בשנתיים פלוס האחרונות עם כל המלחמות

שהיה חסר כלשהו במזון

ציוד להתעסקות בבית יש לי במלאי מאז תובנות הקורונה 

ואיך חמותי אמרה לי? אם יש בבית קמח וסוכר להכין לחם אז הכל בסדר

הכנתי יצירות,

אוכל קליל שאפשר לאכול בממד אם נתקעים בדיוק בזמן ארוחה של הילדים,

שקיות לארוז חיתולים מלוכלכים וקצת שקיות ספייר בשביל פח,

חיתולים ומגבונים יש מספיק אז רק הכנסתי לממד, וכנל גם סיר למי שגמול אבל קטן ולא יתאפק

זה לא שלא יהיה אפשר לצאת אבל זה דברים שתמיד מועיל שיש, ואני לא רוצה להיות בלעדיהם בדיוק ברגע שצריך, אז רק מוודאת שלא חסר כלום

אני תוהה אם כדאי להכין את הילדים, שאולי יהיו אזעקות.

הם ישנים כולם בממ"ד, אז אם יש משהו באמצע הלילה, לא בטוח שבכלל יתעוררו.

במלחמה הקודמת דברים די התנהלו כסדרם (וגם הייתי צריכה להמשיך לעבוד 🤨)

מאמינה שפעם שניה יהיו עוד יותר מוכנים.

אצלי הילדים ישנים בממד אז לא דואגת גם לזה

איפה ראיתם פרסומים בכלל?

אני פותחת אתרי חדשות ולא ראיתי כלום.. או שאני עובדת יותר מדי😅

בגלל ההפגנות

ההרוגים

האיומים של טראמפ

ראיתי בטיקטוק

שמעתי אנשים בעבודה

הולכת לתקוף באיראן ביממה הקרובה

הם מצידם איימו שאם ארה"ב תתקוף ישראל תשלם מחיר....

חוץ מזה, המטוס של רה"מ המריא, וב"עם כלביא" ככה התחילה התקיפה... (אם הבנתי נכון)

מה אני אגיד.. הסבב הקודם היה לי סיוט, אבל אני רואה שלא בטוח שזה יזלוג לכאן

בכל אופן לא מטרידה את עצמי מעבר למה שכבר יש. מה שיגיע יגיע ונסתדר עם זה בעז"ה 

במלחמה הקודמת עם איראן היינו יחסית המקום הכי מוגן.

כן עשיתי כביסות כדי שלא נתקע ללא בגדים.

ומטעינה טלפון לפני הלילה.

והאמת שזה רק מלחיץ אותי יותר

אני לא נושמת רק מהמחשבה על הרעש של האזעקה אני לא יכולה להכיל אותה 

אני פשוט מדחיקה

לא מסוגלת לחשוב על הסיוט הזה שוב

והפעם אני גם בהריון

במתקפה הקודמת חוויתי התקף חרדה בפעם הראשונה בחיים

מלחיץ אותי לעבור כזה דבר בהריון

אולי לתקבל נשימות ותנועתיות כמו בצירים או משהו כזה..

או להכין פלייליסט

להכין קשימה של דברים שעושים כשנכנזים לממד.

למשל אפשר להכין דפים עבודה מהסוג של מבוכים, צביעה לפי צבעים, השלמת ציור לפי קו סימטריה ודברים בסגנון.

אפשר גם לעשות רשימת משימות בסגנון של:

לחםש שני דברים כחולים מסביבי,

לחפש משהו שמתחיל באות ת'

אומרים שזב טוב לאיפוס.

אני חושבת שדווקא הפעם שאפשר קצת להתכונן זה עוזר ובע"ה שלא נצטרך ❤️

ולא מקלט קרוב

מה שעשינו היה להישאר במיטה מחובקים עם הילדה ולהגיד תהילים

וכל בום להתכווץ

היא ב"ה הייתה קטנה ולא ממש הזיז לה

אני הייתי בחרדות

יש לי תאוריה שבגלל החרדות האלה קיבלתי מחזור ראשון מהלידה

כי בערך שבועיים אחרי התקיפה קיבלתי פעם ראשונה עם ההנקה

דמיון מודרך או מוזיקה טובה לשעות היום לפחות, למסך את הרעש.

אולי תעשו עיסויים אחד לשני.

חיבוקים זה מצוין, כדאי להוסיף גם עשיה כלשהי, תזוזה של הגוף, אפילו נשימות.

לא להישאר במצב סטטי.

אני לא מומחית גדולה להתמודדות עם חרדות, אבל זה מה שזכור לי כשקראתי על הנושא.

צודקת

ולא מרגישה בו בטוחה במיוחד כשזה באיראן

משתדלת להתחזק באמונה

אבל הרעש הרע של האזעקה הריצה לממד

הבהלה הזאת

אין לי אויר אמאלההה  😖😖😖

וגם לא מקלט קרוב

הקרוב אלינו הוא במרחק 5 דקות הליכה.

פשוט לא חושבת על זה. לא נערכתי.

יורדות למקלטים של הרחוב, גם באמצע הלילה

אבל זה היה אפשרי בגלל ההתראה של עשר דקות לפני

היה נראה שאנשים כבר ערוכים

ילדים קטנטנים סחבו את השמיכות שלהם ורצו

אני הייתי צופה ובוכה מזה

פעם לא היה ולא הספקנו למקלט

ואז באמת הייתה נפילה לא רחוק מאיתנו עם הרוגים ל"ע

אין לי מושגגגג איך אני יורדת עם שני הילדים שלי למקלט קפוא לחלוטין 3 קומות מתחתינו באמצע הלילה
לא סביר בעליל
בטח כשצריך גם ללכת ברחוב

איףףף

ואני רואה גם יתרונות במקלט משותף.

אם כי זה תלוי בחברה שמגיעים.

אם הם היסטריים או רגועים שיעבירו את הזמן.

וכמו שכתבה @פרח חדש יש גם את ההתראה המקדימה.

לק"י

זה היה לפני הלידה, אז 2 הגדולים ירדו לבד, ואת 2 הקטנים הרמנו.

אבל עם התראה לפני, היינו מעירים אותם, נועלים נעליים. ואז הם יכלו להמשיך לישון עד שתהיה אזעקה.

שיש לי "להתארגן"

אם תהיה אזעקה ניקח את עצמנו עם השמיכות מהמיטות ונרוץ למקלט השכונתי בקור.. אין יותר מידי מה להתכונן לצערי..

אם היה ממד הייתי אולי מציידת אותו

אבל אין

אז פשוט תפילות שלא יהיה כלום, והבנה שאם יהיה פשוט נרוץ ככה.

אלא שכונתי ציבורי

וביומיום משמש לשימוש ציבורי אחר

אז זה לא רלוונטי..

באמת בעם כלביא כשהמקלט היה רק מקלט השארנו ציוד(כולל מזרון שהיה הצלה)

אבל עכשיו זה לא מתאים 

ובעלי במילואים

אני בפחדים מטורפים..

ואין מצב להגיע לאף מרחב מוגן

אז משתדלת לזכור שאני בידיים של הקב''ה🙏❤️

האמת שאם בעלי יהיה פה

אז הכל בסדר מצידי

לבד מרגישה באמת חסרת הגנה מהפן הנפשי

וגם האחריות על גולם עלי.. וגם להרגיע אותם ואת הפחדים של כולם ולהעסיק ולהיות החזקה כשלי אין כתף להשען עליה בעצמי

גם אז היה במילואים..

חשבתי שלפחות בפעם הבאה אהיה רגועה שהוא בבית

אז חשבתי...

תדפיסי דפי צביעה או דפי עבודה.

אפשר לעשות יצירות מקרטונים וסלוטייפים.

ואין לנו ממד, רק מקלט רחובי

מאמינה שנלך להורים שלי 

כשיש לך לדאוג למישהו.

כאילו עם עוד ילד זה עוד דאגה שאין לה התחלה ואין לה סוף

דחןף להתחזק באמונה דחוף

טיטולים, מגבונים, משטח החתלה, שמיכה, בגדים להחלפה, צעצועים, מוצץ, סינר הנקה

מה עוד?

עדיף להכין, מה תפסידי?

חיתול בד, אם הוא פולט

אולי להוסיף גם מים בשבילכם, טישו, ומשהו קטן לאכול?

אם יהיה אזעקה בזמן גשמים הזויים?

המקלט הוא תת קרקעי ברחוב, ויש באזור שלי הצפות, נשמע חי מסוכן

יש לי שישיות מים ושימורים.

אני גם לא חושבת שזה יהיה כמו פעם קודמת אם בכלל.

ומה גם שהחרדות שלי בכלל על דברים אחרים אז השבתה של מוסדות הלימוד רק מרגיעה אותי.

דפוק ככל שזה ישמע.

אה ובשנה וחצי האחרונות אנחנוגרים בדירה עם ממד.

זה משמעותית מרגיע יותר.

שמתי מים קרקרים חטיפים

ומטען

יש שם כבר תאורת חירום

תיכףתבעלי יסגור את החלון

מגובנים שוקולד פנס ומטען. נראה לי זהו

בפועל עוד לא עשיתי

ההבדל היחיד הוא שהפעם יש גם תינוק להעביר איתנו מהחדר לממד (שתכלס זה כבר קרה באזעקות של החות'ים).

גם עם כל האיומים של איראן שיתקפו אותנו, אני לא יודעת כמה יש להן יכולות עכשיו. כמה הם הספיקו לחדש מלאי מהמלחמה הקודמת, כמה הם יצליחו תוך כדי שהם מנסים לדכא מחאה גם לירות כמויות טילים וכו'.

אני רק מתפללת שבסופו של דבר המחאות האלה, אולי עם עזרה של ארה"ב באמת יובילו לנפילה של המשטר שם ואז משם נראה לי באמת נשאר רק בית מקדש וזהו (שזה נגיד- הרבה יותר מלחיץ אותי. מציאות של בימ"ק שאשכרה צריך לשים לב במה נגעתי, איפה הייתי בשביל דיני טומאה וטהרה, להקריב קורבנות על חטאים וכו', להיות במדרגה רוחנית כזו.. יותר מלחיץ אותי מאשר טילים מאיראן)

אחרי הכל יש לטהר כל כך הרבה דברים

שלא ברור איך יטהרו (נגיד רכבים)

יהיו המון סוגיות לטפל בהן

ולאט לאט נלמד הכל...

מה שבטוח שזה יהיה שווה 😊

לק"י

אני ישנה עם דק, כי ככה נעים לי. וגם אחת מהבנות שלי.

ואם תהיה אזעקה, לא נוכל להתחיל להתלבש.

נראה לי שאכין קפוצונים במקום זמין.

גם קפוצ'ון וגם מכנסיים חמות או טייץ

לק"י

אבל יש לי מכנסי פיגמה דקים, שאני בספק אם יעלו עלי😂

מתלבטת אם לישון איתם. כי לפעמים פתאום באמצע הלילה נהיה לי חם....

לק"י

אין מצב שאני יורדת להניח שם דברים. אני מפחדת...

ותודה!

יאללה. יהיה טוב!

ושבבוקר נתעורר אחרי לילה שקט במיטות שלנו🙏🏽

ואף פעם לא הכנתי. בדכ גם הייתי עם בעל מגוייס ולבד.

עם טיטולים ובגדים להחלפה לילדים. קרקרים ומים. ושמיכות.

7 קומות למטה עם 3 קטנטנים..

בע"ה שלא נצטרך!

על מלחמה

דבר ראשון אני מקפידה על שינה מרובה

שמא יגיעו ימים שיפריעו לי לישון

שיהיה לי מלאי

חבל לבזבז אנרגיה על שמועות

אנחנו חיים במדינת ישראל

זה כנראה יקרה שוב ושוב ושוב

אבל חד משמעית מסכימה עם זה שלא צריך לבזבז אנרגיות על שמועות.

אני אתמול לגמרי נכנסתי למיטה בשלווה (ואז לא הצלחתי להרדם עד אחת וחצי בערך, אבל בלי קשר לאיראן)

דווקא לא הפריע לי לישון

תיארתי לעצמי שכלום לא יקרה הלילה

אבל כן מתישהו בימים הקרובים

הקור.. איך מוציאים את הילדים מהשמיכות בקור!!! 

אני ממש חוששת 

אפשר לעטוף אותם עם שמיכות או לקחת ביד ולהתכסות כשמגיעים למקלט.

אז צריך לצאת החוצה כדי להגיע אליו.

והטמפרטורות פה בלילה מתחת 10 מעלות...

לא יודעת איך נלך לשם עם 5 ילדים באמצע הלילה.

(במבצע עם כלביא הייתי עם הקטן שלי האשפוז כמעט כל המלחמה, ובעלי היה אצל ההורים שלו עם הילדים, ולהם יש ממ"ד.. היה לנו רק את הלילה האחרון של המלחמה לצאת איתם למקלט. אז בכלל אנחנו לא מתורגלים...)

בעז"ה יהיה בסדר, נתפלל גם על זה...

יש מקלטים בסביבה אבל הם לא ציבוריים ולא תמיד פתוחים,

אבל כמה שאני חשופה לחדשות אני לא באמת חושבת שמשהו יקרה.

יכול להיות שזה סתם בקטע של אשליה עצמית וכי אין לי כח לחשוב על זה

וגם אם חלילה משהו יתפתח- אני חושבת שהציוד שיש בבית מספיק.

שיש לכולם ממדים- בגרך כלל פתוח, רק צריך לבקש מהשכנים שם את הקוד כניסה לבנין.

יש לידנו גם בית כנסת עם אולם שמחות ושם יש מקלט אבל הם נועלים בלילה ולא הסכימו לפתוח לנו.

איזה מצב מתסכל🤦‍♀️

מקלט של מקום ציבורי כמו בית ספר מתנ"ס בית כנסת פארק

חייב להיות פתוח לכולם בזמן אזעקה

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

כי בעלי שם.

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..

יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

נסי לעבוד מהמשרד...

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.

קשה לך בכללי עם החלטות?

ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.

חוץ מהנקודה האחרונה זה נראה בשיוק אני

אין לי עצות, רק הזדהות

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

שיוכח אחרת

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

עושה מאד טוב לנפש.

שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!

שכל שנה יכולה להיות טובה או רעה...

כמובן שלהתחזק בשמירת שבת זה חשוב מאוד, אבל לשים לב שלא נסחפים אחרי כל מיני ספקולציות...

(לא מדברת עלייך אלא בכללי)

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).