מי רוצה לעזור לי בסיעור מוחות להכנת משחק לבר מצווהמתואמת
אני רוצה להפיק משחק קופסה לכבוד בר המצווה של הבן שלי - שבעוד חודש וחצי... משהו שיהיה אפשר להדפיס בכמות כדי לחלק לאורחים.
מכיוון שנזכרתי מאוחר מדי, אני צריכה לעשות משהו פשוט ומהיר. נניח בסגנון משחק לוח, שמקסימום מוסיפים לזה חיילים וקובייה.
נער הבר מצווה מאוד אוהב תנ"ך, לכן חשבתי לעשות משהו שקשור לזה. נגיד עם חידות תנ"כיות או משחק מסלול אל נקודה כלשהי בתנ"ך. וכאמור, זה צריך להיות משהו קל ומהיר להכנה.
איך אני מתקדמת מפה?
יש לכן קצה רעיון איך לנהל את המשחק הזה?

(או שבצוק העיתים איאלץ לוותר... פשוט חשבתי שאם לבת המצווה של הבת שלי הפקתי ספר - אז עכשיו גם כדאי שאעשה משהו. וספר, כמובן, זה יותר מדי...)

תודה לכן!
דברי איתי בפרטי...בת 30

אני אוהבת דברים כאלה

איזה אמא משקיענית!!שקדיה.
את יכולה לעשות משהו בסגנון של מונופול. עם מקומות/ ערים בתנך, קניית הר המוריה/ מערת המכפלה/ קבר יוסף. ועם משימות קשורות לאירועים בתוך.. לדוג' "רד עם יעקב ובניו מצרימה וקבל/ החזר לקופה x שקל כסף" "ניצחת עם דוד את גוליית קבל מהקופה × שקל כסף" "התגלתה צרעת בביתך, הרוס בית אחד שבנית" וכן על זו הדרך...
חמודבת 30

אהבתי במיוחד את הבית עם הצרעת...

תודה רבה! רעיונות באמת מקוריים מתואמת
אני מחפשת משהו שיהיה קצת ערך מוסף, שיביא נגיד לחינוך למצוות או לעבודה על המידות...
מזל טוב!!גלויה
בהצלחה!
תודה מתואמת
אני אוהבת טריויהמיואשת******
ואולי הייתי מנסה למצוא תמונות שלו במקומות או דברים שקשורים לשאלות
נגיד מקומות שמוזכרים התנ״ך
או תמונה עפ מישהו שקוראים לי דויד או אברהם וכאלו
ושאלות מענינות סטייל חידון התנ״ך
תודה! טריוויה זה באמת חמוד. אבל איך מציגים בפועלמתואמת
את השאלות? מעדיפה לא משהו עם קלפים, כי זה הופך את ההדפסה ליקרה...
(ותמונות שלו - אין מצב שהוא יסכים... ואני באמת מעדיפה שזה יהיה יחסית משהו נייטרלי. אולי רק משהו שמתקשר לשם שלו, שם תנ"כי . אבל בשביל ייעוץ בעניין הזה אצטרך לחשוף רק באישי את השם מחמת האאוטינג )
אולי להכין איזשהו חידון אינטרנטיבאר מרים
או משחק בסגנון של חדר בריחה ולחלק לכולם את הקישור בבר מצווה?
אם חידון אינטרנטישקדיה.
אז את יכולה לעשות קאוט ולצרף לשאלות תמונות שלו במקומות קשורים.
קאוט פשוט ממש להכנה ואצלינו כל הגילאים מאוד אוהבים לשחק בזה!
נכון אבל נראה לי שהרעיון קצת נדוש ומוצה..באר מרים
אולי לצלם את הילד בכל מיני מקומות שקשורים לתנךבאר מרים
ולהכין חידון מסביב לזה?
זה דורש טיול בכל הארץמתואמת
ולצערנו אין לנו טיפת זמן לזה... (גם להכנת המשחק עצמו אני מקווה שאמצא זמן וריכוז )
הוא גם לא יהיה מוכן שנצלם אותו...
אני לא יכולה שום דבר שדורש מחשבמתואמת
כי בת"ת שלו הכלל הוא שכשהחברים נמצאים לא מקרינים שום דבר...
וגם הרעיון יותר הוא שזה יהיה משחק שמחלקים לכל האורחים (ככה עשינו עם הספר שכתבתי לבת המצווה של הבת שלי )
אולי משהו כמי שם קודאביול
עם כל מיני תמונות שקשורות לנער בר המצווה
או טאבו

בכל אופן היום מצאתי חידות שכתבתי פעם על האבות, כחלק ממשחק מסלול, אם זה עוזר לך
חידות זה רעיון טוב!מתואמת
פעם כתבתי חידות על כל שמות הילדים שלנו (שמות תנ"כיים), אז זה גם יכול להיות בסיס טוב.
אשמח שתשתפי אותי בחידות שחיברת, אם מתאים לך!
בעזרת ה'אנסה לצלםאביול
סליחה לא מוצאת את זהאביול
מנסה לחשובבארץ אהבתי
קודם כל - איזה אמא משקיענית את! איזה כיף לך ולילדים שלך שהם יכולים ליהנות מהיצירתיות שלך!

האמת שאני אהבתי את הרעיון של משחק בסגנון שם קוד או טאבו על מושגים מהתנ"ך, כמו שכתבה @אביול.

אבל אם את מחפשת דווקא משהו שכולל רק לוח, אז יש לי רעיון בכיוון אחר.
מה שאני חשבתי, זה לעשות סוג של משחק מסלול, רק שבמקום מספרים שעליהם מתקדמים, יהיה עליו את סדר הדורות מאדם הראשון ועד דוד המלך, ואחריו כל מלכי יהודה, ובסוף מגיעים למשיח.
או אפשר לעשות עם התפצלות של המסלול אחרי שלמה למסלול של מלכי ישראל (ואולי בסוף הם מתאחדים עם הפסוק "הנה אני לוקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חבריו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי"?).
מכאן עוד צריך לפתח את המשחק. אין לי רעיונות מסודרים כרגע, יש לי כמה כיווני חשיבה אבל אין לי זמן כרגע לסדר אותם בראש ולכתוב. אם נשמע לך מתאים - אפשר להמשיך לחשוב ביחד מה עוד להוסיף כדי שהמשחק יהיה מעניין.
וואו, איזה כיוון יפה!!מתואמת
אולי אפשר לשלב בו גם חידות כאלה?
אולי, נגיד, התשובה לחידות תהיה האנשים שבסדר הדורות?
אם יש לך רעיונות איך עוד לפתח את זה - אשמח!
לפני שאני מפתחת את הרעיונות, יש לי שאלה טכניתבארץ אהבתי
כתבת קודם שאת מעדיפה בלי קלפים שצריך להדפיס, כי זה מייקר את ההדפסה.
אז בעצם גם במשחק מסלול, המטרה היא לנסות שהוא לא יהיה עם קלפים נוספים, נכון?
(בלי המגבלה הזו - אפשר לפתח להרבה כיוונים שכוללים קלפי חידות או משימות מסוגים שונים. אבל אם עדיף בלי קלפים - זה קצת מגביל את האפשרויות).

דווקא התחלתי לחשוב על כיוונים שאפשר לעשות בלי קלפים נוספים. אבל בגלל שאת הצעת לשלב חידות, רציתי לשאול על זה. כי נשמע לי קצת מסובך לשלב חידות בתוך לוח המשחק עצמו…
אכן. חידות אפשר להדפיס בדף נפרד, אולי...מתואמת
אולי באמת אני מבקשת קונספט בלתי אפשרי למשחק
אני לא חושבת שזה קונספט בלתי אפשריבארץ אהבתי
עבר עריכה על ידי בארץ אהבתי בתאריך י"א באייר תשפ"ב 10:08
זה רק דורש יותר יצירתיות, כדי שהמשחק בסופו של דבר יצא מספיק מעניין.
אני אשתף ברעיונות שהיו לי, ואת יכולה להחליט אם את רוצה לקחת (הכל או חלק, או בכלל לא, מה שנראה לך מתאים…).

בדרך כלל במשחק מסלול יש משבצות מיוחדות שאם נוחתים עליהם צריך לעשות משהו (לבצע משימה וכו').
אם המשבצות במסלול הן דמויות מהתנ"ך, אז הכי הגיוני אם המשימות יהיו קשורות לדמות עליה נחתנו. אבל אז זה חבל אם רק חלק מהדמויות מסומנות ויש עליהן משימה, וחלק לא.
אז לדעתי כדאי שעל כל משבצת תהיה אפשרות למשימה, אבל אפשר לקבוע שרק אם יצא בקוביה מספר זוגי צריך לבצע את המשימה, ואם יצא מספר אי זוגי אז ממשיכים לתור הבא (או להיפך. או אם זה עדיין יותר מידי אז אפשר לזרוק שתי קוביות ורק אם יצא מספר שמתחלק בשלוש צריך לבצע משימה).
אפשרות נוספת (אולי בעצם יותר טובה) היא שיהיו גם משבצות ריקות בין הדמויות, ורק אם נוחתים על דמות צריך לבצע משימה. רק צריך לראות אם זה לא הופך את המסלול לארוך מידי.

ולגבי המשימות - אני חושבת שלדמויות שונות מתאים לעשות משימות שונות (כי כמות המידע וסוג המידע שיש לנו על כל דמות שונים).
מה שאני חשבתי שאפשר לעשות, זה ליצור סוגים שונים של משימות (כשכל משימה יכולה להתאים לכמה דמויות - כבר אפרט את הרעיונות שלי על זה), המשימות יהיו כתובות על לוח המשחק עצמו, ולכל משימה תהיה צורה משלה או צבע משלה. ועל כל משבצת תהיה הצורה או הצבע שמפנה למשימה שמתאימה לה.

למשל, בצד הלוח יהיו כתובות המשימות/שאלות הבאות:
🟥 - הזכר מאורע מעניין שקשור לדמות שבמשבצת.
🟧 - מי היתה אימו של הדמות שבמשבצת?
🟨 - מצא על הלוח ציור שקשור לדמות שבמשבצת (ועל הלוח יהיו ציורים מתאימים לדמויות שהמשבצת שלהם מפנה לשאלה הזאת. לדוגמא: סולם ליעקב אבינו, כינור דוד לדוד המלך, ואפשר לחפש רעיונות מקוריים יותר על עוד דמויות)
🟩 - מצא על הלוח פסוק המתייחס לדמות שבמשבצת (ועל הלוח יהיו מפוזרים גם פסוקים על חלק מהדמויות. או אפשר לשים חידות על הדמויות וצריך למצוא את החידה שמתאימה לדמות שבמשבצת. או אפשר לעשות גם וגם, כשתי משימות נפרדות או המשימה אחת - למצוא פסוק או חידה).
🟦 - מה אתה לומד מהדמות שבמשבצת.
וכו'.

על כל משבצת יהיה אחד מהצבעים של המשימות, ולפי הצבע עושים את המשימה המתאימה.
אפשר גם לשים על חלק מהמשבצות הפנייה לכמה משימות, ושתהיה אפשרות לבחור איזה משימה רוצים לעשות.
אפשר לקבוע שמי שמצליח במשימה יכול להתקדם צעד קדימה, ואם לא מצליחים - נשארים במקום (או חוזרים צעד אחורה..).
או אפשר לתת לכל משימה 'פרס' שונה (שחלק מהמשימות יאפשרו להתקדם שני צעדים קדימה).

יצא הסבר קצת מסובך, מקווה שאת מצליחה להבין את הרעיון. את יכולה לשאול עוד אם משהו לא מובן...
ואו זה מקסים!!!לפניו ברננה!
וואו!!! זה נהדר!מתואמת
ממש נתת לי כאן משחק מפורט ושלם! נותר "רק" להעביר את זה לביצוע
מדהימה!
חשבתי שאולי יהיה יפה אם המטרה תהיה להגיע אל המשבצת של דמות המשיח (אף שבעצם בתנ"ך היא דמות אמורפית שעוד לא קיימת...) - יש לך רעיון איך לעשות את זה?
איזה כיף שאהבת🙂בארץ אהבתי
האמת שהיה כיף לחשוב על זה.
אני חושבת שהמסלול של מלכי יהודה אמור להוביל למשיח, כי הוא בעצם הצאצא הבא שלהם, וזה גם מה שאני חשבתי - שהמטרה תהיה להגיע אליו.

צריך לחשוב אם את רוצה להכניס גם את מלכי ישראל כמסלול מתפצל (מבחינת הכמות זה יוצא כמעט זהה - מאז הפיצול היו 20 מלכי יהודה, ו-19 מלכי ישראל). אם את כן מכניסה אותם, אז הייתי עושה שהמסלול שלהם מוביל לכיוון אחר (אולי לאשור?), אבל בסוף יש להם קפיצת דרך עד למשיח (אולי עם מטוסים? אולי על הדרך שלהם אל המשיח לכתוב את הפסוק מהנבואה על החיבור בין עץ אפריים לעץ יהודה?).
אולי אפשר בכלל שגם המסלול של מלכי יהודה יוביל לגלות, ואז משם תהיה דרך להגיע אל המשיח. ואולי אפשר להוסיף משימה מיוחדת כדי להגיע למשיח (זורקת כמה רעיונות - לתת רעיונות למעשים טובים שאפשר לעשות כדי להגיע למשיח, לספר על סיפור עלייה שמכירים, לבחור פסוק של נבואת נחמה שאנחנו רואים שכבר מתגשם בימינו וכו'. אבל לא יודעת כמה זה זורם בתוך המשחק, אולי זה חופר מידי...)

והאמת שאם הבן שלך אוהב תנ"ך, הייתי בודקת אם הוא רוצה להיות שותף בהכנה של המשחק (לחשוב על חידות/פסוקים/תמונות שמתאימים לדמויות, או על עוד משימות אפשריות, לקבוע ולכתוב ביחד איתך את הכללים של המשחק - יש הרבה מקום לגמישות עם הרעיונות שהבאתי, אז הוא יכול להחליט מה מהאפשרויות נראה לו מתאים, או להוסיף רעיונות משלו. לתכנן את העיצוב של הלוח, וכו').
יכול להיות שככה זה גם יהיה לו יותר משמעותי - לא רק משחק שאמא מכינה לכבודו, אלא עשייה משותפת, חשיבה יצירתית סביב עולם תוכן שהוא אוהב, זמן איכות עם אמא...🙂

(ועשית לי ממש חשק להכין משחק כזה לילדים שלי. בדיוק אנחנו מסיימים ללמוד ביחד את ספר מלכים, משם ההשראה לרעיון... אבל לא יודעת אם אני אצליח באמת להספיק לעבוד על זה. אם באמת את יוצרת כזה משחק - אשמח שתשתפי אותי במה שיצא🙂)
כיוונים ממש טובים, תודה!מתואמת
ובעיקרון הרעיון המקורי היה שזו תהיה מעין הפתעה בשבילו (שהוא ידע שאני מכינה אבל לא יראה את המשחק עד שיהיה מוכן), אבל כיוון שמן הסתם לא אספיק לעשות איתו פרויקט נוסף בנפרד, אז זה דווקא רעיון לשתף אותו

ואם אכן יצא לי משהו - ודאי שאשלח לך! את הרי אחת מה"אימהות" של המשחק הזה (את וגם @בת 30, שעזרה לי גם ברעיונות באישי)
איזה כיף!בארץ אהבתי
לדעתי יכול להיות שהוא דווקא יותר יהנה להיות שותף בהכנה מאשר לקבל את המשחק כהפתעה. זה שונה מאשר ספר שאת יוצרת בשבילו, שאז באמת לא שייך לשתף בהכנה.

למרות שלמי שמכין אחר כך יכול להיות יותר משעמם לשחק, כי הוא כבר מכיר הכל. אז אולי אפשר לבדוק איתו מה הוא מעדיף (או שהוא יהיה שותף בקביעת הכללים ובעיצוב, אבל את התכנים - חידות/ציורים וכו' את תמציאי כדי שיהיה לו יותר מעניין לשחק).

בהצלחה רבה!
עוד רעיונותבארץ אהבתי
קודם כל - לגבי הניסוחים של המשימות - אולי במקום לכתוב כל פעם 'הדמות שבמשבצת', אפשר לכתוב את הניסוח כאילו הדמות עצמה נותנת את המשימה או שואלת את השאלה (לדוג': הזכר מאורע שקרה בתקופתי, איך קראו לאמא שלי? וכו')

אפשר בכל משבצת לעשות כמה אפשרויות של משימות, כשלכל אחת יש 'ניקוד' אחר (לפי הניקוד שמקבלים - אפשר להתקדם אחרי שהצלחנו), לפי רמה הקושי, וכל משתתף יכול לבחור אם הוא רוצה משימה פשוטה או קשה יותר.
תודה רבה! הרעיון של ניקוד שונה באמת טובמתואמת
ואנסה באמת לשאול אותו אם הוא רוצה להיות שותף או לא. תכל'ס הוא אוהב להמציא דברים כאלה...
מהמםבת 30


וואוו איזה רעיון מקוריי, ממש אהבתי! בא לי להכיןןמותק 27
גם לילדיי
אפשר שהקוביה תהיה בצבעים שוניםשלומית.

נניח 1-צהוב

2-כתום וכו כי נראה שלרוב הדמויות יהיה אפשר לעשות את כל המשימות ואז זה יהיה יותר נחמד ומפתיע כי ככה יכול להיות ש2 ידרכו על אותה דמות אבל תהיה להם משימה שונה

אני רק רוצה לומר משהומיואשת******
וסליחה מראש אם אני מבאסת
בשביל מי זה? בשבילך או בשבילו?
חשוב להבין שרב האורחים ישחקו כנראה פעם אחת, אם בכלל. אין הכוונה להעליב חס ושלום אבל אני מכירה את הקונספטים האלו ותכלס זה יושב בבית ולא עושים עם זה הרבה בדכ (מן הסתם יש יחידי סגולה שכן, ואולי במשפחה שלכם כולם מתים על זה. אבל בכלליות… ככה זה)
אז להשקיע בטירוף כשאת גם ככה בקושי, בשביל משהו שישב בארון של מישהו אחר, קצת חבל.
אם זה בשבילו, בשביל הצומי, אז כל משחק נחמד שקשור אליו באופן אישי יעשה את העבודה
דיברת איתו על זה? הוא התלהב מזה שאת עושה משחק בשבילו? לפעמים אנחנו חושבים שמשהו אחד ישמח אותם ואז מסתבר שמשהו אחר (אנא אערף, עוגה מיוחדת נגיד) הרבה יותר משמח אותם.
ואם זה לא בשבילו אלא בשבילך אז בכלל אל תעשי

בקיצור, ממש סליחה אם ביאסתי אבל תבדקי טוב למי זה מיועד, האם זה משמח את המיועד, ימה רמת ההשקעה שבאמת נדרשת כדי לשמח אותו (כנראה הרבה פחות ממה שאת חושבת )

❣️❣️❣️
את ממש ממש צודקת...מתואמת
כי את הספר שכתבתי לבת המצווה של הבת שלי - ערכתי אחר כך מחדש, וכרגע אני ממש מוכרת אותו, כספר מספריי.
אני לא יודעת אם אותו דבר אוכל לעשות במשחק...
זה פשוט מעין רעיון כזה, של לא לרדת מה"רף" שקבעתי בבת המצווה הראשונה - גם כדי להראות לו שאני משקיעה בו בצורה מיוחדת, וגם כדי להוכיח לעצמי שהילדים הבאים לא נופלים ברמתם מהבכורה...
זה גם בשביל הכיף שלי כי את שאר תכנוני הבר מצווה אני לא סובלת... אני אוהבת רק את החלק היצירתי שבאירועים כאלה (ואצל אחיי - תמיד הייתי אחראית על הצד הזה). אז אמנם כנראה יהיה שיר שאחבר והאחים ישירו, אבל בא לי להשקיע במשהו רציני, שישמח אותי לקראת בר המצווה שלו...
מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי
אבל מיואשת נתנה פה נקודה חשובה מאד-יעל...
תבדקי מה ישמח אותו!!!
מה הוא אוהב, איפה הוא שותף במשחק,
מה ייתן לו הרגשה שהשקעת בו...



נכון, צודקת. אנסה לדבר איתו.מתואמת
(קשה לדבר איתו, כי לא אחד שאוהב לשתף ולתאר מה הוא מרגיש. בדרך כלל שיחות איתו נגמרות בבדיחות שהוא שולף... אבל אני צריכה לנסות במקום לנחש. בעיקרון אני יודעת שהוא אוהב תנ"ך ואוהב משחקים בסגנון - אבל אולי לא...)
זה מהמם בעיני להתעסק במה שנשמח אותך באירועמיואשת******
רק הייתי בודקת איתו אם הוא מרגיש שזה בשבילו וחשוב לו ומשמח אותו
צודקת תודה!מתואמת
בהקשר הזה, שאולי חבל על ההשקעהכתבתנו
שבסוף די תרד לטמיון,
מה דעתך על משחק עם לוח רצפה ענק שמשחקים בארוע בר המצוה? החתן ינחה אם זה מתאים לו, וחיילים יכולים להיות אנשים/ ילדים אמיתיים. נשמע לי יכול לצאת מגניב אם האורחים הם מסוג משתפי הפעולה ולא היבשנים
זה רעיון מגניב!מתואמת
לא בטוחה שהוא יזרום איתו...
אבל אני שומרת אותו בירכתי המוח - בעוד שלוש שנים התאומים חוגגים בר מצווה, והם הרבה יותר אוהבים דברים של "שואו"
וואיי אהבתייימותק 27
רעיון אחר (קראתי את הרוב אבל לא את הכל)מנגואית
אולי במקום משחק לעשות עיתון?
שזה כיף לחלק בשבת. ראיתי פעם שעשו "עולם קטן" ואז בפנים כל מיני דברים שקשורים לנער בר מצווה / למשפחה
למשל הכיפה זאת הכיפה של הנער בר מצווה
השו"ת עם דברים משעשעים שקשורים איכשהו
דבר תורה של סבא או מישהו אחר
חידות
כתבה על משהו
אולי משהו שקשור לשם שלו

וכדומה. אני נהנתי לקרוא את מה שהם הכינו
רעיון חמוד!!מתואמת
דורש יותר עבודה של הדפסה, אלא אם כן עושים על דף דו צדדי אחד. אבל זה באמת רעיון יפה בשביל לחלק בשבת בר מצווה!
אולי אפילו זה יהיה הפרויקט של הילד עצמו - הוא חכם ומוכשר, ויוכל לכתוב גם דבר תורה, גם סיפור וגם חידות, וגם להוסיף איורים. אשאל אותו אם הוא רוצה. ואפשר גם שכל המשפחה תיתן את תרומתה לעיתון הזה
תודה על הרעיון!
וגם האחים עכולים לכתוב דבריםאביול
נכון מתואמת
ואני יכולה לעצב בעצמי את העיתון, כי יש לי ידע בעיצוב גרפי
אני ראיתי שעשו עם שני דפים מהודקיםמנגואית


שמחה שאהבת

נכון, רק שלהדק זו עבודה מתואמת
נכון! משכן שילה עושים דברים כאלהאביול
הכוונה הם עושיפ את העיתון שלהפ ואפשר לשנות את הכריאביול
האמת שזה נשמע הרבה יותר מוצלח ממשחקבאר מרים
רק בקשר לקלפיםחילזון 123
את יכולה להדפיס אותם על דף גדול
וכל אחד יצטרך לגזור לפני שמתחיל לשחק

או שאתם תגזרו ותארזו...
נכוןמתואמת
אבל לתת למקבלי המשחק לגזור זה יכביד עליהם, וככה רוב הסיכויים שהם לא ייגעו בזה,
ולגזור בעצמנו - פעם עשיתי את זה למשחק שהכנתי למשלוחי המנות בפורים, וזה היה סיוט... במשך כמה לילות (כי זה הזמן שהיה לי) ישבתי וגזרתי במספריים וכאבו לי הידיים מזה...
תודה!
טוב, אז שינוי בתוכנית מתואמת
שאלתי את פי הנער עצמו, והוא טען שאין קשר בין משחק לבר מצווה (ניסיתי קצת לשכנע אותו, אבל לא דחקתי יותר מדי).
אז כנראה שנלך על רעיון העיתון שהציעה @מנגואית.
אבל חשבתי שאולי אפשר לשלב את רעיון המשחק בתוך העיתון: שיהיו משולבות בו חידות שיובילו לאיזה פתרון כולל, אולי אפילו השם שלו. אז מי שמוכנה לעזור לי בזה עכשיו - אשמח

אז תודה ל@מיואשת****** ול@יעל..., שדייקו לי את הצורך לשים לב בשביל מי נועד הרעיון שלי,
ותודה גם ל@בת 30 ול@בארץ אהבתי על פיתוח המשחק! לא זנחתי את הרעיון הזה לגמרי - אולי אעשה אותו בכל זאת, בקצב איטי יותר, והוא יהיה יותר כמשחק משפחתי... (או שאולי לבר המצווה של התאומים )
איזו אלופה את!אביול
מזל ששאלת אותו,, אחרת הוא סתם היה מתבאס...
אממ באיזה פרשה הבר מצווה? קצת קשה לעזור בחידות כשלא יודעים את השם שלו ואת הפרטים...
הוא קורא בפרשת חוקתמתואמת
את השם שלו אני מתלבטת אם לכתוב...
אולי אסתפק בלומר שהשם שלו מופיע בחומש בראשית אם למישהי יש כיוון לרעיון, אז אולי אכתוב לה את השם עצמו באישי...
טוב שדיברת איתו..בארץ אהבתי
נראה אם אני אצליח להוציא משהו מהרעיון הזה.
יש לי ממש חשק לעשות משחק כזה לילדים, כסיכום ללימוד שלנו. אבל זה דורש באמת הרבה השקעה ואין לי זמן בשביל זה..
אולי נעשה את זה ביחד בחופש...
אולי נוכל לעשות עבודה משותפת, את ואני מתואמת
את על הרעיונות והכתיבה, ואני על העיצוב... (אלא אם כן גם את יודעת לעצב? )
או שבאמת תשאירי את זה כפרויקט משפחתי שלכם לחופש - זה יכול להיות מאוד מגבש וגם חינוכי!
אין לי ידע בעיצוב גרפיבארץ אהבתי
האמת שאני חשבתי לקנות קרטון ביצוע ולצייר עליו. אין לי את הידע והאפשרות להתעסק עם זה במחשב ואחר כך להדפיס בצורה מקצועית.
אבל אולי אם את תעזרי לי בחלק הזה אפשר באמת לעשות משהו רציני יותר.
נראה לי שנמשיך מכאן בפרטי ונראה כבר מה יצא מזה..🙂
אכן... נתכתב ביום ראשון בע"ה!מתואמת
הי הי גם אני רוצהבת 30


אז נעשה התכתבות משולשת!מתואמתאחרונה
כל הכבוד ❤️מיואשת******
ממש קשה לזנוח רעיון כיפי וטוב , איזה אלופה שהתחלת לא לשכנע אותו זה בטח מה שאני הייתי עושה 🙈🙈
לגבי לשלב בעיתון יש אתרים כאלו שיוצרים תשבצים וכל מיני עם המילים שאת נותנת להם הפיתרון. נגיד את יכולה לכתב חידות שכל התשובות קשורות בי איכשהו ואז את מכניסה את התשובות לאתר והוא יוצר תשבץ כזה. תחפשי מחולל תשבצים בגוגל
תודה רבה! מתואמת
אפשר לומר שגם הייתה לי הקלה, כי באמת אין לי יותר מדי זמן עכשיו להשקיע בזה...
(רק מה יהיה עם הג'וק שנכנס לי בראש - שאמרתי לעצמי שאעשה לכל הבת מצוות ספר ולכל הבר מצוות משחק... 🙈)

אנסה לחפש את מחולל התשבצים שכתבת עליו. אם כי חלק מהכיף זה להמציא לבד
איך נכון להגיב לדיבור עצבני של מתבגרים?אנונימית באהב"ה

הגדולה שלנו מתחילה את גיל ההתבגרות, ואני מרגישה שכהורים אנחנו לא תמיד יודעים להגיב לה נכון.

מרגישה שבעלי לפעמים קשה איתה יותר מידי. ולא בטוחה איך נכון להתמודד (איך נכון להגיב לה באופן אידאלי, וגם איך נכון להתמודד מולו כשהוא קשה איתה מידי).


הרבה פעמים כשאנחנו אומרים לה משהו, היא מגיבה בטון עצבני או מרימה קצת את הקול. לרוב המילים שהיא אומרת הן בסדר, אבל הטון עצבני או מזלזל (נגיד שאומרים לה שהיא יותר מידי זמן בפלאפון אז היא מרימה את הקול ועונה כזה 'בסדר' עצבני).


לבעלי זה מאוד מאוד מפריע כשהיא מדברת ככה. הוא כועס עליה ודורש ממנה לא להרים עליו את הקול.

אבל זה לא באמת עוזר ההערות שלו, בפועל היא ממשיכה עם זה, והוא כל פעם מתעצבן יותר (כי היא כבר 'היתה אמורה להבין' שככה לא מדברים להורים).

היום היא ענתה לו איזה 'בסדר' עצבני כזה (והוא היה עם עמוס בגלל דברים אחרים), והוא ממש כעס עליה וקרא לה בכינויים שממש לא אהבתי (נפלט לו מרוב כעס, זו ממש לא השפה שלו בדרך כלל).


אז קודם כל, אני אשמח לשמוע מאמהות מנוסות שעברו את הגיל הזה עם הילדות שלהן -

האם נכון להקפיד שלא ידברו ככה להורים? יש מקום לצפות שילדים בגיל ההתבגרות ילמדו לדבר תמיד בצורה מכבדת כלפי ההורים?

או שיש לנו פה עבודה להבין שלפעמים היא תדבר ככה, וזה חלק מהרגיל, ולהילחם בזה רק ירחיק אותה מאיתנו?


ואיך נכון להגיב מול בעלי כשהוא כועס עליה? (בעיני בצורה קשה ולא תואמת לסיטואציה. גם אם יש מקום להגיב, שגם על זה אני לא בטוחה - בעיני הוא מגזים בכעס שלו).

בעצםoo

הוא דורש ממנה יותר ממה שהוא דורש מעצמו

כי כשהוא עצבני הוא אומר כינויי גנאי

והיא לא יכולה לומר בסדר בטון שלא נראה לו


 

חסר הגיון לחלוטין

הרי הוא המבוגר והיא הילדה
 

באופן כללי אני לא מייחסת חשיבות לטון של מתבגרים

אחרי ההבנה שזה סגנון דיבור תואם גיל

וגם לא מייחסת חשיבות גדולה לתוכן כל עוד זה לא משהו חריג

וגם לא מחפשת כבוד מהילדים אלא קשר נעים וטוב


 

הכבוד מגיע לבד בלי שדורשים אותו

ע"י דוגמא אישית

אם מתנהלים בכבוד עם הילד הוא לומד להתנהל בכבוד


 

יש סיטואציות בין בעלי והילדים שאני מתערבת

משתדלת שזה לא יקרה לעיתים קרובות ושזה יהיה בצורה מועילה 

למעשה את צודקתאנונימית באהב"ה

ואני הרבה פעמים אומרת לו את זה כשהוא כועס עליה.

(וגם לא בטוחה שפועלת נכון בזה. כי להגיד לו ביקורת בפני הילדים זה גם לא הכי חינוכי, במיוחד כשאני בעצם מבטלת את מה שהוא אמר כרגע לילדה).

אין צורך להגיד לו מול כולםעל הנס

אפשר לדבר על זה ברגוע בהזדמנות אחרת אחד על אחד,בשום אופן לא מול הילדה,

גם אני לא מתייחסת לטון,אבל כמו שהייתי מדברת על זה עם בעלי בנחת ב4 עיניים גם איתה הייתי בהזמנות מדברת בארבע עניים,ואז יורדת מזה לחלוטין,

ונכון שככל שתדרשו כבוד זה פשוט לא יעזור אלא רק יחמיר את המצב.

כדאיoo

לדבר איתו בנפרד

לא בזמן אמת

לשקף לו שהדרישה שלו לא הגיונית ולבקש ממנו לא להתייחס לכל טון שלא נראה לו

תודה. דיברתי איתו וזה באמת היתה שיחה טובה ומועילהאנונימית באהב"ה
ילדים מתבגריםתהילה 3>

זה דבר קצת מבלבל.

מצד אחד יש בהם משהו הודף, ולפעמים חצוף ומתריס, ומצד שני, לא פחות ואף יותר הם זקוקים לאהבה, לתחושה שהם רצויים, לקשר בריא

והקשר משנה צורה בגיל הזה וצריך להסתגל אליו מחדש ולהעביר אותו שלב.


לכן א:

פינוי המרחב הרגשי שלכם:

לדבר יחד או לעבד לבד את התסכול מההתנהלות שלה, ואצלך גם שלו.

כשמגיעים טעונים לסיטואציה די בקלות מגיעיל לשיח קשה ורחוק וחבל.

כשמגיעים נינוחים יותר, ניתח להעמיד גבול בצורה נינוחה.


לדוגמא; אני מבינה שזה קצת עצבן אותך, בבית שלנו לא מרימים קול/מדברים בחוסר כבוד להורים.


הרעיון הוא-

לתת שם להרגשה והכרה בתחושה שלה

להציב גבול- להגיד שזה לא מקובל עליכם

לעשות את זה באופן ענייני ובלי בעצמכם לדבר באופן לא מכבד.


בהחלט מאתגר וצריך ללמוד את זה.. בהצלחה


יש לך פה בעצם שתי שאלות:מתואמת

1. איך מתייחסים למתבגר שמדבר לא יפה.

2. איך מסבירים לבעל שצריך להגיב בצורה מותאמת ולא עצבנית.


אני מציעה שתשבו שניכם יחד ברגע של נחת, ותנסו *יחד* ליצור גישה מתאימה לגיל ההתבגרות שנכנס לפתחיכם. את יכולה בשיחה להוביל אותו בעדינות לכך ש"כמים הפנים לפנים", ושאם אתם תדברו בנחת, יכול להיות שגם המתבגרת תספוג את האווירה ותדבר בנחת. אבל גם אם לא - עדיין התפקיד שלכם כהורים הוא להראות לה איך מתנהגים ואיך מדברים בנחת.


בכל אופן, אנחנו לא עוברים בשתיקה רק כשמדובר בחוצפה ממש, מילים שלא אומרים להורים. על טון דיבור אנחנו יותר מחליקים, מקסימום אומרים: "לא נעים לנו לשמוע טון דיבור כזה, אולי תנסה לענות בנחת?"

(והאמת שגם אנחנו - בעיקר אני - לא תמיד מצליחים לדבר אליהם בנחת...)

תודה על העצות. וגם על השיתוף של מה שקורה אצלכםאנונימית באהב"ה
כשהילדה השביעית שלי הגיעה לגיל הזה זה כבר הצחיק אואורי8
לאחרונה הילדה השביעית שלי הגיעה לגיל והתחילה לענות ככה, בדיוק כמו שאת מתארת. בשלב הזה זה בכר מצחיק אותי. כי היא ספציפית תמיד היתה ילדה נוחה וטובה. ואפילו היא עונה ככה... ממש מראה שזה הגיל ...לגדולים היינו מעירים ועם חלקם זה הגיע לויכוחים וכו.. כי הם המשיכו לענות ואנחנו המשכנו לנסות לחנך...לא זוכרת באיזה שלב התחלתי להתעלם מזה. כרגע עם כמה מצבגרים בבית כשזה כמו שתארת אנחנו מעבירים. אם זה מרגיש לנו מוגזם, אומרים שלא נעים לנו הדיבור הזה וממשיכים הלאה. בכללי לא מועיל בדרך כלל לריב עם מתבגרים. כמובן הם גם צריכים גבולות, רצוי ממש גבולות בנןעם ועם הקשבה להם.  
זה ממש משמעותי לשמוע את זה, תודה!אנונימית באהב"ה
ומהניסיון שלך - מתי זה עובר?
תלוי בילד...אורי8
עם הילדה שהכי אתגרה אותי אני מרגישה שזה עבר( כמעט( ממש לפני כמה חודשים בגיל 20 ( ואחרי שמצאה ב"ה את האחד שלה...). אבל הערנו לה המון... אולי אם היינו מעירים פחות היה עובר מהר יותר. חלק מילדי כבר ב יא- יב ידעו לכבד. באופן כללי לפי דעתי עד גיל 14 - 15 בערך זה החלק הקשה של גיל ההתבגרות. הם חושבים שהם גדולים ןויכולים לדבר בצורה מעצבנת ממש להורים ולאחים. בערך מכיתה יא נכנס יותר שכל ומודעות, עדין גיל ההתבגרות. אבל בעיני הם בוגרים יותר . 
כמה שאלות המשך (אחרי כמה תאקלים מולה בשישי)אנונימית באהב"ה

1. איך הכי נכון להגיב כשהיא מתעקשת כל הזמן להעיר לאחים שלה על דברים שהם עושים (או יותר נכון - לא עושים. שלא עוזרים מספיק וכדו') - דברים שבעיקרון לא משפיעים ישירות עליה, אבל נורא חשוב לה להגיד כמה זמן מעצבן (וכמובן לגרום להם להיעלב ועוד יותר לא לעזור...)?

כמה שאני מנסה להסביר לה שהדיבורים האלו לא מועילים ורק מפריעים יותר (ואם זה ממש דחוף לה להגיד - אז שתגיד לי באופן אישי ולא כשהם שומעים) - היא פשוט לא מקבלת וממשיכה, וזה ממש מעצבן אותי כל פעם מחדש.


2. כשאני עצבנית וכועסת בגלל משהו שהיה מולה, לפעמים אני מבקשת ממנה עכשיו לא לדבר איתי. אני אומרת לה שאני עכשיו כועסת מידי וזה לא זמן טוב לדבר איתי, ואני צריכה כמה דקות להירגע ואז נוכל לדבר שוב.

והיא ממש לא יודעת לכבד את הבקשה שלי. ומנסה שוב ושוב לדבר איתי, ואני מתעצבנת מזה שהיא לא מוכנה לתת לי כמה דקות של שקט, וצועקת עליה, וזה מסלים ונהיה גרוע מאוד.

ואני באמת לא יודעת איך להתנהל. אני באמת צריכה כמה דקות של שקט כדי להצליח לאסוף את עצמי. זו לא בקשה לגיטימית? מה אני יכולה לעשות כדי שהיא תבין שזה לטובתה ושהיא יכולה ללמוד לכבד את זה? או שבאמת אין לה את היכולת לחכות כמה דקות ואני צריכה לוותר על הבקשה הזו?


3. כמה פעמים כשניסיתי לשאול אותה שאלה פשוטה, או להעיר משהו קטן - התגובה שלה היתה ממש עצבנית כאילו אני אמא מעצבנת שרודה בה כל היום. וזה באמת היה דברים קטנים שאף פעם לא גרמו לה לתגובה כזו.

זה אומר שאני צריכה לשנות משהו בפניות שלי אליה? או שאני פשוט צריכה להתרגל שהתגובות שלה יכולות להיות ממש מעצבנות בלי קשר לכמה שאני אשתדל להיות בסדר איתה?

לגבי 2דיאט ספרייט

אולי פיספסתי בת כמה היא בדיוק.

לדעתי בגילאים הגדולים 16 ואילך כן אמורה להיות יכולת פחות או יותר של דחיית סיפוקים, מתחת לזה קצת פחות אבל כן צריך לתת כלים לניהול שיח תקין.

בכל מקרה,

במקרים כאלו אני לא רק אומרת שאני לא יכולה לדבר כרגע, אלא נוקבת בזמן שכן יהיה ניתן.

למשל: אחרי ארוחת ערב, בשעה 17:00 וכן הלאה.

היא יכולה בינתיים לכתוב לה את הדברים כדי שלא תשכח, זה גם עוזר לפריקה ועיבוד.

 

היא בת 12אנונימית באהב"ה

אני אמרתי לה בצורה ברורה שאני צריכה 5 דקות של שקט. זה לא לדחות בלי הגבלה. ואפילו לא לכזה הרבה זמן.

מו הסתם היה מועיל לי יותר זמן, אבל הרגשתי שבלי הפסקה של רגע אני באמת לא מסוגלת להתאפס על עצמי. והיא לא נתנה לי אפילו את זה...

(להציע לכתוב זה משהו שהייתי עושה פעם, כשהיא היתה קטנה יותר. ואז לפעמים היא הסכימה. אבל כבר מזמן היא דוחה את ההצעה הזו על הסף).

אין לי יותר מידי נסיון עם מתבגריםממצולות

רק עם 2 בנות 11,12

אבל אני חושבת שבסיתואציה כמו שתארת שהיא לא נותנת לך שקט

הייתי חוזרת כמו מנטרה

אני לא יכולה לדבר עכשיו

אדבר איתך עוד 5 דקות

ככה כמה פעמים

זה מעצבן ומתיש אבל זה יחלחל בסוף והיא תלמד

לכבד,

בכללי הבעיה של מתבגרים/ות

אני חושבת זה שהם.לא.תופסים

את ההורים בתור אנשים כמוהם

כביכול אנחנו הרבה יותר

אנחנו לא אמורים להעלב מהם

אנחנו אמורים לדעת לדחות סיפוקים

ואנחנו אמורים להצליח לשמור על קור רוח

בגלל זה הם לא חושבים שזה נורא להגיב כמו שהם מגיבים וכו...

מצטערת, אין לי עוד עצותדיאט ספרייט

אבל יכולה להגיד שאני ממש ממש מבינה את הצורך בחמש דקות של שקט ואני עצמי זקוקה גם ליותר מחמש דקות.

לפעמים אני נועלת את עצמי בחדר ולא עונה ולא יוצאת  (אחרי שהתרעתי, כמובן),

אבל לא יודעת אם זו עצה טובה.

אם יש קטנים בבית אולי זה מסוכן,

אבל אני באופן אישי מרגישה שאני מסוכנת בלי זה ....

בהצלחה 

 

האמת זה כל כך תואם גילעל הנס

לי אישית נשמע ששיחה רגועה בזמן רגוע בגובה העינים יכולה לעשות פלאים,

יש לי כמה מתבגרים וזה התנהגות קלאסית שלהם.

אחד בן 18 זרק הערה אתמול לאח שלו שפשוט הוציאה לי את השד מהבקבוק והגבתי בחריפות ממש.

הוא הרגיש כל כך רע.

ושיחה בגובה העיניים לא חייבת לבוא עם ביקורת אלא דיון מעמיק למה כל אדם מגיב כמו שהוא מגיב מה הוא מרגיש מה מעורר בו להגיב כמו שהוא מגיב...

האמת שזה ששיחות כאלה ממש עשו פלאים בהבנה שלהם,

אני גם לפעמים אומרת להם מפורש שגם אני לא תמיד מבינה למה אני מגיבה בצורה מסוימת ולמה זה מעורר אותי לחשוב מאיפה התגובה מגיעה לי.

ושגם אני בסך הכל לא מושלמת ויש לי עוד עבודה....בדרך כלל ההבנה מחלחלת ומרגיעה את המפלס.

וכן זה עבודה שלי ואתגר שלי בדיוק כמו שהוא שלהם.


היא ממש בתחילת גיל ההתבגרותמתואמת

אז נשמע לי שעדיין צריך לדבר אליה קצת בתקיפות, כמו שמדברים לילד צעיר יותר:

"את לא אמא של האחים שלך, ואני מבקשת ממך לא לדבר אליהם ככה."

"אני אדבר איתך בעוד חמש דקות, ועכשיו בבקשה תעזבי אותי." (ואולי להתרחק ממנה פיזית בעצמך)

"בסך הכול שאלתי שאלה פשוטה, אני מבקשת ממך שתעני לי בצורה מנומסת."

וזהו, לא לחפור יותר מדי בזמן אמת, כשההורמונים משתוללים בתוכה והיא עוד לא למדה איך לווסת אותם...

אפשר בזמן רגוע לדבר באופן כללי על השינויים שיש בגיל ההתבגרות (בהנחה שעל השינויים הפיזיים כבר דיברת איתה), ועל כך שהיא הופכת אט אט לאדם בוגר. זה קשה בהתחלה, ויש הרבה עצבים שמתרוצצים בפנים וקשה לנהל אותם, אבל זו עבודת המידות שלה עכשיו, ובזכות העבודה שתעשה עכשיו היא תגדל להיות בוגרת שנעים להיות איתה.

בעיקר תשדרי לה אמון שהיא מסוגלת להגיע לזה, ומצד שני - גם תמיכה, שאת שם בשבילה, לעזור לה בהתמודדות.

אם היא בעניין, את יכולה לסכם איתה על סימנים סודיים שאת תעשי לה כשהיא צריכה להרגיע את העצבים שבתוכה או שהיא תעשה לך כשהיא מרגישה ש"השד המתבגר" משתלט עליה. ככה זה יהפוך למעין משחק ולשותפות סוד ביניכן, שמן הסתם תחזק גם את הקשר ביניכן... (אבל כנראה שזה לא מתאים לכל מתבגרת...)

היה לי מתבגרת שבאמת שתפה פעולה עם זהעל הנס

השניה פשוט כעסה ממש הרגישה שזה חדירה לפרטיות שלה,

אני מההתחלה מדברת את השינויים ההורמונליים שגורמים לנו לסערה,

אני שואלת ומבררת מה כן יכול לעזור,

אני מצפה שעם שיח פתוח הרעיון יבוא מהן,


לי גם היה מתבגר ששיתף פעולה עם משהו כזהמתואמת
אבל אני כבר צופה שתהיה לי מתבגרת שלא תזרום על זה... לכן כתבתי שצריך לבדוק אם זה מתאים. 
על המתבגרים שלי זה לא יעבודאורי8
הם רואים בזה חפירה.... אני גם במקצוע טיפולי ולהן הדיבור הזה מוציא להם קוצים... משהו בסגנון של תפסיקי להיות היועצת שלנו. אולי יש מתבגרים שזה יעבד איתם. אצלי בגיל הזה ( יש לי בת 13 שמדברת ככה) עוזר או להעביר הלאה ולא לעשות ענין. או אם זה מרגיש לי מוגזם פשוט לומר שזה לא נעים לי הדיבור הזה.או לומר את המציאות, גם אם היא מעצבנת אותם... כמו: אני חייבת כמה דקות שקט ופשוט ללכת ... או- אני אמא שלהם( האחים המעצבנים שיש לו הערות עליהם, מתבגר אחר ..) ורק אני מעירה להם, בשלב הזה תהיה לו גם ביקורת על החינוך שלי ... לא נורא , יעבור. זה גיל לא קל ולפעמים הוא מוציא מאיתנו ההורים כעס ותסכול וגם אנחנו עונים להם בעצבים , ואז חגיגה... וגם זה בסדר, כי הם צריכים להבין שגם להורים יש רגשות והם יכולים להפגע. ולפעמים צריך להסביר להם את זה שוב ושוב. וכמובן כמו שכתבו םה , לצאת איתם מידי פעם לבד ולדבר על דברחם ברוגע עושה פלאים. 
לדעתיתהילה 3>אחרונה

1. בזמן אמת אפשר לתווך; להגיד זה באמת מתסכל מאד להרגיש שאת עובדת לבד או מה שרלוונטי לעניין. ולהוסיף גבול- את האחים אנחנו מחנכים, את יכולה לנסות לדבר איתם בשיחה בוגרת או לפנות אלינו ואנחנו נטפל במידת הצורך.

אם זה אישיו קבוע, כדאי להקדים רפואה למכה, לדבר איתה בזמן נינוח של שתיכן, ולהגיד אני רואה שהנושא של האחים הקטנים ממש מתסכל אותך, לתת לה לפרוק דבר ראשון, כבר היא תהיה פחות טעונה וגם תרגיש שמישהו רואה אותה, שזה גם מקל. ואפשר להגיד שזה באמת לא פשוט, ולשאול אותה אם היא זוכרת איך היא הייתה בגיל הזה, ומה היה יכול לעזור לה ולתת לה מוטיבציה. ככה זה גם יתח לה משמעות וגם יכולת הסתכלות והבנה שהם במקום אחר משהיא היום וכו.


2. בעיני זו בקשה ממש לגיטימית וגם נכונה, שמאפשרת לך להיות בעיבוד ובשליטה ולא להגיד דברים שאת עלולה להתחרט עליהם.

מה עם להגיד אני צריכה ללכת לכמה דקות לחדר/לחצר/מקום אחר שלא יהיה לידה, ושם באמת להרגע ואז לצאת?

אם זה לא מספיק, אולי שווה לדבר על זה גם...


3. עולה מכל ההודעות וזו השיא, שהיא פשוט מאד טעונה. זה ממש טבעי, והרבה נשים ובטח שנערות לא יודעות לנהל את זה נכון.

מה עוזר במצב כזה?

א. הכרה- להגיד בזמן אמת- אני רואה שזה ממש קשה/לא זמן שמתאים לך עכשיו/לשאול אם הכל בסדר

ב. להקדים רפואה למכה- חום,אהבה, דאגה, חיבה, לראות אותה, להשתדל לתת לה תחושה טובה

ג. להקדים רפואה למכה 2- לדבר איתה, אפילו לצאת לאנשהו, לשאול מה קורה איתה, איך הולך, להגיד שאת מרגישה שהיא קצת מתוסכלת בזמן האחרון, ולנסות להבין מה מפריע לה. להציע אוזן קשבת, פינוק, לתת אפילו עצה- להגיד לה שכשאת רואה שאת מדי כעוסה או מתוסכלת, את מבקשת ללכת לחדר, להרגע, להאסף כדי שלא תגידי דברים שתתחרטי עליהם, אולי זה יעזור גם לכבד יותר בסעיף הקודם..


זה כן גיל טעון מהרגיל, אבל גם בו אפשר ליצור נינוחות שיח ושלווה לפחות בדרך כלל בהתנהלות נכונה.. בהצלחה❣️ 

גם אני בשאלות בת מצווהעוד מעט פסח

אשמח לעזרתכן בתכנון הלו'ז.

אנחנו רוצים לקיים אירוע אחד גם עם החברות וגם עם המשפחה, אבל שיהיה זמן בנפרד (מה שאני חושבת עליו כרגע זה שהחברות יגיעו מוקדם יוצאו מוקדם).


אשמח שתעזור לי לחשוב באיזה סדר לנהל את האירוע, כמה זמן בערך דברים לוקחים ומתי להזמין את החברות ולמתי המשפחה.

בתוכנית-

-יצירה (שאמורה להיות לחברות + אופציה לבני משפחה שרוצים)

- ריקודים (אפשר רק לבנות, דווקא יהיה לי יותר נוח מבחינת צניעות)

- טקס ברכות (שהילדה רוצה שהחברות *לא* יהיו בו)

- וכמובן אוכל, שעוד לא ברור לי כמה מנות יהיו ומתי.


הבנות יגיעו בזמן שנגיד (מגיעות מקרוב, רובן ברגל), המשפחה תגיע לאט לאט לאורך שעה בערך...


איך הייתן בונות את האירוע?

מנסה לחשובמתיכון ועד מעון

אולי להתחיל עם יצירה והרקדה לבנות ואז אוכל לכולם, שבזמן האוכל המשפחה מגיעה ואז החברות הולכות ונשארת המשפחה לברכות.

נשמע הגיוני?

זהו, שאני לא כל כך יודעתעוד מעט פסח

בגלל שהמשפחה תבוא ב'טפטופים', זה לא כל כך מסתדר לי עם האוכל המרכזי (באירוע רגיל עושים סוג של קבלת פנים בשביל זה. למשוך את הזמן עד שכולם מגיעים).

חשבתי אולי לעשות-

אוכל לבנות

הרקדה

יצירה - ואז בנות שסיימו הולכות הביתה, ומשפחה שרוצים באים מוקדם להשתתף

מנה ראשונה למשפחה

ברכות

מנה שנייה למשפחה


אולי זה גם יצא לי יותר זול, כי לבנות אפשר להביא דברים זולים, ולמשפחה אוכל ברמה יותר גבוהה.


אבל אין לי מושג איך זה יעבוד, ואיך לתכנן את הלו''ז.

באירועים שאני הייתימתיכון ועד מעון
משותפים לחברות ומשפחה אז החברות הגיעו לפני ליצירה אבל כל היתר היה משותף, אז נשמע לי שיותר נכון או להפריד לגמרי או לעשות ביחד אחרת זה ממש בלאגן (בעיני)
אין שום בעיה לתת לבנות אוכל נפרד מאשר למשפחהחילזון 123

גם באותו הזמן.

לי נשמע לחוץ מדי לקיים בנפרד באותו ערב.

מה שראיתי שהרבה עושים

זה מזמינים את החברות שעה קודם ליצירה

ואחכ מגיעים המשפחה.

אפשר לשים שולחן ממתקים לקבלת פנים. זה יעסיק את החברות.

אחכ מתחילים בהרקדה.

אחכ אוכל. דבר תורה, סרטון אם יש וכו'

ושוב הרקדה. וקינוח.

משהו כזה בערך.

 

ובקשר לאוכל ברוב הבת מצוות שהייתי היה לחברות שולחנות נפרדים וגם אוכל נפרד.

אם זה בופה אז לחברות שולחן אחר בצד אחר של האולם.

הגיוני להביא לחברות שניצל/נקנקיות וציפס וירקות חתוכים נניח או כל אוכל שתחליטי שיוצא לך זול יותר.

בטוח לא שווה להפריד?שלומית.
לא חושבת שזה יעלה ככ את העלות או את הכאב ראש... ממה שאני ראיתי אירועים נפרדים לחברות ומשפחה יותר מוצלחים לכל הצדדים 
שאלה טובהעוד מעט פסח

מעניין כמה זה באמת עוד כאב ראש.

בעלות זה בטוח מוסיף, כי זה לשכור אולם פעמיים.

ואיפור, ושיער לילדה...

לחברות בטוח צריך אולם?שלומית.

אולי יש לכם מקום בבית? אולי אולם בבי"ס? לפעמים יש עוד פתרונות חוץ מאולם ממש.

מודה שאצלינו לא מתאפרים לבת מצוה ( הן קטנות!) והשיער זו לא הוצאה משמעותית אבל כנראה מקובל אחרת אצלכם...

אם במקרה אתם בירושלים יש לי המלצה למישהי אלופה וזולה לתסרוקת (לא עושה איפור)

לי אישית נשמע שלעשות אירוע ארוך ומתגלגל זה המון כאב ראש ויותר קשה לדייק את הצרכים 

התכוונתי איפור ליעוד מעט פסח

ושיער לילדה.

קצת קשה לי לדמיין את המצב של אירוע לחברות בלבד, אבל אולי באמת כדאי לשקול את זה ברצינות.

לחברות זה לא "אירוע אירוע"שלומית.

אלא יותר בסגנון "ערב כיתה" ארוחה טעימה שמתאימה לבנות בגילן, יצירה, ריקודים, ואיזה משחק של ברכות לכלת השמחה.

הכי כיפי ומותאם

מה שעולה ליבורות המים

יצירה

אוכל וריקודים לחברות


ואס ארוע משפחה-

אוכל למשפחה

ברכות

ריקודים למשפחה

למה בעצם את רוצה להפריד?אר

אפשר להוביף יצירה או סדנא לחברות לפני שכולם מגיעים

אם חשוב לכם

אבל בדרכ החבאות נשארות עם המשפחה

לדרשה ברכות וריקודים

בסוף הן עושות שמח ..

שתי סיבות-עוד מעט פסח

1. היחס הוא בערך חצי/חצי. חברות עושות שמח אבל גם באלגן, וזה פחות מתאים לאופי של חלק מהמשפחה.

2. הילדה ממש ממש לא רוצה לומר דרשה בפני החברות. ומתפדחת ממש גם שישמעו את הברכות של הסבתות ושלנו ההורים. מבחינתה, היא מעדיפה שלא תהיה בת מצווה ולא לדבר בפניהן.

האמת שאני ממש מבינה את הבת שלךעל הנס

אני גם הייתי מעדיפה שלא יהיה ארוע מאשר לדרוש לפני החברות שלי.

אצל אחת הבנות שלי עשיתי בוקר על על חשבון בית הספר בשיתוף עם המורה,ארוחת בוקר יצירה פעילות שהמורה הכינה,ריקודים בסוף,הבנות יצאו מרוצות עד השמיים,

ולמשפחה עשינו משהו כמו ערב סופגניות בחנוכה.

לא מאד רשמי,יצא ממש מוצלח,


רעיון נוסף,לעשות שני ארועים באותו יום צהריים חברות ואז בערב משפחה זה יכול להתיש מאד לכן ממש חשוב לתכנן הכל בצורה נכונה.


לא חייבים לדרוש בכלל....יעל מהדרום

לק"י


אם זה השיקול המרכזי.

אם יש עוד סיבות, אז אולי באמת עדיף להפריד.


עוד אין לי ניסיון בנושא, אז אין לי כ"כ איך לעזור.

ומזל טוב!!

מוסיפה עוד אפשרות לחלוקת האירועים:מתואמת

כשאני חגגתי בת מצווה - לחברות עשיתי טיול/סיור עם עוד חברה. ריקודים לא היו, אבל זה התאים לי מאוד... וגם דרשה לא הייתה.

למשפחה עשינו אירוע בחצר, ואמרתי דרשה - אבל דרשה בחרוזים בליווי מצגת תמונות, אז זה היה קליל יותר. (אולי זה משהו שיתאים לבת שלך גם מול החברות?)

עונה לשלושתכן יחדעוד מעט פסח

לנו חשוב המעמד של הדרשה, דווקא בגלל שזו ילדה עם פחד במה, ואנחנו מאמינים שיעשה לה טוב להתמודד עם הפחד וכן לדבר, בסביבה מאוד תומכת ומחזקת.

מצד שני, אני לא רוצה לדחוק אותה מדי, וגם פחות בטוחה שהחברות יפרגנו, ולכן יהיה טוב בעיניי שהיא כן תאמר דרשה, אבל רק למשפחה.


אהבתי ממש את הרעיון של לשלב מצגת שתקל עליה. תודה!!

בהצלחה!!יעל מהדרום
רק הערה קטנה לגבי הדרשהעל הנס

אני עם פחד קהל וההורים שלי דרשו ממני לדרוש לא רק שזה לא עזר גם הבת מצוה שלי זכורה כדבר שלילי בעבורי,רק בגלל הדרשה הזו,

בסוף אתם ההורים ומחליטים.

אבל את הבת שלי ממש זרמתי איתה

תודה ששיתפתעוד מעט פסח
אקח לתשומת ליבי שתהיה לה חוויה טובה.
היא מבינה את הרעיון הזה?מתואמת

של הצורך להתמודד בדווקא עם הפחד?

כי אם זה לא בא ממנה - לא נראה לי שזה יעזור, אלא רק יגביר לה את הפחד...

בכל אופן, מעניין שדווקא המשפחה המורחבת היא סביבה תומכת ולא החברות זה אומר שיש לכם אווירה טובה במשפחה!

בגדול, היא מבינהעוד מעט פסח

היא עדיין מאוד מפחדת, אבל יודעת שמול המשפחה זה יעבור בטוב ולכן מוכנה להתאמץ לעשות את זה.

מול חברות לא מוכנה ויהי מה.

וכן, ב''ה זכינו במשפחות מפרגנות שירימו לה לא משנה מה יהיה (והיא יודעת את זה).

אז נשמע שזה באמת יעשה לה טובמתואמת
רק שימו לב גם בזמן אמת שהיא מצליחה לזרום עם זה באמת ולא נסגרת ברגע האחרון...
במקום דרשה אפשר לצלם סירטון שבו היא מדברת ברקעחילזון 123אחרונה

או מצגת.

ולהקרין את זה.


 

הייתי גם בבת מצווה שהילדה לא דיברה אבל צילמה מראש סרט כזה עם אומנות בחול. ודיברה על משהו עם משמעות, אולי השם שלה וכו', לא סוכרת במדוייק. זה היה מאד יפה. אבל אולי יקר יחסית, לא יודעת

לא יודעת את מי לשאול אז שואלת כאןכל היופי

הבת שלי בגיל ההתבגרות, כנראה על הרצף בתפקוד מאוד גבוה.

(לא מאובחנת רשמית עדיין כי התורים ארוכים מאוד)

סובלת מחרדה ספציפית (ועוד כמה חרדות נלוות בעצימות יותר נמוכה).

הייתה תקופה בטיפול רגשי כולל cbt שזה הטיפול הקלאסי לחרדות.

לא עזר בכלל למרות שהיא מאוד רצתה שינוי והמטפלת מקסימה.

הטיפול זלג לכל מיני נושאים אחרים, והיא גם מאוד נוטה לנבור שכלית בדברים אבל זה לא נוגע לרמת הרגש כמו אצל רוב בני האדם.

כלומר היא יכולה לנתח ולהסביר ולהבין אבל זה לא מזיז לרגש, זה מישור אחר לגמרי.

חשבתי על נוירופידבק, שזה כביכול עוקף את השכל ומאמן את המוח להתכוונן לגלי מוח אחר ופחות להיות בחרדה.

אחוזי ההצלחה הם 70-80 אחוז לפי מחקרים של כמה עשרות שנים, וזה ללא תרופות וזה נשמע לי כיוון טוב בשבילה.

הבעיה היא שמי שפניתי אליה אומרת שלפני שרואים שינוי צריך סביב ה10 מפגשים. וכדי שיהיה שינוי משמעותי צריך 30-40 מפגשים. ואולי היא מה20-30 אחוז שזה לא עוזר להם.

זו הוצאה מאוד משמעותית לפני שאני יכולה לדעת בכלל אם זה הכיוון.

אני מניחה שיש עוד אופציות אבל לא יודעת מה באמת יעזור.


מה הייתן עושות?

הייתי רצה מהר עם האבחוןעוד מעט פסח
עבר עריכה על ידי עוד מעט פסח בתאריך י"ג בכסלו תשפ"ו 20:57

אחרי האבחון תוכלי לקבל קצבה מבט''ל, שהיא מעל ל-3 אש''ח בחודש, ויהיה לך קל יותר להוציא עליה כספים...

חוץ מזה שבאבחון יעזרו לך לחשוב מה יכול להתאים לה.

אם תרצי המלצות למאבחנים פרטיים - מוזמנת בפרטי.

קודם כדאי לעשות אבחון נכוןמתיכון ועד מעון

ואז יהיה יותר קל למצוא את הטיפול המדויק עבורה

מצטרפת לקודמותיי - אחרי האבחון תוכלו להתאים להמתואמת

טיפול מדויק יותר, ואולי גם המאבחנים יוכלו להמליץ על סוג טיפול מתאים.

אם את מרגישה שהיא יכולה עוד "לסחוב" בלי טיפול, אז תחכו לאבחון בקופה. היתרון הוא שבדרך כלל הם גם מסדרים את העניין מול ביטוח לאומי, ואתם לא צריכים להתעקש על זה בעצמכם...

אבל אם את כן מרגישה שהיא חייבת כבר תמיכה, אז באמת כדאי ללכת לאבחון פרטי. זה לא זול בכלל-בכלל...

אני יכולה להמליץ לך על פסיכולוגית בירושלים שמאבחנת אוטיזם.

תודה לכןכל היופי

אז באמת זו גם המסקנה שהגענו אליה, לא לחכות לקופה אלא לחפש אבחון פרטי למרות שזו הוצאה.

אשמח להמלצות שלכן.


תודה

דינה זלזניק. אם לא תמצאי מספר ברשת אכתוב לך באישי.מתואמת
רק מדייקתמתיכון ועד מעון

אבחון אוטיזם במידה ואכן יש אבחנה דורש אבחון כפול-פסיכולוגי ורפואי.

ממליצה כמו @מתואמת להתחיל בפסיכולוגי

נכון.מתואמת
גם אם הולכים לפרטייראת גאולה
תדברי לפני כן עם המזכירות במרפאה, שיתנו לכם החזר כי אתם ממתינים כבר הרבה זמן.
תודה לכן, מחפשת מכון אבחוןכל היופי

כדי לקבל אבחון כפול כמו שהמליצה @מתיכון ועד מעון במקום אחד.

יש המלצה למישהי?

מעדיפה באזור השרון...

יש את המכון של ד''ר דיצה צחורמתיכון ועד מעון
נראה לי בבי''ח אסף הרופא שעושים שם אבחון כולל
אם אריאל רלוונטיעוד מעט פסח

אני יודעת שבמרכז התפתחות הילד שבאוניברסיטה עושים אבחון משולב.

ואמור להיות אפשרי דרך קופ''ח, או עם החזר.

שווה לברר.

וגם 'בית אחד'עוד מעט פסח
בכפר סבא מומלץ.
ממליצה לך לעבור על הרשימה הנ"לאנונימית בהו"ל

זה מתוך קבוצת הפייסבוק 'מרוצפות' של נשים על הרצף.

 

מאגר המאבחנים.ות המעודכן של מרוצפות - אוטיסטיות כותבות

 

אנחנו הלכנו מתוך הרשימה לפסיכולוגית ופסיכיאטר בנפרד, בחרנו רק לפי זמינות של תורים, ושניהם היו אנשי מקצוע מעולים ממש.

אני לא אמליץ לך ישירות עליהם בגלל שביקשת מקום שעושה גם וגם, אבל יש ברשימה גם מקומות כאלה.

התבלבלת בניק. לפורום הזה יש ניק אנונימי אחריעל מהדרום
זהב טהור שמת פהכל היופיאחרונה
תודה רבה לך!!
עזרה בטיפולים רגשיים מהקופהילד מתוק וטהור

יש לנו ילד עם קשיים רגשיים משמעותיים שהתפרצו בשנה וחצי האחרונות (ברמה שהוא מוגדר עם נכות 50% בבט"ל).

מזמן הומלץ לנו לפנות לטיפולים רגשיים, היינו בהמתנה דרך הקופה, היינו באבחון תקשורת דרך הקופה (זה לא תקשורת זה רגשי- הייתה המסקנה, אבל ההתנהלות בהחלט הייתה מזכירה בעיות תקשורת).

גם בתום האבחון נאמר לנו שיצרו איתנו קשר מהקופה והתפתחות הילד/בריאות הנפש לטיפולים רגשיים...

בינתיים אנחנו רק במעקב פסחכיאטרי בקופה, שזה יפה אך לא מספק... אין אף ספק שהילד זקוק להם, כולם הפנו אותו, אך אין מענה מהקופה.


בינתיים כמובן שלחנו לטיפולים שונים, והדרכת הורים פרטיים, והוצאנו סכומים גבוהים מאד....


נשמע לי ממש מוזר שאנחנו לא מקבלים מענה מהקופה, ואם אין להם תורות עבורנו, שנים, לפחות שיתנו לנו החזרים..

מישהי יודעת אם ניתן לקבל דבר כזה, ואיך?

הייתי מתחילהכל היופי

בישיבה מול המזכירה בקופה בניסיון להבין איך אפשר לקדם.

ואם היא לא יכולה לעזור ללכת לרופאת ילדים,להסביר לה את הדחיפות ושהיא תלחץ.

יש בקופות הרבה אופציות לטיפולים רגשייםמתחדשת111

באומנות

הידרותרפיה

ועוד..

אל תחכי שיצרו קשר. כדאי שתפנו לרופא המשפחה ותשלחו טפסים רלונטים

תיצרי קשר עם המזכירותאיזמרגד1אחרונה
של בריאות הנפש או התפתחות הילד, או גם וגם ותשאלי אותם... בדרך כלל הם יודעות איך אפשר לקבל החזרים. מניחה שזה תלוי בן כמה הילד ובאיזה קופה אתם.
אוכל למתבגריםרק טוב!

מחפשת רעיונות לאוכל שנוער אוהבים. לילדים שמחפשים כל הזמן מה לאכול... לאו דווקא שיא הבריאות... (מושקע או מהיר הכנה)

דברים מסוג:

פיצה

פלאפל

שניצל פירה/ציפס

קוסקוס עם מרק

פריקסה


תנו עוד רעיונות

בעיקר לארוחות ערב. אבל גם לדברים שאפשר לקחת לארוחת צהריים ללימודים (עדיף בלי מיקרוגל)

חזה עוף צלוי, קבב, המבורגרשופטים

בוריקיטס ביתיים

בורקס פיצה

פסטה/תפוחי אדמה מוקרמים

כמה רעיונות:שדמות בחולות

אורז

פתיתים

פסטה בולונז

פסטה עגבניות

פרגיות

שיפודי חזה עו

כנפיים קריספיות

סלמון בתנור

קציצות טונה מטוגנות

מלאווח עם ביצה ורסק

טורטיות ממולאות השר/ גבינות/ חביתה

חביתות עם תוספות

בוריקה

 

אצלי אוהביםכל היופי

מה שמשביע.

שזה אומר הרבה בשרי מבושל ולא ארוחות ערב קלות.

(ומתאים גם לצהריים כמובן)

עם עדיפות ללא עצמות...

שניצלים, פרגיות, קציצות עם או בלי רוטב, בקר בבישול ארוך (אם נשאר משבת), בורקס בשר, פאי רועים וכד'.

מניחה שיהיו מתבגרים שיזרמו גם על כרעיים ואז מאוד קל להכין בתנור עם אורז או תפו"א.

וכמובן פחמימות וירקות כמו פתיתים, פסטה, אורז עם ירקות, תפוחי אדמה ברוטב, אנטיפסטי, סלט כרוב, ירקות חתוכים.


אם לא מתחשק לי או שאין בבית בשרי, אני מכינה קציצות טונה כשבא לי להשקיע, או תבשיל מהיר ומשביע של טונה, חצילים, פלפלים, עגבניות או כל ירק אחר שיש בבית ומתאים. מתייחסת לטונה כמו כל דג מבחינת תבלינים וכו' (תחשבי למשל על חריימה או דג מרוקאי עם טונה)

גם שקשוקה הולך טוב, עם אורז, פתיתים או קוסקוס.


הדגש הוא על כמויות ולא על אוכל הכי מושקע.

נגיד מלוואח פחות יהיה, כי יותר קשה לשחק עם הכמויות וזה הכנה אחד אחד (אני משווה להכנה של סיר אורז נגיד)

שלא לדבר על עניין הבריאות.

ועוד משהוכל היופי
מי שפחות מתחבר לבשרי ובעיקר בנות, יזרמו יותר על חלבי כמו פשטידות, לזניה, פנקייקים, פסטה ברוטב שמנת וכו'
אצלנו מאוד אוהבים בורקסדיאט ספרייטאחרונה

תפו"א עם ביצה בפנים.

אוכלים עם מלפפון ועגבניה בצד. 

פעם שביעית בחודשיים דלקת אוזנייםטוב גדול

לבן ה10 חודשים.

 

לפי מה שהבנתי הפיתרון זה או לתת בחורף אנטיביטיקה פעם ביום קבוע ולחכות עד גיל שנה לניתוח כפתורים.

 

מישהי ניסתה משהו אחר ויש המלצות או דיס המלצות?

להפחית חלב עוזר?

לתת מטרנה צמחית במקום חלבית?

 

אני לא יודעת מה לעשות והנסיך ואני סובלים בינתיים.

 

לי פעם אמר רופאהשם שלי

שהדלקות נובעות מצינון שמגיע לאוזן.

אז צריך לטפל בצינון.

הוא נתן לי תרסיס של מי מלח לאף.

תודה, והרגשת שזה מפחית את הדלקות?טוב גדול
בהחלט הייתי בודקת אם הגודש שלו מתגובה אלרגית לחלבלפניו ברננה!
בנוסף, באופן קבוע לשים כל יום שמן לוונדר לא מדולל מאחורי התנוך של האוזן ולעסות שם. טיפה לכל אוזן. אולי אפילו פעמיים ביום בבוקר ובערב.


ואפשר גם לנסות רפלקסולוגיה. 

תודה, אבדוק.טוב גדול

כי זה התחיל גם בגיל 8 חודשים שהתחלתי להפחית משמעותית את ההנקה.

ומה הלוונדר עושה?טוב גדול
בגדול מאוד יש לו תכונות מרפאות..לפניו ברננה!
שעוזרות שלא תתפתח דלקת
בוקר טוב, השאלה שלך מתאימה לפורום הריון ולידהיעל מהדרום
לק"י


פורום אמהות מיועד לגילאים גדולים יותר, סביב בית ספר יסודי ומעלה.


רפואה שלמה לילדון!

תודה, אעביר לשם!טוב גדול
מניסיון של ילדה רגישה מאודכרם ענבים

לילדים רגישים צריך לחכות שיגדלו זה הפתרון היחיד - 

יש תעלה חסומה באוזן וככל שגדלים התעלה גודלת ואז התעלה פתוחה ואין לחץ על האוזן

עברתי לצמחי, תרסיס של מי מלח לפני השינה , שינה עם כרית בלילה

הלכתי לשערי צדק לד"ר אטל (מנהל מחלקת אאג ילדים) והתייעצתי עם הרבה מומחים

לקראת גיל שנה וחצי אפילו לפני עבר לגמרי ב"ה

 

טוב לשמועטוב גדול

וד גיל שנה וחצי, הדברים שהזכרת עזרו?

 

 

להאכיל רק כשהוא יושבחוזרת
בעיקר בקבוק...
היה לנו משהו דומהגפן36אחרונה

שנגמר אחרי ארבעה סבבים, ובלי ניתוח כפתורים.


קודם כל- הפסקה מיידית של חלב ומוצריו לחלוטין!!

ויש דבר נוסף שהוא קצת אאוטינג אז את מוזמנת בפרטי

איך את נוהגת בנוגע לצורך של המתבגרותמתחדשת111

לקנות "שטויות"?

אסביר. ביתי לומדת באולפנא אקסטרנית. היא כמעט מידי יום שואלת אם תוכל לקנות ממתק/ מעדן/ גלידה וכו.. כמובן כל זה בנוסף לאוכל שהיא מביאה מהבית

לרוב אני מסכימה. אבל מרגיש לי שזה מוגזם.. וגם מאוד לא בריא

מנגד כמתבגרת יש צורך גם בזה, ורעב- כמעט תמידי וזה מה שזמין להן (מהשמיני וכו..)

מצד שני לפעמים זה איזשהי הסחפות חברתית. אבל גם לזה לא בטוח שנכון לסרב כדי שלא תרגיש "אווט"

איך אתן נוהגות?


אין לי בנות בגיל הזהלפניו ברננה!

וגם לא בנים..

הגדול שלי בן 8

אבל בפשטות הייתי נותנת לה תקציב חודשי (מה שנקרא דמי כיס..) לשטויות כאלה שתתנהל איתו בעצמה. זה יכול להיות חינוך טוב לכלכלה. ולדבר איתה על תזונה נכונה. שלא תוציא את כל הסכום על שטויות של אוכל אלא שתקנה לעצמה פה ושם גם תכשיט מטופטן או דברים אחרים שהיא *רוצה*.


באופן כללי בעיני הורים אחראים לתת לילד את כל מה שהוא *צריך* ויכולים לפרגן גם במה שהוא *רוצה* אבל פה יש להם גם אפשרות להתחיל לחנך אותו להתנהלות כלכלית נכונה.

השאלה היאמתחדשת111
האם להתנות את דמי הכיס במשהו? כי אם לא יוצא שזה בעצם הכסף שלנו כהורים. ובאופן הזה לא בטוח שיהיה חשוב לה לשמור ולהתנהל איתו נכון..
אנחנו נותנים לשני הגדולים (ביסודי) דמי כיס שבועייםיעל מהדרום

לק"י


אני כן אומרת להם (וגם לקטנים, שיש להם כסף מדמי פורים וכדומה), שגם אם זה הכסף שלהם, לא כדאי לקנות הרבה ממתקים.


אצלינו הם קטנים יותר, אז זה שונה. אבל בעיקרון פעם בשבוע אני הולכת איתם לקנות ממתק. ובעלי גם לפעמים לוקח פעם בשבוע.

בגיל גדול יותר הייתי משחררת כנראה. אבל כן מדברת על זה שלא כדאי וזה לא בריא לאכול יותר מידי שטויות (יש לנו בבית חטיפים ושוקולדים, ואני אומרת להם את זה. שלא יגזימו).

אישית חושבת שלא צריךלפניו ברננה!

כי היא יודעת שיש לה תקציב מוגבל.

והתקציב הוא כי זיהית אצלה *צורך* בכסף ל*רצונות*.

אז את נותנת לה מענה על הצורך. כמובן שאת גם יכולה לעודד אותה לעשות בייביסיטר כדי שיהיה לה יותר כסף לרצונות שלה.

אבל בסופו ש דבר האינטרס פה הוא לתת לה להוציא בתבונה. ואת ז היא תלמד ע"י ניהול התקציב הקטן שתתנו לה. ובחודששיגמר לה הכסף אחרי שבועיים היא תבין שפשוט אין עוד..

 

כמובן בשיח נכון שמלווה את התהליך 

מקסיםמתחדשת111
בעיני לאפלספנית

בעזהי"ת

 

זה לא כסף שהוא צ'ופר מבחינתי אלא צורך, וצורך אני נותנת לילדים שלי- כמו שאני נותנת להן אוכל, בית ובגדים ללא תמורה. וכמו שאני לא אגיד לבת שלי 'היום לא סידרת את החדר אז אין ארוחת ערב', אני לא אגיד לה 'לא עזרת אז לא תקבלי דמי כיס'. 

 

כן להגדיר מה הסכום שהוא צורך ולא אקסטרה.. אני כן חושבת שהיכולת לקנות מידי פעם פינוקים פה ושם בשליטה של המתבגרת זה צורך.

אניoo

מעודדת תזונה נכונה גם כשקונים משהו טעים (נניח להעדיף יוגורט מפנק)


כשהילדים היו ביסודי נתתי כסף מדי פעם כשהיו מבקשים

ילד אחד היה מבקש הרבה

לפעמים הייתי מפנה אותו לקחת חטיף מהארון ולא לקנות


כשהם יצאו לישיבות נתתי להם לנהל לבד את התקציב

כשהם הבינו את המשמעות של ניהול כלכלי ע"י כרטיס אשראי/ מזומן

הם גם למדו פחות לבזבז

הכסף היה שלהם?מתחדשת111

כתלות בעבודה/ משו אחר?

לא שלהםoo
אבל דברנו על תקציב הגיוני לשבוע/ חודש והם עמדו בתקציב
אני נותנת...חרות

לא יודעת אם זה טוב או לא...

כן מנסה להגיד לה לקנות אוכל, ולא כל יום ממתק... אלא מידי פעם.

אבל לא יודעת כמה מתוך זה עובד.

לא יודעת אם אני נוהגת נכון, ככה מרגיש לי...

אני נותנת סכום מוגדר פעם בפרק זמן קבועמתיכון ועד מעון

והם יודעים בדיוק מתי וכמה יקבלו, זה לא מותנה בשום דבר ובכסף הזה אני לא מתערבת במה הם קונים.

מעבר לזה משתדלת שבבית יהיה שפע של אוכל וגם של שטויות אבל דברים ביתיים כמו עוגות עוגיות ממתקים ביתיים שלפחות יהיה אפשר לנשנש דברים פחות גרועים 

אהבתי את הרעיוןמתחדשת111
היא קונה מהכסף שלהרוני 1234
היא עושה הרבה בייביסיטר אז יש לה כסף ויש לה חשבון פייבוקס יאנג שדרכו היא קונה.
ולפני שהיה לה כסף משלה, נתת לה?מתחדשת111
לא כל כך…רוני 1234
רק לעתים רחוקות.


היא עושה בייביסיטר מגיל מאד צעיר וגם יש לה כסף ממתנות וחגים.

לפעמים קונה אם זה לא מוגזם, אבל יש דמי כיסאור123456
של 100 שקל לשטויות כאלה ואז היא חושבת פעמיים אם היא באמת רוצה 
וואו זה המון..מתחדשת111
לחודש? זה יפה, אבל לא ככ המוןפלספנית

בעזהי"ת

 

מספיק שהן יוצאות פעם בחודש לאוכל שהוא יותר מפיצה וזה כבר רוב התקציב. 

 

הבת שלי עוד לא לגמרי בגיל (הגדולה בכיתה ו'), נתנו להן עשרה שקלים לחודש מתחילת כיתה א' אבל מודה שאנחנו לא ממש עומדים בזה כי לא זוכרים וגם להן אין ממש צורך בזה אז דיי הפסקנו, כשהן מבקשות הן מקבלות וזה עוד סכומים מזעריים אז זה סבבה לנו (נניח שני שקלים לקנות ממתק במכולת אחת לחודש, נו שויין). 

עכשיו למשל יש חודש ארגון ויש קיוסק בסניף, נתנו לכל אחת מהגדולות (ד' וו') 20 שקלים לכל החודש בתחילת החודש ולבחירתן מה לעשות עם זה ואיך לחלק. 

 

אני כן רואה שחברות של הגדולה מתחילות לרצות וכשהיא תגיע, בטח נתחיל מ50 בכיתה ז' אבל יש לה חברות שמקבלות הרבה יותר.. 

וואי, מוזר לי השרשורעוד מעט פסח

אצלי אני לא מביאה להן שקל לשטויות.

הבנות שלי עובדות, מרוויחות יפה, ומוזמנות להשתמש בכסף כראות עיניהן. אחת באמת קונה איתו מדי פעם גומי וכאלה- אבל זה נדיר למדי.

ויש בבית יש אוכל בשפע, וגם פינוקים שאפשר לקחת לאולפנא (ונקנו בזול בסופר/ב'משנת', ולא במחירים של השמיני...). אז למה שאביא להן כסף נוסף?


כשהגדול שלי למד בישיבה ולא היה מסוגל לאכול את האוכל של חדר האוכל, כן הייתי מציידת אותו בסכום קבוע מראש כל יום, שהיה אמור להספיק לאוכל- והוא יכל לבחור מה לאכול ואיך להשתמש בכסף- כי הישיבה היתה צמודה למרכז מסחרי.

אבל שוב, זה היה כסף לארוחת צהריים. לא ל'שטויות'. 

הבת שלי עוד לא בגיל שיכולה לעבודמתחדשת111

ובאולפנה יש את השמיני- שמוכרות כל מיני מתוקים. וגם חנות קרובה ולפעמים היא רוצה להתפנק. לא רואה בזה בעיה כשזה במידה. כילדה אני זוכרת שלא היה לי כסף מהבית וההורים סמכו על מה שאקבל באולפנא, והייתי ממש מרגישה קושי לראות חברות נהנות לקנות דברים בין הארוחות גם אם זה נחשב שטויות ולי לא היתה היכולות.

ובכלל כמתבגרת זכורה לי תחושת הרעב הגדולה..


כנראה אנחנו חיות בחברה שונה מאודעוד מעט פסח
לבת ה-11 שלי כבר יש חסכון של מאות שקלים מעבודה כבייביסיטרית.
מעולהמתחדשת111

אני לא מסכימה לה להכנס לבתים בגיל הזה..

גרים בעיר.

מבינה שאתם בישוב ולכן השוני

לפעמיםתהילה 3>

דווקא בתיכון, כשהלימודים עמוסים יותר, ובטח אם יש פנימיה הדרכה וכו יש פחות זמן לעבוד מבכיתה ו'.

לפחות אצלנו זה ככה

זה גילתהילה 3>

שכבר אפשר לעבוד בו, ומצד שני באמת ההוצאות גדולות.

בעיני 2 כיוונים:

1. מדי פעם לפנק באיזה שטר באהבה אבל לא כל יום..

2. לתת דמי כיס שמבחינתכם כוללים גם אופציה לקניות האלה, וככה היא תחשב בעצמה מה איך וכמה.

אישית כן מתחברת לאופציה א' שמאפשרת ככה לפנק בכיף כשמתאים, מצד שני יש צדדים לכאן ולכאן..

מוסיפהתהילה 3>
נזכרת שיש מצבים שבהם זה ממש האוכל בהגדרה ולכן נותנת סכום קבוע כל בקר לקנות אוכל לא מדי תעשייתי ודי מוגדר פלוס פינוק. אבל זה מצב קצה יחסית, וגם גיל צעיר יותר. 
כתבת מאוד יפהמתחדשת111
תודה יקרה❤️תהילה 3>אחרונה
מחפשת שדכן או שדכנית טוביםמתחדשת111

עבור אחותי.

לא דתיה

אבל מחוברת ועושה דברים חלקית.

אשמח להצעות

אולי יעניין אותך