איך זה הסתדר עם הלימודים והבגרויות? אתם מרגישים שזה פגע\פוגע לכם בלימודים? ומה על הדרכה בסניף בנ"ע נפרד\עזרא- שבו הישב"צים מעורבים, ויש קשר מסוים בין המדריכים והמדריכות?

בתקופות של בגרויות ההדרכה נדחפת הצידה ובקושי יש זמן להדרכה.
ובתור מדריך בבני עקיבא, המצב נוראי מבחינת הצניעות ואפשר להגיד שאני רק מחכה שאני אסיים את ההדרכה (רק בגלל זה, אם לא היו בעיות צניעות כנראה הייתי ממשיך לעוד שנה).

אז כן, הייתי מדריך באריאל במשך שנה. לא הייתי אומר שאני הייתי מדריך טוב... וזה גם אחד הדברים שמפריעים לי עכשיו כקומונר (חוסר כריזמה, למשל).

הדרכה זה חשוב בעיקר לחניכים.. נכון שיש תועלת מסוימת מהדרכה (עצם החוויה, לתרום למישהו אחר, ניצול זמן למטרות ערכיות וכו')- אבל זה לא העיקר.. השאלה שבאמת צריכה להישאל היא לא כמה אני מרוויח מזה (או לחלופין, עד כמה זה חשוב לאותו אדם להיות מדריך) אלא יותר למה להדריך ולמה עצם ההדרכה היא דבר חשוב. (אם כי יכול להיות שפשוט לא הבנתי אותך נכון.. מתנצל מראש)

או לפחות זה מה שאני חושב עכשיו ממרום כסאי כקומונר..

כי הם לא יזכרו 90% מהמסרים.. וזה די ברור. זה אמור להישאר בתת מודע.. עוד כמה שנים יש סיכוי שהם ייזכרו בפעולה שווה על נושא מסוים שהעבירו לו..

אבל העיקר זה שיש מסגרת (מסוימת) לקשר החברתי בין החניכים- קצת יותר פתוח מבית ספר וגם מקום של מדריך כסוג של "אח גדול" (רק בלי המכות).. ולזה יש הרבה השפעה למרות שלא רואים בטווח הקצר. זה בדברים הכי קטנים..

ככה זה נראה לי.

לי אישית יש מדריכה אחת שהשפיעה עליי מאוד לטובה, ואני יודעת בוודאות שזה לא היה קורה בלעדיה. אם היא לא היתה בוחרת להיכנס להדרכה עדיין הייתה לי מדריכה, אבל היא ספיציפית באמת שינתה לי את החיים ואת הגישה שלי להמון דברים. מדריך טוב באמת יכול להיות מאוד משמעותי לחניכים...

הייתי מדריך שנתיים בסניף נפרד, כמו אריאל רק בבני עקיבא.

אמנם השנה השנייה הייתה בקורונה, אבל בעיניי בגרויות מול הדרכה זהו שאלה של העדפה... מי שרוצה לעשות 5 5 וכמה שיותר מגמות וכו' לא יוכל להיות גם מדריך במקביל, זה לא יפה לעשות את זה למד"ש/ית וגם לחניכים עצמם. אבל מי שעושה בגרות פחות מושקעת נגיד 4 4 ומטה, יכול יותר בקלות כי זה באמת לא דורש יותר מדי.

אם הסניף נפרד באמת, לא רק החניכים אלא גם הצוות, ברמה שאין אפילו קומונרית אלא קומונר, ממש כמו באריאל, אז אין כל כך בעיה מבחינת הצניעות למעט בהכנות למחנות ובמחנות וכו', אבל זה די תלוי במדריך ובמי שאיתו... צריך פשוט להיות אחראי ולעמוד על שלך- מול הקומונר/ית, רכז המחוז וכל מי שזה קשור אליו... זה קשה הרבה יותר למדריכים מאשר למדריכות, שלהם קצת יותר פשוט הלכתית להיות במקומות מעורבים וכד'. 

אני חושב שההדרכה שווה את זה, ואפשר גם לומר שלמחנה יוצא רק מדריך אחד אם זה ממש לא בא בחשבון. בשאלה של החשיבות- ההדרכה נותנת המון, זה משהו שקשה מאוד לקבל בלי זה...

זה חשוב בעיניי בעיקר כי זה היכולת שלי להשפיע על אחרים, ללמד אותם דברים שנראים לי חשובים ועוד יותר כי מי שעוזר הרבה לאחרים זה מקדם אותו מאוד...

באופן הפרטני- כדאי להתייעץ על זה עם אנשים שמכירים אותך, כמו ההורים, מורה, אח/ות גדול/ה וכד'... גם המדריכים בסניף הם אחלה כתובת לזה.

ודבר אחרון- צריך באמת להיכנס לזה, עד הסוף. אחרת זה לא הולך טוב לאף אחד, לא לך ולא לחניכים

בתור מדריך שבחמש יחידות בהכול וגם הרחיב שתי מגמות, אני אומר שזה אסון!

אני בגרעין אבל יש גם משמעות להדרכה וגם לגרעין יפרט אם תרצי בפרטי

אידיאליסטי.

אני חושה שזה טוב להיות מדריך מכיוון שזה תורם לתחושת שליחות שלך, למנהיגות, לחניכים ועוד..

דוגמא אישית לחניכים גורמת לך להיות חייב להיות טוב כי הם לומדים ממך..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....