כתבתי חשוף
כתבתי הכי חשוף שכתבתי בזמן האחרון
והעלתי
אשכרה עשיתי את זה
וקיבלתי לייק אחד
וכמה צפיות
ורעדתי מפחד
ומחקתי.

החרדה שהייתה
שעדיין
קלסטרופוביה
חרדה חברתית
פוסטראומה
הרשימה לא נגמרת איפ

המראה
המראה הזאת
וההשתקפות
פאק איט.

אני רוצה לצרוח
אני רוצה לדבר
ואין עם מי
אני רוצה לפרוק
אני רוצה שיהיה לי זמן קבוע שאחכה לו
כמו שהיה
אבל אין.
אלוהים שונא אותי זה ידוע

ועוד הסיבות האלו,
עד כמה צריך להכאיב לי
לרסק אותי עד שנהיה ממני כלום
לאבד אחיזה וליפול ליפול ליפול
עד אינסוף

מי יעצור את הנפילה
אני לא יכולה לבד
לא יכולה.

התקפי חרדה שלא נגמרים
ורק מתגברים יותר ויותר
כמויות לא הגיוניות
ואני
ילדה
קטנה
חולת
נפש
שלא יודעת
איך
להציל אותי.

דווקא בתקופה הזאת
פאקינג חרא
כאילו,
מה עוד
מה עוד
קדימה אלוהים בוא נראה מה עוד אתה יכול להביא לי
כמה עוד צרות וקשיים אתה מסוגל להפיל עליי
יאללה בוא נראה.

ציניות מעולם לא עזרה לי
מצד שני עדיף לצחוק מאשר לבכות
אולי
(עדיף ציניות מלפגוע)

אני מרגישה מוקפת בשדים
שחונקים אותי הם חונקים אותי
ואני מנסה לנשום
ולא כל כך עובד לי.

מציאות מדהימה
חיים שהם מתנה אה
החיים יפים אה
מה אומרים.

לרקוד עם דמעות בעיניים

I hate me