המתוק שלי עוד שבוע בדיוק יחגוג 8 חודשים.
מהרגע בו נולד היה צמוד אלי, מעולם לא עזבתי אותו, הכי הרבה- 4 שעות וגם זה היה בלילה.
אני חייבת לחזור לעבודה, אז אני שמה אותו בגן, ויש לנו 3 ימי הסתגלות. היום הוא היום הראשון, הגעתי ביחד איתו, ישר התלהב חייך יצא אינטראקציה עם התינוקות האחרים, הגננת החזיקה אותו והוא ממש היה מבסוט וחייך, אחר כך שיחקנו איתו קצת והיה נראה שהוא בסדר, ואז הגיע הזמן שלי ללכת ולהשאיר אותו לבד- רק ראה שאני קמה והתחיל לבכות, והלב שלי נקרע להשאיר אותו ככה בוכה, אבל הגננת אמרה שזה חלק מההסתגלות, והכל יהיה בסדר, והיא אמרה שנשאיר אותו שעתיים ואז אבוא לאסוף אותו.
ומאז אני במיטה, מפורקת, חוששת, עצובה ואפילו קצת דומעת. חשבתי שאנצל את הזמן לסדר את הבית, כביסות, כלים וכל המטלות, ובמקום זה אני לא מסוגלת לעשות כלום.
תוך כדי כתיבת ההודעה הזו קיבלתי תמונות מהגננת , היא מאכילה אותו, הוא נראה כזה חמוד… קצת נרגעתי, אבל עדיין- לא יכולה להשתחרר מהעצבות הזו ואשמח לשמוע האם עוד מישהי חוותה תחושות דומות? האם זה השתפר?
מהרגע בו נולד היה צמוד אלי, מעולם לא עזבתי אותו, הכי הרבה- 4 שעות וגם זה היה בלילה.
אני חייבת לחזור לעבודה, אז אני שמה אותו בגן, ויש לנו 3 ימי הסתגלות. היום הוא היום הראשון, הגעתי ביחד איתו, ישר התלהב חייך יצא אינטראקציה עם התינוקות האחרים, הגננת החזיקה אותו והוא ממש היה מבסוט וחייך, אחר כך שיחקנו איתו קצת והיה נראה שהוא בסדר, ואז הגיע הזמן שלי ללכת ולהשאיר אותו לבד- רק ראה שאני קמה והתחיל לבכות, והלב שלי נקרע להשאיר אותו ככה בוכה, אבל הגננת אמרה שזה חלק מההסתגלות, והכל יהיה בסדר, והיא אמרה שנשאיר אותו שעתיים ואז אבוא לאסוף אותו.
ומאז אני במיטה, מפורקת, חוששת, עצובה ואפילו קצת דומעת. חשבתי שאנצל את הזמן לסדר את הבית, כביסות, כלים וכל המטלות, ובמקום זה אני לא מסוגלת לעשות כלום.
תוך כדי כתיבת ההודעה הזו קיבלתי תמונות מהגננת , היא מאכילה אותו, הוא נראה כזה חמוד… קצת נרגעתי, אבל עדיין- לא יכולה להשתחרר מהעצבות הזו ואשמח לשמוע האם עוד מישהי חוותה תחושות דומות? האם זה השתפר?
שולחת חיבוק ❤️