דרגה מתחת לזה אלו סנדלים שכן מעצבנים ולא נוחים ורק אז נעליים. (אבל לפעמים החוסר נוחות מכריע עד כדי להוציא את הבלנסטון הדי קרועים שלי)

זאת בעיקר פריקה על ששכחתי את מצב הסנדלים שלי מקיץ שעבר ואני תקועה איתם עכשיו חודש עד אחרי ספירת העומר.

במיוחד אם זה צורך.

ספירת העומר זה לא שלושת השבועות

אז לא רלוונטיי סנדלים ככ

זה קצת מחריד

אבל צריכה מדרסים, אז לצערי כל השנה עם נעליים

אי אפשר לשחק כדורסל עם סנדלים!!!

#חולה.על.כדורסל#

מהסיבה הפשוטה שיש לי מדרסים

יום רגיל שורש 

עוד יום רגיל גם שורש (למרות שיש לי ספורט..)

קיצור ימים רגילים זה שורש אבל היום היה לי איזה טיול בקטנה כזה אז הייתי עם בלנסטון ואני מתתי מחום...

אבל שבת אני עם צ'יף בדרך כלל... חוץ מיזה שנקרע לי השבת הסנדלים...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....