יום ראשןן. אבי מורי לא מרגיש טוב, ב5 בבוקר קם מצעקות, הכאב מחמיר, אמא לחוצה, אנחנו באמצע שום מקום בטיול של המשפחה, לא יודעים מה לעשות, מתעייצים עם רופא, מחליט להזמין חילוץ באלנוקה עד לנקודה שאפשר לפנות עם אבלונס. בדיקות, ועוד בדיקות, הוחלט על ניתוח, ניתוח לא פשוט.
כאב. קשה. מעכלים.
חודש אחר כך, חוזר מהצבא, אמא לא בבית, שואל, מברר מעדכנים שהם נסעה לבית חולים, לא מרגישה טוב, בכלל לא, לא יודעים מה יש. כנראה תחזור הערב
אני עייף גמור, פיזית ונפשית, אחרי סגירה ארוכה בצבא, רק רציתי להגיע לצבור כוחות בבית, אבל הבית מתפרק, עוד לא עיכלתי את המצב של אבא, וכבר מגיע המצב של אמא...
המצב לא פשוט, קשה להיות לוחם בצבא ככה.
מה נותן לכם את הכוחות?
איך מתמודדים?
ישועת ה כהרף עיין
כאב. קשה. מעכלים.
חודש אחר כך, חוזר מהצבא, אמא לא בבית, שואל, מברר מעדכנים שהם נסעה לבית חולים, לא מרגישה טוב, בכלל לא, לא יודעים מה יש. כנראה תחזור הערב
אני עייף גמור, פיזית ונפשית, אחרי סגירה ארוכה בצבא, רק רציתי להגיע לצבור כוחות בבית, אבל הבית מתפרק, עוד לא עיכלתי את המצב של אבא, וכבר מגיע המצב של אמא...
המצב לא פשוט, קשה להיות לוחם בצבא ככה.
מה נותן לכם את הכוחות?
איך מתמודדים?
ישועת ה כהרף עיין
