אנחנו דוסים, המשפחות שלנו פחות.
אצל ההורים של בעלי לא מקפידים על הכשרים מהודרים כמונו, אנחנו מקפידים יותר מהר.
בדכ אין בעיה עם ירקות אצלם אבל השנה שמיטה אז בשביל שנוכל לאכול מהירקות הם צריכים לקנות במיוחד.
ואז....
הם מכינים חלק מהירקות שאנחנו יכולים לאכול וחלק מירקות אחרים.
יוצא שכל הסעודה זה 'אל תאכל מזה, זה בשבילם" "תשאיר להם את זה אין להם משהו אחר לאכול" וכל הסעודה חמותי טורחת להכריז מה שלנו ומה לא. סתם מציק.
אבל זורמים ומעריכים מאוד את ההשתדלות שלה בשבילנו.
הבעיה היא שבשביל להכין לנו אוכל היא משגעת חצי משפחה שילכו לקנות לה ירקות מסופר שהוא במרחק של שעה נסיעה והיא לא נוהגת אז או שמישהו יקח אותה או שמישהו יילך במיוחד לקנות.
לא נעים לנו שככה כןלם טורחים ומתאמצים אבל היא לא מוכנה שנביא אוכל בעצמנו ונפגעת כשאנחנו מציעים בטענה שאנחנו לא סומכים עליה.
אז עד עכשיו זרמתי כדי לא לפגוע בה.
אבל בשבת האחרונה שהיינו שם אמרנו לה תודה רבה על האוכל ועל כל ההשקעה והיא התלוננה בפנינו שהיא סתם טורחת ואנחנו בקושי אוכלים ושפעם הבאה היא לא תטרח כל כך.
אז הודעתי לבעלי שבפעם הבאה שאנחנו באים אנחנו מביאים אוכל וזהו. שלא יהיו לה תלונות ושלא תבדוק כמה אנחנו אוכלים.
והגיעה הפעם הבאה והיא שוב לא מקבלת את זה שנביא אוכל.
אומרת לבעלי אתה עובד איך תכין? מי ישמע הוא מכין את כל האוכל לבד, מסכן שלה.
באוכל אני מתכוונת רק את הסלטים שהם רוב הבעיה, את המנות העיקריות היא תכין.
אני מתלבטת אם להציב לבעלי עובדה שאו שאנחנו לוקחים אוכל או שלא נוסעים.
מה הייתן עושות?
או שפשוט נוסעות ושוב סופגות הערות ותלונות?
(ואל תציעו לי לשאול רב, כבר שאלנו והוא כבר התיר לנו שם הרבה מעבר למה שאנחנו מקפידים בבית. לא מעוניינת להקפיד עוד פחות מזה)
ואם אחת מגיסותיי פה אז היי.
אצל ההורים של בעלי לא מקפידים על הכשרים מהודרים כמונו, אנחנו מקפידים יותר מהר.
בדכ אין בעיה עם ירקות אצלם אבל השנה שמיטה אז בשביל שנוכל לאכול מהירקות הם צריכים לקנות במיוחד.
ואז....
הם מכינים חלק מהירקות שאנחנו יכולים לאכול וחלק מירקות אחרים.
יוצא שכל הסעודה זה 'אל תאכל מזה, זה בשבילם" "תשאיר להם את זה אין להם משהו אחר לאכול" וכל הסעודה חמותי טורחת להכריז מה שלנו ומה לא. סתם מציק.
אבל זורמים ומעריכים מאוד את ההשתדלות שלה בשבילנו.
הבעיה היא שבשביל להכין לנו אוכל היא משגעת חצי משפחה שילכו לקנות לה ירקות מסופר שהוא במרחק של שעה נסיעה והיא לא נוהגת אז או שמישהו יקח אותה או שמישהו יילך במיוחד לקנות.
לא נעים לנו שככה כןלם טורחים ומתאמצים אבל היא לא מוכנה שנביא אוכל בעצמנו ונפגעת כשאנחנו מציעים בטענה שאנחנו לא סומכים עליה.
אז עד עכשיו זרמתי כדי לא לפגוע בה.
אבל בשבת האחרונה שהיינו שם אמרנו לה תודה רבה על האוכל ועל כל ההשקעה והיא התלוננה בפנינו שהיא סתם טורחת ואנחנו בקושי אוכלים ושפעם הבאה היא לא תטרח כל כך.
אז הודעתי לבעלי שבפעם הבאה שאנחנו באים אנחנו מביאים אוכל וזהו. שלא יהיו לה תלונות ושלא תבדוק כמה אנחנו אוכלים.
והגיעה הפעם הבאה והיא שוב לא מקבלת את זה שנביא אוכל.
אומרת לבעלי אתה עובד איך תכין? מי ישמע הוא מכין את כל האוכל לבד, מסכן שלה.
באוכל אני מתכוונת רק את הסלטים שהם רוב הבעיה, את המנות העיקריות היא תכין.
אני מתלבטת אם להציב לבעלי עובדה שאו שאנחנו לוקחים אוכל או שלא נוסעים.
מה הייתן עושות?
או שפשוט נוסעות ושוב סופגות הערות ותלונות?
(ואל תציעו לי לשאול רב, כבר שאלנו והוא כבר התיר לנו שם הרבה מעבר למה שאנחנו מקפידים בבית. לא מעוניינת להקפיד עוד פחות מזה)
ואם אחת מגיסותיי פה אז היי.
תודה!