אה. טוב.
תמימה כמו ילדה. לא התבגרה עדיין.
באלי כבר לצרוח את זה מתוכי.
וזה כל כך קשה ומורכב.
כבר אין לי כח להסתיר.
אבל אני מתה מפחד שידעו.
מההשלכות של זה שידעו.
וכמה נמאס לי להסתיר.
כבר אין כח להישאר במצב הזה.
באלי להקיא הכל ממני.
פשוט ילדה קטנה וחולת נפש וחלשה.
אז הצלחתי, נכון. אחת מתוך שש. זה גם משהו. לא?
אז למה אני רק רוצה לצרוח ולפגוע.
מרגישה את הכאב בבטן ורוצה להיעלם.
מעשנת סיגריה ועוד אחת כדי להרגיע. וזה לא עובד.
באלי שקט
אפשר?