התאמצתי ממש. ממש. והדמעות ירדו.
באמת האמנתי. באמת.
והתקדם לו עוד יום ועוד יום ועוד יום. וזה פשוט נהיה קשה יותר ויותר
וניסיתי. באמת שכן.
אבל בסוף הלב נשבר. לא כי החלקתי, הוא גרם לי להחליק.
הוא ראה את המצב המעורער שלי נתן מכשול קטן.. ובלי משים לב.. בום.
ומתוך שהותרה.
הדרדור נוראי. הלב שבור.
זה להרגיש את הצביעות. את הציפיה לחלום. את התקווה שאצליח ליישם את מה שהרב ע"ה אמר בעבר.
ואף אחד לא יבין.
לצרוחחחחחח
טאטע היה אור ואז בום
ואז אור ואז בום
וככה זה בחיים אבלאבל
זה פשוט הזיה. הזיה.
להתרכז באור ילדה להתרכז באור
היום יש אור. טוב?
עכשיו אור. עכשיו אור גדול.
טאטע תעזור לי לשמור על האור טוב?
מורכב אבל גם אור
וככה זה נכון? העולם שלנו מורכב מאור וחושך בערבוביה
השמש עולה וזורחת אבל היא תמיד גם שוקעת
ונהיה חושך אבל היא תמיד גם תחזור ויבוא האור
זה היה יום ככ מתיש וככ מורכב וככ מלא אור ואהבה
היו המון חששות וחרדות ובסוף היה בסדר. והצלחתי להיות באמת והצלחתי לשמוח איתה והצלחתי לראות אור
טאטע אני צריכה שתמשיך לעזור לי לראות את האור
תעזור לי טוב?
שהאור הזה רק ימשיך ויאיר ויתעצם
אני גמורה אני צריכה לישון ואני לא מעכלת בכלל את כל היום הזה
לילה טוב שיהיה לך ילדה
חלומות נעימים
שיהיה אור שיהיה אור
קטונתי
תודה
היום היה לי קצת אור בחג האור הזה שבשבילי הוא תמיד היה חג החושך
וזה מראה קצת התקדמות
לנסות לראות את האור
נראה לי
טאטע תודה
הרגשתי אותך קצת כשהדלקתי את הנרות
זה עשה לי קצת שמחה ורוגע בלב
לקחת אחריות ולבחור בעצמי לעשות את זה
זה טוב. נכון? נכון.
גוד נייט
לאב יו גירל
טנק יו טאטע
זה נורא מפחיד
לקוות
להתאכזב
אני מקווה שהוא גם חושב ככה
ורוצה
זה מתחיל להיות קשה
בא לי לשרוף הכל וללכת
אולי מה שאני מחפשת לא קיים בכלל
אבל
בוודאי ישנו שם
אז איך אדע?
אולי אני קצת מפחדת
מפחדת שיהיה טוב
מפחדת שאשכח מה רציתי להיות
