(רק אם יש לך זמן פנוי, אשמח)

נראה לי אוותר.

התובנות פה מחכימות דיין.

בעצם הכתיבה שלהם.

שאלות מכווינות יעזרו? (נסיון אחרון ודי, לא מציק יותר)

זה לא מעובד דיו, ולא מנוסח דיו, וגם לא מבוסס דיו. רק מה שעלה לי למקרא השאלה...

בעיני-

צורך- בא ממקום של הבנה שכלית בנוגע למה מתאים לי (רגשית, רוחנית, מעשית)

רצון- מקומו ברגש, ואם תרצו בפנטזיה או בדמיון.

(כשאני חושבת על זה, יש מצב שההגדרות הפוכות, אבל לצורך העניין נשאיר זאת כך)

לעיתים קרובות- רצונות שלנו- כלומר רצון רגשי/ דמיון/ פנטזיה יושבים על מקום לא מעובד. בד"כ מקום שמחפש מילוי חסך.

בעוד צורך- יושב על איזשהי הבנה של מה טוב ונכון לנו גם אם אנחנו לא מרגישים כך.

ככל שאדם הוא פחות במודעות, ויותר בניתוק מעצמו, כך הפער ביניהם עשוי להיות גדול יותר.

אבל במצב מתוקן, השאיפה היא שתהיה הלימה בין הצרכים לרצונות. עיבוד ומודעות עצמית עשויים לצמצם את הפער הזה מאד.

מקווה שהובנתי.

ואגב- בלת"ק.

ו@ארץ השוקולד מתייגת כי ביקשת.

נראה שהבנתי. חידדת לי משהו מסויים שהיה חשוב לי.

ונשמע קצת מפחיד וגם די מייגע הדרך שצריך לעבור כדי לאחד את הרצונות והצרכים. מעניין מתי זה יהיה שווה את זה במקום להתחתן (עם מה שמתאים ויוצא עכשיו) ולעבוד על הדברים הלא פתורים תוך כדי שאר החיים הארוכים יותר בע"ה.

וכמו שכתבת, כל החיים שלנו הם מסע בשביל לעבוד על הדברים הלא פתורים.

ומה שלא עבדנו עליו קודם, נעבוד עליו אחר כך. אם נרצה ואם לא.

אין הכשרה כתנאי לכניסה לזוגיות, וגם לא רשיון הורות. אז כן, יש דרגות שונות של בשלות איתה מגיעים, וזה בסדר. אנחנו כאן כדי להמשיך לעבוד ולתקן..ץ.

אבל כשהדרך מתארכת, זו הזדמנות לעבוד בינתיים ולעבד את מה שצריך עיבוד או עבודה. לא כתנאי (רק כשאיהיה מעובד/ בשל / וכו' אכנס למערכת זוגית) אלא כניצול מיטבי של הזמן, שבעז"ה יבטיח איכות חיים טובה יותר בשניים.

אבל בפועל, כשאת מודעת לפער הקיים בין הרצונות לצרכים, לפי מה מהם תבחרי את בעלך? 

ואיך עושים שלום בין הכוחות המנוגדים (לכאורה, בהקצנה) האלה?

כשאתה במודעות אתה במקום בוחר הרבה יותר.

גם אם המודעות העצמית תהיה ברמה שאתה יודע בדיוק מה אתה צריך, בסוף לא מתחתנים עם רשימה או "דברים שצריכים", יש דברים שנחשפים רק בדיעבד ואנשים משתנים וכו', הרצון גם יכול להשתנות עם הזמן, צריך לסמוך על ה' שייתן את מה שאכן צריך באותו רגע ובכלל.

אלא־אם־כן הרצון שלך זה להתבטל לרצון ה' ולזרום עם מה שיהיה - אבל זה כבר גובל בתיאוריה כי אין מה לעשות לכולם יש רצונות אישיים, יש בחינה של "עשה רצונך כרצונו" ויש בחינה של "בטל רצונך מפני רצונו" ושתיהן חלק מהחיים בוודאי בעניין משמעותי כזה.

בין רצון לצורך?

ותלוי איך מגדירים "צריך". אם רצון זה משהו שנובע מבפנים, מן "בא לי" כזה, אז צורך יהיה משהו יותר אובייקטיבי ולכאורה כן יתחתנו עם הדברים שצריכים (נניח שאליהו היה אומר מה הם הדברים שצריכים). זה שדברים משתנים זה סבבה, אבל כשנגיע לגשר נעבור אותו...

רוצה - מה שחושקים בו

אפשר שתהיה חפיפה בין ה"קבוצות" מה שנקרא, אפשר גם שלא תהיה.

בהתאם לשאלה המקורית אנסה להימנע מהתפלפלות תיאורטית, נדבר מציאותי, מ־1 עד 10 עד כמה אנחנו יודעים מה אנחנו באמת צריכים לעבודת ה'? ומ־1 עד 10 כמה אנחנו מקדישים לזה תשומת לב? ומ־1 עד 10 כמה באמת "חושקים" בזה?

באשר לזה שדברים משתנים לדעתי זה די מהותי אחרת לא היו חצי מהזוגות החילוניים מתגרשים

לצורך ההדגמה זוג התחתן אכן כלה נאה וחסודה כלילת המעלות יראת ה' כמו שצריך וזה בדיוק מה שרצה החתן, אלא שאז בקול רעש גדול אדיר וחזק מתברר שהיא נוחרת משהו־משהו, לא ידע החתן את נפשו מרוב צער הרי בוודאי לא חשקה נפשו בזה, ולא די בכך אלא שבגלל חוסר שינה קשה לכוון בתפילת השחר, אלא אז החליט לבטל רצונו לשינה מתוקה ולא להתכעס כלל ובלילה הבא עלתה במוחו המחשבה לנצל את נדודי השינה לתיקון חצות וללימוד תורה בהתלהבות והתברר שזה מה שהיה צריך לאורך כל הדרך

בקיצור לא נראה לי שאפשר לקלוע בול גם אצל הזוגות הכי מאושרים כי כל אחד מהצדדים אמור להתפתח ולהשתנות וכו' וגם מה משמעות "לרצות את מה שצריכים באותו רגע" אם בעוד עשרים שנה זה ישתנה?

כמובן אני מדבר על הפרטים, אם רוצים משהו כללי כמו "בחורה חמודה יראת ה'" הסיכויים לקלוע לא רעים ואכן זה מה שכל־אחד צריך, אבל אם להתקבע "אני רוצה מישהי עם שיער חום שאוהבת טבע ומחוברת לרב קוק זצ"ל" ובכן יכול להיות דווקא מה שאתה צריך זאת חסידת ברסלב כבדה בלונדינית שמעדיפה לשבת בבית (הנסתרות לה' אלקינו)

אמנם לא התייחסתי לזה אבל מן־הסתם כלה נאה שמוצאת חן פיזית ורגשית זה משהו שהוא נצרך לעבודת ה' כמו שכבר אמרו חז"ל.

בנוגע ללימון ולימונדה, הלכתי קצת רחוק עם הדוגמה, אבל הרעיון - יכול להיות שיש דברים שלא כל־כך מוצאים חן או שזה לא ממש מה שאתה רוצה אבל בסוף זה כן מה שאתה צריך.

מה שאנחנו צריכים - אין לנו באמת דרך לדעת היות ואין לנו "ראייה רוחנית" מה שנקרא, צריך להשתדל להיצמד להדרכת חז"ל ולסמוך על ה', מה שאני יודע שאני בוודאות גמורה צריך - זאת מישהי שתמצא חן בעיניי לפחות באופן בסיסי במראה ובשיחה, ושעבודת ה' חשובה לה, כי זה מה שהדריכו חז"ל

לגבי הרצונות המפורטים לא נראה לי שזאת בעיה לחפש כיוון ספציפי אבל כן חשוב לשמור על ראש פתוח, בין כה וכה פנינו מועדות לעבודה משותפת

מקווה שאני לא מגזים עם הדוגמאות אבל נלך על עוד אחת, אני אישית נוטה להתחבר לאנשים שקטים, עכשיו אם תבוא מישהי כלילת המעלות צנועה וחסודה אבל מאוד אנרגטית (לא ברמה מציקה), אולי שווה לצאת מהקיבעון ולבדוק את העניין כי אני יודע שיש לה תכונות שאני צריך כמו יראת שמיים

שוב אין דרך לדעת בדיוק הרי אין לנו אורים ותומים, רק לנסות לעשות רצון ה' ולקוות לטוב

מי אמר שאין דרך לדעת מה אנחנו צריכים? דוגמה מעולם אחר, יכול להיות שאתה רוצה להיות טייס אבל אין לך שום נתונים להתמודד עם זה - אז אתה לא צריך להיות טייס! לעומת זאת אתה טוב בתחום מסויים אחר ומרגיש משוחרר כשאתה מתעסק בו, אע"פ שזה לא היה החלום שלך, אז זה כן אינדיקציה שאתה צריך לעבוד בתחום הזה. 

אותו כנ"ל לגבי מישהי שתעשה לך טוב. אפשר לחלק בין חלומות (נניח באופן קיצוני שמושפעים מסרטים וכו') לבין מישהי שתתן לך תחושה טובה בחיי היום יום כי יש לה תכונה מסויימת שמדליקה אותך.

אולי יש דרך לדעת, בדיוק כמו בדוגמה שהבאת. אם אתה מתחבר לאנשים שקטים אז למה ללכת ראש בקיר  (במילים יפות "ראש פתוח") דווקא בנושא שיש לו השלכות כל כך משמעותיות? אולי עדיף ללכת עם הדרך שלך שאתה נוהג בה בכל תחום אחר?

* הערה: הדיון הוא על מה אני חושב שאני רוצה וצריך באופן אישי. לא על השאלה העקרונית מה בן אדם צריך כדי להפיק את המירב מהנישואין. כי זה כללי וכמו שאמרת, שעבודת ה' חשובה לה, כי זה מה שהדריכו חז"ל

אני מתאר לעצמי שלא סתם ניתנו לנו "תחושות בטן", אין הכי נמי, יש תכונות שמוצאות חן בעיניך ולמיטב הבנתך יכולות לתרום לזוגיות אז יכול להיות שזה אפילו בבחינת צורך - אם כי, ידוע שאנשים הם אינם רשימת תכונות

באשר לדוגמה, אני חושב שאם נסמוך אך ורק על תחושות בטן ברמה של קיבעון יש גם סיכוי להתפספס, חבל קצת, אם זה לא דיל ברייקר למעשה אין דרך לדעת אם הבחורה הזאת זה מה שאתה "צריך" או לא ואם זה כן אז בוודאי שאין עניין להיות עם מישהי שתעצבן אותך

אני אישית עובד במקצוע שעקרונית מאוד מוצא חן בעיניי, אבל בפועל יש ימים שאני מרוצה מהעבודה ויש ימים שאני רוצה לקפוץ מהגג, לוּ הייתי חוקר לעומק מהן דרישות האישיות שלי והכישרונות שלי וכו' האם הייתי מגיע למקום שבו אני מרגיש שונה? אין לדעת, כל האנשים שאני מכיר (בלי להגזים) מרגישים ככה ביחס לעבודה שלהם, מאי נפק"מ באמת. על־כל־פנים זאת ההסתכלות האישית שלי על הדברים.

(בקשר לפסקה הראשונה - כשהשאלה נוגעת להגדרה של מה אתה מחפש מלכתחילה, אז אפשר לומר ש*כרטיסים* של אנשים הם כן רשימת תכונות.)

הפעם נראה לי כן גלשת קצת ואני רוצה לחדד.

בוא נפריד בין רצון לצורך. רצון זה משהו שמושך אותך, בלי יותר מדי הסברים והתפלספות. צורך זה משהו שהבנת באופן שכלי שמתאים לך - כי חקרת אותו על בסיס שאר הדברים שאתה מכיר על החיים שלך. כמובן שאנחנו לא נביאים, אבל קצה חוט ויותר מזה יש לנו (אחרת לא היינו יכולים לעשות שום בחירה בחיים וסתם זורמים, שלא לומר על ניוטרל).

מדברים כמובן על תחושה כללית ולא על זה שיש ימים טובים וימים קשים. למשל: בסוף החודש אתה אומר לעצמך שבסך הכל היה לי כיף לי ואני ממשיך בעבודה (או בכל מסגרת שהיא) או שבא לי להתפטר ולעבור מקום.

לפי כל זה, לגבי רצונות אפשר להתגמש אבל לגבי צורך לא.

והשאלה היא איך מזהים את הצורך בנבדל מהרצון. או שלא צריך. או כל מה שנכון לדעתך בעניין.

בסוף כל אדם שפוגשים הוא משהו בפני עצמו ולא יעזור כמה הכרטיס יהיה כזה או אחר, זאת לא יותר מאשר התרשמות מאוד ראשונית ושטחית

אז מצאנו את ההבדל בין רצון לצורך, כעת השאלה איך מבדילים בין השניים, תשובה, אם זה משהו מהותי מבחינת חז"ל אז זה בוודאי צורך, או אם זה משהו שמהווה דיל ברייקר מוחלט שלא ניתן להתפשר עליו בשום פנים ואופן, אחרת זאת העדפה, במקומות שבהן ההעדפה האישית תואמת לצורך מה טוב, במקומות שהיא סותרת צריך עבודה עצמית, במקומות שהיא לא קשורה באופן ישיר צריך לדעת מתי להתגמש ומתי לא, ארץ השוקולד ניסחה באופן מצוין - מה שמהווה דיל ברייקר או לא מהווה דיל ברייקר

אני לא חושב שגלשתי כי הנקודה שאני מתעקש עליה חשובה לדעתי, אפשר לחפש ולחפש ולפסול בגלל א' ולפסול בגלל ב' אבל בסוף מה משנה זה שנכון לרגע החתונה זה מה שנראה מתאים אם צריך אחרי זה לחיות חיים שלמים ביחד? אפשר לראות איך אדם נראה אולי קצת סגנון דיבור אבל מי יודע איזו אימא היא תהיה לילדים? למה גם צריך לחפש בדיוק מישהי מתאימה אחד לאחד לתבנית שבנינו לנו של "בחורה שקטה עם שיער חום שאוהבת את הרב קוק"? צריך "התאמה מושלמת" בשביל חתונה?

עבודה זה משהו שנמצאים בו 9 שעות ביום במקרה הטוב, במקרה הפחות טוב 12 שעות עם משמרות לילה וימי שישי (להרדקור שבינינו גם מוצ"ש), האם צריך לחפש מתחת לאדמה או פשוט לבחור משהו שנראה מתאים ולסמוך על ה'? מה לגבי חברותא בישיבה? עורכים מבחני אופי לכולם או שבוחרים מישהו שנראה מתאים (אם יש אי־התאמה מהותית מקסימום משנים) וזורמים?

אני מכיר רבנים שהתחתנו אחרי פגישה שנייה או שלישית תוך פחות מחודש ולטענתם חיים באושר עד עצם היום הזה, ובכלל נראה לי יש קהילות שככה נהוג בהן, האם זה גרוע באופן מהותי? האם זה בהכרח לא שורד את מבחן התוצאה?

הכוונה שלי, כמה מחשבה שלא נשקיע בזה, נראה לי ר' יוסי הגלילי יותר חכם מאיתנו ועדיין אשתו הייתה כל־כך רעת מזג שנאלץ להתגרש ממנה, לא מה שנקרא "אחרי החתונה נסתדר", אז אם היא הולכת להיות "עזר" אז זכינו ואם "כנגדו" אז לא יעזרו בירורים

זאת ההסתכלות האישית שלי על הדברים, אפשר להסכים ואפשר שלא, אפשר לומר שאני "פטליסטי", אני אומר את מה שאני אומר בהתבסס על היכרות אישית עם זוגות שהתחילו טוב וסיימו באירוע אלמ"ב ומשטרה מעורבת

אתה אומר דברים שעל פניו נכונים, אבל ברמת התיאוריה הכללית שמנסחים עבור כלל הציבור.

כשאתה נפגש בעצמך עם כל העניין הזה אז הדברים קצת מתערבבים, אין מה לעשות. 

לכן כדי לחפש תשובה אישית לשאלה לדעתי צריך להוציא מהדיון את מה שחז"ל אמרו ואת מה שהוא דיל ברייקר מוחלט משום שאלה דברים ברורים לכל הדעות ולא צריך את הפורום בשביל זה.

לא אתחיל לענות לכל הדוגמאות כי זה סתם התקטננות לפרטים. אבל שורה תחתונה חתונה זה משהו שקצת קשה לבטל (ביחס ל לעבודה ולחברותא) ולכן הקושי. עקרונית באמת רוב הגברים יכולים להתחתן עם רוב הנשים ואחרי החתונה לעשות עבודה עצמית (בלי סיפורי מופת ייחודיים לחיוב ולשלילה). אבל המציאות לא מראה שזה עובד ככה וחזרנו למה שכתבתי בתחילת ההודעה הזאת שהנושאים האלה הם מאוד אישיים וקשה לי עם קו המחשבה שלך שלא נוגע בפן האישי שבגללו בעצם פתחתי את השרשור. אשריך שזה עובד לך ככה לסמוך על ה' ודי. לא אמורות להיות לך בעיות בחיים עם אמונה גדולה כזאת (אני לא ציני. באמת מקנא במי שיכול לחיות ככה ולכאורה ה' עוזר לו בקלות).

ולחברה שלך אפשר לענות (תאורתית, כמובן, כלומר לתופעה הזאת) שהיא הייתה צריכה משהו מסויים בהתחלה אבל אחרי שעבר זמן והיא קנתה את הדבר ההוא לעצמה או לחילופין "מיצתה" אותו אז עכשיו כבר אין לה צורך באותו דבר שהדליק אותה בעבר. וזה כבר שייך לדיון לגבי זה שאנשים משתנים וגם הצרכים משתנים, ולא שייך לדיון על מה היא הייתה צריכה באותו רגע שהחליטה להתחתן או מה שהיא הגדירה שהיא צריכה כשחיפשה.

נשמע מעניין המשפט האחרון שכתבת, אבל אני לא בטוח שהבנתי אותו. תוכלי להרחיב בבקשה?

באמת קצת איבדתי אותך.

על בסיס המשפט האחרון, אני מבין שאם הרצון והצורך מלוכדים אז אני כאילו במצב שלם ואין לי לאן לשאוף (או אין מי שיעזור לי להתקדם לעבר השאיפות) כי קיבלתי את כל מה שרציתי? תחת גפנו ותאנתו כזה?

אם הבנתי נכון, אז את מעדיפה למצוא מישהו לפי הרצון העכשווי במטרה שלאחר זמן יתברר שזה מילא לך חסרון מסויים שהיה לך?

(נדמה לי שלא הבנתי לגמרי איך את מבדילה בין רצון לצורך. נשמע כמו הגדרות אחרות שלא חשבתי עליהן מלכתחילה)

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.