הָרַבִּי נֶעֱמַד, וְעֵינַיִם עָצַם
רָאִיתִי הַדְּמָעוֹת רָאִיתִי הַכֹּל
יוֹם זִכָּרוֹן רִאשׁוֹן מֵאָז רֶצַח בְּנוֹ
וְתַחַת שְׂפָמוֹ שְׂפָתָיו נָעוּ בְּלִי קוֹל
עָמַדְתִּי לְיַד הָרַבִּי בְּהֶצְנֵעַ
מָה אֲנִי מֵבִין בְּצַדִּיקִים? מָה בִּשְּׁכוֹל?
אַךְ שָׁמַעְתִּי אֶת הַצִּבּוּר תְּמֵהָה
וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הֵעַזְתִּי לִשְׁאֹל
עַל מָה הָרַבִּי הִתְפַּלֵּל אָז, בְּלַחַשׁ?
עַל צַעַר הַשְּׁכִינָה? תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה?
בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ? בְּנִיַּת הַמִּקְדָּשׁ?
וְעָנָה לִי הָרַבִּי בְּקוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה:
"הַלְּוַאי,
אַךְ לֹא לָזֶה הִתְפַּלַּלְתִּי כִּי אִם-
הַתְּפִלָּה הָרְגִילָה מֵאָז הַגָּלוּת:
שֶׁרַק לֹא נָמוּת עוֹד, רִבּוֹן עוֹלָמִים,
רַק שֶׁנַפְסִיק כְּבָר לָמוּת"
