ה' אני מודה לך על תקופת החיפושים הזאת, זו תקופה בה גדלתי התחנכתי והתחזקתי.
תקופת הדייטים זה עולם אחר.
זה עולם שיש בו את שיא ההשתדלות ושיא ההקרבה תוך ידיעה ברורה שהתוצאות לא נמצאות בידי. כדי שדייט יצליח צריך ללכת אליו בכל לבבך (יצר הטוב ויצר הרע) בכל נפשך ובכל מאודך (כסף, זמן) ועם זה רואים בחוש שה' מזווג זיווגים וכל אחד בזמנו, אין קדימות לאף אחד לא לדוסים, לא ליפים, לא למוכשרים, לא לבריאים, ולא לבעלי המידות הטובות ולא להפך מכל אלה.
דבר זה איפשר לי לראות בברור שהכל בידך וההשתדלות היא רק הושטת ידים לקבלת הטוב. זה נתן לי ביטחון גדול בה' שלא לסמוך על עצמי אלא רק על ה', תוך הבנה שה' רוצה בטובתי ויודע מה הכי טוב לי.
זה החזיר אותי לעבודה התמימה והבסיסית של תפילה בכוונה והחיבור הרגשי לה'.
זה עולם שהכריח אותי לקבל את עצמי כמו שאני ולהיות ענוו בעל ביטחון עצמי. עולם בו כל פגם שאני מוצא בעצמי מועצם על ידי האמירה מי תרצה אותי הכריח אותי לקבל את עצמי להכנס פנימה ולאהוב את עצמי. עולם שבו אין קדימות לאף אחד ולא משנה איזה מעלות יש לך. הדבר הזה הגדיל בי את הענווה- ההבנה שיש בי רבה פגמים שאני צריך לתקן ועם זה פיתח בי חוסן נפשי לקבל את עצמי כמו שאני עם כל חסרונותי ולהכיר בהם ולהשתפר איפה שאפשר.
זה פיתח בי ביטחון עצמי, לא ביטחון שמגיע ממקום של "כוחי ועוצם ידי" אלא ממקום של "הבוטח בה' חסד יסובבנו"
זה עולם שהכריח אותי לקבל את עצמי עם כל החולשות שלי, הכריח אותי להכנס פנימה ולתת מקום לרגשות שלי. שנתן לי את היכולת לבכות, היכולת להיות מחובר באמת, היכולת להבין מה פוגע בי.
זה עולם שבו אתה מבין את ההבדל בין שינוי האישיות לשיפורה, וזה שיש מניעים חיצוניים לשינוי לא אומר שזה לא שיפור. ושיפור לא אומר שאני משנה את האישיות שלי או משחק בהצגה וזה לא באמת אני. אלא זה פשוט עולם שמכריח אותי לעבוד על חלקים שהזנחתי עד היום ולא ראיתי בהם חשיבות או שלא היה לי את הכוחות כדי לתקנם. וחלק אחד שהוא כל כך יסודי באדם הטוב, ובי אין, וכל חיי ברחתי מהתיקון ונהיתי אלוף בלהסתדר בלעדיו, בדייטים אני לא יכול לברוח ואני חייב להתמודד איתו פנים אל פנים, התמודדות קשה ומייסרת שכמה פעמים גרמה לי לבכות ולהישבר אבל ה' מראה לי ונותר לי את הכוחות להצליח ולתקן מידה כו חשובה ובסיסית זו.
זה עולם שבו למדתי להתווכח ולהתמודד עם תפיסות עולם מנוגדות לגמרי לשלי. תפיסות עם קשר ישיר לחיי ולהתנהלות שלי ושאנחנו חייבים להחליט בדייט כמו מי עושים. ויכוח שיהיה מכובד וחותר לאמת ולצרכים של השני למרות שאין חיבה בין שני הצדדים. ויכוח סובלני, מתחשב ולא פוגע.
זה עולם שבו התפתח בי עולם הרגש והתפתח גם האיזון שבין הרגש לשכל ומה המקום של כל אחד
זה עולם שבו הבנתי שלמילים שלי יש משמעות וכוח
זה עולם שבו עברתי סטאז' ובזכותו בעזרת ה' אבוא יותר מוכן אל האישה הראויה לי עם פחות טעויות ועם פחות פגיע בה, בי, ובקשר.
זה עולם שבו התפתח אצלי איזון בין רגשות שנראים מנוגדים, הבנתי שאני בן אדם ומותר לי לקנא בחברי על שסיימו את מסע החיפושים, על שיש להם מישהי שאוהבת אותם, על שהפכו להורים, או סתם בחברים שהולך להם טוב ועם כל זה לשמח אותם ולשמוח בשבילם, עם זהירות יתרה מלשון הרע והתנהגות פחות חברית.
ומצד שני לדעת שאני חלש ולהגיד לצד השני שכרגע אני במצב שקשה לי לשמוח בשמחתו ושאשמח אם לא ישתף אותי בנושא ושישתף מישהו אחר.
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותנו, שלא תעלה קנאת אדם עלי, ולא קנאתי על אחרים..."
אני לא יודע מי פה זוכר אותי... אבל מי שכן, יודע שקיימתי פה הבטחה.
בשבח והודיה לה', שמח להודיע שהתחתנתי![]()
את הדבר הזה התחלתי לכתוב כשראיתי שמסע החיפושים שלי מתחיל להתארך. תוך כדי המסע הוספתי עוד דברים ודייקתי, ובזמני משבר אחרי פרדה קשה או אחרי תקופה ארוכה של "דייטים ראשונים" פשוט קראתי את זה, שוב ושוב. קראתי את זה והתמקדתי בטוב. התמקדתי באמונה בה' והכרתי לו טובה על הקשיים וכמה אני גדל מהם. ראיתי משמעות בדייט הכושל, בלב השבור, ובדמעה על הכרית.
כיום אחרי 3 חודשים בתור נשואי אני יכול להגיד בבטחה שאני לא מוותר על המסע הזה בשום אופן. לפני המסע הזה לא הייתי מוכן לזוגיות.
הלוואי וזכיתי לחזק אפילו מישהו אחד בקבוצה המדהימה הזאת. ליוויתם אותי ועזרתם לי מאוד. תודה רבה! ממש!
ואני רוצה לאחל לכם שבעזרת ה' גם אתם תסיימו את התקופה הקשה הזאת, ותמצאו את הנפש התאומה שלכם עם כמה שפחות כאב וכמה שיותר גדילה בדרך.
איזה משמח!! זוכרת..
