מרגיש מוקדם מדי לדייט ראשון.

(בכללי אוכל ביתי בעיני זה משהו שמכניסים בו הרבה לב, ובדייט ראשון זה מוקדם)

אבל זה נראה לי מוקדם מדיי

את החשודה הראשונה

אותי זה לגמרי היה קונה (בהנחה והן טעימות, כן?)

באלך להביא תביאי

לא הייתי מכינה במיוחד.. 

אולי הבחור שלך יאכל את העוגה שהבאת כמו סנדוויץ 

ולא לחתוך בלי סיבה ממש טובה

הרי עכשיו בדיוק הוא הפסיק לאכול אוכל לא בריא, ופתאום היא מגיעה עם זה... אז עד שהוא מפתח מחדש הרגלים בריאים, היא צריכה להישאר בקשר איתו

וברצינות - 

בהנחה שהבחור מעוניין בעוגיות, זה מקסים

בהנחה שהוא לא מעוניין בעוגיות ואי אפשר לעניין אותו בהן, זה עלול להיות מביך

אבל בכל מקרה זה יפה מצידה. גם בדייט ראשון, גם בדייטים מתקדמים. כמובן בכל סיטואציה יש לזה משמעות שונה

אם מישהי תכין לי עוגה כי "בנים אוהבים שמכינים להם עוגות בקשר מתקדם" - זה לא באמת יקדם את הקשר.

אם היא תכין לי עוגה או סלט או מטוס מנייר כי היא חושבת שזה ישמח אותי - זה כן

ועדיין, זה מצלצל יותר מדי כמו האפשרות הטכנית מדי.

אז חשוב לחדד את הנקודה

אגב המניע של אנשים לעשות מחוות שונות בדייטים... יש מאחורי זה כל כך הרבה וזה כל כך מסובך שבדרך כלל אתה יכול לנחש שלא הבנת לגמרי את המשמעות של מחווה שנעשתה כלפיך

אני גם מנסה לומר "פשוט לחשוב פשוט" ולעשות מה שבא ספונטני

אבל מבחינתי שימוש בטכניקות הוא מאולץ, לא טבעי, ולכן לא בא מהלב

אתה מנסה לומר שכדאי להשתמש בטכניקות כי זה מה שהלב רוצה...

כל אחד והלב שלו

יש מי שתכין עוגה כי הלב שלה מחפש טכניקות להתקרב

יש מי שתכין עוגה כי הלב שלה רוצה להתקרב

יש מי שלא בא לה להכין עוגה, וזה שיש טכניקה כזאת זה סיבה לא להכין

ויש מי שהעובדה שזאת טכניקה גורמת לה להרגיש לא אותנטית גם כשהיא כן

כמו שאמרתי, הפרשנות שלך למחווה מסוימת ממש לא בהכרח זהה לפרשנות של מי שעשתה אותה

חבל על הדיון

ההנחה שלך היא שאנשים פעולים במסגרת

ההנחה שלי היא שאנשים פועלים ספונטנית

תתחיל משתי נקודות המוצא האלה, לך עם אותם עקרונות, ותראה בדיוק את הדיון הזה

אם היא שמעה שבנים אוהבים את זה, ואתה בן כידוע..

אז היא עשתה זה כדי לשמח אותך ולקרב אותך אליה

אפשר גם לעשות מטוס מנייר, אבל הוא בא להגיד שעוגה זה יותר אפקטיבי לרוב

הגבתי בבוקר ולא ידעתי שזה יתפתח כל כך... 

בגדול התכוונתי שיש משהו נעים בזה שאתן נותנות מעצמכן ומכינות משהו בידיים.

עוגה, עוגיות, כיפה, M16... זה לא באמת משנה מה. העיקר הרצון להיטיב וההוצאה לפועל ובמיוחד ב"מעשה ידיה".

מדובר על קשרים מתקדמים בהם זה מגיע כחלק מהקירבה והרצון למצוא חן ולשמח.

עולות כאן הרבה שאלות "מה לעשות בקשרים מתקדמים" אז הבאתי דוגמא שבעיני יש בה צד עקרוני.

כמו כל דבר - תמיד יהיו יוצאים מן הכלל מ2 הצדדים. זה לא פוסל את עצם הנקודה.

זה יושב על רצון מסוים בנפש, ולכן תלוי מאד במקום בנפש שממנו זה מגיע

זה עובד גם הפוך - אם מצפים ממישהו לתת משהו והוא לא נותן, זה לא שיש לו חסרון במידת הנתינה, זה שהוא לא רואה סיבה/צורך לתת משהו. נתקלתי במקרים שהמידה הזאת נבחנה בדייטים ולכן חשוב לי להבהיר את דעתי בנושא

המידה קיימת גם קיימת אבל כפי שכתבת - תלוי מאיזה מקום בנפש.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?