ילד עם מום אסטתי והתגובות של האחיםאנונימית באהב"ה

שלום אימהות יקרות. לילד הקטן שלנו יש פזילה. הפזילה באה לידי ביטוי במצבים מסוימים, כשהוא מסתכל בכיוונים מסויימים. עד לא מזמן, הילדים הגדולים יותר לא ממש שמו לב אבל לאחרונה הם קלטו שהאח שלהם פוזל. זה מעורר בהם דחייה מסוימת, שאני יכולה להבין, ואני חושבת שזה מעורר בם גם דאגה כלשהי. אנחנו משוחחים על הדברים. אני אומרת להם שהם יכולים לשתף אותנו ההורים בכל רגש שיש להם ונשמח תמיד לדבר על זה איתם. אני גם הסברתי להם שאת השיחות האלה נקיים באופן דיסקרטי כי זה לא נעים לדבר על אחד האחים מול כולם. כשהם שואלים אם נוכל לתקן את זה אני עונה להם שיש סיכוי שבעתיד נוכל לעשות לו ניתוח אבל שום דבר לא וודאי כרגע ושכדאי שנתפלל שזה יעבוד.

 

עכשיו, בימים האחרונים קרה כמה פעמים שהם גם צחקו עליו או אמרו שהוא מכוער. לרוב זה היה בהקשר של מריבה איתו. ישר הרמתי את הטון ואמרתי בצורה מאד ברורה שאני לא אאפשר שום צחוק או אמירה פוגענית על זה. הם הפסיקו אבל בתכלס, אני חוששת שאם אני אמשיך להגיב ככה, זה רק ייצור 'כפתור' שהילדים ירצו ללחוץ עליו דווקא. אז אני מוצאת את עצמי קצת חסרת אונים ותוהה איך נכון להגיב להבא. האם יש כאן מישהי שהתנסתה בניסיון דומה אולי?

הייתי מקיימת עם כל אחד שיחת אחד על אחדמיואשת******
לכל ילד יש חיסרון או משהו שהוא לא אוהב בעצמו
אחד שמנמן אחד נמוך אחד לא טוב באנגלית אחד חלש בחשבון וכן הלאה
את כאמא יודעת מה נקודת החולשה של הילדים שלך
הייתי שואלת כל אחד- איך אתה היית מרגיש אם היית נולד עם כתם לידה? או הפעם הפזילה הזו? אתה חושב שאחיך בחר להיוולד ככה? זה נעים לו? אתה היית שמח שכשאתה מעצבן אח אחר הוא היה אומר לך ״שמן אחד״ או ״ טיפש בחשבון״ או כל דבר אחר? או מכוער?
להמחיש עם הדברים שכואבים כל אחד לעצמו. כי זה מה שיעשה להם הבנה בלב.
ממש לתת דוגמאות, לדמיין סיטואציה, משפטים, את כל המהלך, איך תרגיש אם יאמרו לך כך
איך תרגיש כשחברים יצחקו
מ״מ יגן על אחיך אם לא האחים שלו
זה שאלוקים לא נתן לך את הנסיון הזה זה לא סיבה ללגלג על מי שכן, להיפך
לדבר ולדבר ולדבר
בהצלחה
תודה רבה. זה כיוון טוב. רק שהם עוניםלי שהוא עדייןאנונימית באהב"ה

לא מבין (בן 2) ולכן זה לא פוגע בו בינתיים. יש לך רעיון מה לענות לטענה כזאת? אני בינתיים אמרתי שזה לא הרגל טוב וזה לא מתאים לדבר ככה אבל זה מרגיש לי קצת חלש..

הוא לא מבין כמו ילד גדול אבל הוא מרגיש מצוייןנפש חיה.
את מה שאומרים לו.
כמו שהילד הגדול מרגיש ויודע לספר שהוא נעלב/ קשה לו וכו.
תדעי לך שבאמת תינוקות קטנים מרגישים אפילו טונאציה ולכן נבהלים כשצועקים או כשאומרים להם דבר בצורה לחוצה או שמבהילה אותם.

ממילא ילד בן שנתיים שיש לו יותר יכולות, כבר מפתח יותר מודעות מאשר תינוק קטנטן
אבל הוא קולט טוב את הבסיס שעליו הוא אמור לגדול ולסמוך כדי להתפתח רגשית, נפשית ופיזית.
תודה רבה על זה, עזרת לי מאד.אנונימית באהב"ה

גם את וגם @מיואשת****** ו@מתואמת. השלמתן לי חלק חשוב ואתן צודקות ממש.

באהבה🙏🌼🙏🌼🙏🌼🙏🌼נפש חיה.
הרבה נחת וטוב!
ואם אני ואבא נגיד עקיצה עליך שלא תבין?מיואשת******
נגיד, אם תדע שאני ואבא בחדר אמרנו עליך משהו לא נעים, ואפילו לא שמעת. נעים לך לחשוב שקורה כזה דבר?
לא תמיד מבינים אבל תמיד מרגישים
אפשר לדבר על נימה של דיבור
את יכולה לומר משהו באנגלית שהוא לא מבין, משהו נעים ומשהו לא נעים, ושהוא ישמע את המנגינה ויבין.

בכל מקרה הייתי אומרת מאד בתקיפות שגם אם הוא לא מבין, בבית שלנו בשום אופן לא מדברים ככה אח על אחיו, ושאמא כן מבינה, ואמא אוהבת אותו כמו שהיא אוהבת אותך. ואם מישהו מהאחים שלך יגיד משהו לא יפה עליך אמא תיעלב ותכעס שככה אומרים על הילד המקסים והמדהים שלה, ואותו הדבר כלפיו.
אפשר לגייס לכך את הלכות לשון הרעדבורית
אסור לומר דברי גנאי
גם אם זה ידוע
גם אם זה נאמר בנוכחות או שלא בנוכחות האדם
גם אם האדם מסכים שיאמרו עליו
גם אם הוא בעצמו אומר על עצמו
וגם וגם וגם
ואף על פי כן
האדם נברא בצלם אלוקים
ועצם העיסוק בגנאי הוא אסור
תודה! את צודקת מאדאנונימית באהב"האחרונה

רק תוהה כמה זה ידבר אליהם למעשה..

אצליoo
אנחנו משתפים ומדברים על פגמים, בצורה גלויה בשיח משפחתי, גם של הילדים וגם שלנו ההורים.

כשהבן שלי היה קצן שמן וילד אחר היה לועג לו ע״כ, הייתי אומרת ליד שניהם, שלא לועגים על דברים שלילים. כנ״ל שילד לעג על הפרעת קשב וריכוז ועל הריטלין.

אני משתפת את הילדים על פשלות שלי, ומדברת בפתיחות על המגרעות שלי.
בנוסף בכל פעם שמשהו לועג על משהו, אני מסבירה את הפגיעה שלעג יוצר, שיפנימו את הבעיתיות בלעג עצמו ולא משנה על מה הוא.

אני חושבת שדיבור דיסקרטי אולי מייצר אצל הילדים הבנה שזה משהו שצריך להתבייש בו, ויוצר יותר לעג.
אני לא בטוחה שאפשר ליישם את זה במקרה שלנואנונימית באהב"ה

שהם יגידו בנוכחותו, גם בצורה הכי מכבדת שיש, שהפזילה שלו דוחה אותם (כי כרגע הם שם, לפחות בצורה חלקית) לא נראה לי אופציה ריאלית כ''כ... עצוב

פזילהoo
זה לא דבר דוחה, זה לא דבר מלוכלך, זה שונה זה אולי מרתיע.

כשהמבוגרים מנרמלים את השונה, מצביעים על השוני והמגרעות של כל אחד, בלי ללעוג, לא בתור משהו רע, אלא כחלק מהחיים, גם הילדים מקבלים ופחות נרתעים.

כשמשהו נלחש בסוד, שמדברים עליו בשקט, אצל הילדים זה בהכרח נתפס כמשהו שונה.

ילדים צריכים הכוונה לרגשות שלהם, לתרגם להם מה הם מרגישים, לנרמל להם, ואז יהיה להם פחות על מה ללעוג.
הבנתיאנונימית באהב"ה

העניין הוא לא לא לדבר על הפזילה בנוכחות הילד. על זה לא גיבשנו שום דבר כרגע. אני חושבת שאם יש לי ילד שמרגיש שקשה לו לראות את אח שלו, אני רוצה שהוא יוכל להרגיש בנוח לדבר איתי על זה. אני לא רוצה להגיב לו ''זה לא דוחה'' בלי לתת לו קודם הזדמנות לספר לי בעריכות למה הוא מרגיש ככה ומה זה מעורר בו. את החלק הזה של השיחה מרגיש לי יותר נכון לעשות בפרטיות. אבל כל משפחה ומה שנכון לה כמובן.

אני חושבת שהיא התכוונה שאתם כהורים לא תדברו בלחשמיואשת******
על הפזילה שלו
ובעיני זה באמת נכון
כן, יש לי פזילה, בע״ה זה יעבור (יש באמת המון דרכים לתקן היום, רב הסיכויים שזה יעבור וזה מה שאתם רוצים אז הייתי אומרת את זה בשיא הביטחון . מחשבה יותרת מציאות )
ואולי עכשיו זה נראה לנו קצת מוזר אבל יש הרבה פעמים דברים שעוברים עם הגיל, וגם אם זה קצת אחר או שונה הןא עדיין הילד הכי מתוק בעולם שלנו, עם החוכמןת ועם החיוך ועם התלתלים ועם הפזילה.
יש ילדים קרחים, יש ילדים עם אוזנים גדולות, יש ילדים עם אף פחות יפה, מה זה חשוב? הילד שלנו הוא הכי מקסים מיוחד חכם מתוק ו*כרגע* פוזל וזה לא אכפת לנו בכלל. אנחנו חושבים שהוא מושלם.
עם זאת ובלי סתירה אנחנו לא מדברים על משהו שונה בילד בצורה מזלזלת ולא נעימה
לא מעליבים
לא משתמשים בחולשות כדי להחליש
וכל מה שכתבתי לך למעלה
זה סוג של פזילהאנונימית באהב"ה

שמורכב לנתח. לא פזילה מהסוגים 'הרגילים'. אבל הלוואי ואמן! בע''ה 🙏🏼

אני לא יודעת אם זה כיוון טוב - אבל אולי אפשר להפוךמתואמת
את זה למשהו חמוד?
בת השלוש שלי נולדה עם שתי בליטות בצוואר. התלבטנו (ועדיין) אם להוריד אותן או לא, אבל בינתיים הפכנו את זה למשהו חמוד ונחשק. יש להן כינוי מיוחד שקשור לשם שלה, מגיל צעיר כולנו שואלים אותה: "למי יש איקס בצוואר?" בטון חמוד כזה, כמו שאנחנו שואלים אותה: "למי יש תלתלים?" וכך יש לה משהו ייחודי מול כולם (כמו התלתלים), וכך גם האחים הגדולים שלה קלטו שזה משהו חמוד ומגניב. (הבכורה כן לפעמים אומרת שלדעתה צריך להוריד לה אותם, כי היא חוששת שבגן ובבית הספר כן יצחקו עליה, אבל זה לא כי היא עצמה חושבת שזה מכוער).
את חושבת שזה יכול ללכת גם אצלכם? (זה שונה, כי זו פזילה וזה משהו חדש, אבל אולי בכל זאת...)
אם לא הכיוון הזה - אז הייתי מדגישה להם שגם בגיל שנתיים יש רגשות, וכמו שלא פוגעים ברגשות של ילדים גדולים יותר, כך גם בגיל הזה לא. ואם כבר - אז צריך אפילו יותר להיזהר, כי בגיל הזה הם עוד לא מסוגלים להפריד בין מה שצוחקים עליהם לבין מה שבאמת...
האמת שנראה שעשית כל דבר בצורה הטובה ביותרנגמרו לי השמות
הרגישות שלך,
התיווך שלך לילדים,
הצבת הגבולות הברורה כאשר יש פגיעה באחר,
הגנה על כבודו ועיצוב הביטחון העצמי של ילדך המתוק,
שימת הלב לדקויות של הדברים, ואיך הם פוגשים כל אחד ואחד במארג המשפחתי

בכנות ללמוד ממך 🥇👑
ענו לך יפה ומוסיפה עוד נקודהלראות את האור
צריך להעביר גם את המסר הפשוט שככה השם ברא אותו. הוא יצירה של השם ונברא בצלם אלוקים. אסור להגיד דברים לא יפים ..
מעלהסליל
נקודה בעדינות, איך את ובעלך מתייחסים לפזילה?
האם זה משהו שהוא חלק מהחיים מבחינתכם, או שגם אתם מתייחסים לזה כפגם אסתטי, שאולי צריך להסתיר או לא לדבר עליו...

כי לפעמים ילדים קולטים מה אנחנו חושבים, גם אם אנחנו לא ממש אומרים.

לאחותי הייתה פזילה כשהיא הייתה קטנה, וזה לא זכור לי בכלל כמשהו שהיה נראה לי לא יפה.
זה היה פשוט חלק ממנה, ואני זוכרת ששמו לה פלסטרים גדולים, ובסוף היא גם עשתה ניתוח לתיקון הפזילה. זה היה פשוט חלק מהחיים.

אז בין אם הינכם אתם מתייחסים לזה ככה ובין אם לא, אולי (בנוסף למה שאמרת), לנרמל את העניין. כן, יש לו פזילה. אז מה. אז מטפלים, עושים מה שצריך, ובזה זה נגמר.

מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי
עונה לךאנונימית באהב"ה

אנחנו חושבים שהוא יפהפה וחמוד ברמות. ממש לא משהו שמנסים להסתיר, מה גם שאין אפשרות להסתיר משהו כזה. הפזילה לגמרי נוכחת כשאנחנו מדברים עם מבוגרים אחרים ששואלים אותנו שאלות על הראייה שלו, מה שקורה די הרבה, והרבה פעמים הילדים בסביבה בזמן השיחות האלה. רק שפשוט עד לפני כמה שבועות, הם לא שמו לב... או שחשבו שזה משהו שיש לכל התינוקות אולי. ברור שבעלי ואני מקווים שנוכל לנתח ושאנחנו מעדיפים שזה ייעלם. נראה לי שהחיים שלו עשויים להיות פשוטים יותר בלי הפזילה. אבל הגישה היא לגמרי גישה פשוטה ואוהבת כמו שתיארת. 

למה ברור לכם שצריך לנתח?אם מאושרת
ניתוח הוא רק ליופי. הוא לא באמת מועיל בריאותית. וברוב רובם של המקרים המצב חוזר לעצמו אחרי כמה שנים.

אז אם לכם כל כך ברור שחייבים לעשות הכל בשביל שיהיה יפה,זה השדר שהילדים רואים.

אם את רוצה שהילדים ינהגו אחרת את חייבת לשדר להם שדר אחר לגמרי.
לדוג' כששואלים שאלות ויש בסביבה ילדים מאזינים אפשרי לענות - "נכון שהוא ממש מתוק ככה?"
" הוא רחב אופקים ורוצה לראות את העולם יותר מרחבי."
"הוא כזה חכם שרצה משקפיים מגיל קטן".

עוד משהו- שלא דווקא קשור לפזילה.אבל יכול לעזור לאחים ליחס נכון-
אולי כדאי להרגיל את הילדים לכל מיני סוגי אנשים שיש בעולם?
לא יודעת אם אתם גרים ביישוב או בעיר.
כי בעיר זה הרבה יותר קל וטבעי- כי יש גיוון טבעי בשכנים.- זקנים/ עולים/ נכים והילדים מטבעם ממש מתחברים ואוהבים גם ואפילו דווקא אנשים שונים.וכשגדלים ככה- אין משהו שנראה לך שונה אלא פשוט אנו חיים בעולם מגוון


כמו שלילדים שלי ארצה לעשות גשראנונימית באהב"ה

אני לא בטוחה איך לענות לך. אני שומעת את מה שאת אומרת. על פניו, בעומק של העומק, את צודקת. ויש יופי בהכל.

 

אני לא שם ואני חושבת שרוב העולם לא שם, במדרגה הזאת. ולכן אני חושבת ש*עשוי* להיות יותר קל לו בבית הספר, בשידוכים והכל אם לא תהיה לו פזילה. 

 

האמת היא שלא ידעתי שניתוח הוא רק ליופי. כרגע ניתוח הוא גם ככה לא רלוונטי כך שלא חקרנו את הנושא יותר מדי. זה רק משהו שהסבירו לנו שבבוא העת נוכל לנסות.

 

אם מאושרת יקרה, אני ממש מעריכה את התגובות שלך ואותך. ספציפית, החלק הזה של השרשור גורם לי להרגיש שאני לא בסדר וזאת הרגשה קצת לא נעימה... עצוב כאילו, ברגע שאנחנו חושבים לנתח אז אין מה להתפלא שהילדים אומרים דברים כאלה. או לחילופין, אם אנחנו רוצים שהם לא יגידו דברים כאלה, הברירה היחידה היא לבחור לא לנתח. 

 

וגרים בעיר ולגמרי חיים לידנו הכל מהכל ב''ה.

ברורoo
שיהיה לילד קל וטוב יותר בלי פזילה, ברור שתרצו לנתח.

הילדים מדברים וחושבים כמו ילדים, בלי פילטרים, את ממש לא אשמה.

אפשר לנסות לנרמל להם, להסביר להם איך להתבטא ואיך לא, אבל זה לא סותר את הרצון לתקן את הפגם של הפזילה, ואת זה שפזילה היא פגם.
חבל שמטעיםדנה1234
בתור מישהי שמכירה את הנושא. הניתוח ממש ממש לא רק ליופי. זה אמור לפתור את הנושא של עין עצלה. חבל שאנשים סתם מגיבים ומטעים. תתייעצי עם רופא עיניים ילדים, ילד לא יכול להשתמש בשתי עיניים כאשר הן פוזלות, אלא אם יראה כפול ואז זה יותר גרוע, בדכ המח בוחר לדכא עין אחת עד שמתווצרת עין עצלה. הניתוח אמור לפתור את הבעיה הזאת. לצערי הבן שלי מתמודד עם לקות ראיה ואני מכירה את הנושא, להגיד שזה רק אמור לפתור בעיה אסטתית זה טעות, וגם שזה חוזר אחרי כמה שנים זה טעות. אולי מי שכתבה מכירה מקרה פרטי, זה סתם מייאש אנשים שבמצב דומה
תודה על המידע הזה!אנונימית באהב"ה


לא הגבתי סתם ולא באתי להטעות אף אחדאם מאושרת
אני מבינה שלבן שלך יש גם בעיית ראיה. שתהיה לו רפואה שלמה במהרה!!!
אני כתבתי מנסיוני,מברור שעשינו עם כמה וכמה רופאי עיניים מומחים לאורך השנים.
וזה מה שאמרו לנו.
רופא עיניים שלכם אמר משהו אחר? נהדר,אבל חבל לחשוב שזו הדעה היחידה.
(ואם אני לא טועה את כתבת בעבר על בעיית ראיה אחרת.שניתוח פותר אותה באופן מובהק, זה לא בהכרח אומר שניתוח פותר בעיות אחרות).

ובוודאי שזה חשוב לטפל בפזילה.
יש עוד הרבה דרכים שונות לטפל בפזילה
אוי ☹לא התכוונתי בכלל לגרום לך הרגשה לא נעימה ☹אם מאושרת
עבר עריכה על ידי אם מאושרת בתאריך כ"ד בניסן תשפ"ב 07:30

סליחה, ממש לא חשבתי שזה מה שתרגישי ממה שכתבתי.

לא התכוונתי בכלל שלא תרצו לנתח,

אלא שזה שדר שעובר באופן טבעי, ואת לא צריכה להרגיש מזה לא נעים. אלא שזה השיח שבבית שלכם, ולכן הגיוני שהילדים ידברו.

ואני לא רואה כאן בסדר או לא בסדר אלא סוג שיח שמתנהל בבית. ולכל סוג שיח יש תוצאות טבעיות בהתאם לאופי השיח שהנהגתם בבית.

אצלי בבית אני לא מוכנה לנהל שיח על יופי / דחיה. לכן גם לגבי גשר אגיד שזה כדי שמבנה הלסת יהיה טוב ואפשר יהיה לדבר ברור. 

ולגבי הפזילה נספר רק שהלכנו לרופא, וששמים רטיות בשביל שהעין תלמד לעבוד.
וגם אם היינו הולכים על ניתוח,הייתי אומרת שזה כדי לעזור לו לראות יותר טוב,לא נדבר בכלל על האם זה יעבור או לא ומה יהיה בעתיד וכו'

אבל זה גם בעוד תחומים. לדוג'  לגבי אוכל - אצלנו לא אומרים על אוכל שהוא לא טעים , אלא אני לא אוהב אותו.

( מרגיש לי שאם נדבר על לתקן,כאילו משדר בתת מודע שהילד לא אהוב מלכתחילה,ומאד חשוב לי שירגיש אהוב בזכות עצם הוויתו ולא כי הוא יותר מתוקן.
אבל זה עניין של הרגשה,מובן בהחלט שאת לא מרגישה ככה- אין כאן שלילי או חיובי)

זה סוג השיח שבחרנו להוביל בבית שלנו, וכתוצאה טבעית מכך הילדים לא יעלו על דעתם להגיד על אח שהוא לא יפה או מעורר דחיה.

 

אני מעריכה אותך מאד על הפתיחות של השיח שאת מובילה בבית שלך, ומכירה גם ביתרונות של סוג השיח שלך לעומת חסרונות שיש בסוג השיח שלנו.

מתנצלת על ההרגשה שנגרמה לך.❤

 

 


את מהממת ❤אנונימית באהב"ה

ממש תודה שהתנצלת, הערכתי מאד וכמובן שאני סולחת! תןדה גם שהסברת שאת רואה גם יתרונות באיך שאנחנו פועלים. זה מאזן לי את הדברים ועוזר לי לראות את התמונה הרחבה יותר. 

 

אני מבינה את הרציונל מאחורי הדברים שכתבת. באם הניתוח יהיה אופציה ונחליט ללכת על זה, אני תקווה שהילד שלנו לא יבין שעד אז הוא היה פחות אהוב עלינו חלילה, אלא שהוא דווקא יראה בזה מעשה של אהבה ודאגה לשלומו. אבל שוב, מבינה את הרציונל שלכם גם ומאחלת לשתינו בריאות והצלחה רבה.

מאחלת לכם בהצלחהדנה1234
יש חי חברה עם פזילה כזאת. ומשם מה לא יכלו לנתח אותלא מחוברת
ועשו לה את המוות להוציא רישיון.. מניחה שכם בצבא זה בעיה כי לכוון אקדח שיש פזילה זה מאוד קשה.
כמובן גם שהיא סבלה מזה חברתית אבל לא יותר מידי.
חשוב לנתח לדעתיאור123456
יש לנו במשפחה משהיא תקועה ממש בשידןכים בגלל פזילה
לבני זוג קשה לתקשר עם משהומשלא מסתכל עליהם
ועד כמה שהבנתי סיכויי ההצלחה גדולים בגיל הקטן..ככה שמעתי לא בטוחה
תודה! צודקת שחשוב לטפלאם מאושרת
אנחנו מטפלים בדרכים אחרות.
אתם מהממים❤️סליל
אז מצטרפת למה שמיואשת***** כתבה.
לדבר איתם באופן אישי, להדגים ולפרט.

ומקווה שבע"ה ימצא הפתרון לפזילה שלו!
תודה רבה! אמן!אנונימית באהב"ה


כתבת ממש יפה!אם מאושרת
בדיוק חשבתי על זה גם.
זו בכלל לא נקודה מול הילדים.
זה תלוי בכם וביחס שלכם לילד.

קראתי כמה פעמים מה שכתבת כדי להיות בטוחה שקראתי נכון- שבסך בכל מדובר בפזילה🤔
ב"ה יש לנו פוזל מתוק. לרגע לא חשבתי שזה משהו בעייתי. עשיתי מה שצריך כדי שיראה טוב. וזהו. על מום / יופי לא חשבתי לרגע...
ולא כי טמנתי את הראש בחול אלא כי אני באמת בטוחה שהוא ילד יפיוף!!!
( מבין שאר הילדים דווקא הוא הילד שהכי קיבלתי עליו מחמאות בנושא יופי)
טוב...אנונימית באהב"ה

כבר הסברתי בפורום המקביל אבל אכתוב גם כאן שאולי הבחירה 'מום אסתטי' לא הייתה הכי טובה. המטרה הייתה שגם מי שיש לה ניסיון עם משהו דומה, לאו דווקא קשור לעיניים, תיכנס ותגיב. בגלל זה התנסחתי בצורה כללית כזאת, בלי לשים לב שלמילה 'מום' יש כנראה קונוטציה הרבה יותר שלילית ממה שחשבתי לתומי. בכל אופן, כמה שאני יכולה לזכור, אני באופן אישי לעולם לא השתמשתי במילה הזאת לפני השרשור הזה בהקשר של הילד שלנו.

 

הילד שלנו כמו שלכם, יופיוף אמיתי, חמודון שאין דברים כאלה ואהוב ביותר. אני שמחה בשבילך שעל יופי לא חשבת לרגע. בכנות אותי זה כן מטריד, בצורה מוגבלת מאד אומנם (נפח נורא נורא נורא קטן מהמחשבות שלי) אבל זה כן משהו שקיים איפשהו בלב. ואני שמחה שעשית את מה שצריך כדי שיראה טוב ב''ה. אם אני מבינה נכון עכשיו זה לא משהו שניכר בעין אצלכם? כי אצלנו כרגע אין מה לעשות וגם לא בטוח שזה יהיה בר תיקון. מתפללים שכן. אני מאמינה שזה עושה את ההבדל. כשיודעים שמשהו בר תיקון זה יותר קל.

 

 

 

 

מאד מובןoo
שזה מטריד אותך, גם אותי זה היה מטריד
אני איתך לגמרי. נראה לי קצת אוטופי לומר שזה לא מטרמיואשת******
כלומר אוקי מי שמעל זה- שאפו לה
אותי נורא מטריד דברים חיצוניים
אני ארצית או גשמית? כנראה. אוקי, לא מרגישה רע עם זה
היה ממש מפריע לי כזה דבר והייתי בהחלט משקיעה בניתוח בשביל יופי
ומעבר להכל גם אם אני חושבת שהילד שלי מדהים ומהמם כמו שהוא אני לא חיה באשליות לגבי מה שהחברה תעשה ותגיד. והייתי עושה הכל למנוע ממנו את זה, כמובן בנוסף לנתינת ביטחון עצמי ואהבה והכל.
כמו שאני מנסה לעזור לשמנמונת שלי ולא רק מבחינה בריאותית.
כשיש משהו לילד שלנו זה כואב וזה קשה ועובדים על זה גם בתוכו וגם פנימה
את נשמעת אמא מהממת ושלא יהיו לך נקיפות מצפון שאת רוצה להסיר פגם חיצוני מהילד שלך
אשריה של מי שלא שמה לב לזה. באמת אני אומרת, לא בציניות בכלל.
אבל זה ממש נורמלי שזה כן יהיה אכפת ומפריע. ממש.
תודה מיואשת, זה עוזר ליאנונימית באהב"ה


וואו אין לי מושג אבל אתם נשמעים מדהימים♥️בוקר אור
תודה רבה יקרה!אנונימית באהב"ה


אצלנואמאשוני
בנושא של גמגום, עברנו תהליך משפחתי אצל קלינאית תקשורת, באחד המפגשים היא הזמינה את האחים גם לפגישה והסבירה בכללי על גמגום ולימדה אותנו איך להתנהל בתור משפחה,
חוץ מזה שההדרכה הייתה מצויינת, היא גם נתנה מקום טבעי ואמיתי לתחושה של האחים סביב ה"בעיה".
מה שאני כאמא שמתי לב, שאח"כ כשחברים של האחים באו אלינו הביתה ושאלו למה היא מדברת ככה, קודם כל היה לילדים שלי אוצר מילים שזה סופר חשוב. הם חזרו על שאלת החבר: למה היא מגמגמת? כי ככה היא נולדה. כמו שיש ילדים שמרכיבים משקפיים ויש ילדים גבוהים או נמוכים יש ילדים מגמגמים.
בבהירות ובפשטות. וכן, מול כולם. גם מול הילדה עצמה. זה לא משהו שצריך להסתיר אותו או להתבייש בו.

לדעתי, כל עוד הילדים שולפים את ה"קלף" הזה, זה אומר שעוד לא השלימו עם המציאות הזאת. ולכן זה צף ברגעי קיצון. לדעתי הכי טוב זה לקחת אותם לשיחת הדרכה עם גורם מקצועי שמבין גם בפסיכולוגיה של הדברים האלו שיסביר וידריך אותם,
ואתם כהורים תשמעו ותבינו איך להגיב ומאוד יכול להיות שזה ישקיט אצלם איזה אנטי מסויים שעדיין קיים אצלם ברמה כזאת או אחרת.

עוד נקודה לבחון, זה איך אתם ההורים מרגישים היחס לזה. זה טבעי ונורמלי שגם אצלכם זה מקפיץ איזשהו פיוז, אצלי הייתי בוכה לילות בגלל זה, אבל אפשר לטפל בזה. אפשר לתת לבעל מקצוע ללמד אותנו איך להתייחס לזה בנקודה הכי עמוקה שלנו. להביא להשלמה אמיתית עם המציאות הזאת. (נכון לעכשיו לפחות)
אם את תהיי שלמה לחלוטין עם זה, זה לא יקפוץ אותך כשהם ילעגו לזה כי אין מה ללעוג לזה, וזה יעצור את המעגל שתיארת שהם מזהים קלף שהם יכולים ללחוץ עלייך בו.

ואם אחזור לדוגמה של הגמגום, אז ההדרכות בנושא בריונות כלפי מגמגמים מתייחסות בעיקר איך לתת כלים לילד המגמגם כלפי כל המצב הזה. יש רשימת כלים מפורטת שהיא בעצם נדבך על נדבך. בסופו של דבר הרעיון הוא שאנחנו ההורים לא נהיה בכל מקום להגן על הילד, גם בגיל קטן, ולכן המטרה היא ללמד אותו איך להגיב ולא להגיב במקומו. כל הגישה וכל הכלים יכולים להתאים גם לסיטואציה שתיארת.
חלק מהכלים הם מעולם ה NLP וחלק לא,
בקיצור ממליצה לך ללמוד על הנושא, אם תצליחי ליישם אפילו כלי אחד כל פעם זה כבר יכול לחולל את השינוי.

ואולי הכי חשוב שהייתי צריכה לפתוח בו, אל תהיי עם זה לבד. אל תתביישי לבקש עזרה. זה בסדר גמור. לא צריך לקרות משהו דרמטי כדי להגיד לי אין מספיק כלים להתמודד עם הסיטואציה הזאת, אני רוצה ללמוד ממישהו שמכיר את המצבים האלו.

בהצלחה!
נתת לי כיוונים ממש טובים, תודה רבהאנונימית באהב"ה


אצרקציות במחיר נורמלי לבן 11, למי יש רעיון?בת אל123

מחפשת לגילאי 11-4, באזור המרכז במחיר שפוי או שיש הנחה למחזיקי כרטיס אשמורת.

תודה.

מעבר דירהקרובה
עבר עריכה על ידי קרובה בתאריך א' באב תשפ"ו 9:54

שלום. אשמח לעצתכן..

אנחנו זו''צ, עוברים עוד מעט דירה ומתלבטים בין 2 אופציות...


 

א. דירה קטנה וחמודה, היתרון שזה קומת קרקע, החיסרון שזה חדר וסלון.

ב. דירה גדולה, 3 חדרים, חסרון שזה קומה 3...


 

מבחינת הריון עצמו ואח''כ ותינוק, מה עדיף? לסבול קומה 3 בלי מעלית אבל יהיה עוד חדר או להסתדר כמה שאפשר עם תינוק בחדר ובלי שידת החתלה וכו'?

או שיש עוד נקודות שלא חשבתי עליהן?


 

ואם הדירה של החדר וסלון- עד איזה גיל של התינוק זה עדיין אפשרי ואם יש טיפים איך לסדר את זה...


 

תודה!!

נקודות למחשבה124816

כמה זמן אתם מתכננים להשאר בדירה? אם בכל מקרה סביר שתעברו תוך שנתיים-שלוש או שאתם בשאיפה להשתקע לזמן ארוך?

מה ההבדל במחיר בין הדירות?

בדקתם האם אין חסרונות לדירת הקרקע שלא ידועים לכם? (לדוגמה: נמלים וחרקים אחרים, הצפות ביוב, חלון על הרחוב), כדאי לוודא עם הדיירים הנוכחיים אם אפשר.


שידת החתלה נראית לי אביזר מיותר, לא היתה לי אף פעם והסתדרנו מצויין בלי, בגדים אפשר לאחסן בארון שלכם או במגירות פלסטיק ולהחליף יותר נוח לי במיטה. אבל אם רוצים ואין מקום בחדר אפשר לשים בסלון.


לדעתי, עד גיל שנה וחצי לפחות, חדר וסלון אמור להספיק, אם אין לכם תוכניות לארח לעיתים קרובות.  


מכירה גם משפחות שבאופן קבוע הסלון שימש אצלם כחדר ילדים גם בגילאים גדולים, אבל זה נראה לי פחות רצוי.

.

רוצים להישאר באזור בשאיפה הרבה זמן...קרובה

אבל קלילים בהחלטות וגם במעברים...

הקטנה בקומת קרקע יקרה ב300 שח.

בגיל שנה וחצי מסתדרים כי התינוק בחדר או בחוץ?

בהתאם אליכם124816

אפשר אתכם בחדר, אפשר לסדר לו פינה משלו בסלון.

ואפשר שתהיה לו מיטה בחדר שלכם וגם לול בסלון וכל פעם תחליטו מה מתאים לכם, נגיד אם אתם רוצים לארח או סתם לעבוד בסלון עד מאוחר אז ישן בחדר ואם בערב אחר אתם מעדיפים פרטיות בחדר אז ישן בסלון.

קומה שלישית בלי מעלית עם תינוק זה סיוטאורי8אחרונה
במיוחד אם את צריכה גם לעלות את העגלה. אני ברחתי כשהתינוקת היתה בת חצי שנה, אי אפשר היה להשאיר עגלה למטה .  מבחינת תינוק בחדר הורים. אני משאירה המון זמן, הנקתי עד גילאים מאוחרים( שנה וחצי) וכל עוד התינוק ינק הוא היה בחדר,שלי, ככה ישנתי טוב יותר. וגם אף םעם לא היתה לי שידה. אבל לתינוק יש ציוד, בגדים, כשגודל קצת, משחקים, עגלה, השאלה אם יש מקום בדירה הקטנה? 
מוזמנת לכתוב בפורום הריון ולידהיעל מהדרום
לק"י

הפורום הזה מיועד לשאלות לגבי גילאי בית ספר ומעלה.

אובדת עיצות😔 הבת שלי נתפסה בגנבה.אנונימית באהב"ה

סוף כיתה ו'.

היא התקשרה אלי מהחנות, שהיא ניסתה לגנוב והמוכרת תפסה אותה והיה לה כבר חטיף בתיק שאני קניתי לה, והמוכרת (כמובן) לא האמינה לה, אז היא ביקשה ממני להגיד למוכרת שהחטיף שלה.

כמובן שהתנצלתי בפני המוכרת. הילדה המשיכה לקייטנה ואמרנו שנדבר בבית.


אני מזועזעת ולא יודעת איך לפעול. היה בעבר מקרה שהיא גנבה ממנו סכום כסף, כשבדקתי איתה היא הכחישה לגמרי. בצורה הכי משכנעת שיש. אבל בסוף היה לי דרך לגלות שזו היא בוודאות וכשאימתתי מולה היא ממש בכתה והצטערה ולקחה את זה מאוד מאוד.


בעבר היה מקרה של גנבה בכיתה שלה. כשניסיתי לברר מולה היא אמרה שלא קשור אליה, למרות שמשהו בהתגוננות שלה לא עבר לי חלק. וגם היא מצליחה ממש לשקר לי בלי שאצליח לזהות אם היא דוברת אמת או לא. בסיפור הזה לא היה לי דרך לדעת בוודאות אם באמת היא קשורה לזה (וגם למורה לא) ובסוף הסיפור התמוסס.


ועכשיו זה…


פתאום חוששת שהיא גנבה עוד הרבה פעמים, מהרבה מקומות.

היא עושה בייביסיטר חופשי. איך אני יודעת שהיא לא גונבת מהם??


אני מרגישה שאני לא יכולה להאמין לה לכלום. כי היא נתפסה בשקרים כ"כ הרבה פעמים והיא מצליחה לשקר בקלות.


ממש לא יודעת איך נכון לפעול. קשה לי עם זה כ"כ.

מתואמת

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מנסה לענותפילה

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

לפני הכל שולח חיזוקזיויק

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.


אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

זה פורום לאמהות. בבקשה לא להגיב פהיעל מהדרום
ממש קשה כאמא5+אחרונה

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

פעילות לקיץאבןישראל
רעיון לפעילות משהו בסגנון של לונה פארק במחיר שפוי?
איפה בארץ?אמהלה

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

זורמים על מיקום חוץ מאילת והערבהאבןישראל
תודה על הרעיונות, אסתכל באתרים
לחפש הטבותעוד מעט פסח

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

מוסיפה- גם דרך הבנקים (נניח בלאומי יש הטבות..)יעל מהדרוםאחרונה
מחפשת רעיונות ליציאה כיפית לקייטנת אמהותמתיכון ועד מעון

באיזור מערב השומרון או פ"ת, כפר סבא, בעלות סבירה.

לבנות בכיתה ד' ולבנים בכיתה ו'

פארק אפק?טארקו

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

וויט פול בפתח תקווהאמהלה
תודה למי שענתהמתיכון ועד מעון

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

כיתה ו' אולי מוזיאון בנק ישראל בת''אחילזון 123

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

מה את חושבת על מוזיאון האדם והסביבה?מתיכון ועד מעון
לא הייתיחילזון 123
שמעתי עליו דברים טוביםעלמא22
אבל לא הייתי 
מוזיאון על בנק נשמע לי משעמם גם בגילי🙊יעל מהדרום
הייתי שם עם ילדותחילזון 123

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

הם אוהבים רכבת?אנוני.מית

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

בירושלים ישלפניו ברננה!
ראיתי שפתחועוד מעט פסח

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פארק ידידיה זה הבית...מתיכון ועד מעון

פחות אטרקציה ללכת לשם

אולי מוזיאון אלי כהן בהרצליה? לא הייתי בעצמיחילזון 123
בשומרון יש הרבה מעיינות5+אחרונה

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

ילדים בנסיעה לעיר אחרתאנוני.מית

באיזה גיל מבחינתן זה לגיטימי?

 

בן ה14 שלי שבר לעצמו את המסך של הטלפון והמעבדה הרשמית של היבואן זה באיזה חור ליד מודיעין (ישפרו למי שמכירה). הוא רוצה ליסוע לשם. אני לא מוכנה ליסוע איתו וגם אבא שלו לא.

 

אפשר ליסוע לשם ברכבת ומשם ללכת ברגל או משהו כזה. כמה זה סביר לדעתכן לבד? מאזור ירושלים.

נסיעה אולי בסדרפילה
אבל מה לגבי מעבדה עצמה? הוא מספיק בוגר בשביל זה? הם בכלל ידברו עם בן 14?
הנסיעה נראלי בסדר גמורניגון של הלב

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

לא היתי נותנת לו ליסועאורי8
נראה לי נסיעה מסובכת. ולעמד מול המעבדה . עדיף לתקן בחנות כלשהיא בירושלים ולשלם. 
הטלפון עובד וזמין?רוני 1234

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)


את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?


אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

כבר ביררנו כמה זה יעלהאנוני.מית
הבעיה רק הטירוף שלו שהוא לא מוכן לרצות לתקן במקום אחר. והשאלה כמה לזרום איתו על זה...
הבת שלי בגיל הזה נוסעת הרבה בבין-עירונירוני 1234
אני לא רואה בזה בעיה, אלא אם כן הטלפון ישאר שם לתיקון ואז הוא חוזר הביתה כשהוא "מנותק קשר".
אני חושבת שזו לא הליכה קצרה וברורה...כתר הרימון
עדיף רכבת מודיעין מרכז ומשם אוטובוס פנימי. 
לפי מה שאני מכירה, אבל לא מעודכנתאוזן הפילאחרונה

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש


רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת

גם אני פה בענייני חופש גדול כולנה

אם הייתם צריכות להמליץ על נושא/ספר לימוד לחבורת בנות מסיימות יסודי, מה הייתן ממליצות?

יכול להיות משהו בלימוד עצמאי או קבוצתי עם הורה.


ילדה מסיימת כיתה ח שאין לה תחביבים יותר מדי, והייתי רוצה לעזור לה למצוא, איך הייתן ממליצות לגשת לזה?

שמתי לב שהיא כן אוהבת ומתעניינת בסיפורים של אנשים, כל מיני ראיונות שעושים כמו רגע של חכמה, או כאלה שיש בהידברות. איך אפשר לפתח את זה?


הייתי שמחה להמלצות לספרים או סרטים ביוגרפיים על אנשים חשובים בהיסטוריה, משהו שמעניין וזורם לקרוא, במיוחד דמויות של נשים, ואם דתיות אז בכלל.


תעזרו לי ברעיונות לקראת החופשבארץ אהבתי

השנה בעז"ה תהיה לי תקופה של כמה שבועות שרק הגדולים בבית (בני 7.5, 10 ו-12.5), והקטנים עדיין במסגרות.

רוצה לעשות להם 'קייטנה' עם תוכן, ולא סתם לקום בבוקר ולחפש מה לעשות (בעיקר לשני הבנים הקטנים יותר. הגדולה אולי תצטרף למה שיהיה מספיק מעניין, אבל זה לא חייב להיות מתאים גם לה).


בשנים קודמות הם רצו שיהיה להם גם זמן מסך, ניסיתי לתת זמן מוגבל כל יום ובפועל זה תמיד התארך יותר ממה שתכננתי ולא עבד לנו טוב.

לכן הפעם חשבתי לנסות פורמט אחר:

לכל שבוע יש נושא כללי שבו אנחנו עוסקים. בכל יום יש פעילות/לימוד שקשור לנושא. כל יום יש 'חוג' קבוע (נגיד - יום ראשון זה חוג ציור, שני - חוג מוסיקה, וכו'), וביום חמישי יהיה חוג מחשב שבו אפשר ליצור משהו במחשב (מצגת או משחק) שמסכם או מתייחס לנושא של השבוע.


אשמח לרעיונות -

- לחוגים שאפשר לעשות כל שבוע

- לנושאים שאפשר להעביר את השבוע סביבם

- לסתם רעיונות לדברים נחמדים לעשות עם ילדי בית ספר חמודים

- לעוד כיווני חשיבה

וואי אני רקDoughnut
איזו אמא משקיענית! הציפיות שלי הן רק לעבור את החופש בשפיות😅
כמה רעיונות שעשיתי שנים קודמותעל הנס

*לימדתי את כולם לסרוג גם את הבנים,זה עבד יופי אצלי.

*יצירה מושקעת לסוכות.

*גם קישוט לשולחן לראש השנה

*כנל גם לשבת,עשינו אגרטלים מצנצנות ריקות למשל,חבקים מגלילי נייר סופג,בירכונים,קופות צדקה וכ'ד חילקנו גם לסבתות.

*חיפשנו קרשים מפורקים ברחוב ובנינו אדניות פשוטות,שרפרפים,לא הכל יצא מוצלח אבל הם ממש נהנו.גם נתן להם קצת מושגים

*כולם אצלי שותפים במטבח. מכינים סלטים, מבשלים,שוטפים כלים.


נושאיםמדברה כעדן.

חגים (כרטיסי שנה טובה, קישוטים לסוכה, לימוד הלכות?)

אקולוגיה (ללמוד על זה, להכין יצירות בצורה אקולוגית, ליצור עציצים בצורה אקולוגית)

גמילות חסדים(ללכת להתנדב, להכין עוגיות וברכות לחיילים/אנשים עריריים לפני שבת)

בין אדם לחברו (ביקור חולים, כיבוד הורים) 

כמה רעיונות:הגברת מהירח

חוגים:

אומנות (ציור/ פיסול/ צילום)

מלאכות יד (נגרות/ קדרות/צורפות/ רקמה/ סריגה/תפירה)

בישול/אפיה

טיול

חיות

התעמלות

דרמה/ תיאטרון


נושאים:

חקלאות/ גינון (איך מגדלים חסה ואיך מוסקים זיתים ומכינים שמן זית...)

מדע/ טבע (לצפות בכוכבים, לחקור את החרקים בוואדי הסמוך לבית...)

היסטוריה/ גיאוגרפיה של ארץ ישראל


וואו, זה נשמע השקעה ממש!! כל הכבוד לך!! בהצלחה!!

חוג ברייקדאנס למתחילים ביוטיובביו
יש לי 2 מקורות - מקווה שיעזורhameiri13
עבר עריכה על ידי מתואמת בתאריך ט"ו בתמוז תשפ"ו 16:11

 

 

זה בבית אבל אפשר לעשות גם בבית ספר

 

משחקי קלפים ודימיון 

משחקים חינוכיים

 

 

הפורום הזה נועד לנשים בלבד.מתואמתאחרונה

והוא לא נועד לפרסומות (או להבאת קישורים מכל מיני מקומות).

אולי יעניין אותך