אני חושבת שנכון להגדיר 'גבולות גיזרה', בגלל העמימות של ההגדרות. לדוגמה, אני חושבת שנכון לומר ש'אני משהו בין דת"ל לדת"ל תורנית' מאשר להגיד 'אני לא מגדירה את עצמי'.
לכולנו יש בראש סטיגמות מסוימות - אני יכולה לזרוק כמה עלייך, בלי שאני מכירה אותך בכלל - ככל הנראה למדת באולפנה, אח"כ עשית שירות לאומי, אולי גם מדרשה, ומשם המשכת לתואר בחינוך\סיעוד במכללה.
יש מצב גדול שהחיים שלך לא בדיוק מתאימים לתבנית הזאת, אבל התבנית הזאת מתאימה להרבה מאוד בנות מהמגזר.
כשאת משייכת את עצמך להגדרה מסוימת, את מחילה עלייך את הסטיגמות האלה, בין אם אתה עונה עליהן ובין אם לא. באיזשהו מקום אנחנו רוצים להיות שייכים לחברה, אבל רוצים להיות ייחודים, ויש איזשהו מתח בינהם.
כשכותבים כרטיס, יש כאלה שלא מפרטים הרבה. משהו בסגנון של: אני X, גיל, גובה, בוגר הסגר Z ולקראת סיום תואר\עובד ב-A. חברותי ושמח.
במשפט אחד מסכם את הכל. איך מתוך זה את אמורה ללמוד משהו על הייחודיות שלו?
כשאנחנו מדברים על שדכנים, יש כאלה שרק מעבירים כרטיסיות כנ"ל בינהם, ולכן זה נראה לי די ברור למה רוב ההצעות האלו לא רלוונטיות.
יש שדכנים שממש מדברים איתך, או דורשים ממך למלא שאלון מסוים. זה נותן איזשהו תמונה יותר רחבה עלייך, אבל זה עדיין מוגבל ואני בטוחה שהם לא יכולים לתפוס בשיחה של שעה מי את.
לכן אני מנסה לעזור לאנשים להבין מי אני. מבחינה דתית למשל, לא לחוץ לי לכתוב לאיזה מגירה אני מכניסה את עצמי (אבל אם שואלים אני אומרת), אלא אני מתארת את קורות חיי בקצרה, כותבת על עצמי ומה אני מחפשת, ומתוך כך אני מקווה שברור שקורא את זה שאני לא מחפשת מישהו לייט, ולא מחפשת מישהו חרדי.
נתקלתי במקומות שמבקשים לכתוב בכרטיס דברים ספציפיים (כמו, איזה כסר"ש תלבשי (אם בכלל), האם את הולכת לקולנוע וכו').
