י' באייר תשפ"ב 12:21
זֶה לֹא כּוֹאֵב פָּחוֹת כְּשֶׁאַתְּ נִזְהֶרֶת,
פּוֹסַעַת מְדוּדוֹת בָּעֵמֶק הַמֻּכָּר.
מְסִיטָה מַבָּט עִקֵּשׁ, חוֹלֶפֶת מְהֻרְהֶרֶת.
הַכֹּל מַרְגִּישׁ קָרוֹב. הַכֹּל מַרְגִּישׁ כֹּה זָר.

זֶה לֹא שׁוֹתֵק פָּחוֹת כְּשֶׁאַתְּ צוֹעֶקֶת.
הָרֶגֶשׁ נִשְׁפָּךְ מִמֵּךְ. חֲסַר עַכָּבוֹת, נְטוּל בּוּשָׁה.
הוּא מִשְׁתּוֹלֵל בַּחוּץ וּכְשֶׁאַתְּ מְבַקֶּשֶׁת
שֶׁיֶּחְדַּל, הוּא תּוֹקֵעַ בְּךָ סַכִּין בַּנְּקֻדָּה הָרְגִישָׁה.

זֶה לֹא הוֹפֵךְ פָּשׁוּט כְּשֶׁאַתְּ ''בְּסֵדֶר''
כְּשֶׁהָעוֹלָם הַחֶרֶב הוּא פְּנִימִי וְעָמֹק.
כְּשֶׁנּוֹאַשְׁתְּ כְּבָר לְחַפֵּשׂ מִלִּים לַשֶּׁקֶר
הַשֶּׁקֶר שֶׁדּוֹחֵק בָּךְ מֵאָז וּמִתָּמִיד לִשְׁתֹּק.

זֶה לֹא חוֹלֵף כְּשֶׁאַתְּ עוֹבֶרֶת אֶת,
הַמְּשׁוּכָה הָאַחֲרוֹנָה, כְּשֶׁכְּבָר הִגַּעַתְּ לַסּוֹף.
אַתְּ מַתְחִילָה בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים וּמְגַשֶּׁשֶׁת
אֶת דַּרְכֵּךְ בִּמְצִיאוּת שֶׁכֻּלָּהּ הִיא בַּר חֲלוֹף.

 

~גַּם הַיָּם נָסוֹג~ 


י' באייר תשפ"ב 15:02
עמוק, ציורי כזה ויפה.
אוהבת לקרוא אותך

כל ישראל ערבים זה לזה!


י' באייר תשפ"ב 17:45
מקווה שהבנתי. זה שיר של מודעות למצב או שיש פה משהו אחר ואני מפספס?

לגבי הצד הטכני:
א. שימוש בנקדן אוטומטי זה אליה וקוץ בה. חובה גמורה לעבור על הטקסט ולבדוק שהוא נכון. יש פה כמה טעויות.
ב. החריזה טובה ונאה.
ג. לפעמים המשקל טיפה ארוך מידי בשורה, לדעתי.
ד. נראה שכל בית חוזר על אותו רעיון, אבל המילים החדשות מעשירות אותו מחדש.
ה. השיר יפה.
י"א באייר תשפ"ב 10:06
קראת לזה מודעות מצב... בסדר אין לי דרך נוספת לתאר. יש איזו עמימות מבחינת ההתרחשות בשיר. זה מכוון. אולי כי בכל זאת מדובר ברגשות.

עברתי על הניקוד רק מאתיים פעם (;
לגבי ג, אמת. אני תוהה אם חלוקה אחרת של השורות היתה מאזנת את זה, בהנחה שאני לא רוצה לוותר עוד על מילים.

ושוב, תודה!
שמחה על הדיוק

 

~גַּם הַיָּם נָסוֹג~ 


י"א באייר תשפ"ב 17:54

"תקוע בך" ו"כשהעולם חרב" זה בכוונה מנוקד כך?

י"א באייר תשפ"ב 22:36
ויש טעות ניקוד נוספת במילה בך

 

~גַּם הַיָּם נָסוֹג~ 


י"ב באייר תשפ"ב 00:17

עמוק ושברירי.. 

“אמר רבי אלעזר, מאי דכתיב “מי בז ליום קטנות”, מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנן לעתיד לבוא? קטנות [רש"י:קטנות - קטנות אמנה] שהיה בהן שלא האמינו בהקדוש ברוך הוא”.

 

ח' בסיוון תשפ"ב 22:46
השירים שלך ככ יפים שרק לקרוא את המילים גם בלי להבין כלום עושה לי טוב

יש לך מילים טובות
ט' בסיוון תשפ"ב 08:52

 

~גַּם הַיָּם נָסוֹג~ 


ט' בסיוון תשפ"ב 14:32

אבל אהבתי מאוד את המשפט האחרון "מגששת את דרכך במציאות שכולה היא בר חלוף" - כמה שמחפשים יציבות ותשובות לשאלות בעולם הזה, לפעמים התשובה היא פשוט שאין תשובה

וזה סוג של פרדוקס - שצריך לחפש את התשובה ולמצוא את התשובה - שאין תשובה..

כלומר מנסים לעשות סדר בעולם שמצבו הטבעי הוא בלגן..

 

הכתיבה - פשוט מהממת אין מילים, צורות המילים והמבנה, מושך לקריאה מאוד..

יש לך טיפים איך לדעת לכתוב כך?

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

י"ד בסיוון תשפ"ב 11:23
לעיתים המהות היא חיפוש אחר מהות... משפט שגנבתי פה מאחד מיושבי הפורום. זה מזכיר לי מאוד שיר אחר שלי
אם משעמם לך(;

לפעמים התשובה היא לחפש, זה נהדר.
תודה מאוד על המילים הטובות

טיפ? אני לא מרגישה שאני במקום של טיפים, אבל מניסיוני האישי, לכתוב ולקרוא הרבה. כמה פשוט ככה אפקטיבי. ככל שאני קוראת יותר ונחשפת למשוררים ולכתיבה כך גם הכתיבה שלי מושפעת מהם.
לצורך העניין אחרי שאני קוראת את זלדה או יונה וולך אני כותבת באופן מאוד נישתי שהיה עשוי להתעניין איתן
ואחרי אלתרמן למשל, אז הכתיבה תהיה יותר כמו השיר הזה

לא מתיימרת בכלל להיות שם, בעיקר מהמקום שממליץ לספוג קצת את הכתיבה של הגדולים. וגם זה במידה!
למשל, את וולך הייתי ממליצה לאזן קצת עם ביאליק או ריה''ל (; היא עשויה להיות מאוד פרובוקטיבית ובהם יש עדינות שתאזן את זה...

אני נסחפת פה, בפשטות, לקורא המון ולכתוב המון, זה מדייק ומשייף

 

~גַּם הַיָּם נָסוֹג~ 


י"א בסיוון תשפ"ב 16:45

יפה כתמיד. נהנתי.

האם אני רץ כדי לחסוך זמן או כדי להרוויח זמן? האם אני נרדף מההעדר או רודף אחר השלמות?

"אתה יכול לזכות בכל הטוב שבכל העולמות אם תתחיל עוד פעם אחת מחדש." [שמואל פרדניק, בדרך אל הגאולה]

מנהל פורום פרוזה וכתיבה חופשית ופורום צלילים ומוסיקה - מוזמנים לבוא לבקר!

י"ד בסיוון תשפ"ב 11:23
תודה!

 

~גַּם הַיָּם נָסוֹג~ 


אולי יעניין אותך