ולנסות למנף אותו בטווח הקצר-בינוני (4 שנים) כדכי להגיע ל-350,000?

אתם מתחילים עם 200,000 ורוצים להגיע ל-350,000. 

בא נניח שאתם חוסכים 1000 שקלים בחודש - זה אומר שבתוך 5 שנים תחסכו 60,000 כך שחסרים לכם 90,000 שקלים. 

הגמ"ח נותן לכם בלי ריבית בפריסה נוחה 80,000 מתוכם.

כלומר, אם יש לכם 5 שנים ואתם צריכים 350,000 שקלים, אתם לא צריכים למנף שום דבר כי בכל מקרה תגיעו לסכום הזה או מאוד קרוב אליו. 

אם אתם רוצים להשקיע בלי קשר כסף מגמ"ח כי יש לכם אפשרות לקבל אותו ללא ריבית, אז לטווח זמן של 4-5 שנים, לא הייתי מסתכן וקונה אג"ח ממשלתי או של בנק עם דירוג גבוה. 

התשואה לא תהיה מדהימה (היום זה יהיה בערך 2% בשנה, אני חושב) אבל זה כמעט חסר סיכון לחלוטין - אבל כיוון שזה כסף שאת לווים ואתם לא יכולים להתסכן בכך שלא תוכלו להחזיר אותו, זו נראית לי האפשרות הסבירה ביותר. 

1000 שקלים במקום לחסוך אותם. 

זו הבעיה, אז שיפרשו את התשלומים ליותר שנים או שיוותרו מראש. 

ואם אתם צריכים את הכסף בעוד 4-5 שנים אז הסכנה גדולה פי כמה

אבל בהתחשב בזה שיש לי עוד יותר מ-30 שנות עבודה, זה לגיטימי.

לא מכיר הרבה בני 30+ עם מספיק כסף בפנסיה 

בכל דוח פנסיה יש קצבה צפויה שאתה אמור לקבל היא מספיקה לך?

אני במנורה,

אני רואה את הקצבה הצפויה לפי ההפקדות שהיו לי עד היום, אבל לא רואה את הקצבה הצפויה אם אמשיך להפקיד כמו היום.

יש מחשבונים באינטרנט שעושים את זה, אבל לא ידעתי שאפשר דרך הגוף שמנהל את הפנסיה

גם במקרה של הפסקת הפקדה והמשך השקעה וגם במקרה של המשך הפקדה של סכום זהה.

כן אפשר לבדוק את זה לבד רק לשים לב שחלק מההפקדות הולכות לכיסוי ביטוחי ולהתחשב בדמי ניהול.

היום משתדלים לתקן את המעוות לפי ההדרכות בווצאפ (חבל שהפסיקו) של @נחשון מהר חברון (למה לא מתייג) ושותפו.

נכון לכרגע השכר הצפוי לי בהנחה אפסיק להפקיד לפנסיה (עם רווח ממוצע של 3.5 אחוז בערך) הוא כ70% מהנטו שלי כרגע

בהנחה ויש לי כ30 שנות הפקדה נוספות

הממוצע שאקבל יהיה בערך כמו השכר שלי ערב יציאה לפנסיה. אולי מעט יותר 

זה מחושב כ5.5% רווח ממוצע עבור 30 שנה

וניקוי 1.8 בערך עבור אינפלציה

אבל הם לא שמו שם מישהו כמו קבלן/חשמלאי/אינסטלטור ועוד מקצועות טכניים של בעלי מלאכה,
וגם לא חישבו את זה לפי שעות עבודה שזה ממש זועק לפעמים, כמו אצל העובד זבל.
 (עכשיו אני רואה שכתבו חשמלאי במשכורות, אבל לא זוכר שדיברו איתו)

צפיתי בדקה הראשונה

וחלקים מהסרטון הזה קפצו לי בטיקטוק

תכלס השכר החציוני במדינה נמוך

וזה אומר שרוב האנשים משתכרים נמוך

מהצד השני בכובע שלי כבוסית

קשה לקבל עבודה טובה מאנשים ועוד יותר קשה למצוא כאלה

אז אולי השכר הולם את האנשים

ומי שמסוגל/ רוצה לעשות יותר

יגיע לעשירונים העליונים 

אני לא בעמדת בוס,

ובטוחה שאני מביאה ערך פצצה לחברה שאני עובדת בה,

וממש לא מתגמלים אותי לפי זה.

מתגמלים לפי כמה שווה להם וכמה שפחות יותר טוב. העלאה זה להתחנן.

גם כשכל המוצר השתנה בזכותי וכל החברה עברה תהליכים.

אולי את רוצה להיות בוס שלי? אני מבטיחה שיהיה לך שווה ותקבלי עבודה פצצה 😉

לא כל עובד מתוגמל כפי שהוא מעריך את עצמו ואולי כפי שהוא באמת שווה

אבל תמיד אפשר לחפש מקום/ משרה שכן מתגמלת

ממה שאני מכירה

יש יותר בעיה עם תפקוד עובדים מאשר תגמול הולם עבור העבודה

כמו שמדברים על שכר נשים

שנמוך משל גברים

אבל לא אומרים למה

עובדות פחות שעות/ במשרות פחות דורשות/ פחות מסוכנות

אפרופו משפיעניות רשת מלמעלה

מרוויחות הרבה יותר ממשפיעניים

יש עשירונים עליונים שהם אחוז מאוד מאוד קטן, והם מעסיקים במשכורת רעב הרבה אנשים שלא יכולים לעשות את מה שהם עושים..

גם כי הם לא כשרוניים וגם כי בסוף צריך נהגי מונית, שוטפי כלים וחדרנים וכו.

היא יותר

פונקציה של בחירה ועבודה קשה

מאשר

מזל או כישורים מולדים

אז כן

יש אנשים שבחרו לעבודה קשה ולעשות מספיק תהליכים בחיים כדי להיות עשירים

ויש אנשים שבחרו לאייש את המשרות שמתומחרות נמוך 

איזה בן אדם "בוחר" להיות נמוך.

מי "בוחר" לא להצליח.

יש בטבע מעמדות, יכולות ברמות שונות.

כמו שיש אנשים עם נטייה טבעית למוזיקה

ויש כאלה עם נטייה יותר למספרים

או כאלה עם נטייה לנפש.

אס יש כאלה שגם יש להם נפש חזקה

ובטחון עצמי חזק.

אותו אדם שבוחר להיות מאבטח (אלה שעם שכר נמוך) לא עושה את זה כי זו ההגשמה שלו, אלא כי זה מה שהוא יכול..

המשפט האלמותי - אם רק תרצה תצליח. הוא שקרי.

אולי הוא נותן מיטיבציה לאלה שיש להם פוטנציאל.

אבל לצערי - בהכרות עם מערכת החינוך - יש תלמידים שרוצים, מאוד, אבל לא יכולים ולא יגיעו להשיגים לימודים גבוהים. ויש כאלה שלא יגיעו להיות אנשי עסקים ממולחים למרות השקעה רבה.

בחירה ועבודה קשה חייבות לבוא על פוטנציאל אמיתי.

ולא כל אחד יכול לעשות הכל הכי טוב. 

אנשים שלא רוצים לקחת סיכונים

אנשים שלא רוצים להשקיע בלימוד מקצוע

אנשים שלא רוצים לוותר על החלום למימוש עצמי

אנשים שלא רוצים ללמוד להתנהל נכון כלכלית

אנשים שלא רוצים להשתנות

יש מלא שבוחרים לא להיות עשירים

ענק. בלתי ניתן לשיעור בין

לקיחת סיכונים - לימודים - ויתורים וכו לבין להיות עובד ממוצע במשק.

אדם שעובד במשכורת ממוצעת הוא לא עשיר.

אדם שעובד בהייטק הוא לא עשיר.

כן. אדם שעובד במשכורת של 30 אלף אחרי שהוא הזיע את נשמתו וחושב שכולם יכולים הוא פריוילג.

עשירים הם אחוז קטן מהאוכלוסיה ולא כולם מסוגלים לבחור בזה.

לנקודה השניה. אנשים שבחרו לעבוד במינימום למרות חוסר המגבלה הפיזית.

1. אתה לא יודע מה המגבלה.

2. לפעמים המגבלה היא נפשית ולא פיזית.

3. אולי באמת יש אנשים שבוחרים משיקולים של פנאי, משפחה, קרבה למקום מגורים, הכנסה של בן  זוג, עבודת מעבר.

מקווה שהבנתם את נקודת המבט

מי שעבד והתנהל נכון וחסך והשקיע והגיע לשווי של 2 מליון שקל ב12 שנים איננו עשיר?

טוב צריך לעמוד על מהו עשיר מה ההגדרה של זה.

ובתור אדם שמתמודד עם הפרעת מצבי רוח אני חושב שאני יודע דבר או שנים על מגבלות, לא מבין מה ראית לנכון לתקוף זאת.

וכן גם שיקולים של משפחה, מגורים, הכנסת בן זוג וכו כל זה דברים שאדם בוחר בהם.

תסביר לי בבקשה

אני לא כותב את זה כדי להשוויץ אלא כדי להראות לך שאפשר ורצוי לבחור להיות עשיר.

בתלוש שלי אני מקבל פירוט של נקודות זכות במס הכנסה, יש לי 2 נקודות זכות נוספות בשל היותי "נטול יכולת".

זה משהו שמצחיק אותי.

אני הנדסאי, עובד במשרה מלאה כעובד מדינה בנוסף יש לי גם עסק, במקביל אני לומד בערבים תעודת הנדסאי נוספת, אני נשוי ואב לחמישה, יש לי דירה והשקעות בשוק ההון, אין לי חובות מלבד המשכנתא, אני עשיר ביחס לרוב חברי ובני גילי ואני עשיתי את זה מבחירה למרות היותי "נטול יכולת" ועשיתי את זה מבחירה.

הנימוק לא..

הבאת דוגמא של פרט אחד ולמדת ממנו על הכלל.

זה לא עובד ככה. 

זה שיש אדם שהצליח למרות הקשיים לא אומר שכל אחד יכול.

הטענה שלי היא - לא כל אחד יכול. 

יש מושג שנקרא כישלון. 

הוא יכול לבוא לידי ביטוי רק כשרוצים משהו ולא מצליחים.

והעולם מלא באנשים שניסו, ולא הצחילו, אנשים שניסו והצליחו. 

חלק כן, וחלק לא. 

זה אומר שאפשר להצליח למרות. 
זה לא אומר שכולם יכולים. 

סטטיסטיקה לא נקבעת לפי מצב רוח. 

יכולות של אנשים לא נמדדות בהצלחות של אחרים. 

אחד שהצליח זה אומר שאחד הצליח.

כמה נכשלו?

כמה ניסו ולא הצליחו? 

כמה כאלה ניסו כל חייהם ולא הגיעו למה שהם רצו?

בין אנשים שהצליחו לבין אלו שלא

זה כמות הניסיונות עד להצלחה

אלה שהצליחו ניסו ולמדו מהטעויות מספיק פעמים

אלה שכשלו

הם אלה שהתייאשו באמצע/ בהתחלה/ בסוף 

שיש כאלה שפשוט לא מסוגלים. 

 

אבל הפ לא הרבה כמובן שאדם שמשותק מהצוואר ומטה יתקשה למצוא עבודה וכנ"ל אוטיסטים ברמה נמוכה ואנשים שמתאשפזים בפסיכיאטרי בדלת מסתובבת נכנסים ויוצאים.

אבל עליהם אני לא מדבר.

אני מדבר על אנשים עם נקודת פתיחה ממוצעת כפי שיש לרוב האנשים.

רוב בני האדם יוכלו לעשות מספיק כסף כדי לפרנס את עצמם, לחיות ברווח ולדאוג לעתיד בטוח לאורך תקופה ארוכה אם ישכילו להבין איך העולם עובד ואיך לא לקחת אחריות על חייהם.

כי יכלתי לחיות אצל ההורים שלי ולחיות מקצבה, מי הפריע לי בזה? המדינה היתה לוקחת עלי אחריות.

אבל בסוף בסוף לרוב בני האדם יש בחירה חופשית לעשות מה שהם רוצים.

אחד האנשים הכי מעוררי השראה שהשפיעו עלי הוא ניק וייצ'יץ' .

זה הילד בן 6 כשהוא עייף ולא יכול ללבוש פיג'מה בכוחות עצמו

זה כשהוא מאד רוצה משהו ולא יכול להתמודד לבד עם אכזבה

לאנשים מבוגרים יש את היכולת להשתפר

להיות בכל יום יותר טובים מהיום הקודם

לא כל יום

ויש ימים ותקופות שחוזרים אחורה

אבל הפוטנציאל קיים

לכל אחד

פוטנציאל מתחיל באמונה

להאמין שאתה יכול יותר

אם לא מאמינים

אז באמת גם לא מסוגלים

אני כן מקבלת שיש אנשים שמאמינים שהם לא מסוגלים

הרבה אנשים נמצאים שם

אנשים עסוקים במה צריך לעשות

עסוקים בלרוץ במרוץ החיים

ולא עוצרים לרגע לחשוב

במה הם מאמינים

ומה אפשר לעשות אחרת 

של אנשים שפצחו משהו בחיים

מגיל 20 עבדתי במינימום כמה שנים

עם 2 תינוקות

עם עוני גדול

עברתי מאז הרבה

למדתי

ניסיתי

טעיתי

תקנתי

העזתי

ושוב כל זה

אני יודעת איך זה עובד ואיך לא

מקרוב

לא כל אחד מסוגל/ רוצה להיות בצמרת

(גם אני לא שם

אבל במקום טוב

כזה שבחרתי אותו)

אבל כדי להיות בשכר מינימום

(אדם בריא ללא מגבלה פיזית/ נפשית)

צריך לבחור בו

חד משמעית 

שאול אמסטרדמסקי יצא לבדוק כמה מרוויחים הישראלים - הנתונים יפתיעו אתכם? 👇

1. עורך דין פלילי – ₪70,000

2. משפיענית רשת – ₪50,000

3. דוגרת כוננות – ₪50,000

4. מנהלת בהייטק – ₪50,000

5. יועצת אסטרטגית – ₪45,000

6. מעצבת שיער – ₪40,000

7. מתכנתת – ₪35,000

8. פסיכולוג – ₪35,000

9. עו”ד שותפה במשרד – ₪35,000

10. רופאה מתמחה – ₪31,600

11. רפתן – ₪30,000

12. נהג קטר – ₪27,000

13. קולינקאי – ₪25,000

14. שחקן תיאטרון – ₪25,000

15. בעלת מסעדה – ₪23,000

16. הנדסאית בניין – ₪23,000

17. סופר סת”ם – ₪22,000

18. לוחם אש – ₪22,000

19. מנהלת משק במלון – ₪21,750

20. מנהל בית ספר – ₪21,000

21. מורה (ותק 35 שנים) – ₪19,800

22. אחות בבית חולים – ₪19,000

23. חוקר מוח – ₪18,000

24. צלם – ₪18,000

25. יועצת פרלמנטרית – ₪18,000

26. מפקד דג”י – ₪18,000

27. כלכלן – ₪17,000

28. שפית במסעדה – ₪17,000

29. רופא צבאי – ₪16,300

30. עובדת סוציאלית – ₪15,500

31. חשמלאי – ₪15,000

32. עובד תברואה – ₪14,500

33. מורה (ותק 30 שנים) – ₪14,500

34. גננת בגן פרטי – ₪13,500

35. לוחם בלחימה מבצעית – ₪13,500

36. אדריכל – ₪12,000

37. מורה (ותק 8 שנים) – ₪12,000

38. לוחמת – ₪12,000

39. אמן קעקועים – ₪11,000

40. נהג מונית – ₪11,000

41. שופט כדורגל – ₪10,500

42. עורך תוכן – ₪10,000

43. מאמנת אישית – ₪10,000

44. נהג משלוחים – ₪8,500

45. שליח וולט – ₪8,000

46. מאבטח – ₪7,500

47. סייעת בגן פרטי – ₪7,000

48. בריסטה – ₪6,500

49. מלצרית – ₪6,000

50. מבשלת - 5000₪

אם ללכת לכיוון של עו"ד צמרת פלילי או לכיוון של משפיענית רשת.

(כן.. נכון... בנוגע לפלילי הדו-משמעות היא בכוונה )

לדוג'

הנדסאית בניין 23 אלף.

ואדריכל 12 אלף.

זה פשוט רחוק מהמציאות.

אולי הנדסאית עם 30 שנה ותק

ואדריכל עם שנת וותק אחת זה המספרים

מורה עם 30 שנה ותק - 14500

עם 35 ותק- 19800

גם זה לא ממש מחובר למציאות

כנראה המורה הראשון עובד בחלקיות משרה/בלי גמולים/השתלמויות וכו'

שליח וולט. 8500. אולי זאת עבודה צדדית. כי כל מי שעובד במשרה מלאה בוולט מגיע לפי 2-3 מכך. לפחות כך הם מעידים.

דבר אחד לא הבנתי.

מה זה דוגרת כוננות?

בנוסף. זה הכל ברוטו כנראה

אבל מעורבב כאן שכירים ועצמאים.

אי אפשר באמת להשוות.

ודבר אחרון.

בעוד בין כל המורים/אחיות/עו"ס/רופאים

זה שכר אחיד יחסית.

יש המון מקצועות שזה לא כך.

לדוג' לא כל משפיעני הרשת מקבלים שכר כזה אלא רק העשירון העליון (או אפילו המאיון העליון)

כנ"ל עו"ד. לא כל הפליליסטים מקבלים 70 אלף בחודש. אלא רק המוצלחים ביותר

ויש עוד כמה דוגמאות שם

בחשמל יש כל כך הרבה סוגים תעודות, רשיונות, התמחויות, ותק, עצמאי, שכיר, קבלן, פרילאנס, עובד מדינה, יש אחזקה, עמדות טעינה, תשתיות, תקלות, בתים פרטיים, אנרגיה מתחדשת, מיזוג אויר, שרת בבית ספר, מתח גבוה, plc, דודי שמש ועוד ועוד קצרה היריעה מלפרט.

ומכל מקום העמידו את החשמלאי 500 שקל פחות מהעובדת סוציאלית שכל מי שחי בעולם הזה מבין את גודל הניתוק.

שאול יכל לעשות את זה בצורה מקצועית יותר אבל הפורמט כשלעצמו מבורך ומתבקש.

אם הייתי רוצה יותר הייתי מרוויח יותר.

מעדיף לא לקפוץ מעל הפופיק, כידוע לפום צערא אגרא ואני לא אוהב צער.

גם אני קניתי דירה לאחרונה, וגם אני בונה על הפינוי בינוי.. שבהחלט לא בטוח שיקרה ;)

אבל אני קניתי בעיר שהיא 30 דק מהמרכז, והמחירים בה לא מטורפים, ככה שאני מאמין שהעסקה תהיה טובה בכל מקרה..

אבל אם מישהו אחד אני אצליח להציל מהנהירה העיוורת אחרי "פינוי בינוי" את שלי עשיתי

שההייטקיסטים הצליחו לתמרן ולגייס מיליארדים באופן אישי, פרטי ועצמאי, בין מילואים בעזה פעם אחר פעם (וגם בלבנון וגם בסוריה וגם ביהודה ושומרון), לבין קריסת הדולר, לבין מצבי מלחמה וסגירת מערכת החינוך לילדים בגלל שדחוף פוליטית להילחם באיראן, לבין נטל המס וגובה הריבית (ושדירוג האשראי לא הועלה חזרה גם בזמן הפסקת אש, למרות הבטחותיו הנפוחות כאוויר של שר האוצר), לבין הרעילות הפוליטית והחברתית המתפוצצת, לבין השתמטות והתחמקות של "שותפים טבעיים"?

א. ייתכן  והכל נכון, זה לא סותר את העובדה החיובית שהמדינה מקטינה גירעון - בין היתר בזכות התנהלות שלה.

ב. אתמקד לרגע ב"הייטקיסט שגייס באופן פרטי": אין דבר כזה. הוא פתח סטרטאפ במדינה עם כללים, גייס כסף בתעשייה עם חוקי מס, גייס עובדים,במדינה פה ועוד,ועוד. אה, וברגע שהדולר קצת ירד פתח בצווחת יללה "תעזרו לי". זה לא,בא לזלזל בו - אבל למדינה סביבו יש חלק בהצלחתו.

מי ביקש שיעזרו כשהדולר ירד?

ומתי המדינה התערבה בשלושת השנים האחרונות בשער הדולר?

ממשרד האוצר ומהמגזר הפרטי בעיקר בהקשר התוכנה. אבל לא היו שום תוצאות אמיתיות, בעיקר כי משרד האוצר אכן לא יכול לסייע. אין היגיון שמדינה שמתנהלת בשקלים תגבה מס באופן משתנה, פעם בשקל ופעם בדולר, לפי המטבע שידו על התחתונה מפני כוחות השוק.

אבל לספר בקול תרועה ש"הגירעון צומצם" זה לקפוץ באוויר ולהתגלגל כליצן בחצר הארמון מרוב שמחה שתיקנו נדנדה לנסיכה, כשמאחורי הגב עולה אש מהצריחים. כי למרות החגיגות, שמענו כבר ש"הצמיחה לא תספיק, יהיה צורך להעלות מיסים" (נגיד בנק ישראל, חפשו ברשת), וששר האוצר רותח ומתפוצץ כי הדרג המקצועי במשרדו - לטענתו מאחורי גבו, כאילו שאובייקטיבית זה מה שחשוב - הוציא התראה נגד "חוק היסוד" המגוחך החדש, והיא ש"לא יהיה מנוס מהעלאת מיסים" (חפשו הכל ברשת). רק כי לא נוח פוליטית שמשמיעים את האמת, הוא מתנהל כמו ילד בכיין וצורח שאין מה להקשיב לאנשי מקצוע.

https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bkqzchmzgl

לא הכרתי שעשו זאת

וכמובן לחסל את עצמאות הבנק המרכזי, שהחזקתו הבלעדית בכלי העבודה של קביעת גובה הריבית מרתיח את חבר הכנסת, הפוליטיקאי האינטרסנט, שגם מנהל את משרד האוצר, כאילו שזה הגיוני שמדיניות הכספים תהיה עניין פוליטי במדינה שיציבות וחוסן כלכלי הם קריטיים לעצם קיומה בכל רגע. בטח שזה מקפיץ את הפיוזים של השר שנגיד הבנק מעז להשמיע דבר אמת, שלמרות חגיגת "צמצום" הגירעון, הצפי הברור להמשך מאזן תשלומים של ישראל (ולא חלילה חדלות פירעון או קריסה בסגנון תורכיה) יחייב העלאת מיסים. לכן ראשית, בנק ישראל מתערב לא מהסיבות ששר האוצר היה רוצה, ושנית, כל עוד עצמאות הבנק המרכזי קיימת הוא ממש אבל ממש לא יהיה שם רק כדי לכסות את כשלי הדרג הפוליטי בשבתו כמורה דרך כושל והרסני במסגרת החלטות ממשלה וזרוע מבצעת.

אתה רציני?!

הגירעון עלה וזינק לשמיים בראש ובראשונה עקב הפעילויות הצבאיות היזומות, לאמור לא הדיפת העזתים עד מוצאי השבת השחורה, אלא הפלישות לעזה, ללבנון ולשטח סוריה והפלישות האוויריות לאיראן. בכל הזירות האלו, אדם רציני וכנה - להבדיל מפוליטרוקים ושופרות תעמולה - יודה שהעניין לא תם ולא נשלם, וזה אך ורק עקב לחץ בין לאומי ובראש ובראשונה של האמריקאים ידידינו הטובים. לאמור, ירידת הגירעון עם תום הלחימה והפסקות האש, בעזה, בלבנון, באיראן, היא לא "בזכות ההתנהלות שלה", אלא עקב דיקטאט "שהמדינה" נכנעה לו בחירוק שיניים ובידיעה שזה עלול להיות אסון גמור, בטח ובטח כשמדובר בהמשך התקיימות משטר טהרן.
אתה מאמין לעצמך כשאתה טוען שזה "בזכות ההתנהלות" ולא בגלל, במשמעות הכי שלילית והרת אסון של המילה?!
באמת?!

לגבי החלק בהצלחה וכדומה, אין שום הוכחה בדבריך שזה נכון, כי אסף רפפורט קם בבוקר ומעולם לא ביקש מאף אחד שיעזור לו לשכנע את גוגל שמגיע לו ולעסק שפתח 32 ביליון דולר, וזה אחרי שגוגל היתה משוכנעת שמגיע לו רק 23 ביליון.

מרשים שאותם עובדים הצליחו.

זה לא רק הייטקיסטים, אם כי יש להם אחוז נכבד בכך. בכל מקרה, זה מרשים שהאזרחים השיגו זאת וכל הכבוד לאזרחים שסייעו בכך.

אם אדם הולך לקבלן ומבקש לרכוש ממנו דירה, והקבלן תוקע מחיר של 3 מיליון עבור הקובייה, והאדם מהנהן בחוסר מחשבה וחותם לו על זה, וכעבור שנתיים הוא חדל פירעון, האם הקבלן אמור לספוג את ההפרש בין מה שהאדם חתם שישלם לבין מה שיש ביכולתו לשלם? להשאיר את המפתחות אצל הרוכש ולומר לו בטלפון "הכל בסדר, עליי"? לקבוע בדיעבד שהמחיר הוא 2 מיליון?

הגירעון הוא קשיח. הוא נקבע מתוקף הפעלת שופלים במסגרת זירבוב עזה (הוצאה כספית עצומה). מתוקף הטסת חיילים לטהרן (הטייס הוא במקרה זה נהג טנק-קשר-טען-מט"ק מעופף, לא שום דבר אחר). מתוקף גיוס מילואימניקים במספרים של מאות אלפים (ימי מילואים, לא unique individuals), רבים מהם במשכורות אזרחיות גבוהות ביותר, שמתוכן נגזר תשלום המילואים. מתוקף הלוואת כחצי טריליון בריבית קצוצה עקב מצב דירוג האשראי (שבניגוד כמובן לטענת שר האוצר, הורד עקב כוונות החקיקה של ממשלת וכנסת ישראל ולא עקב מלחמה, שהרי הדירוג לא הוחזר גם בזמן הפסקת אש), שכבר עכשיו הזניק את החזרי החוב הישראליים במיליארדים לשנה. על התועלת או הרווח, או שמא החשש מאסון קטסטרופי, מהזנקת הגירעון הזה כהימור שתוצאותיו בספק, כבר הצבעתי בתגובה הזו:
המדינה מקטינה גירעון "בזכות ההתנהלות"?! - חיסכון השקעה וצריכה

אבל תהיה אשר תהיה הדעה בשאלת הצידוק להזנקת הגירעון, הרי שירידתו אירעה מפני גורמים חיצוניים לאמור, כפיית הסכמים והסדרים על הממשל של ישראל, בניגוד ברור לכוונות הישראליות ולמה שהוצג ככיוון הבטחוני הרצוי. לשאלת השתתפות האזרחים אין רלוונטיות בשום אופן, כי כאמור באנלוגיית הדירה לעיל, זה לא הצד הקשיח, אלא צד שאי אפשר לסמוך ולהסתמך עליו, אלא אם מכניסים למשוואה הכספית-כלכלית את רעיון כלכלת בעזרת השם של שר האוצר הנוכחי.
התפיסה שאני מציג היא שזה שיגעון מוחלט, ששום קבלן דירות או בעל עסק זוטר ככל שיהיה לא היה חותם עליו, אבל משום מה יש איזו תעמולה כאילו בניהול העסק שנקרא המדינה זה רעיון טוב.

משהו חסר?

אני דיברתי על האזרחים ואתה הלנת על החלטות הממשלה ופעילות הצבא 

משל הסוס והאוכל וכן הלאה.

אני קורא את ההודעות שלך, ואני רואה מצד אחד אמונה יוקדת בצדקת טענתך - ויחד עם זאת גם בורות, וגם בילבול של מין בשאינו מינו. @אריק מהדרום פתח שרשור שהתייחס רק לשפל בגירעון הממשלתי, וקרא לזה "ירידה מרשימה". הא ותו לא.

תוכל להסביר לי למה "מצבי מלחמה וסגירת מערכת החינוך לילדים בגלל שדחוף פוליטית להילחם באיראן"  הופכים את הירידה לפחות מרשימה? זה זה בכלל קשור? האם מישהו רשם משהו בעד מערכת החינוך או הסיבות למלחמה באיראן?

האם אתה באמת ובתמים טוען שהירידה בגירעון הממשלתי היא (רק) בגלל "שההייטקיסטים הצליחו לתמרן ולגייס מיליארדים באופן אישי, פרטי ועצמאי", ושהיא לא קשורה להתנהלות הממשלה?! (אני שואל את זה למרות ש-כאמור- אף אחד בכלל לא טען שזה בגלל הממשלה. 

אתה ממשיך לטעון שזה לא הגיוני לחשוב "שמדיניות הכספים תהיה עניין פוליטי במדינה", שזו אמירה ברמת מופרכות עליונה, הרי חוק יסוד התקציב קובע באפון ברור, וטריווילאלי, שמדיניות הכספים היא עניין פוליטי שבסמכות הממשלה/הכנסת. אתה ממשיך ומלהג על סיבות שונות שלשיטתך גרמו להפסקת המלחמה - שוב, לא ברורה הרלוונטיות של זה לעניין.

ואז, סוף סוף! הודעה שלכאורה מתייחסת לגירעון ולסיבותיו: אוי לעיניים שכך רואות. שום התייחסות כלכלית לגובה הגירעון, למהלכים תקציביים שבוצעו - רק התייחסות לסיבות שלשיטתך בגללם המדינה עושה מהלכים כאלו או אחרים.

ועכשיו לטענתי המהותית, שאמורה להיות טריוויאלית:

ברור שמלחמה עצימה עולה יותר כסף.

גם היום - אנו במצב לחימה הרבה יותר יקר משהיה לפני מלחמת שמיני עצרת.

ממשלת ישראל לא מושלמת, אבל יעד הגירעון ב2022 היה על 3.5 - העובדה שתוך כדי מצב לחימה ארוך, הגירעון יותר קטן מהיעד שלפני המלחמה, הוא מרשים. 

זה לא אומר *כלום* על מה דעתי על המלחמה וניהולה, על הסיבות להפסקות אש או כל דבר אחר. אתה מוזמן לפתוח על זה פוסט נפרד (מוטב למצוא פורום מתאים לעניין).

ההתעקשות שלך לאורך השרשור להרחיב את הדיון לדברים לא קשורים, פשוט לא קשורה.

וסלחי לי על הציניות...

אבל פילוסופיית אוטו זה רגליים במיטבה.

הרשת הנפלאה ביותר שהומצאה לשמוט את הקרקע... מתחת לרגליים.

לפעמים גם כאשר רכב אחד הספיק למשפחה קטנה, פתאום רכב אחד (אפילו אם הוא גדול) כבר לא מספיק למשפחה גדולה.

הורה אחד צריך להגיע לעבודה עם הרכב,

ההורה האחר צריך להגיע לעבודה במקום אחר עם הרכב,

או שההורה האחר מפזר 2 ילדים לחוגים כשיש שני תינוקות בבית או שרוצים סתם לבקר את ההורים באמצע היום וכו' וכו'...

אין לי מושג מה הלו"ז שלכם ומה שגרת הנסיעות שלכם, אבל לפני שאתם מוכרים את שלכם - תחשבו טוב האם באמת תסתדרו עם רכב אחד.

לעצם השאלה - לקחת הלוואה מהבנק, בהנחה שאתה לקוח טוב, היא מאוד מאוד פשוטה. אתה נכנס לאפליקציה, לוקח הלוואה של 120 אלף ש"ח למשל, והכסף בחשבון תוך 2 דקות.

אם וכאשר תמכור את הרכב שלך, תוכל לסגור את ההלוואה באותה הקלות שלקחת אותה.

לו יש הסעות ב"ה

אבל אולי באמת נסתדר עם 1 ביום יום, אבל איך ניסע לאירועים משפחתיים, לסבא וסבתא לשבת? 

לא מסובך מדי. תוודאי רק מה תנאי  ההחזר של ההלוואה. מקובל שזה פריים + כמה שתצליחו להשיג.

תשארו עם האוטו ותסתדרו

לא ברור אם נוסעים הרכב מלא פעמיים בחודש או פעמיים בשנה

2 תשכרו רכב לשבוע

שירת הסירנה של ההלוואות החברתיות - הסולידית

ההבדל בין btb לבין ptp לא מאוד גדול לצורך העניין, מי שפונה אליהם אלו בעלי עסקים קטנים שהבנקים וגופי השקעות נורמליים לא נותנים להם אשראי והם נאלצים לפנות לחברות כאלה כדי לשרוד.

הסיכוי לפשיטות רגל מאוד גבוה ואז לא תראה את הכסף.

ראה בגוגל "נפגעי חברת טריא" בעיות של נזילות קשות מאוד.