איזה שבור אתה , תן לחבק אותך
עצות קשות ,דעות קדומות ,זה רק משתק אותך
אנשים אבודים לימדו אותך דרך , שכבר לא שייכת לדור
אנשי אמת מכירים את החושך , שקרנים מדברים רק על אור
כבר שנים מסתובב במקום , בלי הנס רק סביבון
ואיך לא ניפול? כבר עשיתי חשבון
גדלנו בתוך ריקבון לתוך תאבון תאוות מציפות ת'דמיון
יצרים מושכים כמו חוטים , כולנו בובות תיאטרון
אל תחשוב שאיבדת תדרך , כבר נולדנו בתוך ערפל
הטפל נראה כמו עיקר , העיקר כמו טפל
משנה לשנה מחודש לחודש , מתבלבל פה החול והקודש
יש ימים עברות מרגישות כמו שכר , ומצוות? כמו עונש
נבואות קשות ימים אחרונים , דור שכולו מבחנים
אני כל כך מבין אותך , מתפלל בלי מילים , צועד באותם השבילים,
פצוע שבור מגלים , כולי מקווה להחלים..וככה
בעולם שדומה ללילה , הימים עוברים עם כאב
השפתיים אומרות זה בסדר , המרחק עוד גדול מהלב..
(המבין אל כל מעשיהם , היודע ליבם
אביהם השוכן איתם בתוך טומאתם)
נסה לא ליפול בשטוח , של מה שרואות העיניים
רק הגוף מתלכלך מהחטא , הנשמה טהורה כמו מים
השוכן איתם בתוך טומאתם , הוא לא עוזב
וכל אחד אות בתורה שלו - קעקוע בלב
תורה של כאב לא לומדים בספרים יש מעבר למה שכתוב
כשהכל הסתבך? נהייתי פשוט , מצאתי תחופש בכלוב
החושך האיר לי ת'דרך , הזכיר לי את מה שחשוב
יאוש הצמיח תקווה בסוף , כשחטאתי למדתי לשוב
במבט לאחור תקופה , כל מכה שקיבלתי הייתה תרופה
גאווה וקומה זקופה , התחלפו באהבה צרופה
היום כולי בנוי מקשיים , בנוי מכאב ותפילות
זוכר יללות בלילות , שערי שמים דלתות נעולות
בוכה וצועק תפתחו! מחפש את עילת העילות
רק מעבר לזמן הבנתי , בעולם הזה אין קללות
פשוט יש תורות שלומדים, רק מתוך נפילות
המבין אל כל מעשיהם , היודע ליבם..
אביהם השוכן איתם בתוך טומאתם
פחד איום משתק