המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש
פורום אימהות השלב הבא

בהנהלת: יעל מהדרום , לפניו ברננה! , מתואמת
מכתב פתיחה
המשולש המסוכן: ילדים, שבת וממתקים (התייעצות)מתואמת
בשבת האחרונה הגיעה יכולת בליסת הממתקים של הילדים לרמות חדשות... מהרגע שבעלי חזר עם הקניות ביום שישי בצהריים ועד מוצאי שבת, לא עברו חמש דקות בערך בלי שבא אליי ילד וביקש לאכול ממתק כלשהו. (וכמובן - אם אחד נצפה אוכל בעיני אחיו, מיד גם הם באו לבקש...) זה הגיע למצב שכבר לא יכולתי לסבול את זה, ופשוט אמרתי להם שכל שאלת ממתק תופנה מעתה לאבא ולא אליי. (הבעיה שבצהרי שבת אבא שלהם הלך לנוח, וכשסירבתי לאשר להם ממתקים במקומו - הם פשוט אישרו לעצמם וזללו בלי בקרה בכלל... )
בקיצור - חשבתי על רעיון לשינוי: בשבת הבאה לא נקנה *שום* ממתק. לא חטיפים, לא שוקולד, לא עוגות, לא מעדנים, לא ג'לים ולא שלוקים. רק פירות, קרקרים ויוגורטים, ונכין בעצמנו כמה דברים פשוטים שיהיו כמנות אחרונות בלבד, ודי.
הבעיה היא ששבת הבאה מחוברת לשבועות, ופתאום תהיתי אם זה לא יהיה שינוי קיצוני מדי, אם הוא יוחל בבת אחת על יומיים...
וכאן אתן נכנסות לתמונה: מה דעתכן? הילדים שלנו ישרדו יומיים בלי מיני מתיקה? הם יצליחו להרגיש את כבודם של השבת והחג גם בלעדיהם? יצליחו ליהנות ולאהוב אותם?
(קחו בחשבון שאני לא טובה כל כך באפייה וכו', ולכן תמיד אני מעדיפה שנקנה מנות אחרונות... אולי הפעם גם הבת שלי תכין - בתקווה שיהיה לה זמן - אבל שוב, מדובר ביומיים...)
אולי הצעת ביניים?חילזון 123
שתיושם גם בעזרת בעלך כמובן...

תקנו ממתקים. אבל לקבוע מראש בכתב, ככה שכולם ידעו, מתי אוכלים מה. ותקנו כמות *מדוייקת* לפעמים האלו, כדי להפסיק את הנישנוש המתמיד....

נגיד ממתק אחד אחרי הדלקת נרות
קינוח אחרי הארוחה
עוגה בבוקר כשקמים
צלחת ממתקים אישית בצהריים
קרטיב אחצ
וכו'
זה גם רעיון, תודה!!מתואמת
תשלחי אותם למכולת לבחור ממתק אחד לכל ילדמיואשת******
או שניים
שיבלו שם כמה שעות בבחירה ואז ידעו שמי שאוכל את שלו לפני שבת- לא יהיה לו בשבת.
בלי קשר הייתי מענישה מי שאכל ממתקים בלי רשות ומציעה לחשוב על כללים
אצלינו למשל אוכלים ממתק אחד בכניסת שבת ואחד בשבת בבוקר
ואין שאלות. לפני ואחרי , זה מה שמותר וזהו
אין סיבה שישגעו אותך ככה
זה רעיון טוב...מתואמת
מעניין אם הוא יוכל לעבוד על הקטנים... (בסעודה שלישית בת השלוש התעקשה שהיא סיימה את האוכל שלה כי כבר רצתה לקבל מנה אחרונה - אף שכולם יכלו לראות שהצלחת שלה מלאה... כלומר, יש בה עדיין את כל מעט האוכל ששמנו לה...)
להעניש אותם אני לא רוצה - גם כי זה יצטרך לכלול כמעט את כולם, וגם כי זו קצת אשמתי, שסירבתי לענות להם אם הם יכולים לאכול ממתק או לא...
(הבעיה היא שגם אני אוהבת לנשנש במהלך צהרי שבת, תוך כדי שאני קוראת... אז אני לא באמת יכולה להגביל אותם עד כדי כך...)
גם שלי מעדיפה ממתק על אוכלמיואשת******
ובכל זאת אני לא מרשה עד שהיא מסיימת
וכן היא גם למדה שיש ממתק בהדלקת נרות והיא אכן שואלת אותי ביום שישי פעם בשעה מתי אני מדליקה נרות 😅 אבל היא מחכה
כן, התעקשנו איתה ובסוף היא אכלהמתואמת
אבל זה היה מתיש...
וכשאני חושבת על התעקשויות כאלה כפול שבע וכפול מלא פעמים במהלך השבת - אני נהיית מותשת רק מהמחשבה...
בסדר, אז לצהרי שבת צלחת נישנושים מוגדרתחילזון 123
כללית או פרטית.
את גם לא חייבת להתנות את זה בעניין סיום האוכל. אני לא בטוחה שחייב להיות קשר.
פשוט שזה יהיה מוגדר ולא 'בלתי נגמר' כזה.
נכון, צודקת... תודה!מתואמת
ספציפית לגבי מנה אחרונהיראת גאולה
אני מחליטה מתי המנה הזו מתחילה, בדיוק כמו שאני מחליטה מתי מגישה כל מאכל אחר בזמן הארוחה,
אבל כשמתחילה מנה אחרונה, לא מתנה את זה בסיום אוכל כזה או אחר.
כן יש כללים שאכלו משהו, שהשתתפו בסעודת שבת ולא קראו בספה למשל, ואצלנו זה אחרי ברכת המזון. אבל אני לא מאמינה בבדיקה מה הילד אכל או לא, כי יש משהו במתח של 'אם תאכל תקבל' שבאמת לא מאפשר להם להיות פנוי לתחושת הרעב ולאוכל הנוכחי.
אוהבת את הגישה הזו...מתואמת
אבל כבר יותר מדי השרשנו אצלנו שרק מי שמסיים את האוכל (כל אחד והכמות שלו) מקבל מנה אחרונה...
איך אפשר לשנות את הגישה?
(כרגע המצב הוא שמי שמסיים לאכול הולך לקחת לעצמו מנה אחרונה, ואז הוא מגרה את אלה שלא סיימו. אז אולי צריך להתחיל בזה - לקבוע זמן לכולם לאכילת המנה האחרונה...)
אני ראיתי משפחה שרק אחרי ברכת המזון הגישו מנ"אנפש חיה.
מנה אחרונה.
ככה כולם אכלו כולל הילדים ששבעו
ורק ה"מתוקים" לסוף הוגשו לקינוח אחרי ברכת המזון, ואחרי פינוי הכלים וכו'.
כיוון יפה!מתואמת
גם אצל ההורים שלי ככה בערך - מפנים את השולחן, הולכים לשבת בספות ואוכלים מנה אחרונה תוך כדי דבר תורה (אבל ברכת המזון אחר כך).
אצלנו זה לא ממש ילך, כי אפילו פינוי השולחן תמיד נדחה עד לסעודה הבאה 🙈 (דואגת להחזיר למקרר רק את מה שדורש קירור)
אבל אולי זו גם הנהגה טובה שכדאי להנחיל אצלנו... ותהיה להם מוטיבציה ככה לעזור בפינוי השולחן אם המנה האחרונה תובטח רק לאחריו...
ההבדל הואנפש חיה.
ששם המנה אחרונה הוגשה אל שולחן הסעודה,
כשכולם ישובים במקומותיהם, כולל הילדים שעזרו בפינוי השולחן.

כשהמנה עוברת לשולחן הבא הילדים לא מקשרים בין המחוייבות שלהם לעזור לפינוי
לבין ההנאה מהימנה שהיא תוצר של מעשה העזרה שלהם (נהנית? תעזור לפנות. לא עזרת? לא קיבלת. פשוט מאד. לא כעונש אלא כתוצאה נלווית.... )
ומרגישים חופשי לבקש ממתקים כי יודעים שאין באמת כללים ושאין גבול שיאמר מה מותר ומתי.
כן, זה נשמע טוב... תודה!מתואמת
אצלינו אין מנה אחרונה (רק אם יש אורחים...)חילזון 123
אוכלים ממתק בכניסת שבת
בערב כבר עייפים...
מקסימום טועמים קצת עוגה באופן לא רישמי...
בבוקר בארוחת בוקר אוכלים בדכ עוגות נגיד. או משהו אחר טעים.
או שעושים קידוש עם 'מנה אחרונה'.
סעודה שניה אוכלים בצהריים
אחכ אין קינוח.
יש משהו טעים בצהריים, שזה יותר ב2-3-4 (תלוי מתי אכלנו את הסעודה)

לפעמים הם אומרים אם אפשר קינוח, אז אני אומרת שאכלנו סעודה, ונאכל ממתקים בצהרים.

תכלס לא בטוחה שאנחנו אוכלים פחות ממכם 🙈
פשוט רק לעניין שחייב מנה אחרונה....
אז אפשר לאכול את המתוקים בזמנים אחרים....
הייתי מעדיפה דווקא שהממתקים יוגדרו למנה אחרונהמתואמת
ולא גם יתפזרו לאורך כל היום...
נכון גם אצלנובוקר אור
לגביסליל
ממתק ולסיים לאכול, אולי כדאי לנתק את הקשר ביניהם.
פעם הבן שלי היה רגיל שבסיום כל ארוחה, מקבלים קינוח (עוגיה למשל). ואז הוא היה מסיים לאכול עוד לפני שהתחיל😅
אז ניתקנו את הקשר ביניהם.
במהלך השבוע, הוא מקבל כל יום עוגיה בדרך לגן וזהו.
בשבת, אפשר עוגיה בקידוש (אנחנו עושים בנפרד מהארוחה), ולפעמים גם מרשים לו גם כשאנחנו ישנים בצהריים והוא נשאר לשחק.
אין קינוח בארוחה, ואני גם לא מרשה לדבר על קינוח במהלך האוכל, כי אחרת הוא כל הזמן שואל ומראה לי כמה הוא אכל (שתי כפיות אורז, ביס שניצל). אבל הוא די למד שאוכלים כי רעבים ובלי קשר למה שמקבלים אחר כך, וזה עוזר בשני התחומים. גם אוכל כמו שצריך, וגם לא מבקש כל הזמן ממתקים.

ולגבי שאר הדברים, אין לי עדיין ילדים גדולים, אבל חושבת שעיקר העניין כאן זה לשים להם גבול ברור.
יש בבית x, אפשר לאכול את זה רק בזמן y, מי שיאכל בלי רשות, לא יוכל לקבל בשבת הבאה. (סתם דוגמה)
איך הצלחתם לנתק את הקשר בין האוכל למה האחרונה?מתואמת
תוהה אם יש סיכוי להצליח בזה עכשיו, אחרי שזה הרגל רב שנים...
במהלך השבועסליל
פשוט אין קינוח. פעם הוא היה אוכל בסיום כל ארוחה משהו מתוק, ועכשיו כבר לא. העברנו את זה לבוקר לפני שיוצאים וזה לא קשור למה הוא אכל או לא אכל לפני כן.

לגבי שבת, זה באמת קצת מאתגר.
אפשר באופן תיאורטי להגיד שאין קינוח בכלל, ואז בצהריים לאפשר לכל אחד ממתק אחד. אבל אני מבינה שיכול להיות שזה חלק מעונג שבת וזה באמת צעד קצת דרסטי.
אצל ההורים שלנו, מגישים מנה אחרונה רק אחרי שכולם סיימו לאכול. מפנים את הכלים, ואז מגישים מנה אחרונה לכולם. אז קודם כל הייתי מתחילה מזה שזה יהיה שלב נפרד בארוחה, ולא שכל אחד לוקח לעצמו מתי שהוא רוצה. אבל באמת כשמגישים, אני מרשה לבן שלי לאכול, גם אם הוא לא כל כך אכל בארוחה. אני מזכירה לו שזו ארוחת ערב / צהריים ואחר כך לא יהיה אוכל, והוא כבר יודע שזו אחריות שלו לאכול כדי שלא יהיה רעב, אבל זה לא קשור לקינוח. מה שכן, אני בכל אופן מגבילה *כמה* מותר לאכול. ככה שגם אם הוא לא אכל, הקינוח לא באמת יכול לפצות על הארוחה כי זה לא משביע, ואם הוא רוצה להיות שבע הוא צריך לאכול באמת.

בבית זה קצת אחרת, כי אנחנו לא כל כך אוכלים מנה אחרונה. הבן שלי בדרך כלל מבקש, אבל אני אומרת לו שלא מדברים על קינוח כרגע. אז הוא פשוט למד לאכול ולרוב בסוף גם מקבל משהו קטן, אבל זה לא משהו עיקרי והארוחה לא סובבת סביב זה
גם אצלנו באמצע השבוע אין מנה אחרונה בהגדרהמתואמת
(יש ממתקים סתם...)
אבל בשבת זה ממש חלק מובנה...
אבל אולי באמת נתחיל בזה שהמנה האחרונה נפרדת מהסעודה. תודה!
אני לא חושבת שזה המקום שדורש השקעהמיואשת******
בכלל כל הנושא פה זה גבולות ולהקשיב כשאומרים לא. זה ממש נטו גבולות.
הכח והמשאבים שלך אמורים להיות מושקעים בזה, לא בשינוי סדרי בראשית בבית שלך
להשקיע בגבולות זה השקעה קשה אולי אבל היא שווה ותבוא לידי ביטוי בעוד דברים
בעוד שאם עכשיו תפתחי במלחמה של אין מנה אחרונה אחרי הסעודה. גם יהיה לך את המלחמה הזו וגם לא פתרת כלום ב23 שעות האחרות של שבת
יש מלא בתים שיש בהם מנה אחרונה אחרי הסעודה (שלנו למשל) ועדין יש גבולות ויש החלטות מה מקבלים מתי
נראה לי שזה מצטייר לך כמשהו עול או פתרון טוב אבל האמת לדעתי האישית שזה רק יצור לך יותר בעיית ולא יפתור את הקיימות. זה שלמשפחות אחרות אין מנה אחרונה אחרי הסעודה סבבה, זה לא אומר שזה בהכרח נכון וטוב לכולם וזה ענין של מנהג ונוחות , איך זה פותר את זה שילדים רוצים מתוק בשבת אחרי צהרים למשל?
זאת דעתי בכל אופן
צודקת ממש, תודה!מתואמת
הו, גבולות... בזה מתחיל ונגמר הכול...
כן אה? איזה קשה זהמיואשת******
אני במצב כזה מדייקת לו מה הוא צריך לאכולטארקו
לרוב אמקד אותו לחלבון, שיסיים משהו אחד ספציפי ואז
כן, זה מה שעשינו בסוף... לקח זמן, אבל היא אכלה אתמתואמת
זה. (וזה היה תפוח אדמה הדבר היחיד שידענו שיש סיכוי שאכן תאכל...)
אנחנו קונים חטיף אחד לכל ילד וזהו!!אור123456
אין בבית שום חטיפים או מתוקים מעבר
מידי פעם יוצאים לגינה בימי חול ואני מפנקת אןתם באחזה גלידה אבל בבית אין כלום
זה הרגל מאז ומתמיד?מתואמת
אני תוהה איך אפשר להנחית הרגל כזה פתאום.
לכן חשבתי ללכת לקיצוניות השנייה, ואז להתאזן אט אט...
כבר שנים..לא זוכרת ממתיאור123456
אצליoo
אין מנה אחרונה גם כשיש אורחים, כשיש 2 מנות עשירות, למי יש מקום למשהו מתוק?

וגם אין ממתקים מיוחדים לשבת, ואין זמן שבו מחלקים ממתקים, מי שרוצה לוקח כרגיל מארון חטיפים מה שיש שם. נראלי הרגל רע לקשר שבת לממתקים, שבת יכולה להיות דבר מקסים בלי שום ממתק.
כנ"ל לפעמים יש אבטיח או פיצוחיםאור123456
יש גם גישה הפוכהבת 30

זו עוד דרך לייקר את השבת, שיש בה דברים שאין במהלך השבוע.

אצלינו אין חטיפים במשך השבוע, בשבת יש אחד בליל שבת ואחד בבוקר

אבלoo
מייקרים עם משהו שמייקר, לא עם דברים שהורסים את הגוף, ככה את מלמדת את הילדים שממתקים זה דבר מיוחד שמייקר את השבת, והאמת היא שממתקים זה זבל שמכניסים לגוף, לא יותר מזה.

אנחנו מייקרים עם בגדים מיוחדים, מפה, כלים נאים, אוכל מיוחד וכו.
הלוואי שנצליח ככה...מתואמת
לא קראתי הכל...אז סליחה אם אני ממחזרת רעיונותבת 30

מה עם הגדרת זמן לכל חטיף או ממתק.

נניח- אחרי הדלקת נרות- חטיף אחד.

אחרי הסעודה-קינוח מסוג אחד או שניים

בבוקר- אחרי שאוכלים משהו בריא יכולים לקבל ממתק קטן.

אחה"צ- עוד חטיף.

 

ננסה באמת לעשות משהו כזה... בתקווה שיצליח...מתואמת
אצלי זה ככהבת 30

אחרי הדלקת נרות- חטיף. אחרי גיל בת מצווה הן שומרות את החטיף לזמן אחר- אחרי הסעודה או מתי שבא להן.

בסעודה- מי שצייר ציור פרשת שבוע מקבל מנטוס אחד. בלבד..

קינוח- לפעמים יש לפעמים אין. לפעמים עוגה, פיצוחים. 

בבוקר- אוכלים יוגורט עם פירות וסילאן. והולכים לבית הכנסת, שם הקטנים מקבלים חטיף ומשחקים בחוץ, והגדולות מקבלות את החטיף אחרי שחוזרים ועושים קידוש.

אם אני מכינה קרטיבים- אז בצהריים כל אחד יכול לקחת מתי שהוא רוצה.

בקיץ, משתדלת שבסביבות ארבע יהיה אבטיח או מלון חתוך וכולם אוכלים. 

ואם מישהו מבקש עוגה או עוגיה- יכול לקבל, באופן מידתי. 

תודה!מתואמת
אצלכם רגילים לממתקים בריאים מאז ומתמיד... אצלנו לצערי אלה לא יעברו
אבל אולי קביעת הזמנים תעזור באמת...
אל תחשבי שהכל בריאבת 30

חטיף זה חטיף...

ואוכלים גם קרטיבים רגילים...

ואפילו מרשמלו בל"ג בעומר...

אבל עדיין - הכיוון הכללי בריא...מתואמת
נכוןבת 30

אבל אולי אם תתני להם להכין הם ירגישו שזה מענין ומגניב ויהנו לאכול מה שהכינו.

קרטיבים למשל, זה ממש בקטנה להכין. סוחטים מלא תפוזים, או מכינים מיץ מתרכיז טבעי, שופכים לתבניות סיליקון של קרטיבים, תוקעים מקלות ארטיק ולמקפיא. עשר דקות ותכל'ס זה טעים...

הגדולה שלך אולי תהנה להכין דברים מורכבים יותר- פצפוצי אורז עם שוקולד (לא מסובך בכלל) וכאלה. 

קרטיבים הם באמת מכינים הרבהמתואמת
לא כל כך אוהבת את זה, כי הם מעמידים אותם בצורה לא בטוחה במקפיא... אבל אולי אם אשגיח עליהם זה יצא טוב יותר...
ואל דאגה, הגדולה שלי כבר בונה מגדלים וחלומות לדברים המושקעים שהיא תכין לשבועות (רק נותר לקוות שיהיה לה זמן... ושהיא לא תלכלך יותר מדי כלים )
קודם כלהמקורית
לשאלה האחרונה שלך - בעיניי כן
אבל בלי קשר אליה, מצטרפת למה שכתבו לפניי שמגבילים את כמות הממתקים שקונים בדיוק לפי הצורך ( ויותר מזה אולי תשימי אצלך בחדר אפילו באופן שלא יראו) ולהגדיר זמנים לכך. גם אצלנו יש זמנים לממתק בשבת - ולא תמיד אני עומדת בהם כדי לא ליצור התניה אצל הילדים - בכניסת שבת לפעמים נותנת חטיף כי הם רעבים
אחרי סעודת שבת יש תה ועוגה (אוכלים מנה אחת עם סלטים אז זה עובר אצלנו) בדרכ או אם הולכים לסבא וסבתא אז יש גם שוקולד
ובשבת בבוקר יש עוגה חלבית מפנקת. זהו.
אבל האמת היא שהעוגות בבוקר ואחרי הסעודה הן עונג שבת גם שלנו ההורים ואם היינו אוכלים יותר מזה לא הייתי יכולה למנוע מהם
לשים אצלנו בחדר אני לא רוצהמתואמת
כי הרגלתי את הילדים שאין אוכל בחדרים בשום אופן (גם לא רק כדי לשמור עליהם שם).
ונראה איך נצליח את השאר...
אני יכולה לשתף איך זה אצלנובארץ אהבתי
באופן כללי אין אצלנו ממתקים קנויים.
יש בייגלה בארון, יש עוגות/עוגיות שאני מכינה (בד"כ סוג אחד כל פעם. אני מכינה 4 עוגות, משאירה 1 בחוץ והשאר במקפיא, וכשנגמר המלאי אני מכינה נגלה חדשה. עוגות פשוטות בחושות, בלי להסתבך…). ויש הרבה פירות.

בליל שבת אחרי הארוחה הילדים מקבלים שקית 'ממתקים' - קצת בייגלה, כמה שוקולד צ'יפס, כמה חמוציות, חתיכת אננס מיובש קטנה, לפעמים עוגיה שלי, ואם יש ממתקים שהם קיבלו בגן ושמרו לשקית ממתקים, או ממתקים שסבא וסבתא הביאו להם - אז מחלקים גם אותם.
ובבוקר אני עושה עם הילדים קידוש לפני שבעלי מגיע, וגם שם אני מחלקת לכל אחד 'ממתקים' כמו שהזכרתי בערב.
ובמשך היום וגם במשך כל השבוע הם מבקשים חופשי פירות, לפעמים מבקשים גם עוגה (אני לרוב לא נותנת יותר מפעם ביום, לפעמים פעמיים), ולפעמים גם מבקשים צלחת/שקית בייגלה (גם לרוב לא יותר מפעם ביום).

ויש לנו הרבה שיח על הנושא.
כשאוכלים פירות טעימים, אז אנחנו מדברים על איזה כיף שה' ברא לנו פירות כאלו טעימים, שהם כמו ממתקים אבל בלי שום דבר שמזיק לנו, ורק טובים בשבילנו.
כשמקבלים מהגן טופים, גומים, חמצוצים, סוכריה על מקל וכדו' אז אנחנו מדברים על זה שזה מזיק לגוף שלנו. אני כן מרשה לטעום, כי זה מאוד מגרה, אבל אנחנו לא רוצים להזיק לגוף שלנו אז אנחנו לא אוכלים הכל אלא רק קצת, ואז משלימים עם משהו שהוא גם מתוק אבל פחות מזיק לגוף שלנו (חמוציות או שוקולד צ'יפס).
כשקשה להם להפסיק לאכול מהמתוק, אז אני מספרת להם כמה זה חשוב שהוא מתרגלים לזה כבר עכשיו, כי יש אנשים מבוגרים שלא התרגלו לזה, וכבר מרגישים את ההשפעות הלא טובות של הממתקים על הגוף שלהם, ועדיין קשה להם להתגבר ולהפסיק. ולכן אנחנו משתדלים להתרגל כבר כשהם ילדים לדעת לעצור את האכילה של מה שמזיק לנו למרות שאנחנו רוצים עוד, וליהנות מהמתוק הבריא שה' נתן לנו (פירות).


לא יודעת אם השיתוף שלי יעזור לך.
לכל בית מתאים משהו אחר, ולשנות הרגלים זה בהחלט לא תמיד קל.
אני חושבת שכן אפשר לשנות, וכשאת מרגישה שמה שקיים כרגע לא מתאים, אז זה בהחלט המקום לשינוי.
אבל באמת צריך להתאים את השינוי למה שנכון לכם, ומה שתצליחו לעמוד בו. להחליט איך אתם רוצים שהדברים יתנהלו מעכשיו, להגדיר קודם כל לעצמכם מה יהיו הכללים, ואז להודיע על זה לילדים (ולשתף אותם גם במחשבה מאחורי, למה זה חשוב לכם לשנות, ולמה זה טוב גם בשבילם).

בהצלחה רבה!
תודה רבה! זה מעורר קנאה...מתואמת
אני מבואסת מזה שאצלנו לא הצלחנו להנחיל הרגלים כאלה - רק מצבעי מאכל מסוכנים אנחנו מונעים אותם.
זה קשור הרבה אליי, שאני אוהבת שוקולד ועוגות ולא אוהבת כל כך פירות (אם כי חטיפים - חוץ מבמבה - אני לא אוהבת והם משוגעים עליהם. לא יודעת מאיפה זה בא...)
וזה קשור גם לזה שאני לא אוהבת להכין אוכל, אז כל מה שאפשר לקנות - אני מעדיפה לקנות וזהו.
אבל אין ספק שצריך לערוך כאן שינוי...
לא התכוונתי לעורר קנאה..בארץ אהבתי
והאמת שזו לא ממש חכמה. אני כבר דור שלישי בנושא... (אצל סבתא שלי זה היה אחרת, הם עוד חשבו שמרגרינה יותר בריאה מחמאה אז אכלו מרגרינה, אבל כן היה ניסיון ומודעות לאכול בריא. ואני ממש גדלתי ככה, בלי ממתקים ועם הרבה פירות).

לשנות ממה שגדלנו עליו זה קשה.
ולשנות ממה שהילדים רגילים בבית זה עוד יותר קשה.
אני חושבת שבפועל זה צריך להיות שילוב של שינויים שאתם מחליטים עליהם ועומדים עליהם (ומסוגלים לעמוד בהם), ביחד עם שיח שעוזר לילדים להבין למה זה, ומה הם מרוויחים מזה.

אבל זה מובן שזה קשה. גם לי קשה לעשות שינויים. לרוב אני נוטה לדחות את כל השינויים הגדולים לקיץ, כי אז יש לי יותר כוחות להתמודד עם הקושי שזה גורם, בלי עומס של מסגרות ועבודה שלי בנוסף (כמו שעכשיו הבן שלי כבר בן מעל שלוש וחצי, ואני עוד מחכה לגמול אותו מהנקה רק בקיץ כדי שיהיה לי יותר נוח להתמודד עם השינוי...).
ההורים שלי דווקא אוכלים בריאמתואמת
אבל התחילו להשקיע בזה בעיקר בשנים האחרונות... (כשהייתי אצלם אחרי הלידה כמעט לא היה לי מה לאכול )
ואצלי הקיץ דווקא עמוס יותר כי אני צריכה לשלב עבודה עם ילדים בבית ופעילויות בשבילם...
אם לא גדלת ככה אז זה לא ממש עוזר...בארץ אהבתי
ונראה לי שבאמת הקיץ זה דווקא לא זמן מוצלח לעשות שינויים בהרגלי צריכת ממתקים.
מה שהתכוונתי להגיד זה ששינוי דורש אנרגיות והשקעה, כי לוקח זמן עד שהילדים מסתגלים לשינוי, ובינתיים זה יכול גם לעורר התנגדויות, וקושי לקבל את השינוי והכללים החדשים, וצריך להיות מוכנים עם פניות וכוח כדי להתמודד עם זה.
ולכן עם השינויים שאני צריכה לעשות אני מחכה לשלב שיהיה לי את הכוח להתמודד עם זה הכי טוב.
ואני חושבת שגם בשינוי שאת רוצה לעשות - כדאי לחשוב מראש מה יוכל לעזור לעבור את השינוי יותר בקלות - אם זה בבחירת הזמן להתחיל בשינוי, ואם זה בנתונים אחרים שיכולים להקל. כי להתחיל שינוי בלי כוח להתמודד עם הקושי שהוא דורש, עלול לגרום לזה שלא תצליחו לעמוד בזה, וזה רק ישחוק יותר את האמירה שלכם בנושא, ואז יהיה קשה יותר לעשות עוד שינויים בנושא שכן יעבדו.
אז אם נשמע לך שבשבת-שבועות יהיה קשה מידי לעמוד בזה, יכול להיות שלא נורא שיקבלו המון ממתקים עוד שבת, אם זה יאפשר לעשות בשבת שאחרי, שינוי באופן שבאמת יעבוד.
או שתתחילו בשינוי ממש קטן, שהילדים יכולים לעמוד בו (אולי אפילו לשתף אותם - לספר להם למה את רוצה לשנות, להגיד להם שאת מבינה שזה הולך להיות קשה, ולכן לא תעשו את כל השינוי בבת אחת, אבל בינתיים אתם רוצים להתחיל בשינוי אחד שהם יכולים לעמוד בו. אפילו אם זה יהיה משהו קטן. למשל - הם חייבים לשאול לפני שהם אוכלים ממתק, ולא לוקחים לבד. וזה שינוי קטן מספיק, כי בפועל את לא תכניסי לשם ויכוחים ותאפשרי להם לקבל בכל פעם שהם מבקשים. וככה רק הכנסת את ההרגל של לבקש לפני שאוכלים. אפשר גם לקנות קצת פחות מהרגיל ואז אין פה משהו שצריך 'לאכוף' שדורש ממך אנרגיות, כי כשנגמר אז פשוט נגמר ובאמת אין עוד. ואז אולי הם יכולים לתכנן יותר מתי הם אוכלים כדי שלא ייגמר להם מוקדם מידי...).

כמובן אני כותבת מדעתי, תקחי רק אם מתאים לך...
תודה רבה על כל הפירוט!מתואמת
באמת אנסה להתחיל בקטן...
(בעיקרון הם יודעים שאמורים לבקש רשות לפני שלוקחים ממתק, אבל אם אני לא מרשה הם מנדנדים נורא עד שכבר אין לי כוח לזה ולפעמים אני נכנעת או פשוט צועקת עליהם נורא...)
הבנתי...בארץ אהבתי
אז אולי להתחיל בכלל שכבר קיים זה לא הדבר הנכון.
אבל בטח אפשר לחשוב על משהו אחר שכן יוצר איזשהו שינוי, אבל תוכלו לעמוד בו.
אולי להתחיל בלקנות קצת פחות, ולתת להם להתמודד עם השינוי (כמובן - לשתף אותם מראש, ולתת להם את האחריות לחשב כמה הם אוכלים ולדאוג שלא ייגמר להם מהר מידי).
או להתחיל בזה שלכל אחד שמבקש ממתק - פעם אחת את אומרת 'לא' והוא צריך לקבל את זה.
או אולי שפעם אחת שרוצים ממתק - לוקחים משהו בריא במקום (פרי או ירק).
לא יודעת מה מתאים לכם. אבל נראה לי שהרעיון צריך להתחיל משיחה שבה הילדים מבינים לאן אתם שואפים, מתחברים (עד כמה שאפשר) לרצון הזה, מתוך הבנה של למה זה טוב להם, ואז חושבים ביחד על משהו שהם יכולים לעמוד בו (מתוך הבנה שזה רק שלב ראשון). נראה לי שבאופן כזה תהיה יותר אפשרות לקבל שיתוף פעולה.

(אני כותבת את כל זה מתוך ההיגיון שלי, ומתוך הדרך שאני עובדת עם עצמי כשאני רוצה לעשות שינוי בעצמי. אבל לא עשיתי משהו כזה עם הילדים, אז לא יודעת עד כמה זה באמת עובד בפועל.. בכל מקרה את תעשי את ההתאמות לפי מה שנכון לכם...)
האמת שעכשיו בעלי חתך להם ירקות לארוחת ערבמתואמת
והם התחסלו עוד לפני שהאטריות לארוחה סיימו להתבשל!
אז אולי זה באמת הפתרון - לחתוך מראש כמות גדולה של פירות וירקות, ולהגדיר שאלה הנשנושים בין הסעודות, וזהו...
(הבעיה שיש ילד אחד שלא נוגע בירקות ופירות הוא אוהב רק מסוימים מאוד... אז הוא עלול להתמרמר...)
ואי מהמם....בימבה אדומה

לקחתי!

 

אנחנו גם בשיח הזה אבל מרגישה שיש לי לאן להשתפר...

 

 

ישרדו. כשילד בא אליי עם משאלת נשנושסופי123
אני תוקעת לו ביד מלפפון. זה עובד גם בגיל 12
ואם אין אז אין. יאכלו טוב יותר הארוחות
תשקיעו בפירות קיץ טעימים ותראו ישועות
אישית אין לי בעיה עם ממתק פה ושם אבל אני שונאאאאת את המשא ומתן הבלתי נסבל סביב זה
מלפפון צריך לשטוף... כנ"ל פרי.מתואמת
זו אחת הבעיות העיקריות
אולי לשטוף במרוכז את הירקות והפירות אחרי קנייה?המקורית
לא רואה דרך להימנע ממאמץ כלשהו כדי לשנות, רק שיהיה לפי כוחותייך. ונראה לי שאין לך כח בכלל ❤️
זו אפשרות... אם לא קונים אותם ממש ביום שישי...מתואמת
טיפ! אנחנו ביום של הקניותבוקר אור
שמים את כלל הפרות והירקות בקערה עם מים וסבון, משרים שוטפים ופורסים הכל על מגבת גדולה, כשמתייבש מכניסים למקרר
איכות חיים! חוסך כל כך הרבה זמן
טיפ יפה! תודה!מתואמת
זה נכון...בארץ אהבתי
ופירות הילדים שלי גם לא אוכלים שלמים, צריך לחתוך להם.
כשהם מבקשים ממני אני אומרת להם שהם יכולים להוציא ולהניח על השיש, וכשאני אוכל אני אשטוף ואחתוך.
זה עדיין דורש ממני, אבל תכלס אני אוהבת מאוד פירות, אז מנשנשת לי תוך כדי שחותכת וגם אחר כך אוכלת איתם ממה שחתכתי, וככה גם לי נחמד...

ומלפפון אני מרשה להם לשטוף ולהוריד את הקצוות לעצמם (לא תמיד הם עושים את זה, אבל זו אופציה).
נכון, גם אצלנו חלק רוצים חתוך...מתואמת
תקדישי לזה 5 דקות, לשטוף ולחתוך ירוקות ופירות בקערסופי123
שתהיה נגישה לילדים. זאת בהחלט מטלה סבירה גם לילד בגיל 10 ומעלה, יש לך לא? תשימי פריכיות במקום נגיש כנל. וזהו, מי שרוצה שייקח מי שלא שיחכה לאוכל.
לפעמים במקום להתווכח הגבול הכי טוב זה פשוט זה מה יש.
פריכיות זה הכי מלכלך...מתואמת
אבל זה רעיון להפקיד את הגדולים על שטיפת הפירות והירקות. תודה!
אז מה? זה נשנוש מזין יחסיתלפניו ברננה!
אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה (אגב לא בטוח שפירורים של עוגה וחטיפים שמתפזרים פחות מלכלכים)

טאטוא לפני הסעודה הבאה פותר את העניין(או כבר לחבר אותו יחד עם הטאטוא שאחרי 🤭)

שמעתי תובנה ממש משמעותית בנושא בפודקאסט בנושא חינוך. (לב ההורות, שתיתי2 ובארץ אהבתי גילו לנו עליו..) היא הביאה את זה בתור דימוי, אבל הדבר עצמו הוא מאוד משמעותי..
מכירה את זה שאת בחתונה הלכת רגע לשירותים ולקחו לך את הצלחת? במנה הבאה תהיי לחוצה לגמור הכל מהר מהר. לא תקשיבי לתחושת השובע שלך..
כשאוכלים נשנושים אוכלים יותר? למה? כי זה לא מזין לחלוטין את תחושת הרעב. אוכלים קצת, ועוד קצת, ועוד קצת והגוף אומר אבל זה לא מספיק זה ממש מעט. באותה סיטואציה אם היינו מתיישבים מול צלחת היינו אוכלים אולי חצי מהכמות (גם עוזר בדיאטות, תמיד אומרים לשים לב למה שאוכלים ולא לנשנש אלא לעשות ארוחות ביניים) .
אז לפי זה מאוד כדאי א' - מה שאת כן מחליטה לתת במאור פנים וברצון, כן גדול.. שירגישו שבעים ושהבקשה שלהם מולאה ברצון. (אפילו להציע מיוזמתך יכול לעזור.. כי הם מרגישים שלא צריך "להיאבק" מולך על קבלת ממתקים)
וב'- לעשות מזה עניין. שירגישו שיש שפע. עכשיו ארוחת חטיפים, ממתק שבת, כולם יושבים יחד לאכול.. אפשר גם לשים את החטיפים בקערה גדולה או משהו כזה.
הסתכלות יפה ממש!! תודה!מתואמת
רק לעודד אותך בקשר לממתקים-אחתפלוס

נשמע שהרוב פה אוכלות בריא וזה מהמם.

אצלנו יש חטיף  גדול לאחרי הדלקת נרות ועוד  2 חטיפים קטנים לשבת ביום.

קינוח כמו גלידה אחרי כל סעודה ועוגה ועוגיות חופשי כל השבת.

אני לא באמת אגביל ילד בן 9 כמה חתיכות עוגה לאכול.

מבחינתי זה עונג שבת אמיתי.

כן.אני אוהבת לאכול וככה מענגת לעצמי את השבת וגם לילדים יהיה כיף

אבל במהלך הצהריים של שבת - כמה פעמים מבקשים לאכולמתואמת
ממתקים? כי על זה בעיקר אני כובלת... שכל כמה רגעים הם באים לבקש לאכול ממתק, כאילו הם לא שבעים מזה לעולם...
האמת שזה מזכיר לי עוד משהו שאני מכניסה לשיחבארץ אהבתי
אחת הבעיות בממתקים וחטיפים תעשייתיים היא שהם קצת ממכרים. יש משהו בטעם שלהם שברגע שמסיימים מיד רוצים לאכול עוד (קצת כמו עקיצה שמגרדים וזה לא מקל אלא רק מוסיף לתחושת הגירוד).
אז אני גם מדברת על זה עם הילדים, שכשאנחנו אוכלים את הדברים האלו, הפה שלנו מיד גורם לנו להרגיש שהוא רוצה עוד. אבל בעצם אנחנו יודעים שזה רק מזיק לנו. אז אנחנו צריכים להגיד לעצמנו 'מספיק!', וליהנות מהטעם של הממתק בלי להתפתות לרצון לעוד (אני לא מצפה מהם לעצור בעצמם, אלא להבין מאיפה בא הקושי להפסיק, ולהיות מסוגלים לעצור כשנגמר בלי לבקש עוד).
(לפעמים אני טועמת חטיף שהם אוכלים, ואפילו שהוא לא טעים לי, אני מרגישה את הצורך הזה לקחת עוד אחד. אז אני גם מספרת להם את זה, שיהיו מודעים להרגשה הזו, ויבינו את זה שעכשיו מפסיקים למרות שזה קשה ויש רצון לעוד).


אבל חוץ מזה, רק אומרת בקשר למה ש@אחתפלוס כתבה - שבאמת רוב מי שהגיבה פה זה אלו שכן מקפידות על גבולות בנושא (כי לנו יש מה לשתף בנושא הזה, יותר קל לשתף במקומות שיש בהם יותר הצלחה...). אבל נראה לי שזה ממש לא משקף את מה שקורה ברוב הבתים.
זה עדיין לא סותר את זה שאם את מרגישה שמשהו לא נכוו אצלכם, אז כדאי וראוי לעשות שינוי. אבל זה צריך להיות לפי המידות שלכם, ולא לפי הרף שעלה פה בשרשור (כולל מה שאני כתבתי), שאולי קצת קיצוני ולא מתאים לכל בית...
נכון, זה באמת רעיון להכניס את זה יותר בשיח...מתואמת
הגדולה הכי מודעת לכל זה (ובאמת היא גם אוכלת הכי פחות ממתקים - עד כדי כך שהיא החבחאה לעצמה חטיף בודד כדי לאכול אותו בסוף השבת, אבל כשהיא באה לקחת אותו הוא כבר לא היה שם )
אבל אפשר בהחלט לדבר על זה גם עם השאר. לא בטוח שעל כולם זה יעבוד (יש כאלה אצלנו שהבטן שלהם עובדת מהר יותר מהראש ), אבל לפחות שזה יהיה בשיח... ואולי ככה תהיה הדרך סלולה לשינוי מקיף יותר...
קראתי חלק...דיליה

מגיבה כי אצלינו היה דומה...

אז באמת עשיתי שינוי.

ראשית דברתי עם הילדים באופן מאוד ברור שראיתי שאוכלים יותר מידי וכו'

ואז מסבירה את השינוי שהחלטתי עליו.

אצלי זה היה ממתק אחד בהלקת נרות עוגה קנוייה אחת לבוקר (ככה לא יהיה עוגות שאפיתי במקפיא לנשנוש אינסופי) אחרי הסעודה בבוקר יורדים לסבתא ואוכלים שם חטיפים

בקיף אפשר גם עוד קרטים או שלוק מתי שרוצים בצהריים.

וכשאני קמה אני חותכת פירות.

בסעודה שלישית עוד משהו.

השינוי היה ברור בהתחלה עמדתי עליו מאוד מאוד.

היום אני יותר גמישה לפעמים מביאה ממתק גם בצהרים הארוך או בליל שבת אחרי הסעודה בחורף כשאנחנו על גרעינים....

ביומחול ממש אין ממתקים.

לפעמים בסקויטים.

תודה רבה! אז בעצם עשית ממש שינוי קיצוני בבת אחת?מתואמת
זה לא נשמע כזה שינוי קיצונימיואשת******
יש שם איזה 4-6 ממתקים לאורך שבת אחת לדעתי זה אפילו הרבה
נכון, התכוונתי להחלטה הקיצונית.מתואמת
אצלי זה היה קיצונידיליהאחרונה

כי עדיף לא לדבר מה היה לפני

אבל סוג שהייתי יכולה לאכול לא. ערב חבילת במבה עם חבילת בסלי....

אני בכלל הורדתי ממתקים מעצמי לגמרי.... רק מהעוגת אני טועמת בשבת...)

(לסבתא הם יורדים בלעדי, אחרי ה. נרות אני לא אוכלת ככה שאת עיקר הממתקים זה לא בזמנים שאני בכלל נוגעת) 

אצרקציות במחיר נורמלי לבן 11, למי יש רעיון?בת אל123

מחפשת לגילאי 11-4, באזור המרכז במחיר שפוי או שיש הנחה למחזיקי כרטיס אשמורת.

תודה.

מעבר דירהקרובה
עבר עריכה על ידי קרובה בתאריך א' באב תשפ"ו 9:54

שלום. אשמח לעצתכן..

אנחנו זו''צ, עוברים עוד מעט דירה ומתלבטים בין 2 אופציות...


 

א. דירה קטנה וחמודה, היתרון שזה קומת קרקע, החיסרון שזה חדר וסלון.

ב. דירה גדולה, 3 חדרים, חסרון שזה קומה 3...


 

מבחינת הריון עצמו ואח''כ ותינוק, מה עדיף? לסבול קומה 3 בלי מעלית אבל יהיה עוד חדר או להסתדר כמה שאפשר עם תינוק בחדר ובלי שידת החתלה וכו'?

או שיש עוד נקודות שלא חשבתי עליהן?


 

ואם הדירה של החדר וסלון- עד איזה גיל של התינוק זה עדיין אפשרי ואם יש טיפים איך לסדר את זה...


 

תודה!!

נקודות למחשבה124816

כמה זמן אתם מתכננים להשאר בדירה? אם בכל מקרה סביר שתעברו תוך שנתיים-שלוש או שאתם בשאיפה להשתקע לזמן ארוך?

מה ההבדל במחיר בין הדירות?

בדקתם האם אין חסרונות לדירת הקרקע שלא ידועים לכם? (לדוגמה: נמלים וחרקים אחרים, הצפות ביוב, חלון על הרחוב), כדאי לוודא עם הדיירים הנוכחיים אם אפשר.


שידת החתלה נראית לי אביזר מיותר, לא היתה לי אף פעם והסתדרנו מצויין בלי, בגדים אפשר לאחסן בארון שלכם או במגירות פלסטיק ולהחליף יותר נוח לי במיטה. אבל אם רוצים ואין מקום בחדר אפשר לשים בסלון.


לדעתי, עד גיל שנה וחצי לפחות, חדר וסלון אמור להספיק, אם אין לכם תוכניות לארח לעיתים קרובות.  


מכירה גם משפחות שבאופן קבוע הסלון שימש אצלם כחדר ילדים גם בגילאים גדולים, אבל זה נראה לי פחות רצוי.

.

רוצים להישאר באזור בשאיפה הרבה זמן...קרובה

אבל קלילים בהחלטות וגם במעברים...

הקטנה בקומת קרקע יקרה ב300 שח.

בגיל שנה וחצי מסתדרים כי התינוק בחדר או בחוץ?

בהתאם אליכם124816

אפשר אתכם בחדר, אפשר לסדר לו פינה משלו בסלון.

ואפשר שתהיה לו מיטה בחדר שלכם וגם לול בסלון וכל פעם תחליטו מה מתאים לכם, נגיד אם אתם רוצים לארח או סתם לעבוד בסלון עד מאוחר אז ישן בחדר ואם בערב אחר אתם מעדיפים פרטיות בחדר אז ישן בסלון.

קומה שלישית בלי מעלית עם תינוק זה סיוטאורי8אחרונה
במיוחד אם את צריכה גם לעלות את העגלה. אני ברחתי כשהתינוקת היתה בת חצי שנה, אי אפשר היה להשאיר עגלה למטה .  מבחינת תינוק בחדר הורים. אני משאירה המון זמן, הנקתי עד גילאים מאוחרים( שנה וחצי) וכל עוד התינוק ינק הוא היה בחדר,שלי, ככה ישנתי טוב יותר. וגם אף םעם לא היתה לי שידה. אבל לתינוק יש ציוד, בגדים, כשגודל קצת, משחקים, עגלה, השאלה אם יש מקום בדירה הקטנה? 
מוזמנת לכתוב בפורום הריון ולידהיעל מהדרום
לק"י

הפורום הזה מיועד לשאלות לגבי גילאי בית ספר ומעלה.

אובדת עיצות😔 הבת שלי נתפסה בגנבה.אנונימית באהב"ה

סוף כיתה ו'.

היא התקשרה אלי מהחנות, שהיא ניסתה לגנוב והמוכרת תפסה אותה והיה לה כבר חטיף בתיק שאני קניתי לה, והמוכרת (כמובן) לא האמינה לה, אז היא ביקשה ממני להגיד למוכרת שהחטיף שלה.

כמובן שהתנצלתי בפני המוכרת. הילדה המשיכה לקייטנה ואמרנו שנדבר בבית.


אני מזועזעת ולא יודעת איך לפעול. היה בעבר מקרה שהיא גנבה ממנו סכום כסף, כשבדקתי איתה היא הכחישה לגמרי. בצורה הכי משכנעת שיש. אבל בסוף היה לי דרך לגלות שזו היא בוודאות וכשאימתתי מולה היא ממש בכתה והצטערה ולקחה את זה מאוד מאוד.


בעבר היה מקרה של גנבה בכיתה שלה. כשניסיתי לברר מולה היא אמרה שלא קשור אליה, למרות שמשהו בהתגוננות שלה לא עבר לי חלק. וגם היא מצליחה ממש לשקר לי בלי שאצליח לזהות אם היא דוברת אמת או לא. בסיפור הזה לא היה לי דרך לדעת בוודאות אם באמת היא קשורה לזה (וגם למורה לא) ובסוף הסיפור התמוסס.


ועכשיו זה…


פתאום חוששת שהיא גנבה עוד הרבה פעמים, מהרבה מקומות.

היא עושה בייביסיטר חופשי. איך אני יודעת שהיא לא גונבת מהם??


אני מרגישה שאני לא יכולה להאמין לה לכלום. כי היא נתפסה בשקרים כ"כ הרבה פעמים והיא מצליחה לשקר בקלות.


ממש לא יודעת איך נכון לפעול. קשה לי עם זה כ"כ.

מתואמת

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מנסה לענותפילה

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

לפני הכל שולח חיזוקזיויק

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.


אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

זה פורום לאמהות. בבקשה לא להגיב פהיעל מהדרום
ממש קשה כאמא5+אחרונה

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

פעילות לקיץאבןישראל
רעיון לפעילות משהו בסגנון של לונה פארק במחיר שפוי?
איפה בארץ?אמהלה

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

זורמים על מיקום חוץ מאילת והערבהאבןישראל
תודה על הרעיונות, אסתכל באתרים
לחפש הטבותעוד מעט פסח

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

מוסיפה- גם דרך הבנקים (נניח בלאומי יש הטבות..)יעל מהדרוםאחרונה
מחפשת רעיונות ליציאה כיפית לקייטנת אמהותמתיכון ועד מעון

באיזור מערב השומרון או פ"ת, כפר סבא, בעלות סבירה.

לבנות בכיתה ד' ולבנים בכיתה ו'

פארק אפק?טארקו

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

וויט פול בפתח תקווהאמהלה
תודה למי שענתהמתיכון ועד מעון

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

כיתה ו' אולי מוזיאון בנק ישראל בת''אחילזון 123

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

מה את חושבת על מוזיאון האדם והסביבה?מתיכון ועד מעון
לא הייתיחילזון 123
שמעתי עליו דברים טוביםעלמא22
אבל לא הייתי 
מוזיאון על בנק נשמע לי משעמם גם בגילי🙊יעל מהדרום
הייתי שם עם ילדותחילזון 123

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

הם אוהבים רכבת?אנוני.מית

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

בירושלים ישלפניו ברננה!
ראיתי שפתחועוד מעט פסח

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פארק ידידיה זה הבית...מתיכון ועד מעון

פחות אטרקציה ללכת לשם

אולי מוזיאון אלי כהן בהרצליה? לא הייתי בעצמיחילזון 123
בשומרון יש הרבה מעיינות5+אחרונה

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

ילדים בנסיעה לעיר אחרתאנוני.מית

באיזה גיל מבחינתן זה לגיטימי?

 

בן ה14 שלי שבר לעצמו את המסך של הטלפון והמעבדה הרשמית של היבואן זה באיזה חור ליד מודיעין (ישפרו למי שמכירה). הוא רוצה ליסוע לשם. אני לא מוכנה ליסוע איתו וגם אבא שלו לא.

 

אפשר ליסוע לשם ברכבת ומשם ללכת ברגל או משהו כזה. כמה זה סביר לדעתכן לבד? מאזור ירושלים.

נסיעה אולי בסדרפילה
אבל מה לגבי מעבדה עצמה? הוא מספיק בוגר בשביל זה? הם בכלל ידברו עם בן 14?
הנסיעה נראלי בסדר גמורניגון של הלב

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

לא היתי נותנת לו ליסועאורי8
נראה לי נסיעה מסובכת. ולעמד מול המעבדה . עדיף לתקן בחנות כלשהיא בירושלים ולשלם. 
הטלפון עובד וזמין?רוני 1234

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)


את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?


אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

כבר ביררנו כמה זה יעלהאנוני.מית
הבעיה רק הטירוף שלו שהוא לא מוכן לרצות לתקן במקום אחר. והשאלה כמה לזרום איתו על זה...
הבת שלי בגיל הזה נוסעת הרבה בבין-עירונירוני 1234
אני לא רואה בזה בעיה, אלא אם כן הטלפון ישאר שם לתיקון ואז הוא חוזר הביתה כשהוא "מנותק קשר".
אני חושבת שזו לא הליכה קצרה וברורה...כתר הרימון
עדיף רכבת מודיעין מרכז ומשם אוטובוס פנימי. 
לפי מה שאני מכירה, אבל לא מעודכנתאוזן הפילאחרונה

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש


רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת

גם אני פה בענייני חופש גדול כולנה

אם הייתם צריכות להמליץ על נושא/ספר לימוד לחבורת בנות מסיימות יסודי, מה הייתן ממליצות?

יכול להיות משהו בלימוד עצמאי או קבוצתי עם הורה.


ילדה מסיימת כיתה ח שאין לה תחביבים יותר מדי, והייתי רוצה לעזור לה למצוא, איך הייתן ממליצות לגשת לזה?

שמתי לב שהיא כן אוהבת ומתעניינת בסיפורים של אנשים, כל מיני ראיונות שעושים כמו רגע של חכמה, או כאלה שיש בהידברות. איך אפשר לפתח את זה?


הייתי שמחה להמלצות לספרים או סרטים ביוגרפיים על אנשים חשובים בהיסטוריה, משהו שמעניין וזורם לקרוא, במיוחד דמויות של נשים, ואם דתיות אז בכלל.


תעזרו לי ברעיונות לקראת החופשבארץ אהבתי

השנה בעז"ה תהיה לי תקופה של כמה שבועות שרק הגדולים בבית (בני 7.5, 10 ו-12.5), והקטנים עדיין במסגרות.

רוצה לעשות להם 'קייטנה' עם תוכן, ולא סתם לקום בבוקר ולחפש מה לעשות (בעיקר לשני הבנים הקטנים יותר. הגדולה אולי תצטרף למה שיהיה מספיק מעניין, אבל זה לא חייב להיות מתאים גם לה).


בשנים קודמות הם רצו שיהיה להם גם זמן מסך, ניסיתי לתת זמן מוגבל כל יום ובפועל זה תמיד התארך יותר ממה שתכננתי ולא עבד לנו טוב.

לכן הפעם חשבתי לנסות פורמט אחר:

לכל שבוע יש נושא כללי שבו אנחנו עוסקים. בכל יום יש פעילות/לימוד שקשור לנושא. כל יום יש 'חוג' קבוע (נגיד - יום ראשון זה חוג ציור, שני - חוג מוסיקה, וכו'), וביום חמישי יהיה חוג מחשב שבו אפשר ליצור משהו במחשב (מצגת או משחק) שמסכם או מתייחס לנושא של השבוע.


אשמח לרעיונות -

- לחוגים שאפשר לעשות כל שבוע

- לנושאים שאפשר להעביר את השבוע סביבם

- לסתם רעיונות לדברים נחמדים לעשות עם ילדי בית ספר חמודים

- לעוד כיווני חשיבה

וואי אני רקDoughnut
איזו אמא משקיענית! הציפיות שלי הן רק לעבור את החופש בשפיות😅
כמה רעיונות שעשיתי שנים קודמותעל הנס

*לימדתי את כולם לסרוג גם את הבנים,זה עבד יופי אצלי.

*יצירה מושקעת לסוכות.

*גם קישוט לשולחן לראש השנה

*כנל גם לשבת,עשינו אגרטלים מצנצנות ריקות למשל,חבקים מגלילי נייר סופג,בירכונים,קופות צדקה וכ'ד חילקנו גם לסבתות.

*חיפשנו קרשים מפורקים ברחוב ובנינו אדניות פשוטות,שרפרפים,לא הכל יצא מוצלח אבל הם ממש נהנו.גם נתן להם קצת מושגים

*כולם אצלי שותפים במטבח. מכינים סלטים, מבשלים,שוטפים כלים.


נושאיםמדברה כעדן.

חגים (כרטיסי שנה טובה, קישוטים לסוכה, לימוד הלכות?)

אקולוגיה (ללמוד על זה, להכין יצירות בצורה אקולוגית, ליצור עציצים בצורה אקולוגית)

גמילות חסדים(ללכת להתנדב, להכין עוגיות וברכות לחיילים/אנשים עריריים לפני שבת)

בין אדם לחברו (ביקור חולים, כיבוד הורים) 

כמה רעיונות:הגברת מהירח

חוגים:

אומנות (ציור/ פיסול/ צילום)

מלאכות יד (נגרות/ קדרות/צורפות/ רקמה/ סריגה/תפירה)

בישול/אפיה

טיול

חיות

התעמלות

דרמה/ תיאטרון


נושאים:

חקלאות/ גינון (איך מגדלים חסה ואיך מוסקים זיתים ומכינים שמן זית...)

מדע/ טבע (לצפות בכוכבים, לחקור את החרקים בוואדי הסמוך לבית...)

היסטוריה/ גיאוגרפיה של ארץ ישראל


וואו, זה נשמע השקעה ממש!! כל הכבוד לך!! בהצלחה!!

חוג ברייקדאנס למתחילים ביוטיובביו
יש לי 2 מקורות - מקווה שיעזורhameiri13
עבר עריכה על ידי מתואמת בתאריך ט"ו בתמוז תשפ"ו 16:11

 

 

זה בבית אבל אפשר לעשות גם בבית ספר

 

משחקי קלפים ודימיון 

משחקים חינוכיים

 

 

הפורום הזה נועד לנשים בלבד.מתואמתאחרונה

והוא לא נועד לפרסומות (או להבאת קישורים מכל מיני מקומות).

אולי יעניין אותך