בן הארבע שלי לא אוכל.
הוא מאוד בררן, וכמעט לא מוכן לאכול שום דבר.
בבוקר הוא אוכל קורנפלקס רגיל עם חלב ותפוח, זה בסדר.
לגן הוא לוקח כריך משהו, לרוב אוכל אותו.
אבל צהריים בגן הוא לא נוגע, רק בירקות טריים.
הוא מגיע הביתה מאוד רעב (בארבע). אז הוא אוכל פרי כלשהו ואחרי שעה בערך רוצה לאכול ארוחת ערב.
וכאן מגיעה הבעיה. הוא אומר 'הוא רעב, אין לו סבלנות לחכות שהאוכל יהיה מוכן, אבל הוא לא מוכן לאכול כלום
חביתות הוא אוהב רק שאבא מכין (אבל אני איתו רוב הזמן בארוחות ערב).
אוכל גבינה לבנה, פתיתים, פסטה, לפעמים מלפפון / גמבה.
זהו בערך
ואני קצת אובדת עצות. כי אם זה לא היה מפריע לו, גם י לא, אתה לא רוצה לאכול, אל תאכל.
אבל הוא רוצה לאכול, והוא מתלונן שהוא רעב, ואני בטוחה שהוא רעב כי הוא לא אוכל בגן ארוחת צהריים. אבל כשאני שואלת אותו מה הוא רוצה לאכול הוא לא יודע.
יש לו קצת רגישות למגע, אז הוא לא מוכן גם לאכול אוכל שמלכלך אותו יותר מידי אפילו שהוא אוהב, למשל זיתים ועגבניות שרי שבעבר היה אוכל.
אנחנו בתור לטיפול לריפוי בעיסוק כדי לטפל בעניין הזה וגם בעניין הקיבעון שגם משפיע כאן אני חושבת. אבל התור יהיה רק עוד שלשה חודשים.
ובינתיים אין לי מושג מה לעשות.
הילד רעב, אבל לא אוהב כלום.
עצות כלשהם?
חשבתי לפעמים להוציא אותו מוקדם מהגן שיאכל בבית צהריים, או שאביא לו כל יום צהריים לגן (אני לומדת בבית וזה אפשרי), אבל זה שלא שאת האוכל בבית הוא כל כך רוצה לאכול. אז לא רואה איך זה יעזור. גם שניצלים הוא אוהב רק שהם הרגע יצאו מהמחבת, וזה לא משהו שאני יכולה לעמוד בו כל יום. חוץ מזה אני לא חושבת שיש משהו בשרי אחר שהוא אוהב. אולי נקניקיות, אבל אי אפשר לאכול את זה כל יום.
הוא מאוד בררן, וכמעט לא מוכן לאכול שום דבר.
בבוקר הוא אוכל קורנפלקס רגיל עם חלב ותפוח, זה בסדר.
לגן הוא לוקח כריך משהו, לרוב אוכל אותו.
אבל צהריים בגן הוא לא נוגע, רק בירקות טריים.
הוא מגיע הביתה מאוד רעב (בארבע). אז הוא אוכל פרי כלשהו ואחרי שעה בערך רוצה לאכול ארוחת ערב.
וכאן מגיעה הבעיה. הוא אומר 'הוא רעב, אין לו סבלנות לחכות שהאוכל יהיה מוכן, אבל הוא לא מוכן לאכול כלום
חביתות הוא אוהב רק שאבא מכין (אבל אני איתו רוב הזמן בארוחות ערב).
אוכל גבינה לבנה, פתיתים, פסטה, לפעמים מלפפון / גמבה.
זהו בערך
ואני קצת אובדת עצות. כי אם זה לא היה מפריע לו, גם י לא, אתה לא רוצה לאכול, אל תאכל.
אבל הוא רוצה לאכול, והוא מתלונן שהוא רעב, ואני בטוחה שהוא רעב כי הוא לא אוכל בגן ארוחת צהריים. אבל כשאני שואלת אותו מה הוא רוצה לאכול הוא לא יודע.
יש לו קצת רגישות למגע, אז הוא לא מוכן גם לאכול אוכל שמלכלך אותו יותר מידי אפילו שהוא אוהב, למשל זיתים ועגבניות שרי שבעבר היה אוכל.
אנחנו בתור לטיפול לריפוי בעיסוק כדי לטפל בעניין הזה וגם בעניין הקיבעון שגם משפיע כאן אני חושבת. אבל התור יהיה רק עוד שלשה חודשים.
ובינתיים אין לי מושג מה לעשות.
הילד רעב, אבל לא אוהב כלום.
עצות כלשהם?
חשבתי לפעמים להוציא אותו מוקדם מהגן שיאכל בבית צהריים, או שאביא לו כל יום צהריים לגן (אני לומדת בבית וזה אפשרי), אבל זה שלא שאת האוכל בבית הוא כל כך רוצה לאכול. אז לא רואה איך זה יעזור. גם שניצלים הוא אוהב רק שהם הרגע יצאו מהמחבת, וזה לא משהו שאני יכולה לעמוד בו כל יום. חוץ מזה אני לא חושבת שיש משהו בשרי אחר שהוא אוהב. אולי נקניקיות, אבל אי אפשר לאכול את זה כל יום.
איזו חוויה לא נעימה
יש יותר מדי פרטים ודברים שצריך לשים לב אליהם, שאין לי כוח…