אוף
בכללי השבוע הזה היה קשוח, הבן שלי היה חולה בתחילתו, בעלי לא היה בבית בערבים כמעט בכלל ואני הייתי איתם לבד
והיום,
הבית היה הפוך
אני בתקופת מבחנים
בעלי בעבודה ואז בלימודים היום
תיכננתי ללמוד בבוקר ואז להכין לו ארוחת ערב שיהיה לו נחמד כשיחזור הביתה.
אז בהתחלה התוכניות זרמו,
אבל הארוחת ערב הייתה יותר מידי התעסקות וגם בכלל לא יצא טעים.
ואז הוצאתי את הילדים (ברגל, עשרים דקות הליכה)
להגיע לבן שלי חבר, שהיה אמור ללכת אחרי חצי שעה אבל בגלל עיכובים נשאר כמעט עד שש (בשמחה ואהבה, כן?) אז לא הספקתי לסדר והבית רק התבלגן יותר.
ובעלי חזר, ראה את מה שהכנתי וראיתי שהוא התבאס
ויש ערמות של כביסה לתלות כדי שאוכל מחר לארוז
והבן שלי הלך לישון רק ב20:30
והקטן שלי החליט שלהתעורר ב22:00 זה מעולה
ובכל הזמן הזה בעלי ישב ולמד בחדר (מעולה, זה מה שסיכמנו שהוא יעשה)
ואז הקטן התעורר, ולא היה בקבוק שטוף ובעלי פלט איזה משפט על זה, ולי כבר לא הייתה סבלנות אז התעצבנתי עליו.
ואני מכירה איך זה,
עכשיו יהיה כאן כעס, ומתי
ולא בא ליייייי
ואין לי כוח לתלות את הכביסה, אבל אחרת לא יהיה לנו בגדים לחג.
ורק בא לי לישון
זהו. סופריקה
מרגישה קטנונית ומתלוננת על שטויות


