כשאדם נפגע,
וזה ממש לא משנה אם איש אם אשה-
לא תמיד הוא אמור להגיד לך שהוא נפגע.
הוא נפגע ממך, הוא מפחד להיפגע יותר.
הוא נכנס למערה בגלל שהוא מרגיש שברירי ומפוחד.
הוא לא נכנס לשם כי הוא נגדך, ולא כי הוא אגואיסט.
וזה לא כי הוא ילדותי ולא כי הוא לא בוגר.
ואולי אפילו הוא מפחד בדיוק מהתוויות האלה וזה אפילו גורם לו להסתגר בתוך עצמו עוד יותר.
אז כשאדם נפגע, כל מה שהוא רוצה זה שישימו אליו לב, וירגישו אותו. לא ביקורת נוספת שמכריחה אותו לצאת מהמערה ע"י מסרים שהוא ילדותי, או שאף אחד לא יקשיב לו אם הוא ייכנס לתוך עצמו ולא יבטא את מה שעובר עליו וכו'. הוא לא צריך שום ביקורת!
ואם אדם נפגע ונכנס למערה, זה אומר שהוא ברמה רגשית כזאת שהוא כנראה ישים לב גם לביקורת שאינה נאמרת. הוא לא צריך ביקורת כזאת! הוא צריך להרגיש שרואים אותו בלי טיפה של ביקורתיות, אפילו במחשבה.
לא מתוך חוויה עדכנית כלשהי,
אבל כן מתוך חוויות עבר אישיות. אז אל תראו בזה פריקה...
וזה ממש לא משנה אם איש אם אשה-
לא תמיד הוא אמור להגיד לך שהוא נפגע.
הוא נפגע ממך, הוא מפחד להיפגע יותר.
הוא נכנס למערה בגלל שהוא מרגיש שברירי ומפוחד.
הוא לא נכנס לשם כי הוא נגדך, ולא כי הוא אגואיסט.
וזה לא כי הוא ילדותי ולא כי הוא לא בוגר.
ואולי אפילו הוא מפחד בדיוק מהתוויות האלה וזה אפילו גורם לו להסתגר בתוך עצמו עוד יותר.
אז כשאדם נפגע, כל מה שהוא רוצה זה שישימו אליו לב, וירגישו אותו. לא ביקורת נוספת שמכריחה אותו לצאת מהמערה ע"י מסרים שהוא ילדותי, או שאף אחד לא יקשיב לו אם הוא ייכנס לתוך עצמו ולא יבטא את מה שעובר עליו וכו'. הוא לא צריך שום ביקורת!
ואם אדם נפגע ונכנס למערה, זה אומר שהוא ברמה רגשית כזאת שהוא כנראה ישים לב גם לביקורת שאינה נאמרת. הוא לא צריך ביקורת כזאת! הוא צריך להרגיש שרואים אותו בלי טיפה של ביקורתיות, אפילו במחשבה.
לא מתוך חוויה עדכנית כלשהי,
אבל כן מתוך חוויות עבר אישיות. אז אל תראו בזה פריקה...
)
