ז' אייר 02:22
למה לעבוד את השם?
איך לעשות שהשם יהיה יותר נוכח בחיי?
איך מגיעים ליראת השם ואהבת השם?
מה גורם לשאוף להיות עובדת השם כל שניה?
ז' אייר 14:20

החלק הרגשי של עבודת השם הוא לא מה שנקרא "מדע מדויק", אין תשובה אחת שמתיישבת על הלב עבור כולם. קצת כמו במתמטיקה, יכולים להיות מספר פתרונות שונים לאותה משווה וכולם מביאים לאותו מקום בסוף.

 

יש שיגידו באופן מפורש שהסיבה היא "למען ייטב לך" - הרמב"ם יגיד שזאת לא המדרגה הכי גבוהה, אלא שצריך להתבונן ולהגיע לאהבת ה', חב"ד יגידו שאנחנו אמורים להרגיש תחושה של שליחות בעולם הזה, יש שיגידו שמתוך חיבור לעם ישראל מגיעים לחיבור לתורה ולמצוות ולשאר העניינים.

 

אני אישית - בצעירותי, פחות הייתי חשוף לגישות השונות לשאלה ובאמת הטריד אותי, איך ייתכן שלפי הרמח"ל, לכאורה, כל המטרה של קיום המצוות זה בסך־הכל למלא רצון אגואיסטי (שוב לכאורה) של שכר בעוה"ב, זה הטריד אותי ברמה שמאוד היה קשה לי להרגיש מחובר לעבודת ה' מעבר לעשיית הדברים הטכניים, אבל נראה שהבעיה היא לא במסילת ישרים ח"ו - וגם לא בי - אלא בחוסר ההתאמה, כמו שכתוב בהקדמה לתניא:

 

"הנה מודעת זאת כי [...] אינה דומה שמיעת דברי מוסר לראייה וקריאה בספרים שהקורא קורא לפי דרכו ודעתו ולפי השגת ותפיסת שכלו באשר הוא שם ואם שכלו ודעתו מבולבלים ובחשיכה יתהלכו בעבודת ה' בקושי יכול לראות את האור כי טוב הגנוז בספרים אף כי מתוק האור לעינים ומרפא לנפש ובר מן דין הנה ספרי היראה הבנויים ע"פ שכל אנושי בוודאי אינן שוין לכל נפש כי אין כל השכלים והדעות שוות ואין שכל אדם זה מתפעל ומתעורר ממה שמתפעל שכל חבירו."

 

כלומר יכולה להיות בעיה א' של בלבול או חוסר הבנה ויכולה להיות בעיה ב' של חוסר התאמה, בהמשך הוא מפרט כיצד מצד מבנה הנשמות יש נשמות שהן נמשכות יותר לעבודת ה' כזאת או אחרת וביתר אריכות באגרת הקדש י"ג. 

 

העולה מכל האמור, אפשר להפנות לספרים ספציפיים וכיו"ב אבל לא בטוח שזה יקלע בול.

 

לגבי השאלה השנייה, לדעתי פשוט לנסות להכניס יותר קדושה ליום־יום, לדוגמה יותר ללמוד תורה, או לקחת כמה דקות ביום להתבוננות, לשמוע שיעורים, כמו שלהבדיל חוקר פילים יחשוב הרבה על פילים גם לא בשעות העבודה, ואולי גם ידבר עם חברים שלו על התגליות המופלאות שלו על פילים, להבדיל מי שמקיף את עצמו בקדושה ובמחשבות של עבודת ה' זה יהפוך להיות "מאגר האסוציאציות" ותחום העניין שלו, בסופו־של־דבר המוח שלנו הוא כמו פלסטלינה (עד גבול מסוים).

 

לגבי השאלה השלישית, המדרש המפורסם "מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה" - עבור משה זה מילתא זוטרתא, עבורנו לא כל־כך... מרבית הספרים מדברים על איך שאפשר להגיע לעורר את הרגש על־ידי התבוננות בנפלאות ה' או בנושאים כאלה ואחרים כמו ברמב"ם או בתניא, עליי אישית זה לא כל־כך עובד. אז אם לא הולכות העצות היעוצות, מה שנותר זה "לעשות כמו רובוט" ואת המחשבה של לרצות להיות ירא שמיים הקב"ה מצרפה למעשה.

בעל התניא גם מסביר שבמידה מסוימת זה תלוי ברצון ה' הטוב עלינו, לפעמים הוא משרה עלינו מעין רוח הקודש כזאת שגורמת לנו להרגיש ממש אהבה והתפעלות ולפעמים יש ימים אפורים לגמרי, וזה בסדר גמור, צריך פשוט לדעת מה לעשות עם כל אחד מהמצבים.

ח' אייר 22:45
ממש הביא אותי למסקנות, תודה
י' אייר 12:32

הרמח"ל אומר שהתכלית היא להתענג על ה', לא שהתכלית היא ההנאה מצד עצמה.

 

זה כמו ההבדל בין אם אני אגיד לך שתכלית הזוגיות זה לשמוח עם אשתך ולגדל משפחה מדהימה ונהדרת, או שאני אגיד לך שהמטרה היא שאשתך תעשה אותך שמח והמשפחה שלך תעשה לך נחת רוח.

י' אייר 13:00

ברור שמדובר בדברים עמוקים יותר.

אבל מבלי לסטות מהפשט, מה מבין הקורא את הפסקה הבאה?

 

"והנה מה שהורונו חכמינו זכרונם לברכה הוא, שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להמצא. ומקום העידון הזה באמת הוא העולם הבא, כי הוא הנברא בהכנה המצטרכת לדבר הזה. אך הדרך כדי להגיע אל מחוז חפצנו זה, הוא זה העולם."

 

האם כל־אחד יכול לקחת את הדברים האלה כבסיס שלו לעבודת ה'?

 

אם תשאל אותי אישית מה מניע אותי לשמור שבת ולהניח תפילין, לא זאת אצטט לך, אני אגיד לך שאני מרגיש בחוש שזה הדבר הנכון לעשות וכשאני מקיים מצווה אני מרגיש מחובר לשורשים שלי.

י' אייר 13:36

כשהוא מדבר על מידת הזהירות, אז הוא מונה 3 מדרגות במניע לעבודת ה'- האמת והיושר, קבלת כבוד והערכה, ושכר ועונש.

גם הוא בסוף מזכיר שיש מדרגה גבוהה יותר ונכונה יותר - מדרגת שלמי הדעת, לקיים את התורה כי זה הדבר הנכון לעשות.

 

ולגבי הניסוח בהתחלה- הוא באמת ניסוח שפונה לכולם כאחד.

ז' אייר 18:33
בס"ד
למה לעבוד את ה', יש מליון תשובות וגם אין שום תשובה..
אני אוהב ללכת לתנ"ך ולפסוקים ומשם אני מוצא את האמונה שלי והרצון ואחת הנקודות בהקשר הזה אפשר ללמוד אצל פרעה ביציאת מצרים פרעה מנסה להבין אם אתם הולכים לעבוד את ה' בקורבנות שילכו הגברים, אם זה בריקודים ותפילה אז שהצאן ישאר ואז משה עונה לו אתה לא מבין זה לא אנחנו שבוחרים לעבוד במה לעבוד "ואנחנו לא נדע במה נעבוד את ה' " אנחנו לא יודעים בסופו של דבר עבודת ה' היא לחיות עם ה' אין פה למה, זה לא רצון אישי זה לא סיבה אחת הסיבה היא שטחית עובדים את ה' כי זה החיים כי זה מה שטוב זה מעל לרצון מסיום זה כל הרצונות גם יחד.

ועכשיו עולות השאלות איך אני יכול להרגיש את כל הרצונות האלה את האור הגדול? איך אני מרגיש שה' מקנה לי את החיים? או במילים למטה מה גורם לי לשאוף לעבוד את ה'..
וזה שאלה קשה זה עבודה לעורר את הרצון ולהרגיש אותו וזה תהליך, הדרך לדעתי זה להיות בו לנסות לחשוב, לנסות להרגיש להסתכל במבט לאחור על איפה השכינה התגלתה לי בחיים, עוד נקודה זה ללכת למקום שבו אין לי צורך אם עכשיו הכל מושלם יש לך כסף אוכל את לא עייפה מה את עושה? לשחרר את כל העטיפות של המציאות ואז ניתן להגיע לראות את הרצון..

אני חושב שאני הסתבכתי עם עצמי יותר אבל בגדול זה עניין של להכיר את הרצון הפנימי שלנו את החלק אלוקה את כך שהכל בסופו של דבר ה' מהווה את המציאות וזה תהליך של מחשבה להרחיב כל יום לחשוב על זה קצת לנסות לפתוח את הדמיון הרצון והמחשבה של מה זה אהבה איך ה' דואג לי נותן לי לנשום נותן לי לייות איזה טוב ונעים להיות פה להיות עם ה' מה הייתי אומר אם היה לי יכולת להודות וזה תהליך של התבוננות ועוד התבוננות בכל נקודה ומכל דבר שה' נותן לי לעבר הטוב הזה הגדול הזה.. מקווה שנתן משהו..
ח' אייר 22:47
ומורגש שהכותב עושה את זה..👍🏼👍🏼
ח' אייר 22:48
אנשים ענקיים... מגניב
אם לא יהיו תכניות בע"ה אלך...
ז' אייר 23:19

אנסה בע"ה לענות תשובות בסיסיות...

למה לעבוד את ה'? יושרה פנימית. מחויבות לאמת. יש מאמר יפה באתר לדעת להאמין שמדבר על זה: מה מחייב אותי לשמוע בקול ה

איך לעשות שה' יהיה יותר נוכח בחיי? זה לא קל, אבל בהחלט אפשרי. לדעתי לימוד אמונה הוא הכי עוזר, וכמובן דיבור קבוע עם ה'. אולי קביעת חברותא בלימוד ספר תורני מעניין, לימוד קצר על התפילה כל בוקר וכדו'.

איך מגיעים ליראת ה' ואהבת ה'? כנ"ל, לימוד, לימוד ושוב לימוד. יש אינספור ספרים ושיעורים מדהימים באמונה וביטחון שמאוד עוזרים להגיע לידי יראה ואהבה.

מה גורם לשאוף להיות עובדת ה' בכל שניה? לדעתי, מידת האמת והיושר. אבל מי יודע, אולי אצל כל אחד זה נובע ממקום אחר.

"האחדות הכוללת, המכרת רק את הא-להות, ויודעת גם כן שכל גלוי פרטי איננו ענין הא-להות, כי אם הכל, ומקור הכל, ומה שהוא למעלה למעלה מזה" (אורות הקודש חלק ב' עמ' שצ"ה). "בבטחה יכולים אנו להשקיף על היחס הכללי של הכל, וממילא על הפעולה שהכל מתפעל מן הכל, והכל פועל על הכל. אין לנו אטום גשמי, ולא שרעף רוחני, שאיננו פועל ונפעל על מלא ובמלא כל" (אורות הקודש חלק ב' עמ' שנ"ה).

ח' אייר 22:49
יכולה להרחיב איך האמת והיושר גורמים לזה?
ח' אייר 23:08

אם את מגיעה למסקנה שה' קיים והתורה היא ממנו, אז האמת והיושר מחייבים אותך לעבוד את ה'. אדם ששואף לאמת ישאף לכל מה שיתברר לו כאמת.

רוצה הוכחות? וואו אני יכולה להפנות אותך לבלי סוף ספרים, מאמרים ושיעורים מדהימים בנושא, רק מה הסגנון שאת מתחברת אליו ו... תסכימי לקנות ספרים או שאת מעדיפה דרך האינטרנט?

"האחדות הכוללת, המכרת רק את הא-להות, ויודעת גם כן שכל גלוי פרטי איננו ענין הא-להות, כי אם הכל, ומקור הכל, ומה שהוא למעלה למעלה מזה" (אורות הקודש חלק ב' עמ' שצ"ה). "בבטחה יכולים אנו להשקיף על היחס הכללי של הכל, וממילא על הפעולה שהכל מתפעל מן הכל, והכל פועל על הכל. אין לנו אטום גשמי, ולא שרעף רוחני, שאיננו פועל ונפעל על מלא ובמלא כל" (אורות הקודש חלק ב' עמ' שנ"ה).

ח' אייר 23:25
החיוב לעבוד את השם הוא משהו גדול אז רציתי לדעת מה הדבר שהכי מחייב לזה... שגורם לך שתחיי כיהודיה שאכפת לה מרצון השם כל רגע, חוץ מזה שהיא דתיה כי היא מאמינה
ח' אייר 23:38


"האחדות הכוללת, המכרת רק את הא-להות, ויודעת גם כן שכל גלוי פרטי איננו ענין הא-להות, כי אם הכל, ומקור הכל, ומה שהוא למעלה למעלה מזה" (אורות הקודש חלק ב' עמ' שצ"ה). "בבטחה יכולים אנו להשקיף על היחס הכללי של הכל, וממילא על הפעולה שהכל מתפעל מן הכל, והכל פועל על הכל. אין לנו אטום גשמי, ולא שרעף רוחני, שאיננו פועל ונפעל על מלא ובמלא כל" (אורות הקודש חלק ב' עמ' שנ"ה).

ט' אייר 00:08
י' אייר 12:28

וזה לא סיבה רק מהזווית של הכרת הטוב. אלא מכל זוית שתרצי.

 

הקשר שלנו עם ה' הוא מהות החיים. הרי הוא זה שמחיה אותנו.

כמו שברור לנו שיש בעולם דברים חיצוניים יותר ופנימיים יותר, ושהפנימיות של דבר היא המהות האמיתית שלו וגם הקיום שלו- ככה גם בזה. הרי גוף מת גם אם הוא שלם- הוא מת, וגוף חי גם אם הוא חסר- הוא חי.

ממילא כל הקיום שלנו, וכל החיות שלנו- הפנימיות של הכל זה החיבור עם ה'. (ואני מדגיש שאני לא מדבר כאן על זה שבעצם אנחנו תלויים בה' בהקשר של שכר ועונש, למרות שגם זה נכון. מה שאני אומר זה הרבה מעבר לזה- אנחנו לא קיימים בלי ה'. לא רק בגלל שהוא יעשה לנו משהו- אלא כי זו הפנימיות של המציאות...)

 

הנ"ל משפיע בסופו של דבר גם על כמה יהיה לנו טוב- אם אנחנו מחוברים לפנימיות שלנו או לא. ובסוף גם הנשמה מחפשת משמעות וחיים ערכיים. 

וזה עוד בלי שכר ועונש שבא כתשלום על מה שעשינו.

 

ובעצם יש פה גם נקודה מוסרית של אמת ושקר, כי ללכת אחרי חיצוניות והבל זה שקר וזה רדוד וזול, וללכת אחרי הפנימיות שבדברים- אחרי השורש שלהם- זה האמת, וזה ראוי להערכה.

 

ולגבי הכרת הטוב- פעם הבנתי את הסיבה להכרת הטוב שכאילו אנחנו חייבים להחזיר לה' על מה שהוא נתן לנו, וזה היה לי מאד קשה להבין, כי: א'- לא בחרתי להיוולד, ה' בחר בזה- אז למה אני חייב לו על מה שהוא בחר? ב'- יש בזה משהו שבסוף כבר לא משאיר לי מקום- כי או שאת כל החיים שלי אני נותן לה' ואז מה בעצם קיבלתי, או שאני לא באמת מכיר טובה כי כל מה שאעשה לא יספיק...

ולאחרונה חשבתי שאולי ההסבר מאחורי הענין של הכרת הטוב זה לא כתשלום וכגמול למי שנתן לי. ואתן משל למה הדבר דומה-  משל לבן שההורים שלו גידלו אותו כדי שיהיה בן אדם טוב ומצליח, והם הרעיפו עליו אהבה, וחינכו אותו בדרך טובה, והשקיעו בו זמן ומרץ, וכל מה שהם רוצים ממנו זה שיהיה בן אדם טוב ושיעשה טוב בעולם ויהיה לו טוב. ואותו הבן הלך והדרדר לסמים ולשתיה, ונהיה עבריין וגנב ונוכל וההורים שלו מאוכזבים ממנו- אז יש פה חוסר הכרת הטוב עצום- השקיעו בך ונתנו לך הזדמנות להיות בן אדם טוב, ושיהיה לך הכי טוב שיכול להיות, ובמקום שתממש את ההזדמנות הזו שנתנו לך אתה מפנה עורף והורס הכל- כשבראש ובראשונה אתה זה שמפסיד, ואת מי שגידל אותך ורק רצה להיטיב לך- אתה מאכזב.

 

 

האמת שיש לי עוד המון מה להגיד, אבל כבר הארכתי...

י' אייר 12:55
י"ז אייר 15:32
ו'דרך ה' ' לספרים אלו יענו לך באופן מסוים בתמציתיות.
י"ט אייר 18:14

אבל מה שמוזר זה שלמדתי אלף פעם מסילת ישרים ורוב הפעמים אני נעצרת בפרקים הראשונים ואז מתחילה את הספר מהתחלה כי אני לא מרגישה שהפנמתי מספיק בשביל להתקדם

אבל האמת שמאז ששאלתי את השאלה דברים הרבה יותר הסתדרו לי והבנתי יותר מה זה "הדבקות בהשם" שהיא התכלית שמדברים עליה. (פשוט, במציאות של היום קשה לחיות את זה וקשה לי לעשות את הצעדים שזה דורש. זאת העבודה)

י"ט אייר 01:48

ראויות השאלה להכתב בשאלה שבה כתבת אותה (ובשעה שאני עונה ;) )

 

אין לי מושג מה לענות לך.

לא בגלל שאני מרגיש שאני לא יודע אלא בגלל שלא משנה איזו תשובה אני אתן לך זה לא מספיק יענה על השאלה ועשוי לגמד את כל העניין. ובכל זאת אנסה -

א.  הרצון לעבוד את ה' נובע מרצון לחיים של משמעות. חד משמעית. קשה לי לראות אדם שאשכרה מסתפק רק בהנאות אישיות כאלו או אחרות. ברור שאדם מחפש משמעות (ע"ע "האדם מחפש משמעות" ספרו של ויקטור פרנקל, בכללי כל האסכולה של פסיכולוגיה הומאניסטית). וככל שהמשמעות יותר גדולה ככה האדם בה יותר על סיפוקו.

ב. לימוד תורה. חד משמעית. זאת התשובה של הרמח"ל לגבי קניית מידת הזהירות ומידת הזריזות. ובכללי ממה שזכור לי כל ה'מסילת ישרים' זה - "לך תלמד!"

ג. כנ"ל. ללמוד. כך הרמב"ם אומר *בסוף ספר מדע וכך גם יותר מבואר ב'מוסר אביך' של הרב קוק.

ד. באלי לענות "מה גורם לנשום כל שנייה?" - אבל כדי להגיע למדרגה של באמת ובתמים להיות עובד ה' כל שנייה צריך להיות ממש ממש ממש במדריגה גבוהה ולכן נראה לי אפילו מגוחך לצפות לכך. 

 

* משנה תורה, הלכות תשובה, הלכה י - "דבר ידוע וברור שאין אהבת הקב"ה נקשרת בלבו של אדם עד שישגה בה תמיד כראוי ויעזוב כל מה שבעולם חוץ ממנה כמו שצוה ואמר בכל לבבך ובכל נפשך אינו אוהב הקדוש ברוך הוא אלא בדעת שידעהו ועל פי הדעה תהיה האהבה אם מעט מעט ואם הרבה הרבה לפיכך צריך האדם ליחד עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעים לו את קונו כפי כח שיש באדם להבין ולהשיג כמו שבארנו בהלכות יסודי התורה"

 

** "לכן ודאי רק יראת ד' לבדה היא חכמה... אבל כל הידיעות שבעולם, בין ידיעות עניני הלכות עמוקות, בין ידיעות טבע הנמצאים מצד עצמם, אינן כ"א ידיעה, אלא שיפול בהן קושי בהשגת ידיעתן עד שנצטרך להשתמש גם בהן בכח החכמה, שמעיקרו לא נברא באדם כ"א לצורך היראה לבדה." מקור: מוסר אביך א ב – ויקיטקסט

י"ט אייר 13:16

התחברתי ממש ואהבתי את הניסוח והדיוקים

"האחדות הכוללת, המכרת רק את הא-להות, ויודעת גם כן שכל גלוי פרטי איננו ענין הא-להות, כי אם הכל, ומקור הכל, ומה שהוא למעלה למעלה מזה" (אורות הקודש חלק ב' עמ' שצ"ה). "בבטחה יכולים אנו להשקיף על היחס הכללי של הכל, וממילא על הפעולה שהכל מתפעל מן הכל, והכל פועל על הכל. אין לנו אטום גשמי, ולא שרעף רוחני, שאיננו פועל ונפעל על מלא ובמלא כל" (אורות הקודש חלק ב' עמ' שנ"ה).

י"ט אייר 18:16

מקורות חזקים

תודה רבה רבה