איך זה הסתדר עם הלימודים והבגרויות? אתם מרגישים שזה פגע\פוגע לכם בלימודים? ומה על הדרכה בסניף בנ"ע נפרד\עזרא- שבו הישב"צים מעורבים, ויש קשר מסוים בין המדריכים והמדריכות?

בתקופות של בגרויות ההדרכה נדחפת הצידה ובקושי יש זמן להדרכה.
ובתור מדריך בבני עקיבא, המצב נוראי מבחינת הצניעות ואפשר להגיד שאני רק מחכה שאני אסיים את ההדרכה (רק בגלל זה, אם לא היו בעיות צניעות כנראה הייתי ממשיך לעוד שנה).

אז כן, הייתי מדריך באריאל במשך שנה. לא הייתי אומר שאני הייתי מדריך טוב... וזה גם אחד הדברים שמפריעים לי עכשיו כקומונר (חוסר כריזמה, למשל).

הדרכה זה חשוב בעיקר לחניכים.. נכון שיש תועלת מסוימת מהדרכה (עצם החוויה, לתרום למישהו אחר, ניצול זמן למטרות ערכיות וכו')- אבל זה לא העיקר.. השאלה שבאמת צריכה להישאל היא לא כמה אני מרוויח מזה (או לחלופין, עד כמה זה חשוב לאותו אדם להיות מדריך) אלא יותר למה להדריך ולמה עצם ההדרכה היא דבר חשוב. (אם כי יכול להיות שפשוט לא הבנתי אותך נכון.. מתנצל מראש)

או לפחות זה מה שאני חושב עכשיו ממרום כסאי כקומונר..

כי הם לא יזכרו 90% מהמסרים.. וזה די ברור. זה אמור להישאר בתת מודע.. עוד כמה שנים יש סיכוי שהם ייזכרו בפעולה שווה על נושא מסוים שהעבירו לו..

אבל העיקר זה שיש מסגרת (מסוימת) לקשר החברתי בין החניכים- קצת יותר פתוח מבית ספר וגם מקום של מדריך כסוג של "אח גדול" (רק בלי המכות).. ולזה יש הרבה השפעה למרות שלא רואים בטווח הקצר. זה בדברים הכי קטנים..

ככה זה נראה לי.

לי אישית יש מדריכה אחת שהשפיעה עליי מאוד לטובה, ואני יודעת בוודאות שזה לא היה קורה בלעדיה. אם היא לא היתה בוחרת להיכנס להדרכה עדיין הייתה לי מדריכה, אבל היא ספיציפית באמת שינתה לי את החיים ואת הגישה שלי להמון דברים. מדריך טוב באמת יכול להיות מאוד משמעותי לחניכים...

הייתי מדריך שנתיים בסניף נפרד, כמו אריאל רק בבני עקיבא.

אמנם השנה השנייה הייתה בקורונה, אבל בעיניי בגרויות מול הדרכה זהו שאלה של העדפה... מי שרוצה לעשות 5 5 וכמה שיותר מגמות וכו' לא יוכל להיות גם מדריך במקביל, זה לא יפה לעשות את זה למד"ש/ית וגם לחניכים עצמם. אבל מי שעושה בגרות פחות מושקעת נגיד 4 4 ומטה, יכול יותר בקלות כי זה באמת לא דורש יותר מדי.

אם הסניף נפרד באמת, לא רק החניכים אלא גם הצוות, ברמה שאין אפילו קומונרית אלא קומונר, ממש כמו באריאל, אז אין כל כך בעיה מבחינת הצניעות למעט בהכנות למחנות ובמחנות וכו', אבל זה די תלוי במדריך ובמי שאיתו... צריך פשוט להיות אחראי ולעמוד על שלך- מול הקומונר/ית, רכז המחוז וכל מי שזה קשור אליו... זה קשה הרבה יותר למדריכים מאשר למדריכות, שלהם קצת יותר פשוט הלכתית להיות במקומות מעורבים וכד'. 

אני חושב שההדרכה שווה את זה, ואפשר גם לומר שלמחנה יוצא רק מדריך אחד אם זה ממש לא בא בחשבון. בשאלה של החשיבות- ההדרכה נותנת המון, זה משהו שקשה מאוד לקבל בלי זה...

זה חשוב בעיניי בעיקר כי זה היכולת שלי להשפיע על אחרים, ללמד אותם דברים שנראים לי חשובים ועוד יותר כי מי שעוזר הרבה לאחרים זה מקדם אותו מאוד...

באופן הפרטני- כדאי להתייעץ על זה עם אנשים שמכירים אותך, כמו ההורים, מורה, אח/ות גדול/ה וכד'... גם המדריכים בסניף הם אחלה כתובת לזה.

ודבר אחרון- צריך באמת להיכנס לזה, עד הסוף. אחרת זה לא הולך טוב לאף אחד, לא לך ולא לחניכים

בתור מדריך שבחמש יחידות בהכול וגם הרחיב שתי מגמות, אני אומר שזה אסון!

אני בגרעין אבל יש גם משמעות להדרכה וגם לגרעין יפרט אם תרצי בפרטי

אידיאליסטי.

אני חושה שזה טוב להיות מדריך מכיוון שזה תורם לתחושת שליחות שלך, למנהיגות, לחניכים ועוד..

דוגמא אישית לחניכים גורמת לך להיות חייב להיות טוב כי הם לומדים ממך..

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...