כואב לי בלב. רוצה להיות מתישהו שמחה באמת באמת

בהנהלת: נפשי תערוג , ט' , ימ''ל
י"ב אייר 10:50
אולי זה לא אפשרי
כי תמיד יש את צער השכינה
והיא מתבטאת בכל הדברים שכואבים לנו?
י"ב אייר 10:57

סורו ממני כל פעלי און.

י"ב אייר 15:03

שבעז"ה תהיה לך תמיד שמחה בלב!

י"ד אייר 22:05
י"ג אייר 23:05

בעז"ה תזכי לשמחה שלימה...

י"ד אייר 22:05
ט"ו אייר 14:03

אולי זה מורכב לחלק מאיתנו יותר מלאחרים.

אולי זה מתיש כבר לנסות, להיות שמח.

הכאב, הוא כל כך נוכח, כל כך אמיתי, כל כך מפלח,

והשמחה? היא רגש עמום, מוזר, נשכח,

מי יכול להבטיח לך שמחה בעולם כזה?

אף אחד.  

 

גם לי כואב בלב.

גם אני מחפש אחר השמחה (בכל המקומות הלא נכונים).

וככל שהולך, מתמשך או גובר הכאב,

אני לא יכול שלא לשים לב,

שמסיבה כלשהי,

אני לא מפסיק בחיפוש.

כשהכי קל להרים ידיים ולהיסחף בזרם השליליות,

אני נלחם בכוחות אדירים להישאר עם הראש מעל המים.

 

אם אני רוצה או לא, אני מאמין.

מאמין שיש איפשהו את השמחה המיוחלת הזאת.

 

אם אני רוצה או לא, אני מקווה.

מקווה שיום אחד חלק ממנה יהיה שלי.

 

האמונה, והתקווה,

הם שתי המשענות, שתי היתדות, שלי,

בהמשך המסע הזה.

שבאופן בלתי נמנע

כרוך בכאב...

ט"ז אייר 14:32
אתה תגיע בעז"ה!
חזק ואמץ!
ט"ז אייר 18:22
וה ציווה להיות בשמחה אז רק למצוא את הדרך הנכונה
לפעמים זה טיפול פשוט אצל איש מקצוע