וסליחה על השרשורים שאני פותחת היום בקצב...
אבל נשבר לי!!
התחושה שאני שומרת על עצמי ובשביל מה???
שמירת נגיעה נהייתה עניין כל כך לא מובן מאליו. (לא, לא כנפילה. כדרך חיים)
ומי מדבר על ייחוד.
וכל אחד כזה שאני פוגשת עושה לי חור בנשמה.
כאילו מה נסגר???
וסליחה על השרשורים שאני פותחת היום בקצב...
אבל נשבר לי!!
התחושה שאני שומרת על עצמי ובשביל מה???
שמירת נגיעה נהייתה עניין כל כך לא מובן מאליו. (לא, לא כנפילה. כדרך חיים)
ומי מדבר על ייחוד.
וכל אחד כזה שאני פוגשת עושה לי חור בנשמה.
כאילו מה נסגר???
הקב"ה ישלח לך מי שיתאים לך. השאלה כמובן באיזה מצב את תהיי.
וכן, יש מספיק בחוריים תורניים\"שמורים" גם בגילאים מבוגרים.
"שמירת נגיעה" (אני שונא את הביטוי הזה) היא לא עונש, היא מתנה.
כי הקולות מסביבי אומרים שאני לא ריאלית.
יכול להיות שאת באמת לא ריאלית, פשוט לא בנושא הזה...
באמת שאני לא מבין מישהי שתגיד לך אחרת.
אבל את לא רואה את כל המאמץ והנסיונות שמסביב, העליות והירידות.
גם את המישור התוצאתי את לא רואה מבחינה מספרית, אלא רק יודעת שיש אחוזים גבוהים מדי של אנשים שנפלו (כמה נפלו מעבר לפעם אחת? וכמה התגברו? ומה הם אומרים לעצמם אחרי הנפילות? ואולי הם חזקים הרבה יותר ממה שאת חושבת כשאת רואה את המספרים, והחוזק שלהם מתבטא בהרבה פעמים אחרות שהם נושכים את השפתיים כדי לא ליפול? והאם בשבילך לשמור על שמירת נגיעה זה באותה רמת קושי של בחור ממוצע לא להיכשל בצניעות? האם הניסיון שלכם הוא באותה רמה? יש כאן המון המון דברים שצריך להתייחס אליהם ואי אפשר לנתק את הפרט הזה, שהוא חשוב אמנם, מכל המכלול)
מה שיותר כואב לי זו הגישה.
כי כלפי נפילות אני מכילה וסלחנית
אבל לא כלפי מגמתיות.
ושל להפוך ללא לגיטימי את מי שלא מוכן לשתף פעולה עם האידיאל הזה.
לגמרי, זו לא נשמעת חברה תורנית במיוחד
במיעוט, רעשני אמנם (ברשתות חברתיות וכו'), אבל מיעוט
כנראה שאת רב המיעוט הזה אני זוכה לפגוש.
אין לי מקום כנראה ובי...
אין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום. וזה יותר מסתדר מבחינת החלק השני של המשפט
שאי אפשר להחליט בלי זה
מגעיל אותי לכתוב את זה אפילו.
(וזה אגב מתקשר בקשר כלשהו לשרשור שלי על הרומנטיקה מהבוקר. יש ביטויים שאין להם מקום לפני חתונה. נקודה).
זה לא חלק ולא נעליים משום תהליך.
כואב..
מקווה שבע"ה תמצאי אותו ממש בקרוב
אבל אנחנו מאמינים שאנחנו מחוייבים לשמירת הלכה
וזה שמישהו אחר חלבי ויש לו פיצה, או בשרי ויש לו סטייק, לא אומר שמותר לי לשים קוטג' בשאריות טשולנט. ובעברית - זה שיש אחרים שההלכה "נמצאת בצד שלהם" לא אומר שמותר לנו לעבור על ההלכה. מה שכן, 1 התחושה והתסכול מובנים לגמרי ולכן אני לא מאשים את מי שנשבר. 2 לפעמים אנשים מרשים לעצמם להישבר קצת יותר מדי וזה מעצבן
אבל זה כבר עניין אחר לשרשור אחר...
במלחמה כזאת אין מנצחים באמת · כי הם חושבים שלא תמיד נכון להילחם. אבל עדיין אין לנו מקום שבו אפשר לנוח... (נ.ג)
לבד מול כל העולם (?)
בואי נקים קבוצת תמיכה...
ובטוח שיש רבים שאינם כך (מקווה שזה מעודד).
אני כן רוצה להעיר שההבדלה בין 'נפילות' ל'דרך חיים' היא קצת טריקית.
קשה לאדם לחיות בדיסוננס בו חשוב מאוד שהוא יתנהג בצורה מסוימת ובפועל הוא עושה אחרת. זה נכון במיוחד לאדם שגדל במקום שמחנך למצוינות, להתקדמות, ושדורש מהאדם להפיק מעצמו את המירב.
מה שקורה זה שכשהאדם נופל הוא מרגיש שהוא חי בסתירה לעצמיותו\אמונתו ולכן מתחיל להצדיק את עצמו ולשקיט את מצפונו בתירוצים כאלו ואחרים. ובאופן לא מודע יותר נוח לו לחיות במצב שבו מעשיו הם לכתחילה מאשר להיות כל הזמן במצב 'אני לא בסדר'.
בקיצור מה שאני בא לומר זה שגם כשאדם מצהיר על משהו "כדרך חיים" צריך להבין ולברר האם זה באמת משהו שהוא מאמין בו ותמיד חשב כך או שזה יותר צידוק פסיכולוגי בדיעבד.
מקווה שלא תתקל בזה.
אגב, להווי החברה החרדית המעורבת אתה כן נחשף?
כי זו עוד סטירת לחי שחטפתי לאחרונה.
(הווי חברתי מעורב של צעירים וצעירות, סגנון "הביצה" אבל בחרדי...)
וגם אני לא מכיר. אני שומע שקיים. מה ההבדל?
החברה שאני מסתובב בה. זה הכל.
בוגר החברה החרדית?
סליחה על הישירות... פשוט זה נתון משמעותי.
למה זה משמעותי?
היא פועל יוצא של החברה שגדלתי בה.
על המיינסטרים ותופעות השוליים שלה.
תנסי למצוא אנשים שדומים לך יותר.
יש הרבה מה לכתוב על זה אבל לא יודע אם זה הזמן והמקום.
גם לי יש הרבה מה לכתוב.
אבל מרגיש שזה כבר יותר מדי.
שכל מי שמכיר אותך ידע שאין מה לדבר על זה אפילו.
זו הדרך הטובה ביותר עד שבעז"ה יגיע בעלך בקרוב.
וזאת שאלה טובה מאוד דבר שכנראה כדאי לברר אם יש את היכולת
לגבי כיוון לתשובה -
יש את הסיבה הכללית של שמירת הלכה שהיא קשורה לכלל ההלכות. והיא סוגיה בפנ"ע.
יש את התחושה האישית בין האדם לשמירת המצווה האישית שלו על פי האתבגרים והתחושות האישיות איתם הוא מתמודד.
נראה לי שחשוב להפריד בין השניים ולא לערבב בניהם.
ועוד דבר לסוף -
שאלות יסודיות הן דבר שצריך אומץ בשבילם! עלי והצליחי!
האמת שזה נכתב יותר ממקום של פריקת תסכול,
ופחות ממקום של שאלה רציונאלית.
אבל אולי בכל זאת - יש השקה מסויימת בין השניים?
כיוון שעבור רבים כאן אני איכשהו מייצגת את החברה החרדית, ומרגישה שהוצאתי עליה לעז.
ברור שלא כולם כאלה.
ברור שיש בחורים צדיקים וטובים.
וברור לי שכמו שישיבישער כתב, גם האידיאולוגיה המעוותת הזו באה ממקום של נסיון גדול וכאב גדול שאין לו פורקן.
(ואם תשאלו אם יש רבים וטובים אז למה אני נתקלת דווקא באלו? התשובות שמורות במערכת)
זו הצעה לחברותא?
וגם תניא באמת מרתק אותי ללמוד.
(ואגב, נראה לי שלא הבנת את כוונת ההודעה הפותחת שלי אבל לאמשנה)

לא צריך...
כי התלוננתי על הבחורים שאני פוגשת, ועל הגישה שלהם... והקושי שזה יוצר.
פחות על הקושי האישי שלי.

חופשיה לנפשיואם זה מה שקורה לך- אולי הפיתרון הוא לא להיפגש עם כאלה?
אני נשבע לך שאתה מספיק טוב
כן, אתה מספיק טוב
המציאות זו לא האמת
אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.
גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.
גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.
גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.
אני אומר לך, א ת ה מ ס פ י ק ט ו ב.
אני נשבע.
גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.
אתה מספיק טוב.
וואי כמה הוא לא זוכר.
שחכת אותי ריבנו של עולם.
אני גם פה
ואני כבר מספיק טוב
א נ י. מ ס פ י ק טוב.
אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה
ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.
אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,
אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז
וזה כואב לי האכזבה, כואב,
זה כואב וקשה, באמת.
אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.
נשמע שאתה שם.
אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?
והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.
ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.
אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.
ואתה ראוי. וודאי.
הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.
אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.
זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.
בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.
בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.
קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר
בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.
ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.
אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.
והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי.
גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו.
נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.
בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..
אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.
נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום.
יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר..
אתה טוב ומגיע לך הכל דוד
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?
אני משתף אתכם בשאלה שהייתה לי לעצמי האם כשאין הצעות והתקופה הזו היא מורכבת ומאתגרת כי הרבה מתרחש סביב ויש הרגשה שאותך "שכחו"
האם הרגשתם בסוף שהתקופה הייתה המתנה או מתנה?
והאם כשהתחיל קשר אחרי תקופה ארוכה ללא הייתם עם ודאות וברוגע או שהייתם עם חששות שעוד פעם לא ילך
אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...
אז לא יודעת.
אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה
שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.
לא כולל מע"מ.
איראני בקריפטו.
אני:)))))זה יותר כמו דמי טיפול.
הכסף הועבר
זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.
לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.
זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.
מה זה ZOOM out?
יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם
פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר
הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?
תודה!
היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית. היא - היא.
מזל טוב 🥳
(סורי הייתי חייבת)
אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי
פעם ברווקים הבררנים😊
ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,
מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏
לא חתול זמני😸
סתם, אני לא ממש בשל.
@חתול זמני פספס את אהבת חייו
לא בכל שרשור זה מתאים.