כבר כמה זמן שיש לי גוש גדול של ייאוש באמצע הלב, ואני לא יודעת מה הוא עושה. הרי לא הכנסתי שום נטע זר לגופי כבר חודשים.
הנסיך הקטן הזהיר מזמן- ילדים הזהרו מהבאובבים. והנה נפלתי לזה. עכשיו צריך לעקור.
יום בהיר אדם קם ונמאס לו, וכבר לו בלב. ואיזה מפחיד זה שנמאס וכואב הלב. ומה אפשר לעשות.
אני מקווה שיש אפשרות לחיות את החיים האלה בלי מלחמה. פשוט לקום בבוקר, מודה אני, הליכה קצרה, רוח, כוס קפה.
בלי מלחמות. אין לי כבר כח
היום פסח שני, זה אומר שהיום זה יום ההזדמנויות השניות.
איזה מפחיד זה לשקוע בייאוש אבאלה. אבל זה בסדר. זה בסדר, אני אף פעם לא לבד. ושום דבר לא לנצח. יהיה טוב מטוב
יהיה בריא ושמח.
אור זרוע לצדיק וליישרי לב שמחה
הלוואי שיהיה שלום הלוואי שיהיה טוב