בהיות שקראתן לאנשים "להתבגר", אני רואה לנכון להודיעכן, כאב לילדים, שחושבני שאת הפניה הזו אתן צריכות להפנות קודם כל לעצמכן..
ה"בגרות" איננה שאדם צועק "כמו בסרטים" "אני אוהב אותך", גם לא תמיד ברור כמה זה מחזיק...
צריך לומר ברור, גם לנערה וגם לכל המגיבים היקרים: התגובה שלה - בלי קשר לשאלה מה צריך לעשות אח"כ - היא תגובה נפלאה, טבעית. זו תגובה אינסטיקטיבית שמתאימה לטבע הנורמלי של בת ישראל, ולא מישהי שחיה מסרטים ושאר סיפורים.
לדעתי, הבחורה הרגישה - בלי לנתח לעצמה יותר מדי - שני דברים: א. שהבחור, שאינו נשוי לה, פרץ לרשות היחיד שלה. יש קשר שנרקם בעדינות, בכבוד הדדי, בהתפתחות של חיבה ושל שאיפות משותפות, אך כל אחד הוא אדם אחר, עד החתונה ועד בכלל. וכשפתאום מתפרץ הבחור אל תוך עולמה בצורה כזו, היא מרגישה מותקפת. ומה אם היה נוגע בה מתוך יחסו? גם אז הייתן אומרות שהוא מבטא מה שמרגיש? תוקפנות יכולה להיות גם במילים. גם במילים "אוהבות". היכן תחושתו את הבחורה? עובדה שאצלה זה לא התקבל כך ואת זה צריך אדם להרגיש מראש.. הדבר השני הוא, לדעתי (לא נעים להגיד) שכאשר אדם צועק "אשה, אני אוהב אותך" ושואל שוב ושוב אם גם היא אוהבת אותו - הבחורה בחושיה הבריאים שלא נפגמו ב"ה, מרגישה שאין פה רק ביטוי כלפיה אלא צד של משהו שהוא רוצה אולי "להרגיש" ע"י כך שהוא מדבר כך. סוג של תאוה כזו.. כלומר, היא מרגישה שהוא בעצם קצת "משתמש" בה בשביל להרגיש משהו. ובשביל בחורה עם צניעות בריאה, ועדינות, זה באמת סוג של מותקפוּת. הקיצור: יש לה הרגשות עדינות; הלוואי על כל בנות גילה. תתפללו..
לגבי המסקנה, אחרי הבנת כל הנ"ל, יש מקום באמת ללימודי הזכות שנאמרו מקודם: השתיה, והרגש שהתבטא בצואה לא נכונה, ומשיכת זמן ההיכרות וכו'. יש מקום אחרי הירגעות לבדיקה של העניינים איתו, אולי אפשר לבנות מחדש בצורה מעודנת. יתכן שיביע חרטה, יסביר את עצמו, וזה יעזור גם לה להירגע מהטראומה (בהחלט טראומה), וגם לשניהם לבנות נכון יותר הכנות לבית בישראל, אם יחליטו שמתאימים. אך במפורש לא ברמיסת הרגש העדין של הבחורה. להיפך: בהבנה שהתגלה בה משהו נפלא נפלא ואמיתי, רתיעה אמיתית; אח"כ הבנה (אם אכן זה כך) שהוא באמת, אינו מה שהיה נשמע, אלא זה ביטוי בוסרי מ"הסרת הדעת" של היין, לדבָר שעם הזמן ראוי אכן שייבנה בעדינות, אהבת אמת הדדית בנישואין, בעדינות, בנעימות ובטהרה.
ול"חוות הדעת" המלומדת שהשתיה זו מצווה, ובדיוק בשביל דברים כאלה... חס ושלום: מפורש בהלכה שמי שעלול להגיע לעבור על דבר קל מדברי תורה, לא ישתכר בפורים. ולעבור על הנהגה של צניעות, בוודאי כלפי בחורה שאלו תחושותיה, זה וודאי לא "דרכה של תורה".
הצלחה רבה ובנין לכולם מתוך שמחה וטהרה.
