רק רציתי בתמימותי כי רבה ובפלסיפותי כי לא מעטה---
לשאול האם בנים בגיל ההתבגרות (ומצידי גם מעבר) חווים דברים שבנות חוות מבחינת; דיכאון לא נורמלי, בכיה לכרית, חוסר שלימות.. וכל כיוצא בזה?
משום מה נראלי כאילו הבנים קיבלו איזה מתנה שהם פשוט מדלגים על זה! אדישים לרגשות שלפעמים בא לי לנער אותם שיבינו שלא תמיד רגשות זה הגיוני, ופתאום חשבתי שאם הם לא מבינים אותי בטח הם פשוט לא מרגישים את זה אפפם..
אז זה מבכלל לא שוויון, נכון? [ולכל מי שנבהל, אני לגמרי לא מכירה בנים, רק משפחה 
]
]היה חוקי עד כאן נכון?
