני דברים שהפריעו לי מאד, ששניהם יושבים על דבר אחד- הטשטוש של ההבדל בין היהודים הכשרים ההולכים בדרך התורה לבין הרפורמים:

א'- ההשוואה בין דיבור בביהכ"נ וכדו' לבין הרפורמים. בין מי שחוטא בדרך עראי, מחוסר במודעות ו/או שליטה עצמית, לבין מי שחוטא בזדון, בדרך קבע, ומנסה ליצור דרך חדשה ומעוותת, לסלף את התורה, והרבה פעמים גם ממש לבטל את היהדות וליצור במקומה איזה חיקוי עלוב שהאדם במרכזו והא-ל הוא איזה השראה ורעיון רוח.

ב'- על בסיס התיאור הקודם של הרפורמים, קשה לי להבין את הרב מדן שקורא לאחדות ולאהבה, ומשווה בין "יהודים ליהודים" כלשונו, עם האנשים הנ"ל. מילא אם היה כותב שהם חוטאים ורעים לשמים ולבריות, אבל טוב יותר שלא להיאבק איתם אלא לנקוט בדרכי שלום, קירוב ואהבה- זה אני יכול להבין. אבל לטשטש את ההבדלים זה לדעתי העניה לא נכון ולא בריא.

(אינני אומר בהכרח שצריך לנהוג ביחס לרפורמים בדרכי קירוב ואהבה, ודאי שלא בכל מקרה שהוא, אבל זו אמירה שכשלעצמה אני יכול לשמוע)

אנחנו עומדים בכללים הבסיסיים של האמונה היהודית וההיכללות בכלל ישראל לפי כל סטנדרט המקובל מדורי דורות. ודאי לא גרועים מ"עם הארץ" של חז"ל (שלענ"ד הוא די דומה באופיו החברתי-דתי למסורתי של היום, לפחות למסורתיים הדתיים יותר שכן משתדלים לשמור על המצוות אבל לא חדים על זה וגם חסרי השכלה הלכתית).

אם יש חרדים שהמציאו את העיקר ה- 14 (וככה"נ אין להם מקורות לזה)-הם אכן בבעיה, והבעיה שלהם הרבה יותר מהותית מחוסר באהבת ישראל או כבוד לכל אדם באשר הוא. (אם כי יתכן שקשורה לזה, פגיעה מהותית בערכים מעוותת את צורת החשיבה.)

הרפורמים לעומת זאת, בחלקם הגדול (או שמא כולם) כלל לא מאמינים בתורה מן השמים, ורובם ככולם בגדר אפיקורסים בלי צורך למתוח את ההגדרות עד לקצה. רובם ככולם מומרים להכעיס (לפחות בבחינת שביק היתרא ואכיל איסורא) במקרה הטוב ומשומדים במקרה הרע.

שנזכה וישיבנו ה' בתשובה שלמה כולנו כאחד.

חג שמח ושבת שלום! 

החלטתי להוסיף עוד משהו- גם באסלאם יש הרבה טוב שהם לקחו מהיהדות, ואפשר להעריך את זה. אבל בשום פנים ואופן לא להשוות את זה ליהדות. יהודי מוסלמי הוא יהודי משומד, גם אם הוא מתפלל חמש תפילות ביום...

(וכמובן שזה לא קשור לשאלה האם הדרך היא לפעול בדרכי קירוב, אהבה ושלום, או להלחם בהם מלחמת חרמה, ואיך לדון בנסיבות מקלות של תינוקות שנשבו וכו')

לגבי החרדים, אינני יודע מנין לך. ואם אתה צודק, לפחות לפי איך שאני מבין אותך- אז אתה אומר פה דברים חמורים מאד מאד על החרדים. כי לדעתי ברור שלהבין כך (שהדת"ל הם אפיקורסים) זו טעות חמורה ביהדות (או במציאות), ואם זה באמת הייחס זה חמור מאד. אך כמובן שהפתרון הוא שאני מזמין את החרדים לדיון על זה. גם את הרפורמים אני מוכן להזמין לדיון. אינני מפחד. 

(אם כי כן הייתי שמח אם לפני הדיון היתה לי אפשרות לברור מביניהם רק את עובדי ה' באמת לדיון הנ"ל. מי שלא עובד את ה' הדיון שלי איתו הוא אחר לגמרי.)

לגבי מה שכתבת ברמיזה- שאתה בעד שאבדוק לגבי המקרה של תינוק שנשבה, האמת שיש לי הרבה ידע, אך זה לא אומר שאני יודע למה אתה רומז ולאיזה כיוון אתה מנסה לכוון... כנ"ל לגבי אפיקורוס.

אני כתבתי דברים שלענ"ד הם די פשוטים, אם כי אני מכיר בזה שבאופן כללי היחס לתינוקות שנשבו הוא שנוי במחלוקת, ושיש הרבה מה להאריך בזה. (ואני יודע שאפיקורוס הוא מושג קצת לוט בערפל, ולכן התנסחתי כפי שהתנסחתי, ואולי בהזדמנות אם יהיה לי זמן אז גם אאריך בזה)

גם האסלאם וגם הרפורמים נמצאים על הספקטרום של עובדי ה' שלא על פי התורה.

היהדות היא לא רק תאיזם, והיא הרבה מעבר מאשר קשר למסורת ישראל.

וראוי להעיר הערה נוספת- שלא כל מי שהוא רפורמי בהכרח הוא גם עובד ה'. 

(כמובן, יש הבדלים רבים, ויכולתי להשתמש בצירי השוואה שונים. אבל הנקודה שאליה רציתי להתייחס היא דוקא הנקודה הזו.

ואני אוסיף עוד משהו לרקע כי אולי אתה לא מבין אותי נכון- אני רוחש הרבה כבוד לכל הדתות שמתרכזות בעבודת ה'- א-להי ישראל. יותר ממה שמקובל בעולם הדתי. ולא בגלל שאני חושב שהם בסדר או משהו כזה. אלא כי אני מפריד בין הטוב לרע.)

ואני חושב שלא דייקתי לגבי המענה לטענתך על החרדים.

אתה טועה לחשוב שכדי לקבל יחס נכון מהחרדים, הפתרון הוא שאני אתנהג לאחרים כפי שאני רוצה שיתנהגו אלי. אבל אני חושב שאתה טועה בזה. אני רוצה שיתנהגו אלי בצורה מסוימת על בסיס העובדה שאני עם שאיתם בתורה ובמצוות, ולא סתם כי אני רוצה שיתנהגו אלי יפה. ומה שאני מצפה מהחרדים זה לא שהם יתנהגו אלי יפה כי ככה צריך להתנהג לכל אחד, אלא כי אני עם שאיתם בתורה ובמצוות.

ואם הם לא מבינים את זה- אז זוהי הבעיה שצריך לתקן. ולא את זה שהם מתנכרים למי שאינו עם שאיתם בתורה ובמצוות. (אולי גם ביחס למי שאינו איתם בתורה ובמצוות יש מה לתקן, אבל זה סוגיה אחרת.)

ואם לא הייתי מצפה מהם על בסיס זה שאני עם שאיתם בתורה ובמצוות- אז גם פחות הייתי מתייחס ברצינות למה שהם חושבים עלי. כמו שהנוצרים והמוסלמים פחות מטרידים אותי.

מקוה שהייתי מובן.

(ולא בהכרח חוזר בי לגמרי מהמענה הקודם שנתתי. אם כי האחרון מכוון נכון יותר כנגד הטענה שהעלית.)

שהוא כתב את זה.

כאילו ידעתי שיש ביננו הבדלים, אבל.. וואי זה מוזר לי.

יש הבדל בין אחריות פרטית על אדם לא לדבר בבית כנסת. ואנחנו לא מעירים לו כי זה לא חינוכי ולא יעיל. וזאת בסוף אחריות שלו ולא שלי.

[אגב, מי אמר שלא מעירים? אני אבקש מהרב מדן לבוא לבתי כנסת של הספרדים הזקנים, יראה איך כל הדור הבא אחריהם יש לו יראת כבוד מבית כנסת כי כל אחד רואה את האבא שלו, ואת השכן המבוגר שלו, ואת הזקן החשוב בקהילה עם ככ הרבה כבוד לבית הכנסת שזה דבר שנטבע ככ עמוק בצעירים. וצעירים זה כולל גם גיל 30]

הכותל הוא אחריות ציבורית. של כולנו. כולנו. אין בכלל מקום להשוואה בין דבר פרטי לבין דבר כללי.

אם בעבר לא נהגו יהודים להתפלל בדרום הכותל המערבי - זה סיבה לוותר? מה?? אז נוותר גם על כל מיני מקומות קדושים ליהדות כי לא נהגנו? אדרבה. הקב"ה גלגל ע"י אנשים שאינם מהוגנים שנזכה להתפלל גם אנחנו שם. וכל עוד זה דבר שביכולתנו לעשות (בשונה למשל מהר הבית, שאנחנו לא באמת מסוגלים לבוא לשם בהמוננו ולקבוע את המציאות בשטח), נעשה. בשמחה, בלי לפגוע בהם. זה לא כדי לפגוע בהם אלא כדי להוסיף לנו

יעיל למה? יעיל זה שהמחיצות יישארו? לאו דווקא. אולי. קשה לי להאמין אבל.

אבל בדיוק כמו שבונים יישוב - מפרקים ואז בונים ואז מפרקים ואז בונים וכו' וכו'

אז נכון שהבניה הראשונה לא הייתה שווה, אבל היא עזרה למטרה אחרת. לבנית המאוחרת שתהיה.

כאן? המטרה האחרת היא להכניס את הרחבה הזאת בכותל למודעות אצלנו.

כמות האנשים שמגיעה לשם בשנה זה בערך כמות האנשים שפוקדת את הכותל ביום שלישי רנדומלי. חבל שיהיה שם ריק. צריך לחזק את המודעות שלנו שם. לדעת שיש עוד רחבה. אני אתמול גיליתי למשפחה שלי שיש מקום כזה ואפשר ללכת אליו והכניסה פתוחה והכל טוב. וזה שקט וכו'. צריך לדעת שיש מקום כזה. אפילו לעשות שם תפילות במניין. שלנו. כן חבל על הכותל הזה....

לגבי התמיכה הציבורית, אם היו שואלים אותי? צריך להפסיק לנסות לעשות כותרות ודברים כאלה.

צריכים להגיע לשם מניין ופשוט להתפלל. תהיה אישה? יביאו מחיצות. יתפללו. יקפלו את המחיצות. אני לאיודע לפרטי פרטים עד כמה ומה צריך לנסות ולעשות.. אבל. זה הכוון שאני אומר.

שאלה במקום. כי המשנה בכלים באמת לא מסווגת את הכותל כמשהו אחר.. אמ.

א. לענ"ד התפללו שם בעבר. הרי היה שם איזה גשר שממנו הייתה כניסה להר. מנסתם היה שם מקום ליהודים, ויהודים שהיו טמאים וכו התפללו בכותל. עכשיו זאת השערה שאין לה ביסוס.. אבל.. יהודים היו שם. אולי לא שטיבעל כמו היום. אבל משו היה שם.

ב. שכינה לא זזה מכותל מערבי. וזה הכותל הזה. שלנו. של הר הבית. לכל אורכו יש בו קדושה.

זה חשוב כי אני אוחז שאסור לעלות להר הזה. וזה לא הדיון כאן.

אבל בגלל שזה הדיון כאן, אז צריך לחזק את הכותל למודעות. וגם את הכותל הקטן. ואת העובדה שיש סיבובי שערים. ושאפשר ללכת לזה. תמיד.

אתה יכול טוב מאוד ללכת להתפלל שם 40 גברים מניין וללכת. הכותרת יתחילו אם תגיע אישה ומחיצה.

א. מקבל.

ב. מחלוקת. חוץ מזה שרואים בבירור שצורת הבניה של הכותל המערבי ושאר הכתלים שונה לחלוטין והם בניה מאוחרת יותר. וכידוע לכולנו שגבולות הר הבית היום הרבה יותר גדולים ממה שכתוב בתקופת המשנה, ככה שודאי עבר שם שיפוץ. מה גם שבשות ציץ אליעזר הוא ממליץ שלא להתקרב מידי לכותל הדרומי מחשש שאולי שם זה הר הבית (לא ראיתי את התשובה בפנים זה בחלק י סימנים א,ז. וגם כתב ככה בספר הר הקודש עמ' של)

ובשו"ת אג"מ ח"ד יו"ד סי' סג אותיות ה,יא הוכיח בדעת הרמבם שזה גם בכותל שלנו. שמחוץ להר הבית (גם את זה לא ראיתי בפנים)

"גם פטפוטים בעת חזרת הש"ץ ובעת קריאת התורה אסורים בתכלית האיסור, וכן קריאת עלוני שבת בעת התפילה על כל פרסומות המסחריות שיש בהן. איננו נוהגים לכפות על אנשים בכוח להימנע מכך, משום שהכפייה יוצרת התנגדות ושנאה, והתועלת שבה בטילה כלפי הנזקים שיש בה." -

-- לא מדויק בכלל. פשוט אין לנו דרך "לכפות בכוח" שלא ידברו בשעת התפילה. בטח שזה לא פשוט כמו להציב מחיצה. אגב, גם המחיצה לא כופה על אף אחד להתפלל איך שבא לו. 

"הכותל המערבי נועד להרבות אהבה, כבוד ותחושת אחדות בין יהודים."

-- באמת? חשבתי שהכותל המערבי נועד להיות חלק מבית המקדש (או הר הבית). מעולם לא שמעתי שזאת המטרה שלו. השימוש המשני שלו הוא כמובן תפילה, אבל לא ידוע לי על שימוש שלו להרבות אהבה ותחושת אחדות.

"גם הקונסרבטיבים והרפורמים הם יהודים, ועם כל ההתנגדות לדעותיהם, אנו חייבים בכבודם."

-- לא ברור לי למה אני חייב בכבודם. הם בהגדרה כופרים בתורה שאני מאמין בה. אם יש משהו שאני חייב בהקשר אליהם, כבודם זה לא.

"בעבר מחיתי על תופעה זו של הצרת צעדיהם של הקונסרבטיבים ב'עזרת ישראל' שנבנתה גם עבורם, וגם 'נשות הכותל' עברו לשם. הטוקבקיסטים של הערוץ 'הוציאו אותי מבית הכנסת' במחאותיהם על דבריי. כעבור מספר ימים התקשר אלי אחד הפעילים וביקש שאפעיל את השפעתי נגד יוזמה לחקיקת חוק שתגביל את יכולתנו לבוא לשם. עשיתי זאת. אם נמשיך בהתנהגות זו, חקיקה כזאת בוא תבוא! איננו זקוקים למריבה זו"

-- אוקיי, טיעון אסטרטגי קביל

לגבי השאלה הטקטית שהוא הציג שם (האם זה יגרום לחקיקה, כן או לא...), אני לא מבין בדברים האלו, וגם זו לא שאלה מהותית....

לגבי מה שהוא כתב שצריך לכבד אותם, והשווה את מה שהם מתפללים בלי מחיצה לקריאת עלונים בשבת, אני לא מסכים בכלל. (כמובן, נראה לי הרבה מאוד רבנים יאמרו את מה שאני אומר/יסכימו למה שאני אומר....). לכבד אותם אני אעשה בבית שלהם, לא בכותל, שהוא מקום ששייך לעם ישראל, לאומי, ולכן הם יכולים לעשות את השטויות שלהם ולפתוח מנייני רחוב מעורבים וכדו'...במקומות שלהם, אבל לעשות את זה בכותל, זה לא שייך כלל, וצריך למחות על זה ולעצור את זה בכל מחיר, וזה אכן "דווקא", אני דווקא רוצה שהמקום הקדוש לעם היהודי יישמר ולא יתבזה ויתחלל על ידיהם.

וכן ההשוואה לקריאה בעלוני שבת, לא הבנתי בכלל מה הקשר....אני לא מכיר איסור הלכתי לקרוא עלונים בבית הכנסת (איסור אכילה ושתייה, שמעתי, איסור שינה, איסור לעשות דברים מבזים בבית הכנסת שמעתי, פעם ראשונה שאני שומע על האיסור לקרוא עלונים....). בוודאי שזה לא ראוי וכל ירא שמים אמור לעשות זאת, אבל אין איסור הלכתי בזה, לעומת להתפלל בלי מחיצה שכן יש.

ועוד משהו שממש צורם לי, מילא לא למחות בעצמך כי לחשוב שזה לא יהיה מועיל, אבל להורות להסיר בעצמך, זה הכי לתת לגיטימציה להם ולמה שהם עושים, בשם איזה ערך לא ברור של הכלתם וכיבודם. (בוודאי שכל יהודי פרטי אני אכבד, אבל באופן ציבורי, וכשהם רוצים לעשות את הדברים שלהם באופן ציבורי ולקבל תהודה ותמיכה ציבורית לדברים שלהם, בוודאי שאינני חייב בכבודם במקרה הזה....).

ויישר כוח על האזהרה של כיבוד תלמידי חכמים, מקווה שלא עברתי עליו בעצמי....

אין קשר לבתי כנסת. בתי כנסת פרטיים שלהם שהם הקימו, שיערב להם. אבל כשהם רוצים לתקוע ידיהם בכותל ששייך לעם ישראל, לאומה הישראלית, ולקבל הכרה באופן ציבורי לכל הפרובוקציות שלהם והשטויות שלהם, זה כבר עובר את הגבול....

צריך להיאבק עד שיחזירו את הרחבה הזאת. זה הכותל של העם היהודי הציוני בארץ ישראל, ולא שייך לתנועות שמחוץ ליהדות. (האנשים הפרטיים- יהודים חלקם, התנועה- לא יהודית....).

מה פתאום אם אושר נפסיק להילחם? האם החלטה של בשר ודם תעצור אותנו מלהילחם על הערכים שלנו? לא הבנתי את החילוק שלך....נילחם עד שיחזור המצב לקדמותו, ואני בטוח שאם היה מספיק מאבק זה היה חוזר....וכן, כמו שהם נלחמים על הרחבה שלנו, כך נילחם על הרחבה שלהם, כמו שכתבת יפה: "כאשר עשו לי כן עשית להם". כמו שהם נלחמים על הרחבה שלך, כך תילחם על הרחבה שלהם. לא להיות פרייארים שכל היום מתגוננים ורק כשמתקיפים אותך אתה מחזיר, אפשר לנקוט את האסטרטגיה הידועה מהיוונים: "ההגנה הטובה ביותר היא התקפה", ולא לחכות שהם יבואו לרחבה שלנו, אלא להיאבק על הרחבה שלהם בכל הכוח מבלי לוותר.

וודאי שלא באלימות....

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.