יש לך בלבול עם ההגדרה של חג..

חַג - זכר

תאריך קבוע שבו מציינים אירוע משמח, היסטורי, דתי, לאומי וכד', באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים כמו תחפושות בפורים, סופגניות בחנוכה ועוד; יום טוב; מועד

במקרה של יום העצמאות זה חג לאומי... אין קשר ישיר לדת..

ו..אפשר לומר גם יום עצמאות וגם חג עצמאות

עזוב הגדרות מילוניות בעברית הבן-יהודית, חג זו מילה בעלת קונוטציה דתית בעגה העממית, ולדעתי זו גם משמעותה המקורית בלשון הקודש

https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/leshonenulaam1975YS.pdf

מספיק שתקרא רק את ההתחלה

בהתחלה קראו חג לתאריכים שבהם מקריבים קרבן חגיגה

ולפי ההגדרה הזו גם פורים לא נחשב חג..

אבל כיום קוראים חג לתאריכים שבהם חוגגים, ששמחים בהם, תאריכים שבהם קרו דברים טובים
כמו חג פורים שבו ניצלנו מהגזירה של המן או חג העצמאות שבו הוקמה מדינה ליהודים..

ו..אפשר גם לומר יום העצמאות 

אבל אם נקרא לו חג זה לא נחשב שטעינו..

[כמו שכתבת בכותרת זה משמעות המילה חג בלשון הקודש אבל לאו דווקא בכללי]

לדעתי יום העצמאות הוא לגמרי חג, אבל אני עדיין עומדת על כך ש"חג" זהו מושג דתי, בעיקר בגלל שלשון הקודש זוהי שפה דתית מעיקרה.

אני אצטט מתוך הקישור שהבאתי: "המונח חג במקרא חל רק על שלוש רגלים - פסח, שבועות וסוכות - אבל בשימוש רחב יותר הוא מצוי גם לגבי יום קדוש בכלל".

גם נוצרים אומרים חג המולד (להבדיל)...

וגם חג הרמאדן...

קיצור חג זה לא בהכרח משהו של דתיים...

חג זה גם תאריך מסוים... 

חוץ מיזה שיום העצמאות זה לא בהכרח של דתיים דווקא לצערנו יש הרבה חרדים שלא חוגגים את אז יום העצמאות...

ושים לב שאפילו במילה ''חוגגים'' יש את המילה חג כי לדוגמא ''חוגגים יומולדת זה משהו שיש פעם בשנה וזה תאריך...

קיצור חג זה לא מילה רק של דתיים

מקווה שמספיק ברור

חג המולד וחג הרמדאן אלו חגים דתיים, רק לא של הדת שלנו.

המסקנה שלך נכונה בכל מקרה.

לגבי יום הולדת- ראית מישהו שחוגג את "חג יום ההולדת"? לא נראה לי.. כדאי להפריד בין "חגיגה" (שמשמשת לכל דבר שהוא קצת יותר שמח מהשגרה..) לבין "חג" (שאכן יש לו קונוטציה דתית משהו).

חג המולד הוא חג דתי - של הדת הנוצרית.

חג הרמאדן הוא גם חג דתי - של הדת המוסלמית.

חג זה לא סתם תאריך, זהו תאריך מקודש מסיבה כלשהי.

יש הרבה חרדים שלא חוגגים את יום העצמאות - ולכן הם לא קוראים לו "חג", אם הם יקראו לו חג זה יהיה בזלזול, כי גם הם מבינים שלמילה חג יש משמעות דתית ולדעתם ליום העצמאות אין שום משמעות דתית.

יש קשר בין המושג "חג" לשורש ח.ג.ג וזה לא במקרה (ראי בקישור שהבאתי למעלה), אבל עדיין זה לא מוציא מהמושג חג את המשמעות הדתית שלו.

חילונים חוגגים גם פסח ושבועות וסוכות, אמנם בצורה חילונית, אבל עדיין זה זמן משפחתי וחגיגי.
משפחתיות זה ערך שחשוב לכולם.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...