כבר הרבה מאד זמן אני מתפללת על משהו מסויים, ואני מרגישה שזה ממש ממש עוזר לי.
אני מצליחה להתפלל הרבה הרבה הרבה יותר בכוונה ממה שפעם התפללתי.
אני מרגישה ב"ה קשר הרבה יותר חזק אל הקב"ה מאשר מקודם.
וזה כ"כ כיף לי... התחלתי להשתדל להוסיף לעצמי תפילות, כשאני יכולה.
בכלל, האמונה שלי בה' התגברה בטירוף.
אני ממש ממש ממש מרגישה שכיף לי להתפלל!
וזו הרגשה מהממת, באמת.
עכשיו, הבעיה היא-
כשבעז"ה, הקב"ה יחליט שהגיע הזמן לקיים את מה שאני מתפללת עליו כ"כ חזק [במהרה, אמן!], מה יהיה?
אני מפחדת שהתפילה המיוחדת שאני מצליחה להתפלל היום, כאילו תפגם.
ברור שתהיה בעז"ה בתפילה שלי הודיה ענקית, ואני אמשיך לבקש שעל דברים אחרים בלנ"ד, אבל... אולי בגלל שהדבר המיוחד שאני מתפללת עליו יקרה בעז"ה, פתאום אני ארגיש אי צורך להתפלל בכוונה ח"ו?
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שאלה שניה...
בעז"ה בהמשך השבוע- יהיה לי יומולדת!

אז... זה נכון שיום הולדת הוא יום סגולה שתפילות מתקבלות בלי מחסומים, שם, למעלה?
סורי על החפירות הארכיאולוגיות


אם אינלך תתפללי עלי
(ובעצם גם אם יש ;)).








