ותוהה אם אני היחיד שסבבה לו פשוט להיות ביחד ולדבר..
סבבה פק"ל או טיול שמאפשר שיח.. אבל הרבה מההצעות מדי אינטנסיביות, כמו רעשי רקע שמחפים על משהו שלא עובד.. בסוף בנישואין נמצאים הרבה ביחד ומרכלים על הילדים עם כוס קפה, אז למה לא לתרגל כבר מעכשיו?
כאילו מרגיש לי שהציפיות לדייטים יצאו קצת מפרופורציה, סוג של מעגל קסמים שמזין את עצמו. אם נקצין אז משהו כזה - הבחור יוזם דברים כי 'ככה צריך לעשות', הבחורה עושה כאילו היא מאד נהנית כי 'מה אני יבשנית?!', ושניהם תוהים לעצמם בשקט למה אי אפשר פשוט להיות ביחד ולדבר..




