תמיד אפשר להגיד לא אכלת מספיק לא ישבת מספיק תראי איך את חיוורת תדאגי לעצמך כמה את רזה באמת תאכלי משו תשתי משו
תמיד קל להגיד
באופן כללי הייתי שמחה לקבל קצת שקט של ביחד
שקט של מנוחת הנפש
אל תגידו שאני חיוורת
אין דואגים לעצמם ממני. חייתי ואחיה וכל אחד יתעסק בחייו
יש מרמור באוויר אבל בדרך כלל איני נוטה להיות מהממורמרות, אני אדם מלא בפרפראות וחופש ותקווה
אני אדם מלא שבוכה על קבר אמו לא מכאב ולא מיאוש רק מתפילה גדולה
תפילה שהיא מנטרה עצומה שפועמת בי כמו איבר חי, בום בום בום טק טק אני רוצה שמחה אני רוצה שמחה אני רוצה שמחה. אני רוצה שמחה, תקווה ואומץ אני רוצה שמחה, תקווה ואומץ, אני רוצה שמחה תקווה ואומץ
בשביל מה את אמא, את שומעת שם?
שמחה תקווה ואומץ
נקסט
דם לא מרגש אותי, לחתוך בבשר החי, לשאוב דם לתוך מיכלי פלסטיק. מרגש אותי זוג זקנים נסחבים לאורך השדרה, זוג יונים על עמודי חשמל, ילד צוחק מגלידה, ילד מחבק אמא, ילד שאומר אני אוהב אותך
איש שאומר אני אוהב אותך, שקיעות, זריחות, שוק. שוק הכרמל שוק מחנה יהודה שוק נתניה סתם ירקן. כל אלה מרגשים אותי עד כדי מכמירות נוגעת בדמעה
עצים, כלבים ונשיקות
אל תתערבו באיך אני שומרת על עצמי. אני שוקלת נהדר, אני אוהבת איך שאני נראית, כל פסיק ופיסה. ומה שלא. הכל קשור אלי ורק.
יש מרמור באוויר וגם שמחה ותקווה ואומץ