אשמח לשמוע מה אתם חושבים..
אני בת 32. התגרשתי לפני שנה וחצי. עד שהתגרשתי עבודה במסגרות של חינוך . ) יש לי תואר בחינוך מיוחד ). אני אוהבת לעבוד עם אוכלוסיות מיוחדות, אבל כל פעם קרו קשיים בעבודות האלה ומשום מה המנהלים לא היו כל כך מרוצים. זו הרגשה נוראית שמצד אחד אני אוהבת את האוכלוסיות וכל כך רוצה לעזור, מצד שני כל פעם מנהלים מעיפים. מיד שהתגרשתי החלטתי לעבוד במשהו אחר כי לא רציתי לחוות שוב כישלון . נכנסתי לעבודה בשירות לקוחות, מנהלת קשה שכולם בורחים ממנה , אני הכי וותיקה במקום , אני לא עוזבת כי אני מפחדת שאם אני אעזוב אני אכנס לדכאון, בגלל חוסר מסגרת עד שאמצא משהו אחר. בשירות לקוחות מרוצים ממני. אבל אני לא אוהבת את המקום ומרגישה מבוזבזת ! רוצה לעבוד עם אוכלוסיות מיוחדות ולשלב מוזיקה אבל אני מפחדת להכנס וששוב לא יהיו מרוצים , אבל אני כל כך רוצה אבל מפחדת להכשל. אני רוצה לעזוב את המקום עבודה הזה , מרגישה מבוזבזת והוא גורם לי לבעיות בריאות מסויימות, אבל אני מפחדת לעזוב כי סוף סוף מרוצים , ומפחדת להיות בדיכאון אם אהיה בלי כלום עד שאמצא.

