אנחנו בחודש שביעי (איך הזמן טס. פחד אימים)
שליש ראשון לא היו לי בכלל חשקים לבעלי.
שליש שני, החשק היה ככה ככה כזה
ובשבועיים האחרונים אני ממש מרגישה צורך לרוץ אחריו.
לאו דווקא בקטע של חשק מיני כמו שאני כל הזמן צריכה את המגע, צריכה להרגיש אותו קרוב
כל פעם שיש תנועות אני ממש מחרפנת אותו שישב לידי וגם ירגיש
אני חושבת שהוא ממש ממש סובל מזה כבר.
לא חושבת שיש קשר האמת לחשק מיני, כמו שזה פשוט מרגיש לי נורא קריטי להרגיש אותו. להרגיש פיזית.
אבל לא באלו על זה, נמאס לו ממני.
הוא כזה שם יד על הבטן, מרגיש וממשיך הלאה. ואני רוצה אותו יותר.
ברגע שמרגישה שלא מספקת את הצורך הזה, ממש ממש קשה לי. אני לא מצליחה להירדם בלילה, כל הזמן נדבקת אליו. לא יודעת ולא מבינה מה עובר עליי
התנהגות לא נורמטיבית זו הנורמה
