מעלה שוב,

כל מילה אחרת מיותרת

אגב בגלל הנושא, התודעה משייכת את המספר שמופיע שם, "19", לגיל שבו הפ נפגשו לראשונה, ולא למספר האוטובוס. עוד משהו מסובך של הנפש

יש יותר מאחת? אם לא - יכול להיות שזו מישהי שבמחשבה לאחור היא היתה הכי מתאימה לך?

כל קשר תופס מקום אחר בלב

נערך. מחילה

אההממ...

התלבטתי אם זה קשור לכאן, אבל למרות שפרידה ממת היא לא כמו פרידה ממישהו חי חלילה יש משהו דומה מאוד בקושי ובכאב... חשבתי שהתובנות אולי יכולות לעזור

מה אומר, להחזיר?

היא הביטה בפניו הדוממות והקפואות, רועדת ובוכה. היא לא מאמינה שזה קרה, היא לא מעכלת שזהו. ביראת כבוד התקרבה אל המיטה עליה שכב ללא רוח חיים, מביטה בהלם.

הנשמה שלה הרגישה שהיא לא יכולה יותר, שהיא רוצה להצטרף אליו, היא נשרפת מגעגוע.

היא רצתה לומר לו עד כמה היא אוהבת אותו, עד כמה הוא השפיע עליה והאיר את חייה.

שהוא האדם הטוב והחכם ביותר שפגשה מעולם. שמעולם לא הרגישה כל כך טוב בקשר עם מישהו, שמעולם לא היו סבלניים אליה כל כך. שהיא כל כך רצתה לזכות להיות אשתו.

אבל לא, ה' רצה אחרת, והוא מוטל לפניה עם חיוך עדין על פניו החיוורות.

והיא כבר לא תאמר לו את מה שלא העיזה לומר כשיכלה.

איך, איך נפרדים? איך מעכלים שזהו, היא לא תדבר אותו יותר? שהקשר נחתך?

הגוף רועד ורוטט בלי שליטה והנשמה זועקת מכאב. היא שונאת פרידות. שונאת פרידות.

בשקט עמדה לידו, ודמעותיה הרותחות נשרו מעייניה על הרצפה הקרה.

"תודה על הכול, תודה רבה. סליחה שפגעתי בך לפעמים והייתי כפוית טובה", מלמלה בקול מרוסק והשתתקה. עכשיו כבר מאוחר מדי לומר את זה... היא אפילו לא יכלה להבטיח לו שתזכור אותו לנצח, כי היא רוצה להתחתן ולהקים בית. ואיך תעשה את זה כשהלב שלה מתגעגע כל כך לבחור שאיננו ורוצה להישאר איתו תמיד, לפחות במחשבות?...

הלב מתכווץ בכאב, והיא חשה מסוחררת מעט. מישהי טובה באה וחיבקה את כתפיה.

"זהו מתוקה, זה נגמר. נגמר. בואי.  צריך להמשיך הלאה". נגמר. צריך להמשיך הלאה....

היא הביטה בו מבט אחרון. "שלום", היה כל מה שהצליחה ללחוש וגררה את עצמה החוצה בכוח.  בחוץ שמיים כחולים ושמש זורחת. עולם כמנהגו נוהג.

כאילו לא התרסקה למציאות עם חלומה הגדול, כאילו לא נפרדה מאחד האנשים הכי טובים ומשמעותיים שהכירה.

היא יכולה להמשיך לשבת פה מתגעגעת בדיכאון עד סוף חייה, אבל זה לא יחזיר אותו אליה.

היא בטוחה שטוב לו עכשיו, טוב לו מאוד שם. ושהוא מצטער על זה שהיא מצטערת עליו.

היא חייבת לקחת את רסיסי הלב השבור, לאסוף אותם ביחד עם כל הדברים הגדולים שלמדה ממנו ומהקשר איתו ולגדול. לא להיכנע לייאוש. לתת לאבל ולפרידה ולרגשות הכואבים מקום,

אבל לא לתת להם להשתלט על המוח ולהכתיב את חייה. היא עוד תחזור לשמוח.

זה מה שהוא היה רוצה שתעשה, זה מה שהוא היה חוזר ואומר- הכל לטובה, רק לא להתייאש...

תודי ותשמחי שזכית בכלל להכיר אדם טוב שכזה, תשמחי בזה שטוב לו עכשיו.

נפרדת ממנו. מבחינתך הבחור מת והלך לעולמו שלו. צריך להמשיך הלאה....

עכשיו את עוד מותשת, סערת הרגשות עוד לא שככה, אבל תני לעצמך קצת זמן להירגע, לעכל ולעשות סדר במחשבות ואז תמשיכי בדרכך.

ובעזרת ה', יהיה בסדר. ה' מנהיג את עולמו ברחמים ואהבה, והכל לטובה. הכל.

וב"ה שבד"כ הפרידות הן לא טרגיות כל כך...

(למרות שבמישור האישי עלולות להחוות כטרגדיה)

ב"ה...

לגמרי יכולות להחוות כטרגדיה. לגמרי.

אני די בטוחה בזה שאני בת ב"ה

וואו, באמת יכול להתקשר מאוד...יש בזה משהו

כן... בפרידה יש מימד של אבל....

אשמח לשמוע

בהתחלה כתבתי בסוגריים "אבל מבין למה מחקת", אחר כך החלטתי שלא

נראה לי באיזשהו מקום זה גם רצון להיות אותו אדם שהייתי אז..

נכון, להיות בקשר הופך אותך לאדם אחר

ויש געגוע חזק מאד לא רק לצד השני אלא גם להיות מי שראיתי שאני יודע להיות

יותר לבן אדם שאני הייתי באותה תקופה, פחות לאיך שהקשר השפיע עלי.

כי לא זכור לי שהשפיע לטובה

געגוע נועד כדי לשחזר את המצב שהיינו בו

אני הייתי מנסח שזה רצון לחוות את מה שהקשר הוציא ממני.

האם במהלך הקשר אז הייתי אדם שונה? האם אני אדם אחר ממי שהיה שם? לא יודע.. זה יותר שהקשר הצליח להוציא ממני חלקים מסוימים שחבויים בתוכי ולכן יש בי רצון לחזור למצב ההוא.

זה לא רק ענין של ניסוח, זאת ממש אמירה אחרת.

כי מרגישה שלא ממש הבנתי...

ובאופן כללי, אני מרגישה שקשרים משמעותיים לא יכולים באמת להמחק, בדיוק בגלל הנקודה הזו.

קשר משמעותי הרבה פעמים מוציא מאיתנו דברים משמעותיים, מגלה בנו דברים שלא הכרנו, משנה אותנו.

ומי שהיה שם במפגש הזה, והיווה את ה"טריגר" לגילוי של כל המקומות הנוספים האלה בתוכנו, יהווה תמיד את הייצוג של התהליך הזה.

אז גם אם כבר לא מתגעגעים אליו, באיזה שהוא אופן הוא הפך להיות חלק ממה שאנחנו היום.

(לא יודעת אם מישהו הצליח להבין... הניסוחים של הסתרבלו נורא לאחרונה )

הדברים שאת כותבת נשמעים אמיתיים, והם כבר מדרגה נוספת ועמוקה יותר. אני התייחסתי לשלב הבסיסי (שאולי מובן מאליו).

מה שבאתי לומר זה שנכון שהקשר מוציא מאיתנו דברים משמעותיים ומגלה בנו דברים חדשים,  אבל צריך לזכור שהתכונות האלו נשארות בנו גם כשהקשר מסתיים והדברים האלו לא נמחקים.

כשאדם אומר "אני רוצה להיות האדם שהייתי אז" זה נשמע שהחלק הטוב שבי תלוי בקשר ובחוויה שחוויתי, וכשהקשר הסתיים אני כבר אדם שונה ולא יכול להיות ההאדם הטוב שהיה אז. וזה לא כך

כי אינטרקציות שונות מוציאות מאיתנו חלקים שונים.

החלקים שבאים לידי ביטוי בקשר מסוים ולא באים בקשר אחר, הם חלקים שנמצאים בתוכנו. והיו שם גם קודם, אבל לפעמים חלקים מסויימים צריכים תנאים מסויימים כדי לצאת לפועל.

מצד שני...

אחרי שהם יצאו לפועל פעם אחת- הם נגישים לנו יותר, ואז לא בהכרח שנהיה שוב זקוקים לאותם תנאי אינטרקציה כדי להביא אותם ליעדי ביטוי.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.