מיואשת מהם כאילו השם מעמיד אותי במחסן הכי קשה שיש לו!
היחסים איתם מורכבים אנשים מאוד מאוד קשים
אני לא טלית שכולה תכלת אבל מאז שהפכתי לאמא אני בוחרת את המלחמות שלי בפינצטה ולצערי איתם אין שום דבר שבא לא ברוח מלחמה!
אני באמת עצמאית ילדתי לידה קשה, חזרתי הביתה לתפקד עם ניו בורן בית עינינים וכל מה שכלול בלהיות אמא ואשת איש
פעם אחת! לא העזתי לבקש עזרה !!!!!!
החודש התרגשתי, אני חלשה מכל הבחינות
העזתי לבקש עזרה ממי שאמור להיות המשפחה שלי
כל פעם סוקלים אותי באבנים אני עוד לא מסיימת את החלון שיחה שלי עם הגברת ״אמא״ וכבר כל האחים הגיסים הגיסות שלי קופצים עליי, שאם היא תבוא ויקרה לה משהו בדרך או לרכב שלה יאשימו אותי כל החיים! באיזה אומץ אני בכלל מבקשת עזרה על מה ולמה?
רוצה עזרה? תגורי בעיר שלהם לא במושב הקרוב (רבע שעה נסיעה!!!!!!) עד מתי אקבל נונונונו ממי שלא צריך כי בקשתי עזרה!!!!!! פאקינג עזרה!!! שגייסתי ילדה הגברת קרקרה סביבה כאילו זה מינימום תינוק שלה .. שאחיות שלי יולדות כל שני חמישי אמא שלי מקרקרת כאילו זה תינוק מוזהב
אבל שזה מגיע אלי??? איזה חטא חדשה כאן 1 בקשה סיוע !!!
נמאס ליייי מההצקות האלה מה אימרות של מה עשיתי ולמה
גם בלי שאני אבקש עזרה הם צריכים להבין שבן אדם זקוק לעזרה .. כמה אפשר כל היום להיות בבית או לטייל בין הפארקים ולשכוח את החיים שלך אני לבד לא מצליחה לשלב חיי אמהות וחיים רגילים!
האמהות באה על חשבון הרבה דברים אחרים כי אין לי עזרה כי אני מדרדרת לדכאון כי אין לי משפחה תומכת אין לי כתף להישען עליה
יש לי בעל מקסים שעובד 12 שעות ביום לפרנס את הבית בכבוד
עוזר במה שיכול אבל זה כבר לא עיניין של עזרה קטנה אני זקוקה ליותר מזה..
אני מיואשת מפעם לפעם מצטערת שהם בחיים שלי
גם שזה ממש בקטנה הם מרשים לעצמם לשלוח לי מגילות של מי וכמה מסכן וכמה שאני פוגעת בהם במקום שיפשלו שרוולים ויגידו גם היא בן אדם גם היא צריכה עזרה! עם אמא תיסע לעזור לה קצת יום אחד פעם ב לא יקרה כלום!
