מי רוצה לעזור לי בסיעור מוחות להכנת משחק לבר מצווהמתואמת
אני רוצה להפיק משחק קופסה לכבוד בר המצווה של הבן שלי - שבעוד חודש וחצי... משהו שיהיה אפשר להדפיס בכמות כדי לחלק לאורחים.
מכיוון שנזכרתי מאוחר מדי, אני צריכה לעשות משהו פשוט ומהיר. נניח בסגנון משחק לוח, שמקסימום מוסיפים לזה חיילים וקובייה.
נער הבר מצווה מאוד אוהב תנ"ך, לכן חשבתי לעשות משהו שקשור לזה. נגיד עם חידות תנ"כיות או משחק מסלול אל נקודה כלשהי בתנ"ך. וכאמור, זה צריך להיות משהו קל ומהיר להכנה.
איך אני מתקדמת מפה?
יש לכן קצה רעיון איך לנהל את המשחק הזה?

(או שבצוק העיתים איאלץ לוותר... פשוט חשבתי שאם לבת המצווה של הבת שלי הפקתי ספר - אז עכשיו גם כדאי שאעשה משהו. וספר, כמובן, זה יותר מדי...)

תודה לכן!
דברי איתי בפרטי...בת 30

אני אוהבת דברים כאלה

איזה אמא משקיענית!!שקדיה.
את יכולה לעשות משהו בסגנון של מונופול. עם מקומות/ ערים בתנך, קניית הר המוריה/ מערת המכפלה/ קבר יוסף. ועם משימות קשורות לאירועים בתוך.. לדוג' "רד עם יעקב ובניו מצרימה וקבל/ החזר לקופה x שקל כסף" "ניצחת עם דוד את גוליית קבל מהקופה × שקל כסף" "התגלתה צרעת בביתך, הרוס בית אחד שבנית" וכן על זו הדרך...
חמודבת 30

אהבתי במיוחד את הבית עם הצרעת...

תודה רבה! רעיונות באמת מקוריים מתואמת
אני מחפשת משהו שיהיה קצת ערך מוסף, שיביא נגיד לחינוך למצוות או לעבודה על המידות...
מזל טוב!!גלויה
בהצלחה!
תודה מתואמת
אני אוהבת טריויהמיואשת******
ואולי הייתי מנסה למצוא תמונות שלו במקומות או דברים שקשורים לשאלות
נגיד מקומות שמוזכרים התנ״ך
או תמונה עפ מישהו שקוראים לי דויד או אברהם וכאלו
ושאלות מענינות סטייל חידון התנ״ך
תודה! טריוויה זה באמת חמוד. אבל איך מציגים בפועלמתואמת
את השאלות? מעדיפה לא משהו עם קלפים, כי זה הופך את ההדפסה ליקרה...
(ותמונות שלו - אין מצב שהוא יסכים... ואני באמת מעדיפה שזה יהיה יחסית משהו נייטרלי. אולי רק משהו שמתקשר לשם שלו, שם תנ"כי . אבל בשביל ייעוץ בעניין הזה אצטרך לחשוף רק באישי את השם מחמת האאוטינג )
אולי להכין איזשהו חידון אינטרנטיבאר מרים
או משחק בסגנון של חדר בריחה ולחלק לכולם את הקישור בבר מצווה?
אם חידון אינטרנטישקדיה.
אז את יכולה לעשות קאוט ולצרף לשאלות תמונות שלו במקומות קשורים.
קאוט פשוט ממש להכנה ואצלינו כל הגילאים מאוד אוהבים לשחק בזה!
נכון אבל נראה לי שהרעיון קצת נדוש ומוצה..באר מרים
אולי לצלם את הילד בכל מיני מקומות שקשורים לתנךבאר מרים
ולהכין חידון מסביב לזה?
זה דורש טיול בכל הארץמתואמת
ולצערנו אין לנו טיפת זמן לזה... (גם להכנת המשחק עצמו אני מקווה שאמצא זמן וריכוז )
הוא גם לא יהיה מוכן שנצלם אותו...
אני לא יכולה שום דבר שדורש מחשבמתואמת
כי בת"ת שלו הכלל הוא שכשהחברים נמצאים לא מקרינים שום דבר...
וגם הרעיון יותר הוא שזה יהיה משחק שמחלקים לכל האורחים (ככה עשינו עם הספר שכתבתי לבת המצווה של הבת שלי )
אולי משהו כמי שם קודאביול
עם כל מיני תמונות שקשורות לנער בר המצווה
או טאבו

בכל אופן היום מצאתי חידות שכתבתי פעם על האבות, כחלק ממשחק מסלול, אם זה עוזר לך
חידות זה רעיון טוב!מתואמת
פעם כתבתי חידות על כל שמות הילדים שלנו (שמות תנ"כיים), אז זה גם יכול להיות בסיס טוב.
אשמח שתשתפי אותי בחידות שחיברת, אם מתאים לך!
בעזרת ה'אנסה לצלםאביול
סליחה לא מוצאת את זהאביול
מנסה לחשובבארץ אהבתי
קודם כל - איזה אמא משקיענית את! איזה כיף לך ולילדים שלך שהם יכולים ליהנות מהיצירתיות שלך!

האמת שאני אהבתי את הרעיון של משחק בסגנון שם קוד או טאבו על מושגים מהתנ"ך, כמו שכתבה @אביול.

אבל אם את מחפשת דווקא משהו שכולל רק לוח, אז יש לי רעיון בכיוון אחר.
מה שאני חשבתי, זה לעשות סוג של משחק מסלול, רק שבמקום מספרים שעליהם מתקדמים, יהיה עליו את סדר הדורות מאדם הראשון ועד דוד המלך, ואחריו כל מלכי יהודה, ובסוף מגיעים למשיח.
או אפשר לעשות עם התפצלות של המסלול אחרי שלמה למסלול של מלכי ישראל (ואולי בסוף הם מתאחדים עם הפסוק "הנה אני לוקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חבריו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי"?).
מכאן עוד צריך לפתח את המשחק. אין לי רעיונות מסודרים כרגע, יש לי כמה כיווני חשיבה אבל אין לי זמן כרגע לסדר אותם בראש ולכתוב. אם נשמע לך מתאים - אפשר להמשיך לחשוב ביחד מה עוד להוסיף כדי שהמשחק יהיה מעניין.
וואו, איזה כיוון יפה!!מתואמת
אולי אפשר לשלב בו גם חידות כאלה?
אולי, נגיד, התשובה לחידות תהיה האנשים שבסדר הדורות?
אם יש לך רעיונות איך עוד לפתח את זה - אשמח!
לפני שאני מפתחת את הרעיונות, יש לי שאלה טכניתבארץ אהבתי
כתבת קודם שאת מעדיפה בלי קלפים שצריך להדפיס, כי זה מייקר את ההדפסה.
אז בעצם גם במשחק מסלול, המטרה היא לנסות שהוא לא יהיה עם קלפים נוספים, נכון?
(בלי המגבלה הזו - אפשר לפתח להרבה כיוונים שכוללים קלפי חידות או משימות מסוגים שונים. אבל אם עדיף בלי קלפים - זה קצת מגביל את האפשרויות).

דווקא התחלתי לחשוב על כיוונים שאפשר לעשות בלי קלפים נוספים. אבל בגלל שאת הצעת לשלב חידות, רציתי לשאול על זה. כי נשמע לי קצת מסובך לשלב חידות בתוך לוח המשחק עצמו…
אכן. חידות אפשר להדפיס בדף נפרד, אולי...מתואמת
אולי באמת אני מבקשת קונספט בלתי אפשרי למשחק
אני לא חושבת שזה קונספט בלתי אפשריבארץ אהבתי
עבר עריכה על ידי בארץ אהבתי בתאריך י"א באייר תשפ"ב 10:08
זה רק דורש יותר יצירתיות, כדי שהמשחק בסופו של דבר יצא מספיק מעניין.
אני אשתף ברעיונות שהיו לי, ואת יכולה להחליט אם את רוצה לקחת (הכל או חלק, או בכלל לא, מה שנראה לך מתאים…).

בדרך כלל במשחק מסלול יש משבצות מיוחדות שאם נוחתים עליהם צריך לעשות משהו (לבצע משימה וכו').
אם המשבצות במסלול הן דמויות מהתנ"ך, אז הכי הגיוני אם המשימות יהיו קשורות לדמות עליה נחתנו. אבל אז זה חבל אם רק חלק מהדמויות מסומנות ויש עליהן משימה, וחלק לא.
אז לדעתי כדאי שעל כל משבצת תהיה אפשרות למשימה, אבל אפשר לקבוע שרק אם יצא בקוביה מספר זוגי צריך לבצע את המשימה, ואם יצא מספר אי זוגי אז ממשיכים לתור הבא (או להיפך. או אם זה עדיין יותר מידי אז אפשר לזרוק שתי קוביות ורק אם יצא מספר שמתחלק בשלוש צריך לבצע משימה).
אפשרות נוספת (אולי בעצם יותר טובה) היא שיהיו גם משבצות ריקות בין הדמויות, ורק אם נוחתים על דמות צריך לבצע משימה. רק צריך לראות אם זה לא הופך את המסלול לארוך מידי.

ולגבי המשימות - אני חושבת שלדמויות שונות מתאים לעשות משימות שונות (כי כמות המידע וסוג המידע שיש לנו על כל דמות שונים).
מה שאני חשבתי שאפשר לעשות, זה ליצור סוגים שונים של משימות (כשכל משימה יכולה להתאים לכמה דמויות - כבר אפרט את הרעיונות שלי על זה), המשימות יהיו כתובות על לוח המשחק עצמו, ולכל משימה תהיה צורה משלה או צבע משלה. ועל כל משבצת תהיה הצורה או הצבע שמפנה למשימה שמתאימה לה.

למשל, בצד הלוח יהיו כתובות המשימות/שאלות הבאות:
🟥 - הזכר מאורע מעניין שקשור לדמות שבמשבצת.
🟧 - מי היתה אימו של הדמות שבמשבצת?
🟨 - מצא על הלוח ציור שקשור לדמות שבמשבצת (ועל הלוח יהיו ציורים מתאימים לדמויות שהמשבצת שלהם מפנה לשאלה הזאת. לדוגמא: סולם ליעקב אבינו, כינור דוד לדוד המלך, ואפשר לחפש רעיונות מקוריים יותר על עוד דמויות)
🟩 - מצא על הלוח פסוק המתייחס לדמות שבמשבצת (ועל הלוח יהיו מפוזרים גם פסוקים על חלק מהדמויות. או אפשר לשים חידות על הדמויות וצריך למצוא את החידה שמתאימה לדמות שבמשבצת. או אפשר לעשות גם וגם, כשתי משימות נפרדות או המשימה אחת - למצוא פסוק או חידה).
🟦 - מה אתה לומד מהדמות שבמשבצת.
וכו'.

על כל משבצת יהיה אחד מהצבעים של המשימות, ולפי הצבע עושים את המשימה המתאימה.
אפשר גם לשים על חלק מהמשבצות הפנייה לכמה משימות, ושתהיה אפשרות לבחור איזה משימה רוצים לעשות.
אפשר לקבוע שמי שמצליח במשימה יכול להתקדם צעד קדימה, ואם לא מצליחים - נשארים במקום (או חוזרים צעד אחורה..).
או אפשר לתת לכל משימה 'פרס' שונה (שחלק מהמשימות יאפשרו להתקדם שני צעדים קדימה).

יצא הסבר קצת מסובך, מקווה שאת מצליחה להבין את הרעיון. את יכולה לשאול עוד אם משהו לא מובן...
ואו זה מקסים!!!לפניו ברננה!
וואו!!! זה נהדר!מתואמת
ממש נתת לי כאן משחק מפורט ושלם! נותר "רק" להעביר את זה לביצוע
מדהימה!
חשבתי שאולי יהיה יפה אם המטרה תהיה להגיע אל המשבצת של דמות המשיח (אף שבעצם בתנ"ך היא דמות אמורפית שעוד לא קיימת...) - יש לך רעיון איך לעשות את זה?
איזה כיף שאהבת🙂בארץ אהבתי
האמת שהיה כיף לחשוב על זה.
אני חושבת שהמסלול של מלכי יהודה אמור להוביל למשיח, כי הוא בעצם הצאצא הבא שלהם, וזה גם מה שאני חשבתי - שהמטרה תהיה להגיע אליו.

צריך לחשוב אם את רוצה להכניס גם את מלכי ישראל כמסלול מתפצל (מבחינת הכמות זה יוצא כמעט זהה - מאז הפיצול היו 20 מלכי יהודה, ו-19 מלכי ישראל). אם את כן מכניסה אותם, אז הייתי עושה שהמסלול שלהם מוביל לכיוון אחר (אולי לאשור?), אבל בסוף יש להם קפיצת דרך עד למשיח (אולי עם מטוסים? אולי על הדרך שלהם אל המשיח לכתוב את הפסוק מהנבואה על החיבור בין עץ אפריים לעץ יהודה?).
אולי אפשר בכלל שגם המסלול של מלכי יהודה יוביל לגלות, ואז משם תהיה דרך להגיע אל המשיח. ואולי אפשר להוסיף משימה מיוחדת כדי להגיע למשיח (זורקת כמה רעיונות - לתת רעיונות למעשים טובים שאפשר לעשות כדי להגיע למשיח, לספר על סיפור עלייה שמכירים, לבחור פסוק של נבואת נחמה שאנחנו רואים שכבר מתגשם בימינו וכו'. אבל לא יודעת כמה זה זורם בתוך המשחק, אולי זה חופר מידי...)

והאמת שאם הבן שלך אוהב תנ"ך, הייתי בודקת אם הוא רוצה להיות שותף בהכנה של המשחק (לחשוב על חידות/פסוקים/תמונות שמתאימים לדמויות, או על עוד משימות אפשריות, לקבוע ולכתוב ביחד איתך את הכללים של המשחק - יש הרבה מקום לגמישות עם הרעיונות שהבאתי, אז הוא יכול להחליט מה מהאפשרויות נראה לו מתאים, או להוסיף רעיונות משלו. לתכנן את העיצוב של הלוח, וכו').
יכול להיות שככה זה גם יהיה לו יותר משמעותי - לא רק משחק שאמא מכינה לכבודו, אלא עשייה משותפת, חשיבה יצירתית סביב עולם תוכן שהוא אוהב, זמן איכות עם אמא...🙂

(ועשית לי ממש חשק להכין משחק כזה לילדים שלי. בדיוק אנחנו מסיימים ללמוד ביחד את ספר מלכים, משם ההשראה לרעיון... אבל לא יודעת אם אני אצליח באמת להספיק לעבוד על זה. אם באמת את יוצרת כזה משחק - אשמח שתשתפי אותי במה שיצא🙂)
כיוונים ממש טובים, תודה!מתואמת
ובעיקרון הרעיון המקורי היה שזו תהיה מעין הפתעה בשבילו (שהוא ידע שאני מכינה אבל לא יראה את המשחק עד שיהיה מוכן), אבל כיוון שמן הסתם לא אספיק לעשות איתו פרויקט נוסף בנפרד, אז זה דווקא רעיון לשתף אותו

ואם אכן יצא לי משהו - ודאי שאשלח לך! את הרי אחת מה"אימהות" של המשחק הזה (את וגם @בת 30, שעזרה לי גם ברעיונות באישי)
איזה כיף!בארץ אהבתי
לדעתי יכול להיות שהוא דווקא יותר יהנה להיות שותף בהכנה מאשר לקבל את המשחק כהפתעה. זה שונה מאשר ספר שאת יוצרת בשבילו, שאז באמת לא שייך לשתף בהכנה.

למרות שלמי שמכין אחר כך יכול להיות יותר משעמם לשחק, כי הוא כבר מכיר הכל. אז אולי אפשר לבדוק איתו מה הוא מעדיף (או שהוא יהיה שותף בקביעת הכללים ובעיצוב, אבל את התכנים - חידות/ציורים וכו' את תמציאי כדי שיהיה לו יותר מעניין לשחק).

בהצלחה רבה!
עוד רעיונותבארץ אהבתי
קודם כל - לגבי הניסוחים של המשימות - אולי במקום לכתוב כל פעם 'הדמות שבמשבצת', אפשר לכתוב את הניסוח כאילו הדמות עצמה נותנת את המשימה או שואלת את השאלה (לדוג': הזכר מאורע שקרה בתקופתי, איך קראו לאמא שלי? וכו')

אפשר בכל משבצת לעשות כמה אפשרויות של משימות, כשלכל אחת יש 'ניקוד' אחר (לפי הניקוד שמקבלים - אפשר להתקדם אחרי שהצלחנו), לפי רמה הקושי, וכל משתתף יכול לבחור אם הוא רוצה משימה פשוטה או קשה יותר.
תודה רבה! הרעיון של ניקוד שונה באמת טובמתואמת
ואנסה באמת לשאול אותו אם הוא רוצה להיות שותף או לא. תכל'ס הוא אוהב להמציא דברים כאלה...
מהמםבת 30


וואוו איזה רעיון מקוריי, ממש אהבתי! בא לי להכיןןמותק 27
גם לילדיי
אפשר שהקוביה תהיה בצבעים שוניםשלומית.

נניח 1-צהוב

2-כתום וכו כי נראה שלרוב הדמויות יהיה אפשר לעשות את כל המשימות ואז זה יהיה יותר נחמד ומפתיע כי ככה יכול להיות ש2 ידרכו על אותה דמות אבל תהיה להם משימה שונה

אני רק רוצה לומר משהומיואשת******
וסליחה מראש אם אני מבאסת
בשביל מי זה? בשבילך או בשבילו?
חשוב להבין שרב האורחים ישחקו כנראה פעם אחת, אם בכלל. אין הכוונה להעליב חס ושלום אבל אני מכירה את הקונספטים האלו ותכלס זה יושב בבית ולא עושים עם זה הרבה בדכ (מן הסתם יש יחידי סגולה שכן, ואולי במשפחה שלכם כולם מתים על זה. אבל בכלליות… ככה זה)
אז להשקיע בטירוף כשאת גם ככה בקושי, בשביל משהו שישב בארון של מישהו אחר, קצת חבל.
אם זה בשבילו, בשביל הצומי, אז כל משחק נחמד שקשור אליו באופן אישי יעשה את העבודה
דיברת איתו על זה? הוא התלהב מזה שאת עושה משחק בשבילו? לפעמים אנחנו חושבים שמשהו אחד ישמח אותם ואז מסתבר שמשהו אחר (אנא אערף, עוגה מיוחדת נגיד) הרבה יותר משמח אותם.
ואם זה לא בשבילו אלא בשבילך אז בכלל אל תעשי

בקיצור, ממש סליחה אם ביאסתי אבל תבדקי טוב למי זה מיועד, האם זה משמח את המיועד, ימה רמת ההשקעה שבאמת נדרשת כדי לשמח אותו (כנראה הרבה פחות ממה שאת חושבת )

❣️❣️❣️
את ממש ממש צודקת...מתואמת
כי את הספר שכתבתי לבת המצווה של הבת שלי - ערכתי אחר כך מחדש, וכרגע אני ממש מוכרת אותו, כספר מספריי.
אני לא יודעת אם אותו דבר אוכל לעשות במשחק...
זה פשוט מעין רעיון כזה, של לא לרדת מה"רף" שקבעתי בבת המצווה הראשונה - גם כדי להראות לו שאני משקיעה בו בצורה מיוחדת, וגם כדי להוכיח לעצמי שהילדים הבאים לא נופלים ברמתם מהבכורה...
זה גם בשביל הכיף שלי כי את שאר תכנוני הבר מצווה אני לא סובלת... אני אוהבת רק את החלק היצירתי שבאירועים כאלה (ואצל אחיי - תמיד הייתי אחראית על הצד הזה). אז אמנם כנראה יהיה שיר שאחבר והאחים ישירו, אבל בא לי להשקיע במשהו רציני, שישמח אותי לקראת בר המצווה שלו...
מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי
אבל מיואשת נתנה פה נקודה חשובה מאד-יעל...
תבדקי מה ישמח אותו!!!
מה הוא אוהב, איפה הוא שותף במשחק,
מה ייתן לו הרגשה שהשקעת בו...



נכון, צודקת. אנסה לדבר איתו.מתואמת
(קשה לדבר איתו, כי לא אחד שאוהב לשתף ולתאר מה הוא מרגיש. בדרך כלל שיחות איתו נגמרות בבדיחות שהוא שולף... אבל אני צריכה לנסות במקום לנחש. בעיקרון אני יודעת שהוא אוהב תנ"ך ואוהב משחקים בסגנון - אבל אולי לא...)
זה מהמם בעיני להתעסק במה שנשמח אותך באירועמיואשת******
רק הייתי בודקת איתו אם הוא מרגיש שזה בשבילו וחשוב לו ומשמח אותו
צודקת תודה!מתואמת
בהקשר הזה, שאולי חבל על ההשקעהכתבתנו
שבסוף די תרד לטמיון,
מה דעתך על משחק עם לוח רצפה ענק שמשחקים בארוע בר המצוה? החתן ינחה אם זה מתאים לו, וחיילים יכולים להיות אנשים/ ילדים אמיתיים. נשמע לי יכול לצאת מגניב אם האורחים הם מסוג משתפי הפעולה ולא היבשנים
זה רעיון מגניב!מתואמת
לא בטוחה שהוא יזרום איתו...
אבל אני שומרת אותו בירכתי המוח - בעוד שלוש שנים התאומים חוגגים בר מצווה, והם הרבה יותר אוהבים דברים של "שואו"
וואיי אהבתייימותק 27
רעיון אחר (קראתי את הרוב אבל לא את הכל)מנגואית
אולי במקום משחק לעשות עיתון?
שזה כיף לחלק בשבת. ראיתי פעם שעשו "עולם קטן" ואז בפנים כל מיני דברים שקשורים לנער בר מצווה / למשפחה
למשל הכיפה זאת הכיפה של הנער בר מצווה
השו"ת עם דברים משעשעים שקשורים איכשהו
דבר תורה של סבא או מישהו אחר
חידות
כתבה על משהו
אולי משהו שקשור לשם שלו

וכדומה. אני נהנתי לקרוא את מה שהם הכינו
רעיון חמוד!!מתואמת
דורש יותר עבודה של הדפסה, אלא אם כן עושים על דף דו צדדי אחד. אבל זה באמת רעיון יפה בשביל לחלק בשבת בר מצווה!
אולי אפילו זה יהיה הפרויקט של הילד עצמו - הוא חכם ומוכשר, ויוכל לכתוב גם דבר תורה, גם סיפור וגם חידות, וגם להוסיף איורים. אשאל אותו אם הוא רוצה. ואפשר גם שכל המשפחה תיתן את תרומתה לעיתון הזה
תודה על הרעיון!
וגם האחים עכולים לכתוב דבריםאביול
נכון מתואמת
ואני יכולה לעצב בעצמי את העיתון, כי יש לי ידע בעיצוב גרפי
אני ראיתי שעשו עם שני דפים מהודקיםמנגואית


שמחה שאהבת

נכון, רק שלהדק זו עבודה מתואמת
נכון! משכן שילה עושים דברים כאלהאביול
הכוונה הם עושיפ את העיתון שלהפ ואפשר לשנות את הכריאביול
האמת שזה נשמע הרבה יותר מוצלח ממשחקבאר מרים
רק בקשר לקלפיםחילזון 123
את יכולה להדפיס אותם על דף גדול
וכל אחד יצטרך לגזור לפני שמתחיל לשחק

או שאתם תגזרו ותארזו...
נכוןמתואמת
אבל לתת למקבלי המשחק לגזור זה יכביד עליהם, וככה רוב הסיכויים שהם לא ייגעו בזה,
ולגזור בעצמנו - פעם עשיתי את זה למשחק שהכנתי למשלוחי המנות בפורים, וזה היה סיוט... במשך כמה לילות (כי זה הזמן שהיה לי) ישבתי וגזרתי במספריים וכאבו לי הידיים מזה...
תודה!
טוב, אז שינוי בתוכנית מתואמת
שאלתי את פי הנער עצמו, והוא טען שאין קשר בין משחק לבר מצווה (ניסיתי קצת לשכנע אותו, אבל לא דחקתי יותר מדי).
אז כנראה שנלך על רעיון העיתון שהציעה @מנגואית.
אבל חשבתי שאולי אפשר לשלב את רעיון המשחק בתוך העיתון: שיהיו משולבות בו חידות שיובילו לאיזה פתרון כולל, אולי אפילו השם שלו. אז מי שמוכנה לעזור לי בזה עכשיו - אשמח

אז תודה ל@מיואשת****** ול@יעל..., שדייקו לי את הצורך לשים לב בשביל מי נועד הרעיון שלי,
ותודה גם ל@בת 30 ול@בארץ אהבתי על פיתוח המשחק! לא זנחתי את הרעיון הזה לגמרי - אולי אעשה אותו בכל זאת, בקצב איטי יותר, והוא יהיה יותר כמשחק משפחתי... (או שאולי לבר המצווה של התאומים )
איזו אלופה את!אביול
מזל ששאלת אותו,, אחרת הוא סתם היה מתבאס...
אממ באיזה פרשה הבר מצווה? קצת קשה לעזור בחידות כשלא יודעים את השם שלו ואת הפרטים...
הוא קורא בפרשת חוקתמתואמת
את השם שלו אני מתלבטת אם לכתוב...
אולי אסתפק בלומר שהשם שלו מופיע בחומש בראשית אם למישהי יש כיוון לרעיון, אז אולי אכתוב לה את השם עצמו באישי...
טוב שדיברת איתו..בארץ אהבתי
נראה אם אני אצליח להוציא משהו מהרעיון הזה.
יש לי ממש חשק לעשות משחק כזה לילדים, כסיכום ללימוד שלנו. אבל זה דורש באמת הרבה השקעה ואין לי זמן בשביל זה..
אולי נעשה את זה ביחד בחופש...
אולי נוכל לעשות עבודה משותפת, את ואני מתואמת
את על הרעיונות והכתיבה, ואני על העיצוב... (אלא אם כן גם את יודעת לעצב? )
או שבאמת תשאירי את זה כפרויקט משפחתי שלכם לחופש - זה יכול להיות מאוד מגבש וגם חינוכי!
אין לי ידע בעיצוב גרפיבארץ אהבתי
האמת שאני חשבתי לקנות קרטון ביצוע ולצייר עליו. אין לי את הידע והאפשרות להתעסק עם זה במחשב ואחר כך להדפיס בצורה מקצועית.
אבל אולי אם את תעזרי לי בחלק הזה אפשר באמת לעשות משהו רציני יותר.
נראה לי שנמשיך מכאן בפרטי ונראה כבר מה יצא מזה..🙂
אכן... נתכתב ביום ראשון בע"ה!מתואמת
הי הי גם אני רוצהבת 30


אז נעשה התכתבות משולשת!מתואמתאחרונה
כל הכבוד ❤️מיואשת******
ממש קשה לזנוח רעיון כיפי וטוב , איזה אלופה שהתחלת לא לשכנע אותו זה בטח מה שאני הייתי עושה 🙈🙈
לגבי לשלב בעיתון יש אתרים כאלו שיוצרים תשבצים וכל מיני עם המילים שאת נותנת להם הפיתרון. נגיד את יכולה לכתב חידות שכל התשובות קשורות בי איכשהו ואז את מכניסה את התשובות לאתר והוא יוצר תשבץ כזה. תחפשי מחולל תשבצים בגוגל
תודה רבה! מתואמת
אפשר לומר שגם הייתה לי הקלה, כי באמת אין לי יותר מדי זמן עכשיו להשקיע בזה...
(רק מה יהיה עם הג'וק שנכנס לי בראש - שאמרתי לעצמי שאעשה לכל הבת מצוות ספר ולכל הבר מצוות משחק... 🙈)

אנסה לחפש את מחולל התשבצים שכתבת עליו. אם כי חלק מהכיף זה להמציא לבד
ילד בן 5 שכנראה ישאר עוד שנה בגןמתחדשת111

איך מסבירים לו?

למה כבר עכשיו את סגורה שהוא ישאר?מתיכון ועד מעון

יש עוד המון זמן עד שנה הבאה...

שולחים בקשות במרץ למניינם, ומתחיליםמתחדשת111

במילוי טפסים סביב ינואר פברואר

אני יודעת מה הלו''ז, זו העבודה שלימתיכון ועד מעון

אני רק שואלת למה כבר עכשיו את בטוחה שישאיר, יש עוד המון זמן, אולי דברים ישתנו

אני נערכת לזה כרגע זה הכיוןמתחדשת111

אשמח לדבר בפרטי אם מתאים לךמתחדשת111

מתאים, תמיד מתאיםמתיכון ועד מעוןאחרונה

מוזמנת בשמחה...

עדיין יש עוד זמן... לפחות עוד זמן עד שתסבירו לומתואמת

לי יש ילדה שנשארה שנתיים בגן חובה, אחרי שכבר הייתה שנתיים בטרום חובה (אצלנו הגנים לבנות הם דו-גילאיים).

לא זוכרת מה בדיוק אמרנו לה - כנראה בפשטות שאנחנו רואים שיהיה לה טוב להיות עוד שנה אחת בגן, ובע"ה כשהיא תעלה לכיתה א' היא תהיה בין הגדולות ויהיה לה כיף. (היא לא הכי גדולה בכיתה, אפילו... נולדה בסוף חשוון)

אין לה שום משקעים מזה ב"ה.

זה גן רק של שנתון 1?יעל מהדרום

אז זה שונה מאצלינויעל מהדרום

לא מסבירים עכשיו, לקראת סוף השנה אם עדיין יש צורךשימושית

להשאיר את מסבירה לפי הסיטואציה.

יש גננות ש'בוחרות' ילדים שישארו לעזור להן שנה הבאה עם הילדים החדשים שנה הבאה

ורוב החברות שלי הסבירו לילדים שבסוף השנה בודקים מי מוכן לכיתה א' ומי כדאי שישאר עוד שנה בגן.

תגידי לו מעכשיו באופן כלליחילזון 123

שיש ילדים בגן שעולים לכיתה א בשנה הקרובה ויש ילדים שלומדים שנתיים בגן, כדי להיות יותר מוכנים לביה''ס, ואז עולים לכיתה א.

והגננות וההורים מחליטים על זה לקראת סוף השנה.

וזהו שידע שאפציה כזו קיימת

אין הרבה מה להסביר מעבר לדעתי

תודה שהגבתןמתחדשת111

התכוונתי לשאול איך לספר לו בבוא העת. לא חשבתי לספר לו עכשיו..

כמובן אם נחליט שכן- כרגע זה הכיון- אני תוהה איך לומר לו

לדעתי עדיף שהאופציה תהיה על השולחן מראשחילזון 123

שידע במעורפל שזה קיים

ככה זה לא יהיה דרמטי אם תצטרכי ''לבשר'' לו בהמשך

גם אני חושבת ככההשם שלי

אפשר עכשיו לדבר איתו על זה תיאורטית.

שאחרי גן חובה עולים לכיתה א'. אבל יש ילדים שההורים והגננת חושבים שכדאי להם להישאר עוד שנה בגן, כדי שהם יעלו לכיתה א' יותר מוכנים.

בדרך כלל זה ילדים שהכי קטנים בגן, ואם הם נשארים עוד שנה הם יהיו מהגדולים בכיתה.

יכול להיות שיש לו בגן ילדים שנשארו עוד שנה ועכשיו הם כבר בני 6, ואז זאת מציאות שהוא מכיר.

בהמשך השנה, אם תחליטו להשאיר אותו עוד שנה בגן, או שתתלבטו לגבי זה, אפשר להסביר לו שככה הוא יכנס לכיתה א' יותר גדול ויהיה לו יותר קל.

הילדים שלי מכירים את המציאות הזאת.

לרובם היו ילדים בגן חובה שהיו גדולים בשנתון כי נשארו עוד שנה בגן, וגם ילדים שלא עלו איתם לכיתה א'.

הבן שלי עכשיו בשנה הראשונה בגן, והוא מהקטנים בשנתון, עוד חודש הוא יהיה בן 3.

וכבר עכשיו אנחנו מדברים על זה בבית. הרבה פעמים הילדים מדברים ביניהם באיזו כיתה כל אחד יהיה עוד כמה שנים, ותמיד אני אומרת שיכול להיות שהוא יהיה עוד שנה בגן חובה. למרות שצריך שהוא עכשיו, לא נראה שהוא יצטרך עוד שנה בגן.

מוסיפה, שאני לע יודעת אם התהליך זהה בכל מקום, אבל לפחות אצלינו בשנים האחרונות הקשיחו את התהליך להישארות בגן. צריך המלצה של הפסיכולוג, ואישור של ועדה במועצה. לוקח זמן עד שמקבלים תשובה, ובזמן הזה יכול להיות חוסר וודאות. לא יודעת אם כדאי לחכות לתשובה סופית ורק אז לשתף את הילד, או שעדיף להסביר לו כבר לפני והוא יהיה חלק משלב האי וודאות.

כמה שעות הלכה לומדות הבנות אצלכם?ירדנית

מרגיש לי שבקושי נותנים לזה מקום, ביסודי בטח אבל גם עכשיו באולפנה מרגיש שאין על זה דגש בכלל.

אצל קרובי משפחה חרדים עד כמה שנחשפתי זה ממש לא ככה, ודינים נחשב מקצוע עמוס וקשה.

שעתיים בשבוע. נשמע לי רגיל.יש עוד הרבה מקצועותחילזון 123

לא יודעת, יהושע, שופטים, שמואל לדעתי למדו כברירדנית

3 פעמים.

הלכות כן הייתי שמחה לראות יותר דגש, ברור שבסוף הרבה לומדים בבית אבל דווקא נראה לי חשוב לשים על זה יותר דגש.

אני שומעת על אחייניות שלי שעושים להם כנסים שלמים על נושאים כמו כיבוד הורים ושבת

אין לי עדיין בנות באולפנהאר

אבל באמת דיברנו על זה עם חברים לא מזמן

שבעבר למדו יותר הלכות ודינים והיום הרבה פחות

ואז בנות יוצאות לחיים ולא יודעות הרבה הלכות

באולפנה של הבת שלי למדו רציני למדימתואמתאחרונה

אבל באמת הן הולכות שם לפי תוכנית הלימוד החרדית, פחות או יותר...

בוקר124816

"אתה רוצה להסביר לי? יש משהו ספציפי שבגללו אתה לא רוצה ללכת לבית ספר עכשו?"

"כן"

"מה?"

"לימודים"

למי יש עצה לשליחת מתבגרים לבית הספר בבוקר?

עד שקמים גם לא רוצים ללכת.

מתבגר שישי ככה שנסיון יש, אבל עדיין לא הצלחתי ללמוד מהניסיון....

לנסות להבין מה מפריע לו "לימודים"על הנס

אח זה סתם מצב רוח אין מה לעשות עם זה.

הרי להכריח אותו ללכת אפשר אבל ללמוד אי אפשר...

אבל אפשר לנסות למצוא מה כן ממלא אותו ויש לו בזה עניין.

אצל אצל הבנות יש השקעה מטורפת בתחום שמעניין אותה וזה שיפר פלאים את היחס שלה ללמודים...

מכירה ילד שההורים הבינו שלמודים זה לא התוכניות שמתאימות לו כי הוא לא מצא את עצמו בזה. ושלחו אותו להמון קורסים שהיה לו עניין בהם,בסוף פתח עסק עצמאי.הלימודים לא בהכרח תרמו לו משהו....(הוא גם אאוטסיידר מטורף,אין משהו שהוא לא מבין בו)

זה מאתגר ממש,שולחת לך כוחות.

כל נער ודרכו שלו....

תחושה שלי שסתם מצב רוח124816

ובנוסף שילוב של יום חופשי שלי ביחד עם יום חופשי של המחנך...

מסתבר שזה כנראה משפיע גם על מתבגרים, אצל הקטנים ברור לי שזה משפיע, ברגע שהם מבינים שאמא בבית והמחנך לא בבית הספר, החשק ללכת נעלם...

ויש לו גם דוגמאות קרובות של כאלה שבמקום ללמוד הקימו עסק עצמאי, אז גם זה מוריד את החשק ללמוד.

אחת הבנות שלי גם ניצלה סיטואציה דומה כדיעל הנס

לוותר על הלימודים.

היא ספציפית בת 15.5 אמרתי לה תדעי לך שכדאי לחשב מתי להעדר ומתי לא,ובקרוב יתחילו הבגרויות הפנמיות,אז שתעשה את השיקולים שלה.ובזה גמרתי את הנושא ושחררתי.

היא בחרה להישאר.....

אבל אני לא נגד יום חופש מידי פעם,אם הם מודעים להשכות ולוקחים אחריות.

אני הופכת את זה לפעמים לזמן איכות איתם.

תלוי בנסיבות ובסיטואציה.

יש איזה שלב שהם מבינים שקשה יותר להשלים ועדיף להם לבוא.

זה קורה רק לעתים קרובות?רינת 24

אם זה רק פעם ב… הייתי מאפשרת לו להשאר.

אצלנו מותר להעדר עד 20% מהשיעורים (כולל מחלות ושאר סיבות מוצדקות) מעבר לזה מורידים בציון הסופי…

יש להם איזה תקרה מסוימתעל הנס

אבל לפעמים הן מעדיפים להעדר מיום שיש בו פעילויות /הרצאות/סדנאות ולא לומדים רגיל.

שזה בהחלט שיקול שלהם.

אחת הבנות שלי מרגישה שיום כזה היא שורפת את הזמן וממש מתבאסת ללכת.

אפשר לנסות למצוא יחד סיבות אחרות להגיעמתואמת

אולי חברים, אולי משהו מעניין בדרך ללימודים, אולי מורה מוערך ששווה לדבר איתו בהפסקה...

(אבל בעצם אין לי ממש ניסיון כזה, אף שיש לי מתבגרים וילדים שמסרבים ללכת ללימודים לפעמים...)

יש לי בעיה דומה , כיתה ג...מנגואית

אין לי בעיה לקחת לעבודה

אבל גם האחים רוצים להצטרף וזה לא שייך לקחת יותר מ1

בכיתה ג' "שיטת העבודה" היא אחרתמתואמת

עדיין אפשר לחייב את הילד לעשות מה שההורה אומר - כמובן, בצןרה שהוא ישמח לשתף פעולה.

ולדעתי בכיתה ג' בעיקרון זה לא רגיל שילד לא רוצה ללכת ללימודים, ולכן צריך לברר לעומק מה הסיבה ולטפל בהתאם.

(אני כותבת מניסיון אישי, כמובן...)

איך מגלים מה הסיבה?מנגואית

הילד אומר דברים שנשמעים לי יחסית שוליים כי מחליף יום / מקצוע כל כמה זמן

בסגנון כזה: מורה שכועסת על אחרים, מורה שנותנת הרבה שב, מקצוע שקשה לו,

זה לא דברים חמורים, מצד שני לא נעימים,הגיוני שלא ירצה ללכת לבית ספר

זה באמת קשה מאודמתואמת

אנחנו עושים את זה בעזרת הדרכת הורים...

אפשר גם להתייעץ עם המורים, שבעלי ניסיון בדרך כלל.

נשמע שאצלכם זה יושב על משהו עמוק ממה שהוא אומר בפה. אולי הוא ילד רגיש מאוד, ואז מוצף בקלות? או שיש לו קושי לימודי אמיתי?

באמת צריך לחקור את זה...

תודה. הדרכה הייתי בעבר שווה לחזור בלי קשרמנגואית

ברור לי שהוא ילד רגיש מהממוצע.לא יודעת אם "רגיש מאוד"

הדרכת הורים היתה טובה פשוט יקרה וצריך כוח

בעה שאצליח למצוא לזה זמן

העלות באמת פקטור...מתואמת

מקווה שתצליחו בכל זאת, אפילו רק להתייעצות מדי פעם❤️

בן כמה הוא?נעמי28

בד"כ מתבגרים לוקחים אחריות מעצמם בחטיבה עליונה כשמתחילים בגרויות ויש משמעות לחיסורים.

אצלנו יש כמות מסוימת של חיסורים שמעבר אליה יש הורדת נקודות בבגרויות.

כיתה ז124816

באותו יום בסוף הוא קם והתארגן,

שבוע קודם גם ביום החופשי שלי לא רצה לקום ואז גילינו שיש לו קצת חום אז נשאר כמובן בבית, שמענו אח"כ שבאותו יום חלק מהחברים בכיתה עשו שטויות מסוכנות (יום חופשי של המחנך) אולי זה גם קצת הלחיץ אותו.

לגבי לקיחת האחריות יש לו בבית אחים גדולים שלקחו אחריות בגיל מאוחר יותר והתחילו להגיע בזמן וגם כאלה שלקחו אחריות בדרך שלהם ובחרו דרך אחרת שלא כוללת לימודי תיכון.

יכול להיות שזה גורם לי להיות לחוצה יותר כשהוא לא קם בזמן... כי לא יודעת לאיזה כיוון זה יתפתח אצלו.

שני הבנים שלי כשהיו ב ז'על הנסאחרונה

חיפפו ממש.

הם לא טרחו בכלל להשקיע הרבה החסירו,אבל הם התקדמו בחומר שלהם לבד בבית.

הגדול היה בז' בקורונה,השני לא הבין שהקורונה עברה....ואם הגדול זילזל אז אין סיבה שהוא יהיה רציני.

כן היה לשניהם בעיות שונות בחברה בכיתה.

ואני לקחתי המון אויר והשתדלתי להתפלל,בגדול ממש הייתי בלחץ.בשני כבר פיתחתי חרדות😬

שניהם בכיתה ט אחרי שנתיים התאזנו,

לקחו את החיים ברצינות והתחילו להתמיד.

גם אני בשאלת מתבגרים, מתבגרות, נכון יותרמתואמת

רבע לאחת עשרה בלילה, הטלפון הנייד של הילדים מצלצל, בת ה-12 (שהטלפון נמצא בשימושה הכמעט בלעדי) עונה -

חברה מתקשרת ללמוד למבחן מחר😱

וכשהערתי לה שהשעה מאוחרת מדי, היא אמרה שלא ידעה שצריך להביא למבחן את דף החזרה מלא (הייתה חולה השבוע אז החסירה), ולכן אין לה ברירה.

מה דעתכן על זה? איך נכון להתנהל ספציפית עכשיו ומכאן להבא?

(הבת הבכורה שלי בדיוק חזרה הביתה הערב, אז שאלתי אותה אם לה בגיל הזה הוריתי ללכת לישון עד שעה מסוימת. היא אמרה שהיא פשוט לא עשתה בעיות עם זה אז אמנם זו לא המתבגרת הראשונה שלי, אבל בכל זאת ההתמודדות חדשה לי)

האמת שאני רק אומרת שזה מאוחר מדי לדעתייראת גאולה

אבל לא מתעקשת על זה, כי גם אצלנו זה נדיר. אז כשזה גם עניין חברתי וגם יש תירוץ טוב, אני מעדיפה לשחרר.

אם יגיעו ל12, אני כן אעצור אותה שזה מוגזם ואני לא מרשה להמשיך.

העניין הוא שזה כבר לא נדירמתואמת

היא הרבה פעמים מאחרת לישון לאחרונה, בין אם כי צריכה לסגור דברים חשובים בטלפון עם חברות, ובין אם כי היא רוצה לפטפט עם האחים הגדולים שלה, ובין אם סתם כי היא נמרחת...

ולאחרונה קשה לה לקום בבקרים (אחרי שבעבר הייתה מזנקת). עכשיו למשל היא עדיין במיטה😬

לא יודעת מה נכוןהשם שלי

אצלי בת ה 9 הולכת לישון מאוחר, והיא עוד קטנה.

היום ב 22:15 היא התחילה לקרוא ספר על הספה.

באיזה שהוא שלב בעלי גירש אותה למיטה.

ב 23:00 היא עדיין קראה במיטה עם פנס.

לא יודעת מתי היא נרדמה.

גם אצלי הצעירים יותר נרדמים מאוחרמתואמת

(והלוואי שהיו רק נשארים במיטות)

ההבדל הוא שעליהם אני יודעת שאני צריכה להיות אחראית ולהכריח אותם לישון. בגיל 12 אני כבר מתלבטת כמה זו האחריות שלי וכמה אני אמורה להשאיר לה את האחריות...

כשאני הייתי ילדהאנוני.מית

שרפתי חצאית ככה. לקחו לי את האור וקראתי ספר עם מנורה שהוסתרה בחצאית.

אין לי בת 12 עדיין, אבל נראה לישימושית
  1. זה עדיין גיל צעיר שכן נכון להגדיר שעת שינה קבועה (נראה לי 22:00-22:30 גג)

  2. בלי קשר להגבלת שינה, יש עניין גם בללמד איזה תעסוקה עושים מתי... כשזה חריג אז אפשר להתגמש אבל קודם צריך להיות ברור שטלפונים עושים רק עד שעה איקס ולימודים עד שעה וואי וכו'.

אבל דברי איתי עוד שנה וחצי

תודה רבה! כיוונים טוביםמתואמת

אדבר איתך עוד שנה וחצי בלי נדר (אבל כמו שאני רואה מהניסיון שלי - לא כל המתבגרים אותו דבר...)

בעיניי חשוב להציב גבולות גם בתחום הזהגלי מטר

גם לי יש בת 12 ויש לה שעה שהיא צריכה להיות במיטה ואם צריך באיזשהו שלב שלב אנחנו מבקשים ממנה לסגור את העיסוקים שלה ולנסות להירדם. כמובן שהכל מתוך תקשורת מכבדת ולא בהנחתה ובקשיחות. נראה לי חשוב ללמד אותם מה שייך לעשות מתי, ואני באופן אישי לא חושבת שנכון ללמוד בשעות האלה בכיתה ז, ובטח שלא בטלפון. אני מרגישה שזה גיל שהוא ממש שלב מעבר, עדיין יש לנו הרבה מרחב להשפעה על ההרגלים והלו"ז שלהם וכדאי לנצל את זה ולעזור להם להגיע אל הכיוונים שנכונים בעינינו. כשהיא תגדל יותר מטבע הדברים יהיה לה יותר מרחב פעולה ולו"ז גמיש יותר ותהיה לה גם יותר מסוגלות לנהל את זמנה בצורה נכונה, אבל בגיל 12 זה עוד לא השלב בעיניי ויש יותר צורך בגבולות שלנו.

דווקא אני מרגישה הפוךירדנית

שבגלל שיש להם רצון גדול לעצמאות, אבל הרוב עדיין בשליטה שלנו, בתחום כזה כל עוד לא מפריע להתנהלות היומיומית שלה, כן מעדיפה לתת לה מרחב בחירה.

תודה על הכיוון הזה!מתואמת

זה גם מה שאני מרגישה, רק לא הייתי בטוחה אם אני צודקת.

איך את אומרת לה את זה? בדרישה או בבקשה?

עד כיתה ו הקפדתי יותרירדנית

וישנו בזמן יחסית

מהמעבר לאולפנה השתנה פה הקצב והן ישנות מאוחר יותר.

כל עוד לא מפריע לתפקוד לא רואה בזה בעיה שיישארו ערים, אבל כן יכולה להגביל טלפון אם רואה שהשעה מאוחרת

זה העניין, שזה כן מפריע לתפקודמתואמת

היא מתקשה לקום בבוקר...

באמת אצל הבכורה בסביבות גיל 14 הפסקתי לומר לה ללכת לישון, כי ראיתי שהיא מצליחה לקום בבוקר בכל מקרה, גם היא תלך לישון מאוחר.

אבל אצל השנייה כרגע אני רואה קשר ישיר בין שינה מאוחרת לבין קימה מאוחרת... (למעט הלילה האחרון, שאף שהלכה לישון מאוחר קמה מוקדם - יתרונות חד שנתיים של המעבר לשעון חורף)

בת אחת שלי גם זקוקה מאוד לשעות שינה שלהירדנית

אצלה זה מתבטא בעצבנות יתר כשהיא עייפה ולא באיחורים.

כשהיא מגזימה אני כן אומרת לה שאם לא תלך לישון תהיה עצבנית מחר, אבל זה לא שאעשה כיבוי אורות ואשלח אותה לישןן, אלא רק אתזכר מדי פעם, ובאופן כללי מכוונת אותה לסיים את כל הארגונים שלה מוקדם.

תודה!מתואמת

בוודאי ששולחת לישוןאר

בת 11.5 ובן 13

הבת הולכת סביב 22:00-22:30

ובן ה13 משתדלים עד 23:00 לפעמים זה גם אחרי

אבל כמובן שמעירים להם ושולחים אותם לישון

א. כי אנחנו רוצים קצת שקט

ב. יותר חשוב - הם צריכים לישון והם עדיין קטנים. אם לא אשלח אותם לישון ימשכו בכיף עוד...

וגם אם קמים בבוקר בסדר זה עדיין לא בריא ולא טוב

יש לי גדולים בני 17.5 ו19 שלהם כבר לא אומרת

הם כמובן ה2בה פחות בבית

אבל גם בתקופות שהם בבית זה שלהם בדרכ

תודה! מאיזה גיל לגדולים הפסקת לומר ללכת לישון?מתואמת

ובאשר לשקט - גם אני לגמרי זקוקה לו, אבל כבר הבנתי שאין לי הרבה סיכוי... כן לפעמים שולחת אותם מהסלון, אבל זה לא אומר שהם הולכים לישון...

אני יכולה להגיד לך מה קורה אצליעל הנס

אני במצב הזה עונה במין הלם מעןשה,מה? עכשיו? היא ישנה,אי אפשר לשאול אותה...

וקרו לי מקרים דומים לזה.

האחריות אצל המתבגרים לשינה היא נטו עליהם.

אבל הם הולכים לישון בשעות סבירות לחלוטין.

גם לקום בבוקר בזמן זה נטו עליהם...

בחופש הם יותר מרשים לעצמם,

אבל עם הקטנים זה סיפור אחר לגמרי....

קודם כל אני בלנית אז בקיץ אני חוזרת לקראת עשר וחצי לפעמים מאוחר יותר.בדרך כלל רק אז אני מתחילה השכבות🤦‍♀️ואז הבוקר הוא פרויקט בפני עצמו.

אבל אני בהחלט משקפת להם שאם יישנו מוקדם בבוקר יצליחו לקום מוקדם ויהיו עייפים פחות.

אני כן רואה שלקראת גיל 10 זה מאד מחלחל להם

והם לוקחים אחריות על זה.

אני הולכת לישון בזמן שלי,מתעלמת מהם.

אח הקטנים לא נרדמו קודם בגלל הגדולים אז הגדולים אחראים עליהם,לא קורה הרבה אבל קורה.

גם אני עשיתי כמה פעמים כמוךמתואמת

אבל אז חששתי שאולי אני גורמת לה לפדיחה מול החברות...

בכל אופן, אנסה לאמץ קצת את הגישה שתיארת.

(ואני רק מתפעלת מזה שהגדולים אחראיים על השכבת הקטנים - לא מובן מאליו! וכמובן, מתפעלת מעבודת השליחות שלך❤️)

בעלי טוען שמצאתיעל הנס

עבודה כזו שכל השעות הקשות בבית נופל עליו,

ואני כזה:איך זה מתבטא אם אני חוזרת הביתה להשכבות?

ולמען האמת,הוא כמעט לא בבית בשעות הללו,

והגדולות שלי באמת מקסימות בלעדיהן לא הייתי יכולה לצאת לעבוד.

וכן הם לוקחים אצלי אחריות מגיל מאד קטן.

אני כן רואה את הבת 8 שלי מתקתקת עניינים בבית,בת 10 לוקחת אחריות על הקטנים.

והמתבגרות מנהלות את הבית.

משתדלת שהן לא ירגישו שזה שלהן אבל בפרוש שיהיו מעןרבות ואם בגללן קרה משהו שישאו בתוצאה,

אבל זה המון סיבה ותוצאה פחות עניין של לנסות להטמיע הרגלים ופחות עניין שלי להיות אחראית על המעשים שלהן.

לגבי הפדיחות,אני מבינה לחלוטין,פעם גם היה לאחת הבנות שלי דיון עם חברה על זה😏

הבת שלי ממש לא מתרגשת מזה,אמרה לחברה,כן אם אני לא ישנה בזמן אני גם לא מרוכזת כמו שצריך בכיתה,ובשעה הזאת לא מתקשרים לאנשים אחרים.....פדיחה להעיר הורים של חברה.

אבל הבת שלי חנונית עם קבלות😉

במקום מסוים זה נחמד, בת חנונית כזו🤭מתואמת

בכל אופן, הבנות שלך נשמעות מקסימות!

תודה🙏על הנסאחרונה

בעלי מוותר על הילד שלנואנוני.מית

מתבגר מתחיל. על הרצף. אין לו שום רצון לעשות שום דבר שהוא לא רביצה מול מסך.

רשמתי אותו לחוג שחיה (מעורב, לא שלמה עם זה אבל זה מה יש).

כשהוא הולך הוא נהנה. כשמשהו משתבש לו הוא פשוט לא הולך ואני נכנסת ללחץ שילך כבר ושלא יפסיד ומגעיל לי.

אתמול הוא לא הלך. החליט שכואב לו הראש וטרק את הדלת. ניסיתי לבקש מבעלי שיוציא אותו אבל 'הוא בעבודה'.

בעלי מבקש לבטל לו את החוג. אין לו כח או רצון לרדוף אחריו, ומצידו שיהיה שקט

אני נקרעת. וכל פעם שאני מבקשת ממנו עזרה גם כשהוא עוזר (והוא מנסה) בסוף זה 'בעיה שלי' ומצידו לבטל את החוג ולא להמשיך.

זה חוג יקר.

אני רוצה שהילד יזוז. עושה לי רע לראות אותו כל היום בבית חוץ מהמסגרת. לא תנועת נוער ולא כלום. אם אנחנו סוגרים לו את האינטרנט הוא נשאר במסך, פשוט עם סרטים שיש לו במכשיר עצמו.

איכס. מגעיל לי.

קודם כל חיבוק, גיל ההתבגרות צריך ללמוד לשנות פאזהשמשית123

מצד אחד הם גדלים ואנחנו לא יכולים להגיד להם מה לעשות, מצד שני זקוקים לטונות של חום ואהבה והרבה עין טובה.

תנסו ליצור איתו קשר, שיהיה זמנים של חוויות משותפות. אני לא יודעת בן כמה הוא, אבל אם זה ממש תחילת גיל ההתבגרות אפשר להטיל וטו על מסך, כמובן אחרי שיחה טובה, קביעת עקרונות וזמנים, אבל יכול להיות שהוא נשאב למסך ולא נשאר לו שום מוטיבציה למשהו אחר. יש הרבה חומר ברשת איך לעשות את זה נכון, אבל זה בעיניי דבר ראשון.

הוא רוצה חוויות משותפות מאוד פיזיותאנוני.מית

לגוף שלי זה לא מתאים. כל טיול "רך" שמתאים לגוף שלי אחרי כמה וכמה לידות הוא מעדיף להישאר בבית.

להטיל וטו על מסך - ניסינו בעבר. לא היה גיבוי. הילד שהיה קטן יותר היה פותח בהתקפי זעם אלימים עד שנשברנו. כשהיה קטן יותר הייתי אומרת לו "די סרט" וזה היה פשוט התקף זעם. הוא היה מכה אותי פיזית ושובר חפצים בבית. כשהייתי מזעיקה את אבא שלו שיבוא לעזור הוא היה פשוט מחזיר לו את המסך רק כדי שיוכל לחזור לעבודה שלו ולעיסוקים שלו.

בשלב מסויים בעלי התחיל לחסום לו את האינטרנט. זה עבד קצת. עד שהילד למד ביוטיוב (הילד בכללי לא רואה שטויות, רואה סרטים של גאונים) איך מורידים סרטים לטלפון עצמו. ומאז הוא פשוט מוכן שהעונש הזה יגיע.

בשביל להתקין בקרת הורים על הטלפון צריך את הטלפון. והילד ישן עליו. בכללי היו לו התקפי זעם על עוד דברים אבל הנושא הזה רגיש לו ממש.

אז נשמע שיש פה בעיה עמוקה יותרשמשית123

כשאין כלים באמת זה קשה לעשות שינוי כזה, הייתי מחפשת קודם כל הדרכת הורים מסודרת, עדיף כמובן בזוג, ובהמשך לשקול טיפול גם בשבילו.

יש חוויות משותפות של טיולים האטרקציות, אבל זה לא משהו שאפשר לעשות ביומיום. תנסי ליצור הזדמנויות כאלה ביומיום, שעה ביום שיושבים לאכול יחד, לראות יחד משהו, להיות חלק מהעולם שלו.

קשהתהילה 3>

נשמע שהפער בין התפיסה שלך לשלו ביחס אליו קשה לך. מציעה לדבר על זה. זה לגיטימי שהוא רואה את הדברים אחרת. זה לגיטימי גם שזה מבאס אותך כי מאד חשוב לך שיתפתח ויעשה דברים עם עצמו.

מציעה לשתף את בעלך בתחושות שלך, ומתוך כך לנסות למצוא מענה לך וגם לילד

מעבר לזה, ניתן למנוע מסך גם במכשיר אם זה חשוב לך. להגדיר שעות שאפשר מסך ושעות שלא. ובמקביל להציע דברים אחרים כמו ספרים, ערכות מדע, ובכללית למצוא דברים ותחביבים שיכולים להעסיק אותו.

הבית מלא בספרים וצעצועים ודבריםאנוני.מית

ולגו.

קניתי לו רחפן. שיחק בו אולי 3 פעמים.

קניתי לו חוגים יקרים כמו השחיה הזה - צריך להתחנן שהוא ילך ולהכין לו את התיק כאילו שהוא ילד בן 5. אם התיק לא יהיה מושלם הוא לא ילך.

הוא מוכן לשחק בדברים שהם לא מסך אבל כשאני (או אבא שלו) איתו. לא כשהוא לבד. כשהטלפון שלו התקלקל חשבתי שאולי זה שהטלפון שלו מקולקל ירגיע אותו קצת. זה לא עזר. הוא פשוט נהנה מזה שאנחנו לא יכולים לתקשר איתו וחגג על זה (גם לא הלך לבי"ס בתקופה שלא היה לו טלפון, כן ערבנו קב"סית, זה לא עזר)

בסוף נשברנו ולקחנו לתיקון.

אין סיכוי לקנות לילד כזה טלפון מקשים. אפשר, הוא לא יסתובב איתו ואז לא השגנו שום דבר. התקופה שהוא היה בלי טלפון הייתה סיוט בשבילי יותר מאשר בשבילו.

לא יודעת כמה כסף השקעתי שיהיה עוד דברים חוץ מהמסכים. זה לא הועיל. הוא היה משחק בדבר החדש חמש דקות וחוזר למסך.

וגם להגביל את המסך לא היה אפשרי. בשנים שהילד הזה היה קטן יותר אני הייתי בדיכאון ועם כדורים ובמיטה ובעלי פשוט שם אותו מול המסך כל הזמן רק כדי שיוכל לעבוד ושיהיה לו שקט. כעסתי עליו על זה מאוד אבל זה לא עזר. הייתה תקופה נוראית.

הקורונה הייתה עוד יותר איומה והרגה את הכישורים החברתיים שעוד קצת היו לו לפני כן. פתחנו לו מחשב בשביל השיעורי זום הדפוקים. אז הוא היה נכנס לשיעור במחשב ורואה סרט במסך מפוצל.

עם ילדים אחרים בבית אני כן מצליחה להגביל שעות בהיה. איתו - לא.

נשמע ממש ממש לא פשוטתהילה 3>

מקווה שיש ךכם הדרכת הורים, גם כדי לאוורר את התחושות הקשות, לקבל הכוונה לגביו וגם הזדמנות לשיח זוגי על היחס כלםיו

יש לכם הדרכת הורים?מתואמת

אני מבינה נכון שהוא על הרצף האוטיסטי?

זה דורש עבודה אחרת מאשר עם מתבגר "רגיל", וזה באמת עלול לעורר קושי רגשי אצל ההורים וייאוש...

בהדרכת הורים טובה יוכלו לעזור לכם בזה.

❤️

אולי למצוא לילד חוג אחר?רינת 24

אצלנו באזור יש חוג כדורגל לילדי צמי"ד אבל גם אם אין אצלכם… אולי הוא פשוט מעדיף תחום אחר?

יכול להיות גם נגינה, שחמט וכו'

(אם הוא לא יודע בכלל לשחות אז בעיני כן שווה להתעקש איתו כי זה יכול להציל חיים)

מצטרפת לשאלהמתיכון ועד מעון

האם יש לכם הדרכת הורים המותאמת לנוער על הרצף? האם אתם בקשר עם הורים נוספים שיש להם בני נוער על הרצף? האם הוא במעקב רפואי?

נשמע שאת עושה המון אבל אולי צריך לשנות כיוון

יש הדרכהאנוני.מית

אבל הזמן שם מוקדש לבעיות יותר קשות שיש לנו איתו ולהתקדמות במקומות אחרים. יש מעקב פסיכיאטר. יש גם כדור שהוא מקבל אבל לא לוקח.

תודה !

אני ממש מבינהמתיכון ועד מעון

אבל השאלה נשמעת מורכבת, וגם הנושא של הטיפול התרופתי, שנשמע לי כדאי לחשוב ביחד.

זה לא השאלה הקונקרטית של כן או לא בריכה אלא באופן כללי ההתנהלות הזוגית שלכם מולו

כל הכוח נמצא אצלך, רק תשתמשי בו נכוןמשה.ב

את נקרעת כי את סוחבת את זה לבד, וכל פעם שאת מבקשת עזרה זה חוזר אלייך בתור 'בעיה שלך'. זה מתיש. במקום להסביר לו שוב ושוב למה החוג חשוב, תנסי לשאול אותו שאלות: 'מה לדעתך יקרה לו אם הוא יהיה כל היום מול מסך?' 'מה כן היית מוכן לקחת על עצמך?' כשהוא מגיע לבד למסקנה, הוא הרבה יותר שותף. ואז תגידי לו בפשטות מה את צריכה: 'אני לא מבקשת שתרדוף אחריו. אני מבקשת שביום של החוג אתה זה שמוציא אותו.' בקשה אחת, ברורה, בלי נאום.

לגבי הילד: אם הוא לא רוצה ללכת לחוג, וזה לא משנה מה הסיטואציה שלו, גם אם הוא על הרצף, בסופו של דבר אם את רוצה להניע ילד לעשות משהו את צריכה להביא לו תמריץ. כרגע יש לו מסכים שהוא יכול לברוח אליהם ולעשות את מה שהוא רוצה.

בתור התחלה, אם את רוצה שהילד יזוז, תוציאי ממנו את הדברים שיוצרים לו סטטיות: מחשב ופלאפון. עכשיו, אל תוציאי את זה בכוח. מה שאת יכולה לעשות בפלאפון בתור התחלה זה לנתק לו את ה-SIM, את הטלפון מהאינטרנט. אפילו לא להוציא את זה פיזית, ולא להראות לו שעשית משהו.

את צריכה להסביר לו בצורה אלגנטית ונעימה, כי את רוצה לרכוש את האמון של הבן שלך, ושלא יהיה לו אנטגוניזם כלפייך. תסבירי לו שפשוט כרגע, בשביל שיהיה לו משהו מסוים, הוא חייב לתת משהו מסוים. זה גם יחנך אותו בצורה הרבה יותר בריאה לעתיד, והוא יהיה פחות מפונק.

ככה תהני משני עולמות: גם זה יקדם אותו מבחינה פסיכולוגית להתמודד עם הדברים שיגיעו בעתיד, וגם תגרמי לו להבין שאם הוא רוצה משהו כמו הנאה מיידית, כמו מסכים, הוא חייב לעשות משהו עבור זה — כמו ללכת לחוג, או כל דבר אחר שתבחרי לנכון.

אם יש עוד שאלות, אני פה

יישר כוח על התגובהמתואמת

הפורום הזה מיועד לאימהות (נשים) בלבד, אז נשמח שגברים לא יגיבו בו.

(נעזוב את זה שזה פורום לנשים)אנוני.מית

אם היית קורא את התגובות היית רואה שכבר סגרנו לו את האינטרנט והוא למד לאגור סרטים ותוכן בטלפון בידיעה שהעונש הזה יגיע. הוא לא טיפש.

בעבר כשסגרנו לו את הרשת הוא הלך לדודים שגרים קרוב. אפילו לא נכנס אליהם הביתה. ישב מתחת לחלון שלהם בשביל wifi...

נראה כמו תשובת AIרקאני

(באופן כללי צריך לשים לב לכל שם משתמש חדש...)מתואמת

קטע. למה ?אנוני.מית

אני עובדת עם AI ביום יום והתשובות שלו נראות אחרת לגמרי. את התגובה כתבתי במקלדת שלי אני בעצמי לבד. עכשיו המורה מאשרת לי את שיעורי הבית?

לא דיברתי על התגובה שלךרקאני

הגבתי למשה.ב

שימי לב לניסוח התגובה שלו

(ואם תיכנסי לכרטיס שלו תראי שכל התגובות שלו בסגנון הזה)

והמקף הקשיח !אנוני.מית

אם יש עוד שאלות, אני פהרקאניאחרונה

אין דבר יותר מסגיר מהמשפט הזה....

חופש בשישי לילדיםאור10

הלך לנו היום חופשי לזוגיות חח

בכל אופן

השנה עשו פיילוט בישיבה חופש בימי שישי

ולילד הזה ספציפית זה ממש מיותר

הוא אוהב ללכת לבית ספר

הוא בקושי פוגש חברים מחוץ ללימודים

הוא לא יוצא לתנועת נוער

הוא לא רוצה חוג

לא רוצה להתנדב

בקושי מצליח לעשות משהו בעצמו, תמיד רוצה שאיזה אח קטן או גדול או הורה יתלווה אליו ליציאה

הוא מקסים ועוזר במה שמבקשים

יש לו קצת תחומי עניין אבל מסתכם בחצי שעה התעסקות

מה לעשות להפוך את הימי שישי האלו להזדמנות לפיתוח עצמי והעשרה, לפני שמתרגל סתם לקום מאוחר ולהיות במסך

מה אצלכם עושים?!

הוא מתחבר לבישול/ אפייה?איזמרגד1

אם הוא יזרום על זה אפשר לתת לו תפקיד קבוע של אפיית עוגות או חלות או דברים קבועים שהןא מבשל, ואז זה גם עזרה בשבילך, גם תעסוקה/ תחביב בשבילו וגם שותפות בבית במשהו שנהנים ממנו ומחמיאים עליו

ואולי שייך למצוא עבודה של פעם בשבוע, גם תעסוקה וגם שיחסוך לעצמו כסף לדברים שמעניינים אותו

גם אצלנו לא לומדים, ולצערי קמים מאוחרשמשית123

אחת קמה מאוחר אבל אח''כ במרץ משלימה את כל המשימות שלה.

השניה קמה מאוחר ודי נמרחת, אני כן התחלתי להבין שהם צריכים את הזמן הזה גם לא לעשות כלום, לא לקום מוקדם ולא יגידו להם מה לעשות. מודה שלא פשוט, כי לפעמים אני בעצמי עובדת אז עזרה בהחלט נצרכת..

האמת שאצלנו אנחנו מנצלים את זה כדי לצאת לפעמיםמתואמת

ואז הגדולים שבבית שומרים על הקטן התורן שאין לו משפחתון ביום שישי...

אבל מבינה שאצלכם אין את זה.

בכל אופן, הבת שלי קמה מוקדם יחסית ועוזרת לי בהכנת האוכל (או מכינה במקומי🙈).

הבנים באמת קמים מאוחר לצערי, אבל עוזרים בבית כשצריך (לזרוק שקיות זבל למשל. עכשיו אחד מהם הצטרף לבעלי לקניות).

אולי הוא יכול ללכת לטייל עם חברים מהכיתה?

אף שנשמע לי שהכי טוב ללמד אותו לעזור בבית...

בן כמה הוא?רינת 24

אולי לעודד אותו למצוא עבודה כדי להוציא רשיון בהמשך (או כל דבר אחר שמדבר אליו).

אולי עבודה?תהילה 3>

תודה לכולםאור10אחרונה

זה רעיון שיכין משהו לשבת-אבל קשה לי כשאני במטבח שיהיו עוד, צריכה לשחרר...

הלוואי והיה עובד קצת אבל במה אפשר לעבוד בגיל 13?

אני באמת לא רוצה שיהפוך להיות זה שמנצלים לארגן שבת רק כי הוא בבית, אלא רוצה שיפיק מזה משהו...

ואולי בכלל אני צריכה להפסיק לנסות לשלוט לו בזמן ולאפשר לו לעשות מה שבא לו...

דרכי הרגעה לפני השינה לילדת קשבמדברה כעדן.

ילדתי המתוקה בת ה11 עם קשב וריכוז ובולט מאוד שזה מפריע לה להירדם בלילה, בנוסף, היא גם עדין מרטיבה ואני כן בקטע של לטפל מהשורש ולא כל הפלסטרים האחרים... אז בגלל שממילא ברור כשמש שהיא לא רגועה לפני השינה, וזה בעיה לכשעצמה, ואולי זה גם יסייע כ"תופעת לוואי" לעניין ההרטבה, חשבתי לחפש איזה תוסף תזונה טבעי ללפני השינה או אולי המלצה למדיטציה מומלצת לילדי קשב ללפני השינה... או כל דבר שמעודד רוגע.

תודה רבה!

>>>שימושית

תנסי להכניס לה לסדר יום 40+ דק' פעילות גופנית רצינית (רכיבה על אופניים, התעמלות, שחיה וכו') שעתיים לפני שהיא אמורה ללכת לישון

להחשיך את הבית חצי שעה לפני שהולכים לישון (ושלא תתעסק במסך בזמן הזה, אם ממש דחוף, לשים את המסך על מצב לילה)

להשתמש בשמיכת כובד, ובמיטה לעשות 30 נשימות עמוקות ומלאות.

בקשר להרטבה ממליצה ללכת לטפל בזה אצל אורולוגית

תודה! ואוו כמה טיפים!!מדברה כעדן.

ולגבי ההרטבה, היינו בהכל...

אוף שימושית

מקווה שתמצאו פתרון, כי הירדמות מהירה ושינה איכותית לא בהכרח יפתרו את זה

לגבי ההרטבה…רינת 24

יש לי שיטה שיכולה לעזור וגם אם לא עוזרת מאד מקלה על התקופה הזאת:

תעירו אותה כל לילה בשעה קבועה (נניח אחת בלילה- שימו שעון מעורר) וכל שלושה ימים תאחרו את זה ברבע שעה. ככה עד שתגיעו לבוקר.

אמנם מבאס לשים שעון מעורר לשעות כאלה אבל לפחות היא קמה יבשה.

האם היא מטופלת תרופתית בקשב?

אם כן- אולי צריך להחליף כדור/ מינון.

באופן כללי יש קשר בין הרטבת לילה לקשב וריכוז…

  • יש ביוטיוב מלא הרפיות ומדיטציות לפני השינה.

  • כתבו לך פה ספורט- זה יכול לעזור משמעותית

  • אמבטיות

  • מלטונין עוזר להרדם. זה לא טבעי וצריך מרשם אבל מאד אופייני לילדי קשב וריכוז.

  • באיזה שעה היא הולכת לישון? זה נורמלי לילדי קשב ללכת לישון מאוחר יותר. היא יכולה פשוט לקרוא במיטה בנתיים, זה גם מרגיע ומעייף.

ראיתי פעם המלצה לכבות אור לבןאנוני.מיתאחרונה

רק אור צהוב

איזה מהמממת את... אולי פודקאסט אהוב?אוהבת את השבת

אצלנו בת 9 מכורה... )אולי יותר מדי..( ומאוד אוהבת להירדם ככה!!

ולמה את חושבת שהקשב והפספוסים קשורים..?

מחקרים.. רפואית...מדברה כעדן.

ילדי קשב עם נטיה גדולה יותר להרטבה מאוחרת

בכל מקרה אני לא יודעת בוודאות מה אצלה, רק שאני אוהבת לטפל בדברים מהשורש...

לבדוק חסר בb12 ולתת תוסףאור עולה בבוקר

רופא משפחה עצר אותי לפני שרצתי לתת מלטונין לילד קשב שלי , הציע לבדוק חסר בb12 , וצדק ברוך ה' !! מאז שנתתי לילד הוא נרדם הרבה יותר מהר ! ובשעות סבירות

תודה!מדברה כעדן.

אשמח לשמוע מתי בערך היה נכנס לישון ומתי בפועל נרדם פלוס מינוס

אני ממליצה להתחיל משגרת שינה רגועה ומדיטציה מודרכתaibrainora

אני ממליצה להתחיל משגרת שינה רגועה ומדיטציה מודרכת לילדים עם קשב וריכוז ❤️ לגבי תוספי תזונה, כדאי להתייעץ קודם עם רופא ילדים, במיוחד בגיל 11.

דרכים לויסות הורימדברה כעדן.

מרגישה שצריכה שיהיה לי רעיונות פרקטיים לארסנל הויסות שלי. חוזרת מהעבודה ישר לילדים ואז איתם עד 8 בערך עד שבעלי חוזר ואז ממשיכים לסדר את הבית לארגן את הילדים ומדי פעם בורחת לפלאפון.. אולי יותר מדי

איך מוצאים זמן לקבל איוורור? יודעת שזה קריטי וחשוב... מתי באמצע היום לשים את זה?

מה לעשות? רעיונות למה לעשות בזמנים האלו?

באיזה גילאים הילדיםהשם שלי

משנה אם את יכולה להשאיר אותם כמה דקות לבד.

אפשר לשבת לבד לקפה ונשנוש.

או לתת גם לילדים משהו לאכול/ לשתות.

ללכת לבד לכמה דקות לחדר עם דלת נעולה, ולעשות שם משהו שאת אוהבת. לקרוא משהו, לצייר וכד'.

כשבעלך חוזר את יכולה לקבוע משהו מחוץ לבית. אפשר משהו קבוע בתדירות שתחליטי.

זה יכול להיות לצאת להליכה/ חדר כושר/ שיעור/ חוג/ להיפגש עם חברה וכד'.

עד גיל 11מדברה כעדן.

באמת צריך לראות איך יש לי אפשרות להכניס בערב...

שייך שהגדוליםהשם שלי

יקחו את הקטנים לגן שעשועים, או משהו כזה?

זה גם יכול לתת לך זמן התאווררות.

אפשרoo

לקחת יום בשבוע שאת לא חוזרת ישר לבית ויוצאת להתאוורר

לקחת הפסקה קבועה כשהוא מגיע

למצוא הפסקות קטנות בין לבין גם בעבודה וגם בבית

הפסקה זה בעיקר לנשום רגע לעצור

לא חייבים לעשות משהו

הכי טוב - אם את יכולה לבקש מהגדולים שישמרו על הקטנמתואמת

אולי שיעשו להם קייטנה, ואז להיכנס לחדר לחצי שעה (בלי הטלפון, או לפחות בלי לגעת בו) ולעשות משהו שאת אוהבת- לקרוא, לצייר לנגן, סתם לשכב ולנוח...

אם זה לא אפשרי, אז לדעתי חצי שעה של סרט זו לא מילה גסה... גם אם את צריכה להישאר לידם, את יכולה להרכיב אוזניות (כדי לא לשמוע את הסרט) ולנוח מעט.

זה באמת קשוח נורא, שאין זמן למנוחה במהלך היום...

תודה רבה!מדברה כעדן.

בזכות שהתחלתי לחשוב על זה לעומק, דיברנו בעלי ואני וזה באמת יקבל מענה יותר רציני... תודה!

השנקל שליכל היופי

אם אפשרי ואת לא הולכת ישר לאיסופים.

לשבת חמש דקות בשקט שלך לפני שאת נכנסת הביתה.

להקל על עצמך במה שאפשר בשגרה השוטפת בבית ולהרשות לעצמך לנוח קצת תוך כדי, בהנחה שהם לא מחריבים את הבית אם את יושבת רגע.

להנמיך סטנדרטים כי ככה זה בית עם ילדים.

לזכור שמותר לנוח גם אם הבית מבולגן...

ומדי פעם גם לצאת להתאוורר, לחוג או משהו כיפי אחר.

וואו זה קשוח...אוהבת את השבת

אם יש לך אפילו 10 דק כמו שכתבו לשבת הלי הטלפון וגם איתו לפני שאת אוספת זה נראלי ממש מדהים..

והכי טוב שבאמת אתם חושבים על זה מסודר.. זה קריטי.. ובזוג פתאום אפשר להגיע לתובנות מדהימות הרבה יותר מלבד...

טוב מאד שאת מודעת לצורךתהילה 3>אחרונה

דברים שעוזרים לי:

לצאת החוצה, ואז זה גם אויר נעים, גם חברה לפעמים, גם לילדים שי מרחב וזה מאוורר באופן כללי.

אפשר לשלב אותם בדברים שאת גם ככה עושה

להתחיל בזמן שאת איתם ממש, נניח יושבת, משוחחת איתם, אפשר אפילו לעשות טקס של שתיה ועוגיה או משהו כזה.

ואחרי שהם "שבעים ממך" אפשר לעשות זמן של משחק עצמאי, ואז את נגישה על הספה, אבל בעניינייך- קוראת, או מה שאת רוצה לעשות.

בנוסף מציעה שכשבעלך חוזר, תלכי לחדר לזמן מנוחה שבו הוא מתקדם איתם ולך יש שקט. בעיני קריטי. אפשר שהוא יסיים את ההשכבה או שאת תצטרפי לסוף רק אם את רוצה.

בהצלחה