היו שני דברים שהפריעו לי מאד, ששניהם יושבים על דבר אחד- הטשטוש של ההבדל בין היהודים הכשרים ההולכים בדרך התורה לבין הרפורמים:

א'- ההשוואה בין דיבור בביהכ"נ וכדו' לבין הרפורמים. בין מי שחוטא בדרך עראי, מחוסר במודעות ו/או שליטה עצמית, לבין מי שחוטא בזדון, בדרך קבע, ומנסה ליצור דרך חדשה ומעוותת, לסלף את התורה, והרבה פעמים גם ממש לבטל את היהדות וליצור במקומה איזה חיקוי עלוב שהאדם במרכזו והא-ל הוא איזה השראה ורעיון רוח.

ב'- על בסיס התיאור הקודם של הרפורמים, קשה לי להבין את הרב מדן שקורא לאחדות ולאהבה, ומשווה בין "יהודים ליהודים" כלשונו, עם האנשים הנ"ל. מילא אם היה כותב שהם חוטאים ורעים לשמים ולבריות, אבל טוב יותר שלא להיאבק איתם אלא לנקוט בדרכי שלום, קירוב ואהבה- זה אני יכול להבין. אבל לטשטש את ההבדלים זה לדעתי העניה לא נכון ולא בריא.

(אינני אומר בהכרח שצריך לנהוג ביחס לרפורמים בדרכי קירוב ואהבה, ודאי שלא בכל מקרה שהוא, אבל זו אמירה שכשלעצמה אני יכול לשמוע)

אנחנו עומדים בכללים הבסיסיים של האמונה היהודית וההיכללות בכלל ישראל לפי כל סטנדרט המקובל מדורי דורות. ודאי לא גרועים מ"עם הארץ" של חז"ל (שלענ"ד הוא די דומה באופיו החברתי-דתי למסורתי של היום, לפחות למסורתיים הדתיים יותר שכן משתדלים לשמור על המצוות אבל לא חדים על זה וגם חסרי השכלה הלכתית).

אם יש חרדים שהמציאו את העיקר ה- 14 (וככה"נ אין להם מקורות לזה)-הם אכן בבעיה, והבעיה שלהם הרבה יותר מהותית מחוסר באהבת ישראל או כבוד לכל אדם באשר הוא. (אם כי יתכן שקשורה לזה, פגיעה מהותית בערכים מעוותת את צורת החשיבה.)

הרפורמים לעומת זאת, בחלקם הגדול (או שמא כולם) כלל לא מאמינים בתורה מן השמים, ורובם ככולם בגדר אפיקורסים בלי צורך למתוח את ההגדרות עד לקצה. רובם ככולם מומרים להכעיס (לפחות בבחינת שביק היתרא ואכיל איסורא) במקרה הטוב ומשומדים במקרה הרע.

שנזכה וישיבנו ה' בתשובה שלמה כולנו כאחד.

חג שמח ושבת שלום! 

החלטתי להוסיף עוד משהו- גם באסלאם יש הרבה טוב שהם לקחו מהיהדות, ואפשר להעריך את זה. אבל בשום פנים ואופן לא להשוות את זה ליהדות. יהודי מוסלמי הוא יהודי משומד, גם אם הוא מתפלל חמש תפילות ביום...

(וכמובן שזה לא קשור לשאלה האם הדרך היא לפעול בדרכי קירוב, אהבה ושלום, או להלחם בהם מלחמת חרמה, ואיך לדון בנסיבות מקלות של תינוקות שנשבו וכו')

לגבי החרדים, אינני יודע מנין לך. ואם אתה צודק, לפחות לפי איך שאני מבין אותך- אז אתה אומר פה דברים חמורים מאד מאד על החרדים. כי לדעתי ברור שלהבין כך (שהדת"ל הם אפיקורסים) זו טעות חמורה ביהדות (או במציאות), ואם זה באמת הייחס זה חמור מאד. אך כמובן שהפתרון הוא שאני מזמין את החרדים לדיון על זה. גם את הרפורמים אני מוכן להזמין לדיון. אינני מפחד. 

(אם כי כן הייתי שמח אם לפני הדיון היתה לי אפשרות לברור מביניהם רק את עובדי ה' באמת לדיון הנ"ל. מי שלא עובד את ה' הדיון שלי איתו הוא אחר לגמרי.)

לגבי מה שכתבת ברמיזה- שאתה בעד שאבדוק לגבי המקרה של תינוק שנשבה, האמת שיש לי הרבה ידע, אך זה לא אומר שאני יודע למה אתה רומז ולאיזה כיוון אתה מנסה לכוון... כנ"ל לגבי אפיקורוס.

אני כתבתי דברים שלענ"ד הם די פשוטים, אם כי אני מכיר בזה שבאופן כללי היחס לתינוקות שנשבו הוא שנוי במחלוקת, ושיש הרבה מה להאריך בזה. (ואני יודע שאפיקורוס הוא מושג קצת לוט בערפל, ולכן התנסחתי כפי שהתנסחתי, ואולי בהזדמנות אם יהיה לי זמן אז גם אאריך בזה)

גם האסלאם וגם הרפורמים נמצאים על הספקטרום של עובדי ה' שלא על פי התורה.

היהדות היא לא רק תאיזם, והיא הרבה מעבר מאשר קשר למסורת ישראל.

וראוי להעיר הערה נוספת- שלא כל מי שהוא רפורמי בהכרח הוא גם עובד ה'. 

(כמובן, יש הבדלים רבים, ויכולתי להשתמש בצירי השוואה שונים. אבל הנקודה שאליה רציתי להתייחס היא דוקא הנקודה הזו.

ואני אוסיף עוד משהו לרקע כי אולי אתה לא מבין אותי נכון- אני רוחש הרבה כבוד לכל הדתות שמתרכזות בעבודת ה'- א-להי ישראל. יותר ממה שמקובל בעולם הדתי. ולא בגלל שאני חושב שהם בסדר או משהו כזה. אלא כי אני מפריד בין הטוב לרע.)

ואני חושב שלא דייקתי לגבי המענה לטענתך על החרדים.

אתה טועה לחשוב שכדי לקבל יחס נכון מהחרדים, הפתרון הוא שאני אתנהג לאחרים כפי שאני רוצה שיתנהגו אלי. אבל אני חושב שאתה טועה בזה. אני רוצה שיתנהגו אלי בצורה מסוימת על בסיס העובדה שאני עם שאיתם בתורה ובמצוות, ולא סתם כי אני רוצה שיתנהגו אלי יפה. ומה שאני מצפה מהחרדים זה לא שהם יתנהגו אלי יפה כי ככה צריך להתנהג לכל אחד, אלא כי אני עם שאיתם בתורה ובמצוות.

ואם הם לא מבינים את זה- אז זוהי הבעיה שצריך לתקן. ולא את זה שהם מתנכרים למי שאינו עם שאיתם בתורה ובמצוות. (אולי גם ביחס למי שאינו איתם בתורה ובמצוות יש מה לתקן, אבל זה סוגיה אחרת.)

ואם לא הייתי מצפה מהם על בסיס זה שאני עם שאיתם בתורה ובמצוות- אז גם פחות הייתי מתייחס ברצינות למה שהם חושבים עלי. כמו שהנוצרים והמוסלמים פחות מטרידים אותי.

מקוה שהייתי מובן.

(ולא בהכרח חוזר בי לגמרי מהמענה הקודם שנתתי. אם כי האחרון מכוון נכון יותר כנגד הטענה שהעלית.)

שהוא כתב את זה.

כאילו ידעתי שיש ביננו הבדלים, אבל.. וואי זה מוזר לי.

יש הבדל בין אחריות פרטית על אדם לא לדבר בבית כנסת. ואנחנו לא מעירים לו כי זה לא חינוכי ולא יעיל. וזאת בסוף אחריות שלו ולא שלי.

[אגב, מי אמר שלא מעירים? אני אבקש מהרב מדן לבוא לבתי כנסת של הספרדים הזקנים, יראה איך כל הדור הבא אחריהם יש לו יראת כבוד מבית כנסת כי כל אחד רואה את האבא שלו, ואת השכן המבוגר שלו, ואת הזקן החשוב בקהילה עם ככ הרבה כבוד לבית הכנסת שזה דבר שנטבע ככ עמוק בצעירים. וצעירים זה כולל גם גיל 30]

הכותל הוא אחריות ציבורית. של כולנו. כולנו. אין בכלל מקום להשוואה בין דבר פרטי לבין דבר כללי.

אם בעבר לא נהגו יהודים להתפלל בדרום הכותל המערבי - זה סיבה לוותר? מה?? אז נוותר גם על כל מיני מקומות קדושים ליהדות כי לא נהגנו? אדרבה. הקב"ה גלגל ע"י אנשים שאינם מהוגנים שנזכה להתפלל גם אנחנו שם. וכל עוד זה דבר שביכולתנו לעשות (בשונה למשל מהר הבית, שאנחנו לא באמת מסוגלים לבוא לשם בהמוננו ולקבוע את המציאות בשטח), נעשה. בשמחה, בלי לפגוע בהם. זה לא כדי לפגוע בהם אלא כדי להוסיף לנו

יעיל למה? יעיל זה שהמחיצות יישארו? לאו דווקא. אולי. קשה לי להאמין אבל.

אבל בדיוק כמו שבונים יישוב - מפרקים ואז בונים ואז מפרקים ואז בונים וכו' וכו'

אז נכון שהבניה הראשונה לא הייתה שווה, אבל היא עזרה למטרה אחרת. לבנית המאוחרת שתהיה.

כאן? המטרה האחרת היא להכניס את הרחבה הזאת בכותל למודעות אצלנו.

כמות האנשים שמגיעה לשם בשנה זה בערך כמות האנשים שפוקדת את הכותל ביום שלישי רנדומלי. חבל שיהיה שם ריק. צריך לחזק את המודעות שלנו שם. לדעת שיש עוד רחבה. אני אתמול גיליתי למשפחה שלי שיש מקום כזה ואפשר ללכת אליו והכניסה פתוחה והכל טוב. וזה שקט וכו'. צריך לדעת שיש מקום כזה. אפילו לעשות שם תפילות במניין. שלנו. כן חבל על הכותל הזה....

לגבי התמיכה הציבורית, אם היו שואלים אותי? צריך להפסיק לנסות לעשות כותרות ודברים כאלה.

צריכים להגיע לשם מניין ופשוט להתפלל. תהיה אישה? יביאו מחיצות. יתפללו. יקפלו את המחיצות. אני לאיודע לפרטי פרטים עד כמה ומה צריך לנסות ולעשות.. אבל. זה הכוון שאני אומר.

שאלה במקום. כי המשנה בכלים באמת לא מסווגת את הכותל כמשהו אחר.. אמ.

א. לענ"ד התפללו שם בעבר. הרי היה שם איזה גשר שממנו הייתה כניסה להר. מנסתם היה שם מקום ליהודים, ויהודים שהיו טמאים וכו התפללו בכותל. עכשיו זאת השערה שאין לה ביסוס.. אבל.. יהודים היו שם. אולי לא שטיבעל כמו היום. אבל משו היה שם.

ב. שכינה לא זזה מכותל מערבי. וזה הכותל הזה. שלנו. של הר הבית. לכל אורכו יש בו קדושה.

זה חשוב כי אני אוחז שאסור לעלות להר הזה. וזה לא הדיון כאן.

אבל בגלל שזה הדיון כאן, אז צריך לחזק את הכותל למודעות. וגם את הכותל הקטן. ואת העובדה שיש סיבובי שערים. ושאפשר ללכת לזה. תמיד.

אתה יכול טוב מאוד ללכת להתפלל שם 40 גברים מניין וללכת. הכותרת יתחילו אם תגיע אישה ומחיצה.

א. מקבל.

ב. מחלוקת. חוץ מזה שרואים בבירור שצורת הבניה של הכותל המערבי ושאר הכתלים שונה לחלוטין והם בניה מאוחרת יותר. וכידוע לכולנו שגבולות הר הבית היום הרבה יותר גדולים ממה שכתוב בתקופת המשנה, ככה שודאי עבר שם שיפוץ. מה גם שבשות ציץ אליעזר הוא ממליץ שלא להתקרב מידי לכותל הדרומי מחשש שאולי שם זה הר הבית (לא ראיתי את התשובה בפנים זה בחלק י סימנים א,ז. וגם כתב ככה בספר הר הקודש עמ' של)

ובשו"ת אג"מ ח"ד יו"ד סי' סג אותיות ה,יא הוכיח בדעת הרמבם שזה גם בכותל שלנו. שמחוץ להר הבית (גם את זה לא ראיתי בפנים)

"גם פטפוטים בעת חזרת הש"ץ ובעת קריאת התורה אסורים בתכלית האיסור, וכן קריאת עלוני שבת בעת התפילה על כל פרסומות המסחריות שיש בהן. איננו נוהגים לכפות על אנשים בכוח להימנע מכך, משום שהכפייה יוצרת התנגדות ושנאה, והתועלת שבה בטילה כלפי הנזקים שיש בה." -

-- לא מדויק בכלל. פשוט אין לנו דרך "לכפות בכוח" שלא ידברו בשעת התפילה. בטח שזה לא פשוט כמו להציב מחיצה. אגב, גם המחיצה לא כופה על אף אחד להתפלל איך שבא לו. 

"הכותל המערבי נועד להרבות אהבה, כבוד ותחושת אחדות בין יהודים."

-- באמת? חשבתי שהכותל המערבי נועד להיות חלק מבית המקדש (או הר הבית). מעולם לא שמעתי שזאת המטרה שלו. השימוש המשני שלו הוא כמובן תפילה, אבל לא ידוע לי על שימוש שלו להרבות אהבה ותחושת אחדות.

"גם הקונסרבטיבים והרפורמים הם יהודים, ועם כל ההתנגדות לדעותיהם, אנו חייבים בכבודם."

-- לא ברור לי למה אני חייב בכבודם. הם בהגדרה כופרים בתורה שאני מאמין בה. אם יש משהו שאני חייב בהקשר אליהם, כבודם זה לא.

"בעבר מחיתי על תופעה זו של הצרת צעדיהם של הקונסרבטיבים ב'עזרת ישראל' שנבנתה גם עבורם, וגם 'נשות הכותל' עברו לשם. הטוקבקיסטים של הערוץ 'הוציאו אותי מבית הכנסת' במחאותיהם על דבריי. כעבור מספר ימים התקשר אלי אחד הפעילים וביקש שאפעיל את השפעתי נגד יוזמה לחקיקת חוק שתגביל את יכולתנו לבוא לשם. עשיתי זאת. אם נמשיך בהתנהגות זו, חקיקה כזאת בוא תבוא! איננו זקוקים למריבה זו"

-- אוקיי, טיעון אסטרטגי קביל

לגבי השאלה הטקטית שהוא הציג שם (האם זה יגרום לחקיקה, כן או לא...), אני לא מבין בדברים האלו, וגם זו לא שאלה מהותית....

לגבי מה שהוא כתב שצריך לכבד אותם, והשווה את מה שהם מתפללים בלי מחיצה לקריאת עלונים בשבת, אני לא מסכים בכלל. (כמובן, נראה לי הרבה מאוד רבנים יאמרו את מה שאני אומר/יסכימו למה שאני אומר....). לכבד אותם אני אעשה בבית שלהם, לא בכותל, שהוא מקום ששייך לעם ישראל, לאומי, ולכן הם יכולים לעשות את השטויות שלהם ולפתוח מנייני רחוב מעורבים וכדו'...במקומות שלהם, אבל לעשות את זה בכותל, זה לא שייך כלל, וצריך למחות על זה ולעצור את זה בכל מחיר, וזה אכן "דווקא", אני דווקא רוצה שהמקום הקדוש לעם היהודי יישמר ולא יתבזה ויתחלל על ידיהם.

וכן ההשוואה לקריאה בעלוני שבת, לא הבנתי בכלל מה הקשר....אני לא מכיר איסור הלכתי לקרוא עלונים בבית הכנסת (איסור אכילה ושתייה, שמעתי, איסור שינה, איסור לעשות דברים מבזים בבית הכנסת שמעתי, פעם ראשונה שאני שומע על האיסור לקרוא עלונים....). בוודאי שזה לא ראוי וכל ירא שמים אמור לעשות זאת, אבל אין איסור הלכתי בזה, לעומת להתפלל בלי מחיצה שכן יש.

ועוד משהו שממש צורם לי, מילא לא למחות בעצמך כי לחשוב שזה לא יהיה מועיל, אבל להורות להסיר בעצמך, זה הכי לתת לגיטימציה להם ולמה שהם עושים, בשם איזה ערך לא ברור של הכלתם וכיבודם. (בוודאי שכל יהודי פרטי אני אכבד, אבל באופן ציבורי, וכשהם רוצים לעשות את הדברים שלהם באופן ציבורי ולקבל תהודה ותמיכה ציבורית לדברים שלהם, בוודאי שאינני חייב בכבודם במקרה הזה....).

ויישר כוח על האזהרה של כיבוד תלמידי חכמים, מקווה שלא עברתי עליו בעצמי....

אין קשר לבתי כנסת. בתי כנסת פרטיים שלהם שהם הקימו, שיערב להם. אבל כשהם רוצים לתקוע ידיהם בכותל ששייך לעם ישראל, לאומה הישראלית, ולקבל הכרה באופן ציבורי לכל הפרובוקציות שלהם והשטויות שלהם, זה כבר עובר את הגבול....

צריך להיאבק עד שיחזירו את הרחבה הזאת. זה הכותל של העם היהודי הציוני בארץ ישראל, ולא שייך לתנועות שמחוץ ליהדות. (האנשים הפרטיים- יהודים חלקם, התנועה- לא יהודית....).

מה פתאום אם אושר נפסיק להילחם? האם החלטה של בשר ודם תעצור אותנו מלהילחם על הערכים שלנו? לא הבנתי את החילוק שלך....נילחם עד שיחזור המצב לקדמותו, ואני בטוח שאם היה מספיק מאבק זה היה חוזר....וכן, כמו שהם נלחמים על הרחבה שלנו, כך נילחם על הרחבה שלהם, כמו שכתבת יפה: "כאשר עשו לי כן עשית להם". כמו שהם נלחמים על הרחבה שלך, כך תילחם על הרחבה שלהם. לא להיות פרייארים שכל היום מתגוננים ורק כשמתקיפים אותך אתה מחזיר, אפשר לנקוט את האסטרטגיה הידועה מהיוונים: "ההגנה הטובה ביותר היא התקפה", ולא לחכות שהם יבואו לרחבה שלנו, אלא להיאבק על הרחבה שלהם בכל הכוח מבלי לוותר.

וודאי שלא באלימות....

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

אחרי שאני זוכה להכיר קצת את המשתתפים (שונאת את המילה "ניקים"....)

חושבת, שכפי שלא הייתי מציעה לבחור ישיבה חרדי "ספרות יפה" - אז גם לכם - לא.

הרי אתם בחורים "נקיים" (לא ניקים!)

וזה לא מתאים.

לא מדובר כמובן על ספרות  "מלוכלכת" ולא צנועה בעליל -

אבל על כל מי שמחליף בספריה ציבורית עירונית, לדעת שלא

ימלט מאי אילו דברים שלא שייכים אלינו. ושומר נפשו ירחק.

משתדלת מאוד, בעזרת השם, לקחת כאלה שכמעט מאה אחוז,

אבל כפי שאמרתי למעלה... לעתים, יכול להופיע משפט או

פסקה לא שייכת. (לא מדובר חלילה על חוסר צניעות בוטה).

אז אם אתה/אתם בכל זאת קוראים לעתים בשביל להתאוורר

או משהו, יכולה להמליץ על ספרים שאני אוהבת ולטעמי -

הם טובים.

וחס חלילה לא רוצה להכשיל אף אחד.

בנות - זה קצת אחרת. אני בכל אופן קוראת

וגם לבנות, משבגרו מספיק, נתתי.

(לפעמים עם קצת יסורי מצפון, אבל יש ספרים

שהסיפור, הרעיון, התיאור בהם - משותפים

לאנושות כולה). ולפעמים, מה לעשות, קשה לי

עם "עם לבדד ישכון", מבחינה זו.

שבת שלום לכולם!

ספרים על השואה, חרדים, שאין שאלה בכלל.

אני קורא כעת את המתבגר של דוסטויבסקי

לפני כן קראתי את למי צלצלו הפעמונים של המינגוואי

לפני כן קראתי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה

ע"ע וידויו של ר' אריה לוין על קריאת הרוזן ממונטה כריסטו

דוסטויבסקי כנראה נקי

המינגווי - מן הסתם גם כן

השלישי - נשמע כמו משהו פילוסופי , לא?

אלה לא ספרים שהתכוונתי אליהם. 

יש למשל סופרים אמריקאים טובים, אבל הם לא ספרים העוסקים במלחמה כמו "למי צלצלו הפעמונים".

יותר במצב החברתי וכו'.

לא הבנתי "וידויו של הרב לוין זצ"ל"; לא ייתכן שהוא קרא את הרוזן ממונטה כריסטו!

המינגווי לא לגמרי נקי

הרמן הסה בכלל לא נקי ואמנם הרעיונות פילוסופיים אבל העלילה עלילתית

אילו סופרים אמריקאיים?

תחפשי בספר "איש צדיק היה"

הוא קרא כילד ואמר שהוא נהנה (הסתיר מהמשגיח). אבל הפואנטה בסיפור שם היתה שספרים עלילתיים מעניינים רק פעם אחת וספר בראשית מעניין כל שנה מחדש

נקי - לא בינו לבינה , לא ניבול פה , לא לשון גסה (למעט אם זה ז'רגון חברתי), לא זול.  וכו'.

ויליאם פוקנר

ג'ון סטיינבק

אלה הסופרים האמריקאים שהתכוונתי אליהם;  את ויליאם פוקנר ניסיתי פעם אבל זה מן סלנג (של כושים אני חושבת)

שלא התאמצתי.

סטיינבק, אולי "קדמת עדן" (לא בטוחה), גם סלנג כזה של אנשים פשוטים, ומדכא. אז לא המשכתי.

אבל נחשבים לסופרים רציניים. איכותיים. 

יש ספר של עמוס אילון (אם אינני טועה) העוסק נדמה לי בתקופה של לפני עליית הנאציזם: רקווים גרמני. 

הרב נויגרשל הזכיר אותו אז לקחתי אותו מהספריה. ספר חשוב. מרתק. היסטורי.

אהרן אפלפד - איכותי אבל מדכא (אותי בכל אופן)

תומאס מן הגרמני. איכותי.

יש ספרות טובה יפנית וסינית כשהרקע קומוניזם ומלחמת העולם השניה, כמו:

(נראה לי שהסופרים היפנים/סינים (לא מכירה כמובן את הכל, לא את המודרנים,, יותר נקיים).

עץ המשי

רח' הפרחים הלבנים

ברבורי פרא (לא קראתי הכל אז לא מתחייבת)

מוות בשנחאי

סודוקו רוצה לחיות (סופר גרמני למרבית הפלא)

ועוד. 

ואת הספרים של מסורבי העליה דאז:

לא אירא רע  - שרנסקי

יד בחשיכה  - אידה נודל (משהו!)

גם סלינג'ר - התפשן בשדה השיפון.  יש קטע שאפשר לדלג עליו אבל זה לא "לא נקי" במובן שהתכוונתי אליו. אבל לא בטוחה שזה מתאים לך.

זה ספר, עד כמה שהבנתי, על נער בגיל ההתבגרות עם כל הבלבולים (אבל לא בקטע של בינו לבינה).

עד כמה שאני יודעת, סלינג'ר עצמו לא היה "חלק" נפשית. אבל בעיני הוא סופר טוב. איכותי. אמיתי.

לומדים אותו עכשיו לבגרות, נדמה לי.

קראתי סיפורים אחדים שלו באנגלית (לא בטוחה שמתורגמים)

האנגלית שלי לא מאה אחוז, רחוק מזה, אבל סיפורים שאינם

קשים לקריאה. 

עצוב ומדכא. מאוד. הוא עצמו , נדמה לי,  סבל מהתמוטטות עצבים,

לפי אחד הסיפורים. אולי קשור למה שעבר במלחמה (השנייה?)

לא בטוחה.

קראתי ואהבתי את

הר הקסמים

בית בודנברוק

מוות בוונציה

התחלתי וזרקתי לפח במיאוס: הנבחר

קראתי את שני הראשונים; הר הקסמים - תיאורי המחלה הגעילו אותי וגם לא הבנתי איך זה משל על החברה באירופה (לא סיימתי הכל)

יש את "יריד ההבלים" של תומאס הרדי הבריטי. לא סיימתי כי גם הוא לא ספר המביא לשמחה יתירה....נחשב לספר טוב.

יש ספר אמריקאי "עדין הוא הלילה". של פיג'רלד. דפדפתי. נראה ספר טוב. 

יש את "במערב אין כל חדש"

"החייל האמיץ שוויק"

מאוד מאוד ישנים. בזמנו, התרשמתי. אנטי מלחמתים.

את "היום אינו כלה" סופר מאחת הארצות ששמותיהן מסתיימות בטן...פקיסטן, קיריגיסטן, אוזבקסיסטן.......

ואת  "הדבר" של קאמי.  אקזסיסטצינליזם. אז כמובן כפירה בהשם ובמשהו רוחני בכלל.

שבת!!!!   עדיין לא התחלתי כלום!  אנחנו נרעב!!!

שבת שלום!

התחביב שלי (ספרים) הוא בעוכרי. ממש!

מה יהיה עם שבת?

דוד זריצקי - בצל צח - כל כך יפה ויהודי ועדין. נוגע ממש בנשמה.

סלינג'ר מסתבר כן מתורגם. אבל מציעה לקרוא את רוב הסיפורים רק במצב רוח טוב! (ממוצא יהודי: אמא קתולית ואבא יהודי)

עוד משהו:

גם ספרים טובים ובעיקר ספרים טובים, עלולים להכניס אלינו, מבלי שנרגיש, דרך הדלת האחורית,

מושגים והשקפות זרות. הרבה. זה לא הכי מיטיב עם הנשמה היהודית שלנו....

 בעיקר נוצריות.

למשל, קראתי על "מובי דיק" שיש הרבה נצרות;  לא קראתי, אבל חושבת שכנראה

הכוונה לא שמטיפים שם לנצרות. אבל ההשקפה, מושגים, ראיית החיים, העולם -

לזו הכוונה כנראה.

הרב ד"ר ליכטנשטיין (ראש ישיבת ? ) ז"ל, שהיה ד"ר לספרות אנגלית מאוניברסיטת הווארד,

אמר בשיחה עם חיים סבטו שיבדל"ט, שהספרים המסוכנים ביותר (דיבר על ספרות   ילדים)

הם דווקא אלה הטובים.

אז אולי באמת כדאי  להתרכז יותר בספרים כמו הארי פוטר וכל הספרות הבדיונית הקיימת

עכשיו (ערפדים וכאלה...). זה לפחות לא מכניס שום דבר דרך הדלת האחורית ואם כן

 - לא עמוק מדי.   וילדים לא מתרכזים בזה. זה עוד סממן של מתח או הרפתקאה עבורם.

(מוטיב האייל שראיתי שם, שייך למסורת הנוצרית. נדמה לי. שים לה לגרביים החמות,

וכאלה שמוכרים אצלנו בחורף (ענקיות כאלה עם פרווה בפנים), או סוודרים -

יש שם בד"כ הרבה איילים.

הארי פוטר קראתי את הראשון ולא יכולתי לישון בלילה; הרגשתי כזו טומאה...

ולא שאני צדיקה, הלוואי. הספר השני היה מגעיל ומפחיד.

אחר כך התרגלתי.   השלישי...

וזהו - יותר אני לא אמשיך לקרוא כדי להתחנף לנכדים. בלי נדר. (חייבים למצוא נושא אחר לשיחה עם הילדים!)

אבל למבוגרים, לא חושבת שקיימים ספרים מ סוג זה.

יש ספרי מסעות. גם לא כולם. מה שכן אפשר:

מסע קונטיקי

אינדיורנס

שניהם - מסעות אמיתיים.

מסעות אחרים - לפני שמתחילים לקרוא אותם, אפשר לשאול אותי. אני אהיה הרעה שקראה ועכשיו מזהירה את האחרים...

אפשר גם "3 כוסות של תה". לא ממש מסע אבל הרפתקאה אמיתית. 

:

 ממשיכה לשבת.

באמת שבת שלום.

אחד הספרים היפים והמוסריים ביותר שנכתבו בעולם החילוני

הרב חיים וידאל מצטט ממנו בבלוג:

פרשת אמור תש”פ – והאלוקים יבקש את נרדף (יש לו ‘חולשה’ לאוכלוסיות חלשות ולחלשים)

הבנתי;

אבל גם לא קראתי את הקישור.

אם זו התייחסות לדברי על חוסר אמונה לומה שעבר ב"דבר" - זה לא סותר את החמלה והמעשיות

שבדברי הרופא אליבא קאמי;  אולי, נכון, זה אפילו נותן לה עוצמה מיוחדת אמנם וכוח, דווקא בגלל

העובדה שהאדם הוא לבד לבד במאבק שלו: לפי הרגשתי (לא מכירה ממש את התפישה של הוגי הזרם הזה), נושבת מהספר רוח של....יאוש.

נואשות. האדם הקטן שנלחם בציפורניים בגורלו של בן תמותה; לבד.

 או קי, יש כאן יושר ו אומץ ומסירות - אבל האדם

נתפש כלבד לבד. בדידות איומה מול המאורעות החזקים ממנו.

כל הויכוח עם הכומר.... אם אני לא טועה, גם הוא נשבר בסוף.

אין שום יד התומכת מלמעלה ולכן   אין שום יד הנתמכת  מלמטה. אין אלוקים. אין שום דבר שמעבר. גם אין איזושהי

משמעות למגיפה  (צריכה אולי לקרוא שוב, ייתכן שהם נותנים לזה איזו משמעות)

זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר ואנו עושים ככל שביכולתנו;. יותר מיכולתנו. אבל נורא לבד. עולם בלי אלוקים. ובעצם-

בלי חמלה גדולה המכילה ורואה ומבינה את הכל ("מאזין ומקשיב.."..) האדם נעזר באדם . אין לו דבר אחר  ומשכך

הוא מועד לאכזבות, יאוש, נפילות.

זה לא "הסתרת פניך הייתי נבהל", כי כאן יש מישהו שאמנם מסתיר עכשיו פניו, אבל יש גם אי הסתרה. מחר, מחרתיים,

בעוד חודש......

שים לב שאין שום יאוש בשירים יהודיים. יש לפעמים עצב, געגועים, תחנונים, בקשה לגאולה, אבל אף פעם לא יאוש

או דיכאון.

גם אחרי השואה, שיר שהיו שרים:

הבט משמים וראה

איך היינו ללעג וקלס....

ובכל זאת בריתך לא שכחנו...

איזה יופי! איזו נחמה! איזה כיף שיש השם.  איזה מסכנים אנשים שלא לוקחים אותו בחשבון....

(לא שאני תמיד קרובה ותמיד שמחה ותמיד מודה ותמיד זוכרת שהכל ממנו , אבל ככה צריך לחשוב ולהרגיש  ו ל ד ע ת   יהודי.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

הוא די כבד ומדכא. לוקחת את זה בחשבון?

ממליצה שוב על "זאת הפעם.." של תמר וייזר. כיף לקרוא. ויש שם קטע תפילה - משהו! מעורר קנאה ממש.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.