קשה לי, כבד לי, כואב לי, רע ליאנונימית בהו"ל
לא מצליחה לקבל את זה שילדתי בקיסרי
לא מצליחה להחזיר את שמחת החיים
הצלקת מזכירה לי הכל

לא מסוגלת שבעלי ייגע בי שם ופעם ממש אהבתי
הוא נוגע בטעות ואני מתחילה לבכות בטירוף
הכל חוזר לי
מרגישה חלשההההה כ"כ. לא יכולה להרים שום דבר, ממש חלשה פיזית. כאילו הוציאו לי את האוויר.

חברות שילדו איתי שוב בהריון
ואני לא יכולה
התחננתי כ"כ הרבה
האמונה לא עזבה אותי עד הרגע האחרון
כמה בכיתי
ים של דמעות

ממש ממש ממש ממש רע לי
לא מצליחה להרים את עצמי
לא הולכת לעבודה והבית לא נראה טוב
מרגישה שאלוקים לא היה איתי
לא עזר לי
לא שמע את תחנוניי
והיו הרבה
ולמה זה???
אין לי תשובה


מבקשת ממי שמתכוונת לענות תשובה כגון "זה לא נורא ללדת בקיסרי" לא להגיב לי
תודה לפורום על האפשרות לפרוק

מפחדת ככ ממה שיהיה בעתיד
חיבוקלמה לא123
אולי שווה לדבר עם מישהו קרוב?
אולי טיפול קטן, בשביל לקבל את המצב ואת עצמך
אולי עכשיו הכל נראה רע, אבל בעזרת ה זה יעבור
חיבוק ענק
ונשיקות לקטן/ה
חיבוק ענק יקרה!!!!אוהבת את השבת
התחושות שלך מוכרות לי גם מחווית הלידה האחרונה שלי, (שלא הייתה בקיסרי)

מבינה אותך
ואין לי כ"כ משהו חכם להגיד..

אבל מה שהייתי רוצה שיגידו לי זה שזה בסוף ניסיון באמונה..
כמובן לא סותר שכדאי לעשות תהליך טיפולי ולמצוא דברים שעוזרים להתמודד..

בכל מקרה נשמע שעכשיו קשה לך ממש, והכי טוב שפשוט תתני לזה את המקום של זה אז חיבוק גדול גדול גדול!!!!!!
אהמ.... זה לא קשור לקיסריתהילה 4
יקרה .
נשמע שהקושי שלך לא ממש קשור לקיסרי שעברת. וזה באמת מתסכל. אלא לזה שאת אחרי לידה וכנראה לא מצליחה להתאושש כמצופה.
יש דרך לטפל בזה- כדאי ממש בהקדם לגשת לרופא או לאחות גם בטיפת חלב ולשתף מישהן בחיים האמיתיים.
יש דרך להוציא אותך מהבוץ הזה.

חיבוק גדול.
זה כן קשור. מניסיון..מזלטוב
ניתוח לא מתוכנן זה הלם ודבר מאוד גדול.
כמובן שזה מצטרף לרגישות הגדולה של אחרי לידה
אבל זה בהחלט טריגר משמעותי

זה רק בגלל הקיסרי שעברתיאנונימית בהו"ל
סליחה לא התכוונתי להגיד שזה לא בגלל הקיסריתהילה 4
כמו שכתבו כאן קיסרי זה בהחלט טריגר לעצב הזה. אבל כשעוברת כמעט שנה זו כבר לא קצב התאוששות בריא. ובעיני את זקוקה לטיפול באופן דחוף!!!!
ושוב, ממליצה לפנוץ לאחות טיפת חלב או רופא משפחה בהקדם.
אוייבוקר אור
איזה רגשות קשים ומבלבלים
בע"ה בעתיד את תוכלי ללדת רגיל!
בכל מקרה אם את רואה שזה משפיע על התפקוד היומי שווה ללכת לקבל טיפול. את מלכה, לא מגיע לך לסבול!
חיבוק ❤️Dove
אולי שווה לעשות עיבוד לידה?
יקרה. את בתהליך של אבל לכל דברמזלטוב
אבל על הלידה שרצית. ולא היתה לך.
השלבים של תהליך האבל ידועים, אבל כמה זמן לוקח כל שלב לכל אדם זה אינדבדואלי
אם את מרגישה שיהיו לך את הכוחות לעזור לעצמך לעבור את כל השלבים בשלום- -עשי זאת, ואם לא, תעזרי במישהו חיצונית.
ובכל מקרה תזכרי שזה כאב חזק שיישאר תמיד אבל העוצמה שלו תהיה הרבה יותר חלשה. מחר תאיר השמש!!
חיבוק יקרה. מוזמנת לדבר איתי בפרטי ולפרוקanonimit48
מקיסרית לקיסרית
שגם אני ״התאבלתי״ על זה תקופה
ועד היום יש משקעים …

כמה זמן את אחרי לידה?
כמעט שנהאנונימית בהו"ל
זה לא עובר
אפשר לפרק רת זנ לגורמים ולראות ממה בדיוק נובעanonimit48
הרגש הזה
והמקום בו את נמצאת
בכל מקרה
היןם להכל יש פתרון
❤️
יש לך המלצה לעיבוד לידה?אנונימית בהו"ל
חיבוק יקרה!!פולניה12
גם אצלי הלידה הראשונה (לפני שנתיים) נגמרה בקיסרי
וזה שוק
והלם
ולגמרי צריך לעכל בשלבים.
לי עזר לחשוב ולדעת שהקב"ה מכין לכל אחד את המסלול שלו בחיים, ואת מה שהכי מתאים בשבילו. ואם הוא החליט שככה אני אלד, ושיהיו לי x ילדים, ולא כמו שחשבתי, אז זה כנראה הכי טוב בשבילי.
צריך לנטרל רעשי רקע
אם יש סביבה שעושה פרצוף-להתעלם
לא לחשוב מה היה אם..
ולהתפלל על העתיד.

גם אני הרגשתי שהמניעה אחרי הניתוח כפויה, וחברות ובנות משפחה שילדו אחרי היו בהריון שוב לפני, אבל שוב, כל הזמן אני מזכירה לעצמי שזו התכנית שה' הכין לי.

וב"ה לפני קצת פחות מחודש זכיתי ללדת בלידה רגילה!! אחרי הרבה חששות, ו'מה יהיה?', ו'אם יהיו לי רק חמישה ילדים כשלכולם יש יותר?' (חששות שעוד לא עברו, כי תמיד אני מועדת יותר לניתוח).
אז צריך הרבה תפילות, כמו כל דבר בחיים, ולהבין שהכל זה מאלוקים, וזו הדרך שהוא בחר בשבילך.

אולי כדאי ללכת לעיבוד לידה, אולי לעיבוד באופן אחר, אבל להוריד את התיק הזה ממך. כי הוא כבד.
ה' היה איתך והוא עדין איתךים...
ועכשיו את איתנו עם הילד/ה בריאים ושלמים...
תנסי לברר מה כל כך מפריע לך, החלום שהתנפץ?
לפעמים החיים מובילים בדרך שונה משחשבנו אבל תמיד זה למטרה בסופו של דבר.
אולי לנסות עיבוד לידה מקצועי אם קשה לחזור למסלול
מוסיפה שנשמע דומה גם לדיכאון אחרי לידהים...
חשוב לטפל
^^^ יכול להיות שהקיסרי היה טריגריערת דבש
עבר עריכה על ידי יערת דבש בתאריך ט"ז בסיון תשפ"ב 16:16
לדיכאון אחרי לידה
זה לא סותר שצריך לטפל בדיכאון
בבד בבד עם עיבוד לידה וטיפולים מרגיעים לגוף כמו עיסויים רפלקסולוגיה וגם לשלב ספורט

שנה אחרי לידה להרגיש כמו שאת מתארת זה לגמרי נורה אדומה !! לדיכאון אחרי לידה
ויש איך לטפל
וחובה לטפל
תרגישי טוב יקרה
אני לא בדיכאון, אני פשוט עצובה ומאוד מאוכזבתאנונימית בהו"ל
ניסית לענות על השאלון שבודק אינדיקציה לדיכאון?המקורית
כן...אנונימית בהו"ל
אני לא בדיכאון, אני פשוט מאוד עצובה ומאוכזבת
יקרה, את ממש נשמעת לי בדיכאון...מתואמת
אל תיקחי את זה כדבר רע! זה עניין הורמונלי לחלוטין, ומטפלים בו בדיוק כמו שמטפלים במחלות פיזיות.
עצב ואכזבה לא מובילים לחוסר תפקוד מוחלט כמו שאת מתארת. הם לא מובילים לתחושות כאלה קשות מול הגוף שלך. (ואני באמת כותבת את זה מניסיון, של שני הכיוונים - דיכאון וקיסריים).
בבקשה תפני לטיפול! זה לא ישנה את העבר, אבל זה בהחלט יכול לשנות את היחס שלך אליו, ומכך גם את ההווה ואת העתיד.
הרי לא תרצי שתחושות העצב והאכזבה הללו ישפיעו עלייך לכל החיים, נכון?
אנשים עוברים דברים קשים בחיים, אפילו אובדן של אנשים קרובים, ובכל זאת מתרוממים מזה וממשיכים *לחיות*, במלוא מובן המילה.
מגיע לך לחיות, ולחיות באמת... אל תתני לקושח הזה שעברת בחייך לשנות לך את כל החיים...
מותר להיות עצובהאורוש3
בוודאי. מותר גם להתאכזב ולכעוס.
רק כשהכל בגוף עובד כמו שצריך יש תהליך טבעי של אבל אמיתי על החלום ובעקבות אכזבה גדולה.
אבל בסיום התהליך יש השלמה כלשהי.
את מתארת תחושות שאם הן היו חודש אחרי הקיסרי כולנו היינו כמובן מחבקות אותך. אבל אומרות לך שזה יירגע עם הזמן ושאין מה לדאוג.
אבל את שנה אחרי. עם תחושות שכבר לא תואמות להחלמה תקינה. עם חוסר תפקוד (לא עובדת, הבית, לא נהנית ממגע). ועם עצב גדול.
לא מאבחנים מהפורום. אבל זה נשמע כמו דיכאון. ממש. וזו לא אשמתך. היה לך קשה באמת. ובדיכאון פשוט חסר קצת חומר כימי במוח שגורם לקושי להתמתן. ולהיפך. החוסר גורם לו להחמיר ולחושך לכסות כל חלקה טובה. ולכן ממש ממש ממש חשוב מאוד מאוד מאוד לפנות לאבחון וטיפול. כדי להציל אותך. את התינוק. את הבעל. כי מגיע לך להבריא. זו ממש מחלה. כי מגיע לך לחזור לשמוח. למסגר את החוויה הקשה במקום המתאים לה (אני יודעת. עברתי פעמיים קיסרי חירום. בראשון עוד שלפו לי עם ואקום בקיסרי. בשני הילדה יצאה ועברה החיאה). אבל זה רק חלק קטן מכל הטוב שבחיים. ב''ה. מגיע לך לראות ולהרגיש את זה. בבקשה תראי לבעלך את השרשור אם אין לך כח לפנות לבד לטיפול. זה פיקוח נפש!! כדאי גם לעשות בדיקות דם ולבדוק חוסרים. אם חסר לך די, בי 12 ועוד. זה גם גורם לחולשה שאת מתארת וגם לעצב. אז גם למלא מאגרים. דואגות לך באמת.
יקירההמקורית
כמה כואב לקרוא אותך
איזה משבר את עוברת
אני רוצה לכתוב לך את מה שעולה לי בהקשר למה שאת מתארת ומקווה שיהיה לתועלת

1. אני חושבת שקודם כל, אם את אכן לא הולכת לעבודה בגלל התחושות שתיארת ואת בירידה בתפקוד, אז חשוב מאוד לטפל. בנפש כמו במקביל בגוף.
ברור לי מבחוץ שיש השפעה וקשר בין שניהם, ואם תמשיכי לשבת בבית במצב שלך בלי להיעזר בתמיכה, את עלולה להידרדר לדכאון. כבר ממה שאת כותבת נשמע שאת בדכאון. ועם עזרה נכונה תוכלי להרגיש יותר טוב. לא מגיע לך לסבול מעבר למה שכבר עברת.

2. קטונתי מלהבין את גודל השבר שבציפייה ללידה רגילה שנגמרת בקיסרי, אבל אני כן מבינה באכזבות שנובעות מציפיות שלא התממשו. וזה אכן קשה.
ועם זאת, זה לא אומר שהשם לא איתך. את אחרי,ברוך השם בריאה ושלמה, וגם התינוק/ת ברוך השם. כנראה שבלידה רגילה התוצאה יכלה להיות קשה חס ושלום, ובהסתכלות הפוכה שאולי לא מדברת אלייך כרגע - השם איתך דווקא כי עברת ניתוח קיסרי. כי אחרת יכל להיות מסוכן. כי זה מה שנכון לך במסלול שהשם ייעד לך וזה לא תמיד קשור באופן ישיר לכמות התפילות, ומה שכל אחת עוברת זה מה שהיא צריכה לעבור ולפעמים לא נבין את זה ולכן את צריכה עזרה בעיבוד הציפייה אל מול התוצאה.

3. באותה מידה שילדת בקיסרי ועכשיו את צריכה להימנע מהריון תקופה, יכל להיות מצב שגם אחרי לידה רגילה לא היית רוצה עוד ילד במרחק הזמן הזה מהלידה, או שהיית מניקה וזה היה מונע ואחרכך יכול לקחת זמן גם כן , גם אם חברותייך כן נקלטו וכביכול 'התקדמו' ממך.
או בקצרה - לא בהכרח שילדה רגילה הייתה מביאה אותך להריון נוסף בנקודת הזמן הזו

4. אני לא יודעת מה מספר הלידה שעברת, אבל אם מדובר בלידה ראשונה קיסרית אז תוכלי בעז"ה שוב לנסות ללדת רגיל ולהיכנס להריון בתום השנה, אבל לא כשאת חווה כזה קושי. את צריכה לשקם את עצמך פיזית ונפשית ולצאת מהדכאון שאת חווה.

חיבוק גדול ❤️

ממליצה ללכת לעיבוד לידהמיקי מאוס
מותר לך לכאוב,הגיוני שאצלך זה נושא מטען כבד וזה בסדר!
ברור שחוויות של אחרות לא רלוונטיות פה וזה לא בדיוק הקיסרי אלא כל המהלך שאת אישית עברת.
אבל ממש לא כדאי להיסחב עם המטען הזה עוד...

ממליצה לך ממש ללכת לכמה פגישות לעיבוד לידה,עברת חוויה טראומתית עבורך בגוף ובנפש ושווה לעבד אותה ולתת לעצמך תמיכה ומענה כדי להצליח להתמודד איתה ולהמשיך את החיים בשמחה וברוגע
אם יש באזור ברור שעדיף דווקא מישהי שמתמחה בזה אבל כל אשת מקצוע מתחום הפסיכולוגיה תוכל לעזור מן הסתם

בהצלחה!!
וואו יקרהאביול
תפני בבקשה לטיפול כמה שיותר מהר... חבל שיהיה לך ככה
אלה ממש תחושות מוכרות אחרי קיסרי, במיוחד חירוםוהביאותים
ממליצה ממש על עיבוד לידה,
ואולי גם טיפולים לגוף כמו דיקור, עיסוי ועוד..

ואם את רוצה את מוזמנת לפנות בפרטי, עברתי גם קיסרי טראומתי..
נשמע דיכאון אחרי לידה. מהר לפנות לבדיקה וטיפולאורוש3
ולגמרי למנוע הריון.
חיבוק גדול ובהצלחה.
כשמשהו שכ״כ לא רצינו קורה לנו,אפשר להרגיש שבר גדולקמה ש.
בס״ד

חיבוק יקרה!!!

החלק הזה שכתבת,
על כל התפילות שהתפללת,
כשבסוף התוצאה הייתה אחרת כל-כך,
וכל השבר שאת חווה סביב זה מאז -
זה פגש אותי במקום מסוים שאני מתמודדת איתו בתקופה האחרונה... ומתוך המקום הזה רציתי לכתוב לך.

אני מרגישה שלקבל ״לא״ מריבונו של עולם,
כשמדובר במשהו שהוא באמת בנפשנו,
זה אחד הדברים הכי מטלטלים שיש.

וברור שבשכל אנחנו יודעות שה׳ לא חייב לנו כלום.
אבל הרגש לא תמיד נמצא במקום של השכל.
לרגשות יש את הקצב ואת הדינמיקה שלהם...
ככה ה׳ ברא אותנו...

אז אנחנו מרגישות כל מיני דברים...

כמו...
תחושה של סתירה בלחי...
תחושה שהאמון שלנו נבגד...
תחושה שאם ככה אז אולי מוטב להפסיק לבקש בכלל...
תחושה של שבר בקשר בינינו לבין הקב״ה...
תחושה של זעזוע של עולם האמונה שלנו...
תחושה של פחד - הנה, פגשנו סבל. הנה, פגשנו כאב. הנה, חווינו ניסיון. ומי ערב לנו שלא יהיו עוד אחרים כאלה? ומה עוד צפוי לנחות עלינו ככה? מאיזה סבל עוד נסבול בעתיד? וקשה לעצור לדמיונות ולתמונות העצובות שיכולות לרוץ לנו בראש...

והדברים האלה, הכאב, הפחד, האכזבה והבלבול עלולים להביא אותנו לעוד כל מיני רגשות לא קלים -

- של ניכור ו/או כעס כלפי הקב״ה
- של אכזבה מעצמנו ותחושה שאנחנו לא ״עומדות בניסיון״ ושבעצם האמונה שלנו לא כמו שחשבנו שהיא...

זה יכול להשפיע על הדימוי העצמי שלנו מול עצמינו,
מה שבעצמו משפיע על הכוחות ועל האנרגיות שלנו ביום-יום,
וזה יכול גם להשפיע על היכולת שלנו להמשיך לעבוד את ה׳ כפי שהיינו רגילות...

וזהו.
זה מה שרציתי להגיד לך.
שאני שומעת את השבר הזה שלך.
שזה שבר אמיתי.
שבשבילך, זה באמת ניסיון.
שזה נוגע בדברים מאד עמוקים בך, בעבודת ה׳ שלך, ביחס שלך להקב״ה, בעולם האמונה שלך...
אלה דברים קיומיים ממש...

זה בעיקר מה שרציתי להגיד לך, מהלב שלי.






















(חשבתי להגיד לך עוד 2 דברים, אם מתאים לך.

1. זאת תקופת מעבר. את בדרך לרמה אחרת. להבנות חדשות. לאמונה מחודשת ולחיבור מחודש ועמוק יותר לקב״ה. תקופות המעבר האלה הן דבר מייסר הרבה פעמים. כותבת את זה ממקום של חוויה של מעבר מייסר מאד גם. אבל להסתכל על זה ככה עוזר להיות עם מספיק אוויר כדי לעבור את הקטע הזה. את לא תרגישי ככה תמיד בע״ה. בע״ה יום אחד שוב תצליחי לראות שה׳ איתך, ושלמעשה הוא לא באמת עזב אותך, כמו שזה מרגיש היום.

2. אחד הדברים היפים שניסיונות של היום עשויים להעניק לנו, זאת היכולת שלנו מחר לסייע לאחרים. הניסיון (במובן של אתגר וסבל) מעניק לנו ניסיון (במובן של כישורים ויכולות) שיכול לחולל כמויות בלתי נגמרות של טוב סביבנו. למה זה צריך להיות ככה? אני לא יודעת. אני לא מבינה חשבונות שמיים. אבל זה משהו שאני רואה בחוש. הניסיונות של היום מכשירים אותנו לא פעם להיות השליחות של מחר. ואז מתגלות המון משמעות ושמחה - כי אין כמו להיות האדם הנכון עבור מישהו שזקוק לתמיכה או לעזרה.

אני מקווה שזה נותן לך טיפה אופק.

ואם את לא שם,
אם אין לך שום אפשרות להתחבר למילים האלה,
אז אני פשוט אחזור להתחלה:

אני מבינה אותך.
ואת צודקת - זה פשוט כואב.
וחיבוק גדול.
ויהיה טוב נשמה, את עוד תראי ❤️)


שיהיה לך רק טוב אהובה ❤️❤️❤️❤️❤️❤️
מהממת. נגע בי תודהאחת כמוני
תודה שאת כותבת יקרה 🤍קמה ש.
בס״ד

מרגישה זכות...
תודה קמה נגעת בי ממש, את ככ מדוייקת וחכמה...אוהבת את השבת
תודה רבה רבה על זה!!
תודה יקרה על המילים ועל התגובה!קמה ש.
בס״ד

אני ככ בתוך זה עכשיו שזה נכתב ממש מהלב למקלדת. זכות שזה פגש אותך בדרך 🤍
ממליצה על עיבוד לידהשחרית*
מישהי שקרובה אלי דיברה בדיוק כמוך גם שנתיים אחרי הלידה. הלכה לעיבוד לידה אצל פסיכולוגית ושינתה את ההסתכלות מקצה לקצה.
בתור אחת שמזדהה עם הרבה ממה שאת מתארתמתואמת
אני חושבת שהגעת למצב חריג...
עברתי גם דיכאון אחרי לידה (דווקא אחרי לידה רגילה וטובה) והתחושות הקשות וחוסר התפקוד שאת מתארת ממש נשמעים כמו זה.
קיסרי זו חוויה קשה ומלאת השלכות. נשמע שהוא היה הטריגר להתפרצות הדיכאון, אבל אין מה להאשים אותו בלעדית בדיכאון (כמו שכתבתי - דיכאון אחרי לידה עלול להתפרץ גם בלי טריגרים משמעותיים).
ממש מבקשת ממך לפנות לטיפול! טיפול בדיכאון, שיעזור גם לעיבוד התחושות הקשות שאת סוחבת איתך מהקיסרי. בתור התחלה את יכולה לפנות לארגון ניצ"ה.


וכותבת גם עידודים (אם כי נשמע שאת עוד לא במקום הזה עכשיו) - קיסרי אחד הוא לא ערובה לכלום להמשך! הצלקת דוהה, וגם ככה היא במקום בלתי נראה כמעט. בע"ה אפשר ללדת אחר כך רגיל (ואפילו לא חייבים שיהיה הפרש גדול מדי - הפרש של שנה ותשעה חודשים-שנתיים הוא הפרש יפה וצפוף מספיק), ואחרי עיבוד לידה נכון - אפשר אפילו כמעט לשכוח מהחוויה הקשה של קיסרי.
ואפילו (כן, אפילו אני כותבת את זה) - גם ללדת בקיסרי בלבד זה לא סוף העולם... יש "חיסכון" בצירים, אפשר לתכנן את זמן הלידה, יש יותר זמן להתאוששות בבית החולים, ובעיקר - יש אחר כך תינוק בריא ושלם, שהרי בשבילו עוברים את כל זה, נכון?
מחבקת אותך מרחוק, ומתפללת עלייך שתמצאי את השלווה ואת הבריאות לנפשך
^^גם לגבי דכאון אחרי לידהיערת דבש

ומה שכתבת למעלה

וגם לגבי הקיסרי..

חוויתי גם קיסרי מאכזב מאוד אחרי לידה ממושכת וקשה

בלידה ראשונה

וזה קשוח וכואב אבל לא סוף העולם!

ב"ה שיש תינוק ואמא בריאים ומה יהיה בהמשך..

זה רק אלוקים יודע.

במילא הוא מתכנן ומנהיג ואנחנו רק יכולים לרצות לנסות ולהשלים עם המציאות

ולשמוח במה שיש לנו..בתפילה ותקווה לעתיד שיהיה קל ושמח בעז"ה

(למנוע שנה זה גם לא סוף העולם..ביננו בדרך הטבע טוב לאמא ולתינוק לחכות לפחות שנה לפני הריון נוסף. לתינוק, אמא מניקה רגועה פנויה , לאישה עצמה שמחלימה ולזוגיות ועוד ועוד)

 

 

אגב מאז ילדתי עוד 2 ילדים בלידות טבעיות ב"ה

ככה שאין לדעת

 

תפני לטיפול ! חובה ואחריות עבורך ולתינוק שלך

תודה על זה גם ממני ♡♡אוהבת את השבת
באהבה😘יערת דבשאחרונה
את בוגרת קיסרי גם? לא מספיק עוקבת🤐 אבל זכור לי שכתבת על זה אולי
לא זוכרת מתי הייתי ככה טעונה (טהרה)אנונימית בהו"ל

אני נשואה מעל 5 שנים.

נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.

יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.


זה מכעיס אותי כל כך כל כך.

אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.

אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).

אז עשיתי הפסק חדש.

ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.


וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.

אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??

מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.


אין לי כח למצווה הזאת.

נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.


מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?


כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.

אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?


אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.

אבל זה פוגע רק בי ובו.

ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.

אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.


בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.

והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.

ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.

מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.


ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.

וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.


וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)


מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.

ממליצה ממש ממש מכון פועהשמעונה
קודם כל יעשו לך סדר, מה מותר ומה אסור. אולי גם יסבירו לך על ההיתר של ראשון, שלישי, שביעי, בלי קשר להראות להם עד. יש להם כתפיים רחבות מאוג והם אפילו ידועים כמחמירים, וכבר שנים התירו לי ראשון, שביעי ולא אמרו לי מעולםללכת לבודקת. גם דברו איתי בעניין כתמים והתירו
העמסת סוכר מאההבוקר יעלה

תמיד שוכחת את ההנחיות. יש צום לפני, ואחרי צריך לאכול משהו מתוק נכון?

ואם אני שותה את התמיסה המוכנה.. אפשר לימון?

כי האחיות אומרות שלא והרופא אומר שכן 🙊

אשמח לטיפים.. כל פעם מחדש שוכחת..

אה וגם האם צריך להוריד בתזונה באותו שבוע? אני חושדת שהריון שעבר היה לי סכרת כי ערב לפני יצאתי למסעדה.. 

לא מניסיוןהשקט הזה

אבל יודעת שצריך להיות בצום לפני כי הבדיקה הראשונה היא לסוכר בצום.

לגבי לאכול אחרי- לא יודעת, אבל בטח יתנו לך הנחיות בבדיקה.

אם שמים לך אבקה בכוס ומוהלים במים, אפשר לימון אם זה בא מוכן מראש אז אני חושבת שיש קצת לימון בפנים, אבל לא בטוחה.


אין קשר בין התזונה לסכרת. צריך להמשיך לאכול כרגיל. 

יש תמיסה בטעם הדרים ויש בטעם אפרסקיעל מהדרום
תשובהPandi99

לא אוכלים משהו מתוק אחרי אם מרגישים רגיל. אין סיבה. אם את מרגישה נפילת סוכר, אפשר. אבל זו ממש לא הנחייה ואחרי העמסה של ככ הרבה סוכר לא מומלץ עוד…

לאכול רגיל לפני. יציאה למסעדה ממש לא קשורה להאם יש סכרת. לא הייתי אוכלת מלא ממתקים ערב לפני כי זה יכול קצת להשפיע על הבדיקה בצום.

לתמיסה המוכנה לא מוסיפים כלום. 

מגיעים בצוםיראת גאולהאחרונה

אחרי הבדיקה צריך לאכול אוכל, כי את אמורה להיות מורעבת, לא?

לא משהו מתוק, אלא ארוחת בוקר נורמלית, עדיף עם חלבונים ושומנים כדי שפחות תושפעי מהנפילת סוכר.

מה שאכלת ערב קודם לא קשור. הבדיקות בודקות את ההתמודדות של הגוף שלך עם הסוכר ששתית. (סוכר בצום כן קשור למה שאכלת אתמול בערב, אבל כנראה לא זו הייתה הבעיה) אבל אם את חוששת, אל תאכלי שום דבר מוגזם בערב קודם.

לי ידוע שלתמיסה המוכנה אסור להוסיף כלום. (היא מדויקת. הלימון שמוסיפים בעצם מוסיף גם סוכר לבדיקה, ואז זה מוריד מהמהימנות שלה)

אז איך מתכוננים לצום?אהבה.

די מלחיץ אותי,

שבוע 19 ובכללי מאד עייפה רב הזמן 

קוואקר, דבש, הרבה שתיה.מוריה
לתגבר שתיה לא מהרגע האחרון. 3-4 ימים מראשכתבתנו
סיוט ללכת לשירותים הרבה אבל משפר מאוד את ההרגשה במהלך הצום
הרבה פירות נותן אנרגניה שמתפרקת לאט ולאורך זמןילדה של אבאאחרונה
אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

אני חושבתעוד מעט פסח

שה'הורות הליקופטר' שתיארת היא לא תוצאה של משפחות קטנות.

היא עוד תופעה שנפוצה באותו המגזר שמביא מעט ילדים.

או שמי שמאוד חרד על הילדים יביא פחות כי הוא מפחד שלא יצליח לשמור ולפקח מספיק על יותר ילדים.

אבל זה ממש לא סיבה ואת ותוצאה. ואני לגמרי יכולה לדמיין את המקורית מגדלת ילדים לתפארת גם בשלב של גיל ההתבגרות.


וגם, מהצד השני, יכולה להגיד לך שלי אישית היה ממש קשה השלב של מתבגרים + תינוק בבית. הרגשתי שאני לא מספיק סבלנית למתבגרים כי לא ישנתי טוב בלילה. או שלא הצלחתי להיות ערה בשעות שבהן הם מסתובבים בבית, כי קרסתי לישון מוקדם. והתקשיתי להיות פנויה לסיפורים שלהם, לבוא להופעות, טקסים וכו'. כל בחירה בה יש יתרונות וחסרונות.


אני שמחה בבחירה שלי (6 ילדים ב''ה, מרווחים על פני 16 שנה).

בעיני חלק מהאנשים זה מעט (במיוחד כי התחתנתי צעירה). בעיני אחרים זה המון ובלתי נתפס.


מה שחשוב שאני ובעלי נהיה שלמים בזה. ונהיה ההורים הכי טובים שאנחנו מצליחים בהתאם לנסיבות.

כל השאר- שיהיו בריאים ולא ידחפו את האף, תודה.


אחרי שבת מאתגרת, מתייעצת בקשר לבן שליאנונימית בהו"ל

הוא בן 6,

ילד מאוד שמח וגם מאוד אנרגטי.

אנחנו חושבים לקחת אותו לאיבחון אבל לא יודעים אם לקשב וריכוז, היפראקטיביות או אוטיזם.

הוא פחות נראה לי עם אוטיזם כי יש לו אחות עם אוטיזם וההתנהגות שלה ממש אחרת.

אצלו זה בעיקר מתבטא בתיסכול,

כשהוא ממש מתוסכל והיום זה קרה הוא התחיל לבכות והיה על הרצפה ולא נרגע,יכול להיות גם שזה היה בגלל שהסתובב בחוץ הרבה והיה לו חם.

הוא הרבה מציק לאחים שלו, כולל התינוקת שלפעמים הוא יושב עליה, היום כמעט הפיל את העגלה כשהיא היתה בה.

הוא מבקש דברים עכשו וקשה לו לחכות בסבלנות,

הוא לפעמים גם עושה דברים לא צנועים, כמו מוריד את הבגדים ונשאר עם תחתונים או אפילו ערום לגמרי וכשאני אומרת לו שזה לא צנוע, הוא צוחק.

אבל מצד שני יש בו גם תכונות מאוד טובות,

היום אמרתי לבעלי שהוא חזר מאוד שמח מהלימוד איתו בבית כנסת וזה הכניס בו מרץ,

ביקשתי ממנו לאסוף משחקים והוא סידר את כל הסלון שהיה ממש מבולגן לגמרי לבד וממש החמאתי לו על זה.

הוא שמר לאחותו שלא היתה בבית בשבת ממתקים שהוא קיבל,

הוא הלך עם אחות אחרת לשחק מחוץ לבית ולא הפריע לנו לישון בצהריים, בערך שעתיים..


אז מה אומרות יש לכן כיוון מה זה?

מצד אחד הוא יכול להיות מאוד שובב ועם המון אנרגיה שזה מתיש אותנו מצד שני הוא ילד טוב.

רעיון לכיווןמתיכון ועד מעון

אם אתם לא סגורים על הכיוון אפשר לפנות לרופא התפתחותי, אם יאשרו בקופה כי הגיל שלו גבולי, ולפעמים אחרי גיל 6 כבר לא מאשרים. אם לא פסיכאטר ילדים יכול לסייע לחשוב מה הכיוון של האבחון

אתם בהדרכת הורים כלשהי? (בעקבות הילדה על הרצף)מתואמתאחרונה

אנחנו מתייעצים עם מדריכת ההורים שלנו (שמומחית לאוטיזם) גם על הילדים שלנו שלא על הרצף, והיא נותנת לנו כיוונים מה לבדוק ולאבחן.

היא פסיכולוגית.

אם יש לכם מישהו כזה - הכי טוב להתייעץ איתו.

אם לא - אז לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה כללית להתפתחות הילד. יכול להיות שתצטרכו למלא כמה שאלונים...

בהצלחה, וחיבוק של הזדהות❤️

מישהי ילדה לאחרונה בבלינסון?שיפור

שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?

ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?

הבנתי שרק בביות מלא ועל בסיס מקום פנוי..nik
לא נכון, לא רק לביות מלאPandi99
חברה שילדה כך אמרה לי, טעות משמחת🙂nik
אני הייתי בחדר פרטי, היה מעולה. צוות מדהיםPandi99

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

אין מיטה לבעל אלא כורסה נפתחת שהופכת למיטהPandi99
אני ילדתי שםמולהבולה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

חברה שלי היתה. החדרים חלום והיתה מרוצה גם בכלליאורוש3
ואיך היחס שם ללידה טבעית ?הלוואייי
והעומס?הלוואייי
וכמה נשים בחדר ?  רוצה תינוקיה רק לקצת אבל שתהיה
מידע מלפני 3 שניםמתיכון ועד מעון

ממש תלוי על מי את נופלת

ילדתי שם לפני 15 שנה בלידה טבעית לחלוטין (וגם לפני 10 ו3 שנים) והגעתי פעם אחת לפני 7 שנים והיה עומס ולא הייתה אף מיילדת שיודעת ליילד באופן טבעי וזה היה באסה ממש

רק קחי בחשבון שהאשפוז ממש קצרממשיכה לחלוםאחרונה
ויש נשים שזה חשוב להן
מה הסוד לחימום סלמון על הפלטה?רוני 1234

אם אני שמה בשכבה התחתונה הוא מתייבש

שכבה שנייה הוא לא מספיק מתחמם

שכבה שניה כשהתבנית מכוסה?יעל מהדרום
לפי הדעה שאנחנו הולכיםאבןישראל
אפשר להניח את הסלמון לא מוכן על הפלטה לפני הדלקת נרות והדג מוכן לסעודה בערב..זה מה שאנחנו עושים..
מכינה אותו קרוב ממש לשבתרקאני

ואז שמה שכבה שניה עטוף טוב

אם הוא לא עם רוטבהשקט הזה

אז שימי אותה שכבה ראשונה, בערך רבע שעה- עשריפ דקות לפני שאוכלים. הוא לא צריך להיות על הפלטה כל הזמן.

או שתשימי שכבה שניה ותורידי אותו קרוב לאכילה 

להכין סלמון עם הרבה רוטבאורי8
כמובן להניח על הפלטה לפני כניסת שבת. בזכות הרוטב לא מתיבש בכלל
אני מקפידה על אורך החימום ושמה לא ישירות ממשכתבתנואחרונה
כלומר מניחה כ3/4 שעה לפני האוכל כדי שלא יהיה סתם זמן מיותר שמייבש אותו, מניחה על הגבהה נמוכה אבל לא קומה שניה (רשת צינון של עוגיות/ מכסים של צנצנת דבש וכד')
הזרעה על בסיס ביוץ טבעיליבא2

יעזור לי ממש לשמוע ממי שיודעת

מתי מתחילים מעקב?


אני יודעת לזהות את היום של הביוץ לפי הפרשות (תמיד אני צודקת כי שבועיים בדיןק אחרי מגיע המחזור)

השאלה אם להתחיל כשמתחילות הפרשות או ביום ה11 למחזור? הרופא לא כל כך הסביר לי.

תודה!

ממה שאני יודעתפצלושון

מעקב זקיקים מתחילים מיום 2-3 הרבה פעמים, לפעמים גם יותר מאוחר 5-6, תלוי בגישה של הרופא..

יש לך איך לשאול אותו או אחות פוריות?

קודם כל בהצלחהעוזרת

רופא שעושה הזרעה חייב לתת הנחיות מדויקות ולהיות איתך בקשר עד ליום ההזרעה

זה חלק גדול מההצלחה במעקב הצמוד 

אם את יודעת מתי הביוץ פחות או יותרפרח חדש

תתחילי מכשבוע- חמישה ימים לפני

אין מה להתחיל קודם.. מיותר

תודה רבה לכן! עונהליבא2

הרופא פריון רק נתן לי מעקב זקיקים

אני עושה הזרעה דרך בית חולים, אז רק צריכה לעדכן אותם

אני יכולה ללכת לכל מרכז בריאות האישה לעשות מעקב? (בקופה שלי)

התחילו לי קצת הפרשות, זה אןמר שאבוד החודש או שיכולה להתחיל מחר?

שוב תודה רבה!!

לא אבוד בכללפרח חדש
ההפרשות מתחילות כמה ימים לפני

בהצלחה

כן הרופא אמור להגיד לך מתי להתחיל מעקבחושבת בקופסאאחרונה

יש שעות מיוחדות בבוקר ששמורות למטופלות פוריות. בדרך כלל ב7-8 כזה ואז הכניסה היא בלי תור.

אמורים להתחיל סביבות השבוע לפני הביוץ בדרך כלל.

במכבי יש מייל של אחיות ששולחים אליו את התוצאות ושואלים  שאלות ואחיות קוראות את זה ומעבירות לרופא ומסבירות את התשובה.  (אני שונאת את המייל הזה בטירוף. הן עונות רק פעם ביום, וצריך לדבר איתן ברחל בתך הקטנה כי הן לא מבינות כלום ממה ששואלים אותן וצריך לחכות עוד יום שלם לתשובה)

איך את אמורה לייצור קשר עם הרופא שלך?

אולי יעניין אותך