לענ"ד, יש לרווקות יתרון בפיתוח האישי, שקצת קשה לחקות אותו כנשוי (לא אומר שבלתי אפשרי). לכן, אחרי לא מעט שנים כרווק, אני חושב שזה די השפיע עלי לטובה מבחינת פיתוח אישיותי. כמובן שיש את השלב שזה כבר נהיה לזרא, אבל בדיעבד (למעשה, גם אז הערכתי את המצב הזה) אני שמח שהיו לי את השנים הללו. 

למה אתה מתכוון שקשה לחקות אותו כנשוי? תוכל לפרט?

שדרכו ניתן להשיג הרבה דברים בפיתוח אישי, זה לא בלתי אפשרי כנשוי, אבל בהחלט יותר קשה. גם חוץ מזה, לטוב ולמוטב, עצם העניין שכרווק האדם הוא "יחיד" ויכול להחליט ביותר בקלות על כל מיני שינויים.

יכול להרחיב קצת?

באילו היבטים בעיקר?

תודה!

יצאנו לבדוק השלכות של רווקות מאוחרת בקרב רווקים ורווקות במגזר הדתי.

סתם סתם...

אני מתה על ניתוחים סוציולוגיים ואנתרפולוגיים ולפעמים אוהבת לזרוק שאלות כאלה, ואז לגבש מהן איזו תמה....

(כן, יש לי תכניות בנושא אבל זה להמשך הרחוק)

שזה בעקבות שיחה נוקבת שהיתה לי עם חברה בשבת.

היא מרגישה ששנות הרווקות שעברו עליה הן מעין "בזבוז" חיים. זמן יקר שלא יחזור, ופער שלא ניתן להשלמה.

הגישה שלי שונה.

ועניין אותי להכיר גישות נוספות, ולהבין חוויות של קבוצת השווים שלי בנושא הזה.

למרות שהשאלה המקורית כיוונה למשהו קצת שונה. אבל לא משנה כרגע)

וזה לא סותר את העובדה שבמהלך שנות הרווקות למדתי על עצמי הרבה דברים שאילולי המסלול המפותל שאני הולך בו לא הייתי לומד אותם,

והרבה מהתפתחותי האישית התאפשרה בגלל החופש שברווקות.

אבל אני מאמין שעוד כמה שנים כאבא היו שוות את כל זה

האמת שהגישה שלי נובעת מהעובדה שבחווייה שלי, כשהתחלתי שידוכים אי שם בגיל 18, הייתי לא בשלה בעליל, לא לבניית בית, ולא להורות. ולכן גם אם המצב הזה הוא דיעבדי, מבחינתי הוא היה מוכרח המציאות כדי שאוכל לבוא בסופו של דבר ממקום בריא ובשל.

(@נוגע, לא נוגע  בהקשר לזה: שאלת מחקר (בעיקר לרווקים המתקדמים דכאן) | ערוץ ７ נראה לי שזו התשובה שלי)

שהייתי חייבת לעבור את השנים האלה כרווקה כדי להבשיל. כלומר מבחינתי הרווקות היא לא דיעבד. היא היתה תהליך מחויב המציאות...

ולגבי החברה שלי- זה נתון לדיון.

כי כן, את 10 השנים האלו שהיא יכלה לבלות בבית בעלה אף אחד לא יחזיר לה.  לא דומה זוגיות של שנות ה30 ומעלה לכזו של שנות הנעורים. (תחילת שנות ה20) לטוב ולמוטב. 

אלא אם יש לה השפעה על מי שאתה היום. לטוב ולמוטב.

ולא בשביל להתרפק,

אבל כן במבט לאחור לשאול את עצמנו אם זו היתה תקופה של בניה או הפוך.

(אין לי תשובה אגב)

"יש בניה רוחנית. קשר עם ה', התגדלות בתורה וכו'. באלה אני לא חושב שהרווקות המאוחרת תורמת יותר מדי."

"אין הקב"ה בא בטירוניה עם בריותיו" - כל מקום שאדם נמצא בו, יש סיבה שהקב"ה שם אותו בו ויש את עבודת א-להים שמתאימה למקום שלו ושממנו א-להים מצפה שהאדם יעבוד אותו.

אני עפר תחת רגלי כל מי שבכלל נמצא בניסיון הזה (ממש ככה!), אבל ברור שמבחינה תיאולוגית הקשר עם הקב"ה מקבל מקום מיוחד כל תקופה שיש לאדם בחיים,"...שאין לך אדם שאין לו שעה...".

אני לא חושב שבתור בני אדם אנחנו יכולים לקבוע לקב"ה את המסלול של הבנייה הרוחנית שלנו.

ובהחלט מתבקש להפריד בין רגש לבין אידיאולוגיה. 

מבחינת הרגש, להבדיל, גם במקרים של שכול לדוגמא - אין מה 'לא לקבל'. הכל זה הכלה ואמפתיה. לעניינו, באמת יכול להיות שלא מורגש המקום של עבודת ה' של זמן מסויים. באמת יכול להיות שיש רגש שאין דרך לספק אותו כעת. היאוש קיים והוא נוכח.

מבחינה אידיאולוגית - החשבון שכתבתי למעלה.

אני באמת חושב שמעורבב פה גם רגש חזק וגם תוכן משמעותי ולכן יש צורך להפריד בניהם לכמה רגעים. יאוש הוא יאוש, אידיאולוגיה היא אידיאולוגיה. לא צריך לשלב את שניהם לגמרי, זה נראה לי ממש לא כדאי.

סליחה בכלל שאני מגיב על כך (כי זה יכול להיות ממש טעון ריגשית) אבל זה נראה לי חשוב.

אם זה מה שנותן לך דרייב לצאת מהרווקות ולחפש זוגיות  -עוף על זה. מי אני שיגיד לך משהו בכלל?!

אבל מהראייה שלי (משתף בגלל הצורך האישי שלי, אבל אולי זה גם יוסיף לראות עוד זוית) -

ברור לי כשמש ואין בכלל ספק שמצב של זוגיות הוא מצב טוב וטבעי והכי נכון עבורי ועבור כל אחד, הרי זה צורך אנושי מאוד מאוד בסיסי.

לכן - ההנחת מוצא שלי שנישואים זה דבר נפלא.

ולפיכך - ברור לי שאני עף על זה.

אני לא צריך להגיד כמה רע לי כדי לדרבן את עצמי למצוא זוגיות. זוגיות זה טוב, זה טוב, זה טוב. זה לא פשוט? ברור שזה גובה מחירים... אבל אם כל כך הרבה אנשים בוחרים בכך על אף המחירים הלא פשוטים, כדנראה שיש בזה משהו.

ובכלל - לפי ההנחת יסוד של הדיון ש @חתולה ג'ינג'ית העלת, ולפי מה שכתבת פה - נשמע שרווקות זה משהו בפנ"ע. זה סוג של מהות מסויימת. באלי לכפור בהחת היסוד הזאת. מבחינתי, רווקות זה בעיקר חוסר. חוסר במערכת יחסים זוגית. אני לא רוצה להגדיר את עצמי על פי מה שאין לי. אני רוצה להגדיר את עצמי על פי מה שיש לי. ולכן אני לא רוצה לראות את עצמי כ"רווק" בעיקר. אני רוצה לראות את עצמי כמו מי שאני. במידות שלי, באישיות שלי. עם מה שאין לי וגם עם מה שיש לי.

על פי זה - זה נשמע לי מייאש ומתמסכן להסתכל ככה.

וברמה האישית אספר לך משהו - יצאתי קצת עם בנות גדולות מעלי, וברור לי שלא רק שהבנות הללו גדולות ממני אלא גם התחילו לצאת בגיל יותר מוקדם ממני והם הרבה זמן בעסק הזה. ובמסגרת הזאת יצא לי לראות התמודדויות שונות עם הרווקות. אני אוהב שאנשים מתחברים לכאבים ולחסרים שלהם.. אבל אני ממש לא אוהב לראות אנשים שנשקעים ונשאבים לתוך זה! זה ממש כואב לי! כי זה רק עושה רע! זה לא עושה טוב! חיבור לכאב הוא לא הלקאה עצמית! מספיק קשה לרווקים, עכשיו הם צריכים גם להתעלעל בעצמם?

"איזהו העשיר? השמח בחלקו"  - יש שלב בחיים שהמשפט הזה לא תקף לגביו?!

אני מקווה שאתה מבין את ההבדל בין להיות מחובר וכנה ביחס לכאב ולחוסר לבין ליצור איזו תפיסה שמנסה להוריד אותי למטה.

ואני יכול באמת להבין שלא הבנתי אותך נכון..

אתה מדבר על תחושות שמבטאות ההאחזות בטוב שקיים כדי לא לשקוע בתוך הרפש (שיכולות להביא לתקיעות במצב הנוכחי)?

אבל ממש לא חושבת שרווקות זו מהות.

זו תקופה, עם אפיונים משלה. והשפעות משלה.

היא לא הופכת לחלק ממהותנו או מזהותנו.

(אשתדל להרחיב אח"כ, פשוט זה קפץ לי לעין)

זה כחומר ביד היוצר.

יש נסיונות מסויימים בתחומים שונים כל עוד אתה רווק - בתחום החברתי (תחרותי), בתחום המיני, בתחום הרגשי, בתחום הבטחון ואנערף...

ברור שזה משפיע עלי אם אני בזוגיות או לא.

אבל משתדל שזה ישפיע יותר לטובה מאשר לרעה..

וגם אם אני לא מצליח - אני בהחלט חושב שזה אפשרי וזה מחוייבות אישית שלי.

הוא נהייה יותר 'חזק' מלפני הניסיון.

לדוגמא - אדם שהיה מתעצבן ממשהו מסויים ולאחר בירור אישי החליט לעבוד על כך ובא לידו ניסיון והוא הבין שזה ניסיון ועמד בגבורה על הכעס ועבר תהליך מסויים לקבל את המקרה שלא היה מתאים לו בצורה יותר טובה מאשר היה מקבל בעבר - הוא אדם אחר. הוא הוסיף לעצמו תוספת משמעותית באישיות. 

נראה לי את היחידה מהעונים שהתייחסה לחלק השני של השאלה.

זה אשכרה עוד נושא חדיון.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.